משחק דפדפן חדש מעביר את חוויית העולם הפתוח של GTA לרחובות טאיפיי, עם משימות, מכוניות, משטרה והמון כאוס

במטא אולי מופתעים לטובה: האפליקציה של Muse הפכה להצלחה מסחררת ושומרת כבר שבועיים על המקום הראשון ברשימת האפליקציות החינמיות שמורדות מהחנויות

הסיפורים על סוכני AI שבורחים מהרשתות שלהם בניגוד להוראות ומגיעים למקומות אסורים נפוצים כבר, אבל עד עכשיו אף אחד לא חשב שזה יקרה דווקא במשחק

גוגל, כל נחשף, עומדת להשיק בקרוב רצועת ספורט חכמה חדשה שמציעה עיצוב שכבר מוכר בשוק הרצועות החכמות

הוט מובייל עוברת לבעלות חדשה אחרי 15 שנים. האם השינוי יביא חבילות אטרקטיביות יותר והשקעה נוספת בתשתיות הסלולר?

פרצת אבטחת סייבר משמעותית חשפה את הנתונים האישיים של 8.8 מיליון אנשים בדנמרק. ההאקרים פרצו למאגר רישום האוכלוסייה הלאומי של המדינה והשיגו גישה למידע האישי של אותם מיליונים. כריסטינה אגלונד, שרת המדע, ההשכלה הגבוהה והדיגיטל של דנמרק, הודיעה הבוקר (ב') על הפרצה והתקרית, וכינתה אותן "אירוע חמור ביותר". לדבריה, "אנשים לא מורשים קיבלו גישה בלתי חוקית לשמות, לכתובות, מספרי ביטוח לאומי ולרשומות פרטיות, כולל של אנשים שמתו או היגרו". לפי אגלונד, "יחד עם כל הרשויות הרלוונטיות, אנחנו בתהליך של מיפוי מלא ומקיף של האירוע". אוכלוסיית דנמרק מונה כשישה מיליון איש, אך הרישום הלאומי מכיל מידע על 11 מיליון. לא ידוע מי פרצו הרשויות בדנמרק מסרו כי אין להן מידע על זהות מי שביצע, או ביצעו, את הפריצה. למרכז הרישום נודע על "התנהגות חריגה" של המערכת ביום ו' האחרון. לפי הממשלה בקופנהגן, ההאקרים פרצו למאגר הרישום הלאומי דרך פריצה מצד ג': הם תקפו בהצלחה חברה דנית שהייתה לה גישה למאגר באופן חוקי. הרשויות לא פירטו כיצד בדיוק ההאקרים השיגו את הגישה הראשונית. מה שכן, הן חסמו את גישת החברה למאגר והביאו מומחים למיפוי האירוע. החוקרים החלו לבדוק כיצד הגישה המותרת של החברה מצד ג' נוצלה לרעה בהיקפי ענק שכאלה, ומה עוד לא ידוע. המשטרה חוקרת את המקרה יחד עם רשויות רלוונטיות נוספות, לרבות הרשות להגנת המידע של דנמרק, אך החקירה נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים. השרה אגלונד עדכנה את ועדת העסקים והדיגיטציה של הפרלמנט הדני וביקשה בדיקה ביטחונית מקיפה של האירוע. סיכוי גדול למתקפות פישינג מומחים ציינו כי האירוע מגדיל את הסיכוי למתקפות פישינג על אנשים שהמידע שלהם נחשף: "שמות, כתובות ומספרי זיהוי לאומיים עלולים לגרום למשלוח של הודעות קוליות וטקסטואליות מזויפות, שייראו משכנעות". הרשויות בדמנרק הזהירו את התושבים שלא לשתף סיסמאות או מידע חסוי אחר בשיחות או במיילים בלתי צפויים, גם כאשר השולח מציג לקורבן את שמו, כתובתו ונתונים נוספים. "ידיעת חלק מהפרטים האלה אינה מוכיחה שהמתקשר מייצג ארגון מהימן", הסבירו.

רק חודש עבר מאז שטים קוק פרש מתפקידו באופן רשמי כמנכ"ל Apple, ולנעליו נכנס מחליפו, ג'ון טרנוס. מאז הספקנו לראות אותו מבצע הופעת בכורה בתפקיד החדש כאירוע השקת ה-iPhone 18 Pro וגם בכמה ראיונות לתקשורת. כעת מתחילים לדלוף דיווחים ראשונים על דרך ההתנהלות שלו מאחורי הקלעים, ומתברר שטרנוס ממש לא מתכנן להיות "טים קוק 2.0" […]

