מחקר בהובלת חוקר מהאוניברסיטה העברית מציע הסבר חדש ליכולת ההישרדות של ציידים-לקטים בדרום הקווקז לפני 57 אלף עד 27 אלף שנה: רשתות חברתיות, נדידה למרחקים ארוכים וחילופי ידע היו גורם מרכזי שאפשר להם להתמודד עם שינויי האקלים והסביבה

במשך יותר מעשור נותרו הפריטים העתיקים מחוץ לסוריה בשל המלחמה והמשבר הדיפלומטי. כעת רואים בדמשק בהשבתם לא רק הישג תרבותי, אלא גם סמל לפתיחת פרק חדש ביחסים עם צרפת

חוקרים שִחזרו את תנועת הברזל הנוזלי בליבה החיצונית של כדור הארץ וגילו כי בשנת 2010 התהפך כיוון הזרימה באזור נרחב מתחת לאוקיינוס השקט. הנתונים מלווייני Swarm וממשימות נוספות מראים כי מעמקי כדור הארץ עשויים להשתנות במהירות רבה מכפי שסברו עד כה.

תהליכים גאולוגיים שהחלו עוד בימי יבשת-העל גונדוואנה הובילו להתרוממות הדרגתית של פני השטח בקוטב הדרומי לגובה של מעל 2 קילומטרים. הגבהים הללו לא רק אפשרו את התפשטות יריעת הקרח עד לקו החוף, אלא גם הובילו ליתרון בן עשרות מיליוני שנים שצברה אנטארקטיקה על פני האזור הארקטי

תעשיית הטכנולוגיה האמריקנית אוהבת לספר על יזמים שפעלו במוסכים למרות הממשלה. אלא שעמק הסיליקון צמח מהזמנות צבאיות, ממרוץ החלל, ממענקים לאוניברסיטת סטנפורד, ממדיניות הגירה ומסיוע ממשלתי לתעשיית השבבים – וגם לאחר שהתעשר, לא חדל להישען על המדינה

מערכת גנטית שפיתחו חוקרים מהאוניברסיטה העברית מאפשרת לתאים לעבד כמה אותות במקביל, לבחור תגובה בהתאם לצירוף האותות ואף להתריע על מצב לא תקין. בעתיד עשויה הגישה לשמש לפיתוח תאים טיפוליים שיזהו סימני מחלה ויפעילו טיפול באופן ממוקד