לדנה קראו עצלנית, מיכל סבלה מדיכאון והמטפלים של שני קבעו שהיא עברה פגיעה מינית. נשים רבות על הרצף לא אובחנו כבעלות אוטיזם - במקרה הטוב הן נאלצו להתמודד לבד עם תחושות של כישלון וחוסר שייכות, ובמקרה הרע הן קיבלו אבחנות שגויות ואף הגיעו לאשפוזים. עכשיו סוף-סוף הרפואה התחילה להקשיב להן במטרה להבין: מדוע יש יותר אוטיסטים מאוטיסטיות, האם הסיבה לכך היא אבחון לקוי או שאולי גם לגנטיקה יש פה תפקיד, ולמה בעצם ההגדרה "אוטיסטית" כל כך חשובה?

קורל, אמנון, גל ויפעת שהשנה החולפת הייתה עבורם נגיעה בגיהינום, מספרים בכנות על הכאב, הייאוש והפחד, לצד ההומור, התקווה והמניע שגרם להם לבחור בחיים. המשותף לכולם הוא ההחלטה להפוך את החיים מכאן והלאה לטובים יותר. ארבעה סיפורים על ייאוש ותקווה