תיעוד הבית המפואר בו התגורר המחבל מבני ברק נחשף הבוקר, ואיתו - הדימיון לבית רוצח יהודה גואטה הי"ד

סגן השר אביר קארה חשף בפני מקורביו את העדפותיו הפוליטיות, ואמר כי הוא חושש מהקמת ממשלה עם הרשימה המשותפת

הפנים של יעקב אחימאיר, בשבתו כפרשן באולפן של אמנון לוי ברשת, אומרות כנראה הכול. ביום של רעש תקשורתי בלתי נגמר, זה אולי היה הדימוי הכי חזק אתמול: עיתונאי ותיק, איש מקצוע שראה כבר הכול ודיווח כבר על הכול, יושב בפאנל הפרשנים, וממתין לתורו לדבר. יותר משהוא מדבר, המבט שלו צועק מיאוס. בשלב מסוים הוא מדבר על איך הפכה הפוליטיקה הישראלית "למעשה רמייה של הציבור". בהמשך יביע ייאוש מחוסר היציבות של השיטה הדמוקרטית בישראל. אבל יותר מכל, המבט זועק: בוז לשובו של הפלונטר הפוליטי, בוז להתנהלות נבחרי הציבור, בוז לחוסר הטעם שבעוד סיבוב בחירות ועוד אחד. נדמה שלתחושה הזאת שותפים כעת בימין ובשמאל כאחד, ללא קשר לעמדה. טעם השעה הוא טעם של אכזבה וסלידה מהאנשים שאנחנו אמורים לשאת אליהם עיניים. הטריגר למערבולת הנוכחית הוא פרישת יו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן מהקואליציה וחבירתה למחנה השני, במה שעשוי להוביל אולי לקריסת הממשלה הנוכחית ולפיזור הכנסת - דרך שבסופה ממתינות מן הסתם בחירות נוספות. ובישראל, בין אם אתם תומכי דרעי או הורוביץ, בחירות הן לא אירוע לאומי - אלא מצב נפשי. כשריח הקלפי עולה באוויר, עולים מחדש השדים הקמאיים, הקמפיינים הארסיים והקלישאות החבוטות. אנחנו לא צריכים ללכת רחוק כדי להיזכר. אולפני הטלוויזיה הם השדה שבו כל זה מלבלב במיוחד.

מתחת לאף של רה"מ, שותפתו שותקת ומכינה את התשתית לעזיבת הקואליציה יחד עם חברים נוספים