מאמר פרספקטיבה בוחן כיצד שלדים חיצוניים תת־מימיים עשויים להפחית מאמץ וצריכת אוויר בצלילה, ומהם אתגרי התכנון והבטיחות.

סימולציות של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מראות כי הפריה עצמית בצמחים יכולה לשרוד לאורך זמן. היא מתקיימת לצד מנגנון שמונע אותה, במשך תקופות ארוכות. לפי המודל, אוכלוסיות יכולות לעבור בין שתי האסטרטגיות בשני הכיוונים.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו כלי בינה מלאכותית בשם BBERT. הכלי מזהה DNA של חיידקים בקטעים באורך 100 "אותיות" בלבד, בלי מאגר השוואה. בניסויים הוא קיצר את זמן שחזור הגנומים ביותר ממחצית.

סימולציות של 100,000 שנה, שפורסמו ב-Nature Climate Change, מראות כי יותר שלג ויותר עננים מגינים על מזרח אנטארקטיקה גם בהתחממות של יותר מ-10 מעלות. לעומת זאת, מערב אנטארקטיקה וגרינלנד צפויות לאבד קרח רב.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכון וולקני גילו שצמחים שואבים הרבה יותר אשלגן בקרקע ממה שהבדיקות המקובלות מנבאות. עד 74% מהאשלגן הגיע ממאגרים מינרליים שהבדיקות כמעט אינן מודדות.