קרן לנדסמן מגיבה לכל הטענות והקונספירציות שהופיעו היום באתרים שונים וגרמו להורים רבים שלא לחסן את ילדיהם כנגד נגיף הפוליו, ובכך לחבל במאמצים לעצור את המגיפה רשומה זו היא רשומת המשך לרשומה הקודמת על הפוליו. להסבר על הנגיף, ההבדל בין החיסונים והסיבה לבחירה בחיסון אחד על פני השני אנא קראו קודם את הרשומה ההיא: הדברים... המשך

בעקבות הנחיות האיחוד האירופי להחרמת גורמי מחקר ישראלים הפועלים מחוץ לקו הירוק, והדיווחים כי במשרד החוץ שוקלים אם להשתתף בתוכנית ''הורייזון 2020'', פנה מכון המחקר ''מיגל'' לנתניהו בבקשה לאפשר את המשך התקצוב האירופי למחקרים בפריפריה. ''ההיקף המחקרי הרחב בסיוע האיחוד האירופי מאפשר מחקר ברמה בינלאומית ובמידה וייפגע יכול להחזיר אותנו שנים לאחור''

ההתאחדות פנתה למשווקים ולרשתות השיווק לעשות למען הציבור בתקופת חגי תשרי ולהוזיל את מחיר הפירות כדי שיוכלו להגיע לכל בית בישראל. פער מחירים זה מצטרף לשורה ארוכה של פירות, בהם ההבדל בין המחיר שמקבל החקלאי לבין המחיר ברשתות השיווק עומד על מעל 300%. דובי אמיתי: ''ההוזלה המתבקשת הינה בפערי התיווך ולא במחיר הזעום שמקבל החקלאי. בצע הכסף אינו יודע גבולות''

במבנה הצלבני המרשים, שמזכיר במראו את אולמות האבירים בעכו, וגובהו כ-6 מ', בוצעה חפירה של רשות העתיקות לפני הקמת מסעדה ע"י חברת ה"גראנד באזר" חלק ממבנה ענק מן התקופה הצלבנית (1291-1099 לסה"נ), ששימש כבית חולים הומה לפני כ-1000 שנה, נחשף כעת לציבור לאחר חפירות ומחקר שבצעה רשות העתיקות במקום בשיתוף עם חברת ה"גראנד באזר" ממזרח... המשך

בדיקה שנערכה בקרב חולי אפילפסיה שהתבקשו לנווט בסביבה וירטואלית העלתה כי במוחם קיימים תאי רשת, הפולטים זרם חשמלי וממפים את התנועה

משלחת גדולה ממקדוניה הגיעה לישראל בימים האחרונים בכדי ללמוד על החקלאות החדשנית הישראלית, ובמיוחד על הענבים. השתתפו בה אנשי אקדמיה, חוקרים, מדריכים וחקלאים. המקדונים נחשפו גם למודל הישראלי שבזכותו נחשבת החקלאות הישראלית לחדשנית בכל העולם - הקשר בין החקלאים לחוקרים

משווקת הירקות הגדולה בישראל 'יופי של ירקות', הודיעה היום (ג') כי היא מקדמת הקמת מפעל לשימורים וירקות קפואים בעין יהב שבערבה. ''זהו חלק מתהליך הפיתוח הכלכלי הטבעי של האזור ובעתיד צפויים פרויקטים מעניינים נוספים'' אומר מנכ''ל החברה דניאל לב

התופעה ארוכת הטווח של החזקות השקל מול הדולר ומטבעות נוספים, גוררת שחיקה עקבית ומתמשכת ברווחיהם של היצואנים הישראלים ומצמצמת את כושר התחרות שלהם מול שווקים מתחרים בחו''ל. ''המצב הקיים כיום הינו אבסורדי שכן היצואנים הם אלה הנושאים בנטל שחיקת החוב הלאומי של ישראל. מצב זה זועק לתיקון'' אומרים במכון היצוא