בשבת הקודמת לפורים, וביום העגונה הבין-לאומי עצמו, נוהגים לומר בבתי כנסת רבים תפילת "מי שברך" לעגונות

התורה החמירה בקרבן אשם תלוי, שבא על הספק, יותר מאשר בקרבן חטאת, שבא על הוודאי. הרמב"ן מסביר מדוע נהגה התורה כך.

הגמרא במסכת חולין (ה ע"א) לומדת מהמילה 'מכם' בפרשתנו (ב, א), שיהודי שמחלל שבת בפרהסיא לא יכול להקריב קרבנות. בעקבות כך נעסוק השבוע בדינו של המחלל שבת בפרהסיא, ובדיני תינוק שנשבה. האם מותר להם לגעת ביין או להצטרף למניין.

תכונות עמלקיות מזיקות ומרעילות את הנפש, ואלו הן.