גוגל עשויה להוסיף בקרוב למקלדת Gboard תכונה חדשה, שתקל על עריכת טקסט: מצב סמן מתקדם, המבוסס על רעיון שאומץ ישירות ממערכת ההפעלה iOS של אפל. מדובר בשדרוג שעשוי לפתור את אחת מנקודות התורפה הבודדות של Gboard, הנחשבת בעיני רבים למקלדת הטובה ביותר לאנדרואיד. לפי דיווח באתר אנדרואיד אות'וריטי, בגרסת הבטא האחרונה של אפליקציית Gboard התגלה מצב נסתר, ההופך את המקלדת למעין משטח מגע (Trackpad) וירטואלי. במצב זה ניתן להזיז את הסמן בחופשיות לכל נקודה על המסך, ולא רק בתוך שורת הטקסט הפעילה. כיום, לחיצה ממושכת על מקש הרווח מאפשרת להזיז את הסמן שמאלה או ימינה, אך כאשר נדרש מעבר למרחק גדול יותר בתוך הטקסט – הפעולה הופכת לאיטית ומסורבלת. התכונה החדשה מחליפה את מקשי המקלדת במשטח שליטה חלק, שמאפשר ניווט מדויק ומהיר יותר במסמך או בהודעה. בגרסה הנוכחית של הפיתוח, הסמן אף מסוגל "לדלג" מחוץ לשדה הטקסט – התנהגות שייתכן שתיעלם לפני ההשקה הרשמית. הגישה הזו אינה חדשה למשתמשי iPhone: אפל הציגה מצב סמן דומה כבר בימי טכנולוגיית 3D Touch עם iOS 12 בשנת 2018, והרחיבה אותו לכל המכשירים באמצעות לחיצה ארוכה על מקש הרווח. מאז, מדובר באחד הכלים הנוחים ביותר לעריכת טקסט במכשירי iOS. למרות שמקלדת Gboard נחשבת עדיפה כמעט בכל היבט על מקלדת ברירת המחדל של אפל, בכל הנוגע להזזת הסמן – ה-iPhone זוכה ליתרון ברור. היכולת למקם את הסמן בדיוק של מילימטרים ובמהירות רבה הופכת את עריכת הטקסט לפשוטה ואינטואיטיבית, במיוחד במצבים שבהם טעויות הקלדה הן בלתי נמנעות. אם וכאשר התכונה החדשה תושק לכלל המשתמשים, היא עשויה לחזק עוד יותר את מעמדה של  Gboard כמקלדת המובילה בשוק האנדרואיד. עם זאת, בשלב זה לא ידוע מתי גוגל מתכננת להשיק את החידוש באופן רשמי. מה שבטוח: נראה שגם הפעם גוגל אינה מהססת ללמוד מהמתחרים – ולאמץ רעיונות מוצלחים כשהם מוכיחים את עצמם.

בינת תקשורת מחשבים הוכרה באחרונה רשמית כ-VMware Pinnacle Partner – הדרג הגבוה והיוקרתי ביותר בתוכנית השותפים הגלובלית של VMware. מעמד זה מוענק למספר מצומצם של שותפים אסטרטגיים ברחבי העולם, ומהווה הוכחה ליכולות, למצוינות ולמנהיגות של בינת תקשורת בשוק המקומי והבינלאומי. סטטוס Pinnacle Partner מוענק רק לחברות המגלמות מומחיות טכנולוגית מעמיקה בפתרונות VMware והמציעות יכולת מוכחת להניע תוצאות עסקיות משמעותיות ללקוחות והשפעה אמיתית בשוק, תוך הובלת פרויקטים וטרנספורמציות דיגיטליות בקנה מידה גדול. בישראל, בינת תקשורת נחשבת לאחת מהחברות הבודדות המחזיקות במעמד זה, ומציבה את עצמה בחזית החדשנות בתחום ה-Private Cloud. בינת תקשורת מובילה פרויקטים בתחום הענן הפרטי והיברידי עבור לקוחות מגזרים שונים, תוך יישום פתרונות VMware מתקדמים והתאמתם לצרכים ספציפיים של ארגונים. ההכרה החדשה מחזקת את מעמדה כחברה המסוגלת להניע חדשנות, לייעל תהליכים ולהציע ללקוחותיה