הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
21/02/22 13:29
5.37% מהצפיות
מאת Ynet
מהי מסה תרמית? כיצד ניתן לשפר את בידוד הבית לאחר שהוא כבר בנוי? לא רק בנייה ירוקה תופסת את קדמת הבמה, אלא גם שיפוץ ירוק. אתר "המקצוענים" והמועצה לבנייה ירוקה עם עוד כתבה בסדרה
21/02/22 12:10
4.88% מהצפיות
מאת וואלה!
ממשלת ישראל התגאתה במה שנראה כמו צעד ענק לכיוון השכבות החלשות בישראל: עדכון שכר המינימום שנקבע בשנת 2017 על 5,300 שקל לחודש, ל-6,000 שקל, אכן צעד שעל פניו נראה משמעותי. גם כשמשווים את הסכום בשקלים למקביל במדינות הייחוס של ישראל בעולם: ספרד, דרום קוריאה, ניו זילנד ואירלנד, מתקבלת תמונה שעלולה להטעות - חוץ מניו זילנד עם שכר מינמום גבוה מ-8,500 שקל לחודש, הרי שבכל יתר המדינות, שכר המינמום נמוך מאשר בישראל, ובהמרה לשקלים (בקירוב): ספרד עם כ-4,500 שקל לחודש, אירלנד עם 4,750 ודרום קוריאה עם כ-5,400 שקל לחודש, זאת לפני עדכונים שבוצעו לאחרונה. עד כאן מדובר כמעט בגאווה ישראלית, אבל הסכום הנומינלי לכשעצמו אינו המדד היחיד, וכאשר משקללים לחישוב משתנים נוספים, מתקבלת תמונה קודרת למדי.
21/02/22 13:00
4.88% מהצפיות
מאת וואלה!
מכירה של חברה ישראלית לחברת ענק עולמית היא בדרך כלל סיבה למסיבה: מי לא מכיר את התמונות של עשרות או מאות עובדי הייטק צוהלים, כוסות שמפניה בידיהם - ומענקים שמנים בכיסיהם - ולא רק בכיסי הבעלים שעל פי הסכומים, נראה שכבר סידרו את נכדיהם וניניהם... אבל כנראה שאפילו לתעשייה עתירת הידע, יש פועלים שחורים: בשבוע שעבר נודע על רכישת יצרנית השבבים "טאוור סמי קונדקטור" ממגדל העמק, תמורת 5.4 מיליארד דולרים שתשלם ענקית השבבים אינטל. כמה יקבלו העובדים בגין הרכישה המתוקשרת? לפחות נכון לעכשיו - כלום. יתרה מזאת, בקרב רבים מהם עלה חשש שמא עם המעבר לבעלות החברה האמריקאית, הם עלולים לאבד את משרתם. חשוב לציין שמדובר במפעל יצרני, כלומר לא בסטרט-אפ שהפך מרעיון למוצר ששווה מיליארדים - וכמובן שלעובדים אין אופציות שאמורות לתגמל אותם במקרה של מכירה, כמו בחברות ההייטק. ובכל זאת נשאלת השאלה האם דמם של מתכנתים למשל הוא עד כדי כך סמוק מזה של פועלי ייצור, עד שאיש לא חשב לתגמל אותם על העסקה הפנטסטית?
21/02/22 11:56
4.39% מהצפיות
מאת Bizportal
רוקדים רשמה 21.5% מול 12.8% להישרדות. פער ענק ברצועת שבע בערב לטובת קשת, וגם בגזרת החדשות ורצועת הבוקר
21/02/22 12:50
4.39% מהצפיות
מאת דבר
פרטיהם של 30 אלף לקוחות הקרדיט סוויס דלפו, והעיתון סוד-דויטשה צייטונג פרסם שחלקם היו "מנהיגים מושחתים, חשודים בפשעי מלחמה וסחר בבני אדם, סוחרי סמים ופושעים אחרים" | הבנק: "הטענות מבוססות על מידע חלקי, לא מדויק וסלקטיבי שהוצא מהקשרו, והוצג באופן מגמתי שמפרש באופן מוטה את התנהלותו העסקית של הבנק"
21/02/22 13:12
3.9% מהצפיות
מאת TheMarker
לאומי ישקיע 85 מיליון שקל בחברה הבת של ERN תמורת 20% ■ מימון בקליק מתמחה במכירת אשראי לרכישת רכבים מיד שנייה בנקודות מכירה ■ בחודשים הקרובים תנסה ERN להנפיק לפי שווי של בין 900 מיליון למיליארד שקל לפני הכסף
21/02/22 10:28
3.41% מהצפיות
מאת וואלה!
