במה התנחמו במערב במשך מאה שנים? שתמיד יש את אמריקה. כלומר אם העולם הישן ידרדר את עצמו שוב למלחמות וקטסטרופות, תמיד יש את היבשת המוזהבת אמריקה, שתיחלץ לעזרה, בבחינת המערב האולטימטיבי. ומה העצוב כיום? שאין עוד את אמריקה, וזו בעצם דעיכתו של המערב כולו.

פעם קנה המערב את המזרח בחרוזים צבעוניים. היום המזרח קונה את המערב באותם חרוזים. ואיך מסבירים זאת בכירים מערביים לעצמם? זה לא שוחד, הם אומרים, זה שכר עבודה, זו תמורה עבור הקשרים שאני מעניק, זו צדקה, או תרומה למחקר. ומי יכול לעמוד מול נדיבות אצילית שכזו? לואי ה-14 עדיין עובד.

דברים מוזרים וסמליים מתרחשים בשבדיה, פעם ניסוי חברתי יוצא דופן, וגם כיום ניסוי חברתי יוצא דופן, לאחר שהאסלאם זורם לשם. מהי שאיפת המוות, ולמה מתכחשים לה? האם הבחירות הקרבות שם יצילו את המצב? ומי הזיז את תמונת העירום בפרלמנט? ומהם הלקחים עבורנו? אתם תחליטו. את המאמר הזה לא תמצאו במקום אחר, מיוחד לחברי מועדון ג'יפלאנט פריים.