גישה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר בשוק. אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים: "ההישג הזה הוא אבן דרך משמעותית ומחזק את המחויבות שלנו להמשיך להביא חדשנות וערך ללקוחותינו. העתיד הוא Private Cloud, ואנחנו גאים לעצב אותו יחד עם VMware ועם לקוחותינו". שלומי אביב, מנכ"ל VMware, הוסיף: "מעמד ה-Pinnacle משקף שותפות עמוקה וביצועים גבוהים לאורך זמן. בינת תקשורת מצטיינת ביישום פתרונות VMware מתקדמים ובהנעת תוצאות מדידות ללקוחות בישראל. ההכרה הזו מהווה עדות למחויבות ולמקצועיות של הצוות שלה, ולתרומה משמעותית להצלחת לקוחותינו בשוק המקומי". דיילי ציפי צפתה, התרשמה וחזרה עם תמונה

לפי יותר מסיכום אחד של 2025, טלפון הדגל המעודכן של וואן פלוס, OnePlus 15 בשמו המלא, היה אחד הסמארטפונים המוצלחים של השנה. זה לא קרה בגלל ההשקה המאוחרת יחסית, לקראת סוף אוקטובר, או מכיוון שהוא היה בתודעה יותר ממתחרים פוטנציאליים, אלא מאחר שהמכשיר הזה הביא חבילה יפה של יכולות למגזר השוק הגבוה. חודשיים פחות או יותר לאחר מכן היא השיקה את גרסת ה-15R, שמיועדת להתחרות בשוק הביניים. על אף שעדיין מאוד מוקדם להתנבא, יש ל-OnePlus 15R פוטנציאל גדול מאוד להיות ב-2026 אחת ההפתעות הטובות של השנה בשוק שלו. הסיבה העיקרית לכך היא שמדובר בטלפון שמציע סוללה ענקית, בנפח עבודה של 7,400mAh – וזו הסוללה הכי גדולה אי פעם שוואן פלוס שילבה באחד הטלפונים שלה. לשם השוואה, הסוללה של מחזיק השיא הקודם – ה-OnePlus 15 – היא בנפח של 7,300mAh. יותר מזה, בזכות שימוש בחומרים חדשניים, שילוב של ליתיום יון עם אנודה מסיליקון-פחמן, הגודל הזה לא משפיע מדי על הגודל של הטלפון ולא על משקלו – 8.3 מ"מ זה לא גודל דק במיוחד, אבל גם לא עובי רב מדי. מחט המשקל הדיגיטלי אמנם נעצרה על 214 גרם, אבל גם זה משקל די שכיח בשוק הטלפונים של תחילת 2026 – בקצה הבינוני הגבוה ומעלה. כמה שעות זה אומר? כמו בהרבה סמארטפונים מודרניים, בהגדרות של ה-OnePlus 15R ניתן לבחור את מצב הביצועים שבו הוא יעבוד, והחדשות הטובות הן שעל הנייר, גם במצב הביצועים הגבוהים של המכשיר – מה שאמור להשפיע לרעה על זמן העבודה של הסוללה – הוא מציע יותר מ-30 שעות מסך. הטענה הזאת הייתה הראשונה שהעמדתי למבחן בסקירת המכשיר. ב-PCMark for Android, תחת אותם תנאים שאני בוחן בהם כל טלפון אנדרואיד, הגונג היכה אחרי יותר מיממה – הרבה יותר, למעשה: 30:26 שעות. הטלפון נבדק במצב ההרצה המאוזן, וכמו בכל בדיקה, בסיומה נותרו בסוללה כ-20% מהמטען המלא שלה, כך שההבטחה הזו של וואן פלוס קוימה – ובגדול. הטלפון, במבחן הזה, לא התחמם יותר מדי, אבל כשהרצתי משחקים מתקדמים, החום מעט הורגש, וגם הביצועים לא היו מספיק מאוזנים לאורך בדיקת העומס של הטלפון. לכן, נראה שלא כדאי לשחק משחקים מתקדמים לאורך זמן ב-15R – ורוב האנשים גם כך לא עושים זאת. מה ההבדלים בין האחים? מהם ההבדלים הגדולים בין ה-15 