בימים שבהם גואה המתיחות בין חלקי החברה הישראלית, נעים לגלות מקרוב את הסיפור של משה גרוסמן, מתנדב בארגון פעמונים, ושל בני הזוג לינא וואאל חורי מנוף הגליל. נכון - במדינה נורמלית סיוע של אזרח אחד לאחר לא היה אמור לעורר עניין מיוחד, אבל בישראל שבה המתיחות בין יהודים לערבים ותיקה משנותיה של המדינה, נדמה שכל מפגש חיובי בין יהודי חרדי לאזרחים ערבים, מצליח לעורר מעט תקווה. גרוסמן מספר לוואלה! "הפגישה הראשונה שלנו הייתה בחודש יולי האחרון. צריך להבין שיש משפחות שפונות לפעמונים בגלל שהמצב הכלכלי שלהם גרוע והם במצוקה והם צריכים הכוונה כלכלית. במקרה של משפחת חורי, הם לא במצוקה כלכלית, הם אנשים אינטליגנטים עם אחריות כלכלית, אך עדיין ההוצאות שלהם היו יותר גדולות מההכנסות, אז במקום להמשיך באותה התנהלות כלכלית, הם ביקשו להבין כיצד אפשר לשפר את מצבם". לינא, בשנות השלושים לחייה עובדת בתפקיד עוזרת למנכ"ל בית החולים בנצרת. וואל, בן זוגה, גם הוא בשנות השלושים לחייו עובד בבקרים בעמותה ובחנות חשמל ובערבים הוא חניך בקורס להכשרת נהגי אוטובוס. לזוג יש שני ילדים, בני שש וארבע. לינא מספרת לוואלה!: "שמעתי על עמותה שעוזרת לאנשים מבחינה סידור כלכלי אבל לא שמעתי על פעמונים. דרך חיפוש באינטרנט נתקלתי באתר שלהם, נרשמתי וחזרו אליי ואז התחיל תהליך הליווי הכלכלי שלנו עם משה". ואיך זה היה לפגוש יהודי חרדי? לינא: "בשבילנו זאת הייתה הפתעה, פעם ראשונה שפגשנו אדם יהודי חרדי, זה היה לנו קצת מוזר אבל הרגשנו בנוח, לא חששנו". משה מתערב ושואל האם הם ידעו שמי שילווה אותם מטעם פעמונים יהיה חרדי, לינא צוחקת טיפה ועונה: " לא ידענו בכלל מי יבוא, חשבנו שאדם יהודי מגיע לבית אבל זה אנחנו רגילים כי יש לנו חברים יהודים מהעיר". וזה שינה משהו אצלכם, אני שואל בעדינות? לינא מוסיפה ובן זוגה מאשר: "כשפגשנו את משה זה שינה את הסטראוטיפ שהיה לנו בראש על יהודי חרדי, ברגע שהוא נכנס לבית שלנו היינו מופתעים אבל הקשר שלנו מצוין". ומשה, איך זה משפיע עליך? משה: "זה לא משפיע עליי אבל כן עלתה אצלי בהתחלה השאלה איך הם יראו את זה. הם אמרו שהם קיבלו שוק שפתאום רואים גבר יהודי חרדי עם זקן וכל הלבוש אבל הנה ב"ה זה מסתדר. אני לא הרגשתי לרגע אחד שהיו אי נעימויות הייתה הרגשה מאד טובה. לא מדברים על פוליטיקה ודת או כן מדברים - המטרה היא לסייע למשפחה, וכאשר זוכרים שזו המטרה אין בעיה".