"כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׁ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" (דברים לב, יא)… יתפרש זה הפסוק על התשובה, ומבאר רחמנותו יתברך עלינו, שהוא כנשר יעיר קינו, שיקרא לפנינו לפני ביאת יום הנורא שובו בנים שובבים… כדי להעירנו לשוב בתשובה. ואם חס ושלום לא שב – "יפרוש כנפיו יקחהו", כמו שכתבו שהקב"ה מטמין עוונותיהם […]

ככל שחולפים הימים ואנו מתקרבים לציון שנה תמימה לטבח הנורא ביותר שידע העם היהודי מאז השואה, ולמתקפת הטרור הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל, הולכות וגוברות השאלות כיצד לציין לראשונה את המועד הטעון. קהילות רבות, בהן כאלה שמתמודדות בעצמן עם הטראומה, השכול והאובדן, דנות בימים אלה בשורה של שאלות סביב דרכי הציון ועיצוב הזיכרון: כיצד יש […]

צליל האזעקות עצר במפתיע את חגיגות התורה בשנה החולפת, והטיל אותנו לשנה מאתגרת של קשיים וקושיות. והנה שוב עומד החג בפתחנו, טעון בדפוסים ונהגים של דורות, וזועק את זעקת ההווה: האם נחגוג את החג כדרכו, כדרכנו? האם ניאלם דום ונעצור את הזמן? האם נמחה ונתאבל? אולי נמצא אופן משלב ומאזן בין הקפות וריקודים לדם ודמעות? […]

ראש השנה כבר בעוד שבוע וחצי, ובני עדות המזרח משכימים לסליחות – או נשארים ערים עד חצות – מאז ב' באלול. במוצאי שבת יצטרפו אליהם גם האשכנזים. וכשעוד כמה תפילות נצרכות אולי יותר מתמיד, זה זמן טוב לדבר קצת על פיוטי הסליחות. הסליחות בנוסח עדות המזרח מורכבות מכמה חלקים: הן נפתחות במזמור תהילים ("אשרי יושבי […]

זו הייתה שנה ארוכה ומעוברת, עם מאורעות שיכולים לפרנס עשור שלם, אבל הנה מתחילה שנה חדשה וכולנו מתפללים שהיא תביא לנו בשורות טובות. ראש השנה תשפ"ה ייכנס ביום רביעי בערב (ה-2 באוקטובר), ויהיה בימים חמישי-שישי, א-ב בתשרי. יחד עם שבת צפוי לנו רצף של שלושה ימים שאסורים במלאכה, ובהם שבע סעודות. שיהיה לכולנו בהצלחה עם […]

ראש השנה תשפ"ה יחול בימים חמישי-שישי. מלבד האתגר שבשלושה ימים טובים רצופים, אנו זוכים למצווה נדירה יחסית (הפעם האחרונה שקיימנו אותה הייתה בערב שבועות תשפ"ג, לפני כשנה ורבע) – עירוב תבשילין. ראש השנה תשפ"ה: הזמנים המלאים  כאשר יום טוב חל בערב שבת, מצווה להניח בערב יום טוב 'עירוב תבשילין', וכך מותר לבשל ולאפות מיום טוב […]

במציאות הישראלית שלפני 7 באוקטובר, יונתן שמריז והרב תמיר גרנות כנראה לא היו נפגשים. הם בוודאי לא היו חוברים לטקס זיכרון משותף. שמריז בא מקיבוץ חילוני בנגב המערבי, קיבוץ כפר־עזה, והרב גרנות הוא אחד מראשי ישיבת ההסדר "אורות שאול" שבדרום תל־אביב. אבל בעקבות מתקפת חמאס בשמחת תורה, שניהם הצטרפו למשפחת השכול. אחיו של שמריז, אלון, […]

פרשת נצבים פותחת בתיאור ברית: "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱ־לֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ", שלה שותפים "כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל". רבו הפרשנויות בהבנת ברית זו. בשולי דברי המפרשים אפשר להציע שזוהי ברית על ספר התורה עצמו. הרי משה מצביע על ספר: "וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה" (כט, יט). ובהמשך: "כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה" (כט, כא). […]