לאח החדש במשפחה, ה-15R? אלה באים לידי ביטוי בעיקר בשני תחומים, וקודם כל המעבד: Snapdragon 8 Elite Gen 5, המעבד הכי חזק שקוואלקום מציעה לשוק הטלפונים המודרני, ב-15, מול Snapdragon 5 Gen 5 במכשיר החדש יותר. הבדל הביצועים בין מעבד העילית למעבד "מהשורה" הוא בדיוק מה שאפשר לצפות לו: אותה טכנולוגיה של ליבות ואותה טכנולוגיה של ייצור, באותו מפעל של TSMC, אבל במהירויות יותר נמוכות. עם זאת, הן מכובדות מאוד בפני עצמן: שתי ליבות פרימיום במהירות 3.8 באח הקטן מול 4.6 גיגה-הרץ באח הגדול, ושש ליבות ביצועים במהירות של 3.32 מול 3.62 גיגה-הרץ. גם השבב הגרפי קצת חלש יותר, אבל שוב, הביצועים עדיין טובים מאוד: 2,945,735 נקודות במבחן אנטוטו המעודכן, במצב ביצועים מרבי. ה-OnePlus R15. צילום: יח"צ אבל מה שכנראה באמת מסייע להוריד את המחיר, שעומד על 2,200 שקלים, הוא מערכת הצילום הבינונית של ה-15R. לעומת שלוש מצלמות 50 מגה-פיקסל במכשיר המוביל, ב-OnePlus 15R יש שתי מצלמות בלבד. המצלמה הראשית זהה לזו של ה-15, כולל תוספת של מייצב תמונה אופטי, אבל בלי זום אופטי, והשנייה היא מצלמת רוחב על עם חיישן 8 מגה-פיקסל ושדה צילום של 112 מעלות בלבד. התוצאות באור יום הן במקרה הטוב בסדר. כלומר, זה לא תחום שהטלפון מצטיין בו, אם לנקוט בלשון המעטה. למצלמת הסלפי יש חיישן 32 מגה-פיקסל. יש AI ויש כפתור מערכת ההפעלה של ה-15R היא OxygenOS 16.0.3, שמבוססת על אנדרואיד 16 ומאפשרת למכשיר לעבוד חלק בכל היבט, כולל הרצה של AI. ואם כבר בבינה מלאכותית עסקינן, המכשיר מגיע עם ג'מיני של גוגל כברירת מחדל, אבל גם עם הרבה יכולות שוואן פלוס פיתחה בבית. עם זאת, רוב היכולות האלה לא יוצאות דופן, וכולן מיועדות להרצה מקומית: הפיכת הוראות למאמרים, תרגומים לשפות מסוימות משפות מסוימות אחרות, וגם תמלול של הקלטות. אולם, מה שיוצא דופן – לא מול מכשירים אחרים של וואן פלוס, אלא מול השוק – הוא Mind Space. זוהי סביבה שמאפשרת לשמור בקלות תכנים שמוצגים ומוקלטים בטלפון, עם ביצוע ניתוח AI תוך כדי שמירתם ועם אפשרות לשאילתות על החומרים הללו. מצד שמאל של המכשיר יש כפתור ייעודי בשם Plus, שמאפשר לשמור תכנים ב-Mind Space כברירת מחדל, אבל בהגדרות יש לו אפליקציה ייעודית, שמאפשרת להצמיד לו פעולות אחרות. ה-OnePlus 15R הגיע אליי לבדיקה מהיבואנית הראשית, סל נאו, בתצורה של 12 גיגה-בייט זיכרון עבודה ועם 256 גיגה-בייט זיכרון אחסון מובנה, ללא אפשרות הרחבת זיכרון. כאחד שלא מרבה לצלם, החולשה היחסית של המצלמות לא הורידה אצלי יותר מדי נקודות, וזמן העבודה, הביצועים וגם העיצוב הכולל, והסולידי, מטים את הכף לכיוון המלצה. אני כותב זאת על אף שלצערי גיליתי שלא רק שאין מטען באריזה, כפי שהיצרניות כבר הרגילו את השוק – בתירוץ של שמירה על איכות הסביבה, כשהסיבה האמיתית היא צמצום הוצאות, אלא שהוא לא מגיע אפילו עם כיסוי גב פשוט מסיליקון. זה ממש חבל, שלא לומר קצת מעצבן.

