אמש שודר החלק השני של תחקיר "חשיפה" על נוכל הטינדר סיימון לבייב, בו האקסית שלו קייט קונלין חשפה לא מעט על מעלליו לכאורה. רגע אחרי השידור, קונלין פרסמה דברים המסכמים את המסע לאמת מהצד שלה, ואמרה: "אעשה הכל כדי שהתופעה הזאת לא תחזור על עצמה ושאף אחת לא תהיה במקומי"

הם היו הפאוור קאפל של תחילת שנות האלפיים - והנה, סוף סוף אנחנו יכולים לראות שהיופי לגמרי עבר בגנים. הכירו את נועם גרשון, בנם של הדוגמנית והשחקנית מלי לוי ושחקן הכדורגל בדימוס, שמעון גרשון. נועם חגג אתמול את יום הולדתו ה-16 - ולאמא מלי זו נראתה סיבה מספיק טובה כדי להשוויץ בגברברון של הבית. אנחנו לגמרי לא מתלוננים

דיון קולני הבוקר באולפן 103 בתוכניתם של אראל סגל ודוד ורטהיים, על מעצרו של העיתונאי ישראל פריי, בחשד להסתה, לאחר שצייץ על חיילי צה"ל. פריי לא התייצב למרות שזומן חמש פעמים למשטרה, ובסופו של דבר נעצר. ורטהיים: "יש כאן הרגשה שזה לא מקרי. שעיתונאים משמאל שעל כל אמירה מוצלחת או לא מוצלחת שלהם משלמים ביוקר - ומדובר בשיטה. הנושא הזה לא מדובר מספיק אבל מדובר במכונה מיומנת בעלת כמה זרועות, שמטרתה להתיש ולהפחיד עיתונאי שמאל ומגישים ערבים. הזרוע הראשונה כוללת עמותות כאלה ואחרות שעובדות בחיפוש אמירות ועובדים שאפשר להתלונן עליהם - לנציב פניות, לרשות השנייה ובעצם לכל גורם אפשרי. מהצד השני יש מנגנון שמגיש תביעות נגד עיתונאים ברשת וכשברקע תקשורת מתקרנפת שפועלת עבור האינטרסים שלה, לא של הציבור".

הכוכבת פאולה עבדול בת ה-60 פרסמה תמונות מחגיגות הכריסמס שלה - וזעזעה את המעריצים. בתמונות, נראה שעבדול הגזימה יותר מדי עם עריכות הפוטושופ, כי פשוט אי-אפשר לזהות אותה כשהיא נראית שונה וצעירה בכמה עשורים מגילה המקורי. העוקבים התחרפנו: "אלוהים ישמור! היא נראית כמו ילדה קטנה. תפסיקי, כולם יודעים איך את באמת נראית"

עינב בובליל החליטה לקחת את צילומי ה"ניו-בורן" שלב אחד קדימה: היא הפתיעה את העוקבים והעוקבות שלה, ושיתפה בתמונה בלתי נשכחת של ריף בת החודש, כאילו היא נמצאת ביום ספא - עם מלפפונים על העיניים וחלוק ורוד. העוקבים לא הצליחו להישאר אדישים - ותוך כמה דקות התמונה כבר צברה מאות לייקים ותגובות. "סוף סוף תמונה מקורית ולא ילד מתוך ערסל עטוף בשמיכה עד האף", נכתב לה

אחרי תקופה לא פשוטה, אורטל עמר בצילומים לוהטים, כל כך לוהטים שנאלצו לשפוך עליה מים

בזמן שהוא נצפה מבלה עם אחרות בשבוע שעבר והיא נתפסה על חם מחליפה נוזלים ברחוב עם גבר אחר, הדיווחים בחו"ל קובעים באופן רשמי וסופי: רומן הבזק בין דוגמנית העל אמילי רטאייקאוסקי לקומיקאי פיט דיווידסון נגמר. "הם כרגע החליטו לעבור ל'פרינד זון'", סיפר מקורב לשניים

סיפור האקטיביזם התאגידי בישראל של החברות המסחריות הוא אולי סיפור היום מסיבות ברורות, אבל הוא גם סיפור השנה. בעיקר כי סוף-סוף מה שקורה בהקשר הזה כבר שנים באמריקה ובשאר העולם, הגיע לישראל, ואולי הוא פה להישאר. אם שם, המראה של חברות כמו נייקי ואדידס שעושות קמפיינים נגד גזענות הוא דבר נפוץ, הרי שבישראל כולם מפחדים לדבר ולחטוף. וגם, שם כבר שנים שנושא הגיוון בשיקולים מסחריים הוא אינהרנטי. לדוגמא, בחברת אקסנצ'ר האמריקאית אליה אני משתייך, כאשר אנו בוחנים התקשרות עם ספק, לפני הכל אנו בודקים את נושאי האתיקה והנאותות, ובסופו של דבר מתקשרים רק עם חברות אשר חל אצלן גיוון מספק (לצד שלל תנאים נוספים, שמבחינת החברה הם חיוניים). אז למה זה התעורר עכשיו? ראשית, יש לזכור שהאירוע מבהיל. קשה להתחמק מהתחושה שסוף הדמוקרטיה נראה ממש מעבר לפינה. קודם לקמפיין אי-האפליה היה גם מכתב ההייטקיסטים, במסגרתו בכירי הקטר המקומי של המשק - ההוא ששם את ישראל על המפה - פנו להנהגה הנבחרת והביע את דאגתם מהשיח סביב פגיעה אפשרית בדמוקרטיה הישראלית. בסופו של דבר לחבר'ה בהייטק יש ססמוגרפים טובים. הם הראשונים לקבל עקיצות מהמשקיעים שלהם בחו"ל ולכן תמיד יפעלו לשמור על האיזון העולמי ולמנוע מהמורות מיותרות מהאנושות, ובמקרה הזה מישראל.