מאת: הילל יוסף "ארגונים צריכים להקדים את הדיון בתשתיות, בנתונים ובממשל לבחירת מודל הבינה המלאכותית. ככל שה-AI הופכת לחלק מהפעילות השוטפת, ההחלטות בנוגע למקום שבו יעובדו הנתונים ובקשר למידת השליטה בהם הופכות להחלטות עסקיות ולא רק טכנולוגיות. ארגונים רבים מתחילים את התהליך דווקא מהשאלה הלא נכונה. בחירת המודל היא כמובן חשובה, אבל היא אינה יכולה להיות נקודת המוצא היחידה. השאלה החשובה היא לא רק באיזה מודל לבחור, אלא היכן הוא יפעל", כך הסביר שימי מנשירוב, מומחה טרום-מכירות לבינה מלאכותית (AI Presales Specialist) ב-דל טכנולוגיות (Dell Technologies) ישראל. מנשירוב דיבר לקראת כנס Dell Technologies Forum השנתי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ב-13.10 ב-אקספו תל אביב. לדבריו, "הארגון צריך להבין עם אילו נתונים המערכת תעבוד, היכן הם נמצאים, מי רשאי לגשת אליהם, באיזו סביבה יעובדו וכיצד ניתן יהיה לשמור על שליטה בהם לאורך זמן. ללא תשובות לשאלות האלה, גם המודל המתקדם ביותר עלול להישאר מוגבל ביכולת שלו להשתלב בפעילות הארגונית". "הבינה המלאכותית משנה את מקומן של התשתיות בשיח הארגוני: ממרכיב טכני שפועל מאחורי הקלעים, ליסוד שמכריע אם ניתן להרחיב שימושים חדשים, לעמוד בדרישות אבטחה ורגולציה, ולתפעל עומסי עבודה תובעניים", אמר מנשירוב. הוא הוסיף כי "יש פער בין הרצון להרחיב את השימוש ב-AI לבין המוכנות. מחקר שערכנו העלה ש-64% ממנהלי ה-IT ב-EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) אומרים שהתשתיות בארגוניהם אינן מוכנות באופן מלא לתמיכה בעומסי AI ואנליטיקה בסביבת ייצור. המשמעות: השימושים מתקדמים מהר יותר מהסביבות שאמורות לתמוך בהם. ככל שה-AI מקבלת תפקיד משמעותי יותר, הארגון צריך לבחון אם התשתית שלה מסוגלת לספק את הביצועים, הזמינות והיכולת להתרחב שהיישומים החדשים דורשים". לא כל עומס AI צריך לפעול באותו מקום "אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בתכנון סביבת AI היא היכן יפעל כל עומס עבודה", אמר מנשירוב. "אין תשובה אחת שמתאימה לכלל הארגונים או מקרי השימוש. יש להביא בחשבון את סוג הנתונים, רמת רגישותם, צורכי הביצועים, דרישות הממשל והרגולציה והיקף הפעילות הצפוי. אין לבחור סביבה לפי מגמה כללית, אלא להתאים את הארכיטקטורה לצורך העסקי ולמאפייני הנתונים". לדבריו, "הנושא מתחבר גם לדיון סביב בינה מלאכותית ריבונית (Sovereign AI). ארגונים ומדינות מבקשים לשמור על שליטה רבה יותר בנתונים, בתשתיות, בממשל ובאופן שבו מופעלות מערכות AI. זה הופך את שאלת מיקום הנתונים והפיקוח על השימוש בהם לאסטרטגית. המחקר מצא כי כמחצית ממנהלי ה-IT ב-EMEA מודאגים מעמידה בדרישות רגולטוריות בשימוש בנתונים ל-AI. יש לדעת מה קורה למידע בדרך". "איכותה של מערכת AI נקבעת לא רק לפי יכולת המודל, אלא גם לפי הנתונים שהארגון מספק והאופן שבו הם מנוהלים. צריך לדעת אילו נתונים רלוונטיים, כמה הם אמינים, מי אחראי עליהם וכיצד להשתמש בהם מבלי לפגוע באבטחה, בפרטיות ובדרישות הרגולטוריות". לפי מנשירוב, "המחקר מצא ש-55% מהמנהלים ב-EMEA אומרים שחששות הנוגעים לאבטחה ולעמידה בדרישות רגולטוריות כבר האטו או עיכבו יוזמות AI. לכן, אין לדחות את הנושאים האלה לשלבים מאוחרים. כשמטמיעים אותם בארכיטקטורה כבר בתחילת הדרך, הארגון יכול לפעול בצורה מסודרת ובטוחה יותר". AI הופכת להחלטה ארוכת טווח "ככל שהבינה המלאכותית משתלבת בפעילות העסקית, ההחלטות המתקבלות סביבה צפויות להשפיע על הארגון לאורך שנים: בחירת התשתית, מיקום הנתונים, מנגנוני הממשל והיכולת לתמוך בעומסים עתידיים", סיכם מנשירוב. "ארגון לא צריך לדעת מראש כיצד ייראה כל שימוש עתידי ב-AI – אבל הוא כן צריך לבנות סביבה שתאפשר לו להתפתח מבלי לאבד שליטה על הנתונים ומבלי להיתקל בכל פעם מחדש במגבלות תשתית, אבטחה או רגולציה. היסודות שעליהם פועלת הבינה המלאכותית הם אלה שיקבעו עד כמה הארגון יוכל להמשיך ולהתקדם". לפרטים נוספים והרשמה לכנס – לחצו כאן