"האחריות לכך שהרוגלות לא נכנסו לשימוש במשטרה היא על הממשלה. הרוגלות הן אמצעי שנכון וחובה שיהיה למשטרת ישראל במסגרת מאבקה בפשיעה. הכנו הצעת חוק בנושא וזו מונחת מזה זמן רב על שולחן הממשלה. אני קוראת לשר המשפטים ולשר לביטחון לאומי לקדם את החקיקה המוכנה בתחום", כך אמרה גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה. בהרב-מיארה דיברה אמש (ד') בפני שוטרי אגף החקירות והמודיעין, בכנס שערך האגף במכללה לשוטרים בבית שמש, שבו נדון השימוש של המשטרה באמצעים טכנולוגיים. "לטעמי", ציינה, "יש לאפשר למשטרת ישראל כלים מתקדמים לצורך אכיפה. לכן אני שבה ומבקשת לקדם את הצעת החוק הממשלתית, שמסדירה את הסמכות של המשטרה לעשות שימוש באמצעים אלה. כפי שמצופה מהמשטרה לפענח עבירות וללכוד עבריינים, כך המדינה נדרשת לספק לה את הכלים המתאימים שיענו לאתגרי הפשיעה שבפניה". לדברי בהרב-מיארה, "מבקר המדינה תמך גם הוא בקידום החוק. צריך לאפשר למשטרה לבצע את תפקידה באופן מיטבי. האמצעים הטכנולוגיים מתקדמים מהר יותר מהחקיקה, וכל עיכוב בחקיקה הופך את האמצעים הטכנולוגיים שאנחנו מכירים ללא רלוונטיים. ניתן לקדם את החקיקה הנוכחית באופן מיידי ולהשלימה בתוך זמן קצר". הצעת חוק שנמצאת בהקפאה כבר שנה הייעוץ המשפטי לממשלה השלים לפני כשנה הצעת חוק שנועדה להסדיר חוקית את השימוש של המשטרה ברוגלות, את אופן השימוש, ואת הבקרות והפיקוח עליו. שר המשפטים, יריב לוין, מסרב לקדם את הצעת החוק, כיוון שלפי בהרב-מיארה, היא צריכה לכלול הסמכה לשימוש ברוגלות גם בחקירות לפשעים חמורים. היועצת דרשה להכניס לשלל העבירות החמורות גם את עבירת השוחד, כך שניתן יהיה להפעיל את הרוגלות גם נגד נבחרי ציבור הנחשדים בה. שר המשפטים, יריב לוין. צילום: ShutterStock השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, טען שבהרב-מיארה מציבה לממשלה "אולטימטום עד שנסכים לסחיטה שלה להשתמש באותם כלים נגד נבחרי ציבור. מה שמעניין אותה הוא תפירת תיקים לימין. לא נסכים להיסחט". השבוע טען בן גביר שבהרב-מיארה היא האחראית למוות של עשרות מהחברה הערבית מתחילת השנה. "בלי הרוגלות ובלי מעצרים מנהליים אנשים ימשיכו להירצח, וזה באשמת גלי בהרב-מיארה. נקודה", הוסיף. דו"ח מבקר המדינה באחרונה פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח שבדק את השימוש שעשתה המשטרה בכלים טכנולוגיים לצורך אכיפה ומאבק בפשיעה. המבקר מצא ליקויים בהפעלת הרוגלות וקרא לביצוע שורת פעולות מיידיות לתיקון מצד המשטרה, הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והשרים בן גביר ולוין. לפני ימים אחדים הודיעו חברי ועדת הבדיקה הממשלתית בפרשת הרוגלות לשר לוין על התפטרותם. זאת, כי לדבריהם, גורמי האכיפה סיכלו את עבודת הוועדה באופן שיטתי.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שלח היום (ה') מסר חריף לממשלה ולמנהלי המערכות הציבוריות: הטכנולוגיה היא כבר לא 'Nice to have', אלא כלי מציל חיים. בכנס השנתי של לשכת המבקרים הפנימיים (IIA ישראל), שהופק על ידי אנשים ומחשבים, חשף המבקר כי היעדרה של מערכת IT ממשלתית אינטגרטיבית היה אחד הגורמים המכריעים בכשלים בפינוי האזרחים לאחר ה-7 באוקטובר, והזהיר מפני שאננות בתחומי הסייבר וה-AI. "יש למבקר המדינה חובה לעסוק בסוגיות של חירום ומלחמה. זאת חובה מוסרית ופרקטית, אם אנחנו חפצי חיים. מי שנושא באחריות צריך להסיק את המסקנות כשהביקורת מציינת את זה בפניו", אמר אנגלמן.  