גשושית השמש פארקר של נאס"א גילתה סדר חבוי בטורבולנטיות של רוח השמש. השדות המגנטיים הופכים את כיוון הסיבוב שלהם במעבר מקנה מידה גדול לקטן. הממצא עשוי לעזור למדענים להבין סערות מגנטיות בכדור הארץ.

מחקר ב-Nature ניתח רשומות בנק של 5,428 נשים שדיווחו על התעללות במשפחה או התעללות כלכלית, והשווה אותן ל-15,602 לקוחות דומים. החוקרים מצאו דפוסים פיננסיים ברורים, שעשויים לעזור לבנקים לזהות ולתמוך בנפגעות.

הממצא הנדיר, המתוארך למאה ה-16, העסיק חוקרים במשך שנים רבות. באמצעות טכנולוגיית סריקה מתקדמת הצליחו מומחים לחשוף את צופן מנגנון הנעילה מבלי לפגוע בו. כעת, מתעוררת שאלה מסקרנת לא פחות: מה הסתתר בתיבה שאותה נועד המנעול – שהתגלה לצד מטבעות זהב ופריטים יקרי-ערך נוספים – לנעול?

חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בנו "תאום דיגיטלי" של טלסקופ ג'יימס ווב, שמחשב את הבוהק של הכוכב ומסיר אותו. השיטה שיפרה את הרגישות פי 2 עד פי 15 ואיתרה כוכב לכת ענק בנתונים בני שנתיים.

ציידים-לקטים בדרום הקווקז חיו בקבוצות קטנות ודלילות, אך לא בבידוד. מאמר בהובלת האוניברסיטה העברית מצביע על תנועה של 40 עד 200 קילומטרים. לפי החוקרים, הקבוצות גם חלקו ידע טכנולוגי ושמרו על קשרים חברתיים לפני 57 עד 27 אלף שנה.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו מערכת שבה נוזל הזורם בתעלות זעירות מבצע פעולות לוגיות ואף חיבור מספרים בינאריים. באמצעות לחיצות מכניות אפשר לשלוט בזרימה ולבצע חישובים - ללא משאבות או מקור אנרגיה חיצוני

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציעים השערה חדשה על מזכרות פרהיסטוריות. לדבריהם, האדם הקדמון שמר חלוקי אבן צבעוניים וכלי צור ישנים כבר לפני כ-500 אלף שנה. ייתכן שההרגל הזה סייע לעצב את הזיכרון האוטוביוגרפי ואת תחושת העצמי.

שלד כמעט שלם בן 47 מיליון שנים, נוצות שהשתמרו להפליא ושרידי ארוחה אחרונה שהמתינו במשך מיליוני שנים התגלו באתר בגרמניה. הצצה נדירה לחייו של מין ינשוף קדום חושפת כי אבותיהם של הינשופים המודרניים לא תמיד היו בעלי אורח חיים לילי. הממצא החדש מקרב את החוקרים להבנת התהליך האבולוציוני שהפך את הינשופים לציידים בשעות החשיכה, אך גם מעלה שאלות חדשות לגבי הסיבות שהובילו לשינוי