זמני ויציאת צום תשעה באב בערים מרכזיות בישראל. ומעט מהלכות סוף הצום. צום קל

יש יום אחד בשנה שבו אנו שמים לרגע את החיוביות והאופטימיות בצד, ופשוט נותנים מקום לכאב. מתאבלים, עצובים, כואבים. אסור לשמח את עצמנו בשום דרך. לימוד התורה שמשמח את הלב מוגבל לאגדות החורבן ולהלכות ט' באב וחובה לדלג על פסוקי הנחמה. כל כך לא אופייני לאורח החיים המאמין והאופטימי שלנו.

אם נדבר גלויות, השכל הישר, הרציונל ומציאות החיים לא ממש הולכים לכיוון של ביאת המשיח ובניית בית המקדש. איך אנחנו אמורים לגדר שטח, להביא קבלן ופועלים ולהתחיל לבנות את בית המקדש השלישי בלב לבה של ירושלים?

אבישי מזרחי מודאג מהתרחקות שלנו מהאבל והצער ותוהה - מה קרה לנו שנהיינו אטומים כל כך לחורבן מקדשנו?

זה סיפור על 3 אנשים שנפגשים בים וגם אחר כך בחיים. נקודה קטנה על אהבת חינם