מראיין: יניב הלפרין. צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין. בהיבטים הטכנולוגיים, מבקר המדינה אמר כי העדר נתונים על האזרחים ביישובי קו העימות, והעדרה של מערכת IT כלל ממשלתית, הביא לכך שפינוי האזרחים מיישובים אלה אחרי ה-7 באוקטובר היה לוקה בחסר. "יש צורך במערכת מידע מרכזית, שתתכלל את כלל המידע בעת חירום. מערכת מתכללת, ממוחשבת, שמאפשרת לנהל את הדברים צורה מיטבית גם בעת אסון היא קריטית", אמר אנגלמן. אנגלמן ציין כי פינוי הפצועים ב-7 באוקטובר התעכב מאחר שלא הייתה מערכת מידע שאפשרה תיאום בין גופי החירום, ובעיקר בין מגן דוד אדום לשירותי הרפואה של צה"ל. "דרושה מערכת מחשובית שמאפשרת העברת מידע סדורה בין הגופים החירומיים, על מנת שהם יוכלו להעביר את המידע ולתאם ביניהם גם בעת חירום, כשיש בוקה ומבולקה". ככלל, הוסיף, "לעולם הטכנולוגי יש תפקיד משמעותי בעת חירום, וחייבים להיעזר בכלים טכנולוגיים כדי לתת מענה". כמו כן, אנגלמן ציין שהוא מצא ליקויים באבטחת המידע והסייבר במדינת ישראל, בפרט לאחר פתיחת המלחמה. "השלמנו דו"ח על היערכות ישראל לאירועי סייבר, שעתיד להתפרסם בזמן הקרוב", אמר. "הסייבר הוא אחד הסיכונים המרכזיים שאנחנו, בביקורת המדינה, בודקים. יש פערים ויש חובה לתקנם, משום שאירועי סייבר משפיעים מאוד על הרבה מאוד גורמים – מתשתיות קריטיות ועד לבתי החולים, שחוו במהלך המלחמה תקיפות סייבר, שהשביתו אותם לתקופות לא קצרות. אנחנו בודקים את הדבר הזה ויש הרבה מאוד מה לתקן". עם זאת, לדבריו, חלק מאותם פערים נסגרו – מה שאומר שהמדינה מוכנה מבעבר למתקפות סייבר, גם אם לא בצורה מושלמת. הדבר חשוב במיוחד על רקע המלחמה עם איראן, שייתכן שתפרוץ בזמן הקרוב. "ישראל צריכה לקפוץ מדרגה בנוגע לבינה המלאכותית" ככלל, אמר המבקר, "אנחנו משתמשים בכלים חדשניים בביקורת המדינה: בדיקות חדירה, ביג דאטה, ניטור רשתות חברתיות ושימוש בבינה מלאכותית. העיסוק ב-AI הוא קריטי, וזה בא לידי ביטוי בשימוש בכלי בינה מלאכותית בביקורת עצמה, ובביקורת על השימוש שהארגונים, לרבות הממשלה, עושים בה. ארגונים שלא יתאימו את עצמם לעידן ה-AI – יש סכנה גדולה מאוד שייעלמו מן העולם". אנגלמן אף הציב בדו"ח שפרסם בסוף 2024 תמרור אזהרה בפני הממשלה, על העדר השקעה מספקת בבינה מלאכותית, שהוביל להידרדרות במעמדה של ישראל. המבקר אמר כי הוא שמח שבעקבות המלצותיו, הממשלה הקימה את ועדת נגל. זו הגישה את הדו"ח שלה באוגוסט האחרון, שבו היא הזהירה כי "ישראל עלולה להידחק לשוליים ולאבד את מעמדה כסטארט-אפ ניישן". הם הציבו יעד שאפתני: הגעה לטופ 5 של המדינות המובילות ב-AI. בעקבות המלצות ועדת נגל, הממשלה החליטה בספטמבר על הקמת מטה לאומי ל-AI, שיפעל במשרד ראש הממשלה, ומינתה את ארז אסקל לעמוד בראשו. המבקר אמר בהקשר זה כי "נעשות הרבה פעולות חיוביות (בנוגע להיערכות של ישראל לעידן ה-AI – י"ה), אבל עדיין, צריך לקפוץ מדרגה. חייבת להיות עשייה ממשלתית מוכוונת, בפרט היכן שיש פערים. יש תשתיות מחשוב שנדרשות, צריך לפתח מודל שפה בעברית וערבית, וגם (להידרש לשימוש ב-AI – י"ה) בהיבט הניהולי. מינויו של ראש מטה AI ממשלתי הוא צעד בכיוון הנכון". הוא ציין כי מוסד מבקר המדינה של ישראל לוקח חלק בביקורת משותפת ל-12 מדינות, מרביתן באירופה, בנושא היערכות המדינות לעידן הבינה המלאכותית, וכי ממצאי הבדיקה יתפרסמו בעתיד הקרוב. "מבקר המדינה לא יכול להמתין לוועדת חקירה" אנגלמן התייחס לכך שהוא מבצע את הביקורות ומפרסם את הדו"חות על ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה למרות הדרישה בחלק נרחב מהציבור להקמת ועדת חקירה ממלכתית. "רק גוף כמו מבקר המדינה, שרואה את הדברים בראייה רחבה, יכול לבקר את כלל הגורמים", אמר. "ככל שתקום ועדת חקירה נתאם איתה גבולות גזרה, אבל מבקר המדינה לא יכול להמתין לוועדת החקירה. אי אפשר ולא צריך להגיד למבקר להמתין". בית בקיבוץ בארי, שנשרף בטבח ה-7 באוקטובר. צילום: ShutterStock "אין סתירה בין קיום ביקורת על ידי מבקר המדינה לוועדת חקירה, ולא צריך להשתיק את קולה של הביקורת", הוסיף אנגלמן. הוא התייחס להחלטת בג"ץ, שהקפיא את עבודת המבקר על דו"חות הקשורים ל-7 באוקטובר ולמלחמה, עד להחלטה אחרת. "אנחנו מכבדים את החלטת בג"ץ, אבל כתוצאה ממנה, יש שמונה ביקורות שמוקפאות. הביקורות הללו עוסקות בחיי אדם, ואסור לחכות. זה קריטי", אמר. האם יש למדינת ישראל רזרבה תקציבית למצב חירום? "אנחנו חייבים לבצע למידה והפקת לקחים", ציין אנגלמן. "פתחנו בביקורת על המלחמה כבר בינואר 2024 והשקענו בזה קרוב ל-300 שנות אדם. אנחנו מסתכלים על המלחמה מההיבטים האזרחיים, כמו גם על תהליכי קבלת ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר במדינה ובקרב גורמי הביטחון". "כך, למשל", ציין אנגלמן, "עסקנו בהיערכות התקציבית למצבי חירום. אנחנו עומדים בפתחה של תקופה מאוד רגישה, וייתכן שבפני מלחמה, ואני שואל: האם יש למדינת ישראל רזרבה תקציבית? ב-7 באוקטובר, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ביקש לדעת מה הרזרבה התקציבית. החשב הכללי אמר לו שיש 30 מיליארד שקלים של יתרות בלתי מנוצלות. לאחר מכן הוא פנה לראש אגף התקציבים, שאמר לו שאין כלל יתרות, משום שיש הוצאות שהוקצו ועדיין לא נרשמו. כך יצא שמדינת ישראל הייתה ב-7 באוקטובר עם אפס רזרבה תקציבית. יש למדינה חובה להיערך לכך, וזה נכון גם לימינו. אין כיום תקציב מדינה, ייתכן שניקלע למלחמה – ולא יכול להיות שלא תהיה רזרבה תקציבית. אני קורא לראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר לא להסתפק בהכנות הביטחוניות, אלא להכין את המשק למצב חירום". הוא קרא למדינה להיערך למצב החירום גם בהיבט של משק האנרגיה, "כולל למצבים שבהם אוניות ומטוסים לא יוכלו להגיע לישראל. זה חיוני וחובה לתקן את הליקויים, בפרט במצב שלנו". "נציין את האנשים האחראיים לכשלים המרכזיים" "היבט נוסף שה-7 באוקטובר מלמד אותנו שיש להיערך אליו הוא פינוי האוכלוסייה בשעת חירום", אמר אנגלמן. המבקר יפרסם בשבוע הבא דו"ח על טיפולה של המדינה בנושא אחרי ה-7 באוקטובר. הוא ציין בכנס כי "בתחילת המלחמה פונו מעל רבע מיליון איש. יש לזה השלכות מאוד קשות, ולכן סוף מעשה במחשבה תחילה. היערכות לפינוי אוכלוסייה מצריכה תכנון, הכנה, ניהול מידע מקוון ותרגול מראש, וחייב להיות גורם ממשלתי שיתכלל את זה". אנגלמן אמר כי "הגדרנו שבביקורות מסוימות שלנו, כולל בביקורת הזו, נציין את האנשים האחראים לכשלים המרכזיים. צריך רף של אחריות, וחובה עלינו להעלות את האחריות של נושאי התפקידים לסדר היום הציבורי". לסיום הוא ציין ש-"חשוב שגם המבקרים הפנימיים יתייחסו להיערכות של הארגונים שלהם לאירועי חירום, כדי שאלה לא יקרסו. על המבקר הפנימי לבדוק את זה מבעוד מועד, משום ששקל אחד שמושקע כהכנה לחירום חוסך הרבה מאוד כספים שעל הארגון יהיה להוציא כשמצב החירום יקרה". בסיום דבריו קיבל אנגלמן תעודת הוקרה מלשכת המבקרים הפנימיים על תרומתו המתמשכת לביצוע הביקורת הפנימית.

