התחושה שמלווה אותי בשעות שלפני שחרורו של גלעד שליט ושיבתו הביתה, אל חיק הוריו, דומה לתחושות שאני חש בתפר שבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לבין יום העצמאות. מעבר כמעט בלתי אפשרי מעצב מאופק לשמחה גלויה, מתרועת אשכבה לזיקוקי די נור, מדגל המורד אל חצי התורן לדגל המונף אל על. הנה עוד מעט יפנו שירי היגון והאנחה את מקומם לטובת תרועת הפסטיבלים. דמעה על יגונם העצום של אותם הורים שכולים שליבם שותת דם למראה המחבלים שרצחו את יקיריהם מסמנים באצבעותיהם ...

היו"ר: "בוקר טוב. רבותי, אנו פותחים את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. היום נערוך שימוע למועמדים לתפקיד שופטים בבית המשפט העליון. חברי הכנסת מוזמנים לתחקר את המועמדים כדי לאפשר לנו ולציבור ללמוד על תפיסת היסוד של המועמדים, ובכלל זה על תפיסותיהם בכל הנוגע לסוגיות העקרוניות שבית המשפט העליון נדרש להן בעבדותו. המועמדים יישאלו על תפיסותיהם המשפטיות והחוקתיות, על תרומתם לחשיבה המשפטית, על תפיסת עולמם הנוגעת לשאלות צדק ומשפט. השימוע למועמדים יבטיח שקיפות הולמת של דעותיהם ...

חרדים ודתיים בבואם להתעמת עם חילונים אוהבים להשתמש במשלים ובסיפורי מעשיות מהגמרא, מהעיירה היהודית, מהפולקלור החסידי והליטאי, על הרבי מיופעץ ועל הפריץ משמופעץ, כדי לחזק את טיעוניהם והם חוזרים עליהם כמו מנטרה שחוקה. אחד הסיפורים החביבים עליהם בבואם לנגח את החילוניים הוא משל העגלה המלאה והעגלה הריקה. באוקטובר 1952, כשעל סדר יומה של המדינה הצעירה עמדו סוגיות נכבדות כמו שאלת השבת, גיוס בנות לצה"ל וחוק השבות, הלך ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון לפגוש את הרב אברהם ישעיהו קרליץ, המנהיג ...

שלא יהיה לכם ספק ולו לרגע אחד. התקרית שבה הטיחה השבוע חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, דוגמנית העל של ישראל ביתנו, כוס מים בפרצופו של ח"כ ראלב מג'דלה, הייתה לא רק אחד מרגעי השפל שידעה הכנסת בכל הזמנים, אלא במפורש גם אלימות לשמה. הח"כית הבלונדית התמירה משחררת לעיתים אגרסיות שלא נראו כמותן בעבר אצל פרלמנטרים ישראלים. עדות חיה קיבלנו בזמנו בעת הדיון הסוער על המשט הטורקי, בשעה שמיכאלי הסתערה בריצת אמוק לעבר דוכן הנואמים, עליו ניצבה נוסעת המשט ח"כ חנין זועבי, וניסתה לשלוף אותה ...