"ארגונים ישראליים רבים פועלים גם בחו"ל, מול ארגונים וממשלות ברחבי העולם. מצב זה דורש מהם לענות על הרגולציות והחוקים השונים, בהתאם לתקנות הנהוגות במדינת היעד – ולעשות זאת במגוון תחומים, ביניהם בעולם התוכן של הגנת הפרטיות. מנהלי ומנהלות אבטחת המידע בארגונים 'טובעים' מרוב רגולציות – ועליהם.ן לעשות סדר בתחום", כך אמר דורון סיון, מנכ"ל מדסק (Madsec Security) מבית SQLink. סיון דיבר במפגש של פורום CSC מבית אנשים ומחשבים, שנערך השבוע (ב') במשרדי SQLink ברמת גן ונדונו בו אתגרי הסייבר של הארגונים השנה. את המפגש הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, וסיון עצמו. לדבריו, "הרגולציות הן דינמיות, רבות, משתנות מעת לעת, ובכל מגזר יש רגולציות מגזריות. צריך לדעת לנווט את הארגון דרך הרגולציות השונות, ולעשות זאת באופן שיענה על הדרישות ובצורה מושכלת". דוגמאות מאירופה – ומישראל "כל מנהל.ת אבטחה, בכל ארגון, נדרש.ת להבין אילו מהרגולציות רלוונטיות לארגון שלו.ה וחלות עליו. כך, למשל, יש לבדוק אילו מהרגולציות של האיחוד האירופי חלות באופן גורף, על כלל מדינות האיחוד, ואילו מהן באופן חלקי ופרטני", ציין סיון. "לדוגמה, כשאנחנו באים לעבוד מול חברה שמקום מושבה באירופה, עלינו לבדוק מראש מהן הרגולציות הקשורות אלינו, למשל GDPR (תקנות הגנת הפרטיות של האיוד האירופי – י"ה). אם לא נעשה זאת, לא נוכל לעשות עסקים באירופה". הוא הביא דוגמה נוספת מאירופה – חוק חוסן הסייבר (Cyber Resilience Act) של האיחוד. "זהו חוק שכולל הוראות שמטרתן להגביר את בטיחות הסייבר של מכשירים ותוכנות דיגיטליות באיחוד האירופי. ב-2024, הצעת החקיקה אושרה בפרלמנט ובמועצת האיחוד האירופי, והיא צפויה להיכנס לתוקף בדצמבר 2027. על כלל הארגונים להראות כי הם עומדים בתקני החוק הזה", אמר. "מצבים נוספים שבהם נדרשת עמידה בתקנות וברגולציות הם, לדוגמה, כאשר חברה ישראלית מטפלת בנתוניהם של אזרחים אירופיים. אז חלה עליה חובה לעמוד בתקנות ה-GDPR. בנוסף, NIS2 היא הנחיה מחייבת של האיחוד האירופי לחיזוק הסייבר, במיוחד עבור תשתיות קריטיות וספקים חיוניים. היא כוללת מגזרים רבים, כגון אנרגיה, תחבורה, בריאות, בנקאות, שירותים דיגיטליים וניהול שרשראות אספקה. הרגולציה הזו נכנסה לתוקף ב-2023, ומאז ועד 2024 היא תורגמה לחוקים לאומיים במדינות שונות ביבשת. כלומר, הוראה כללית של האיחוד מיושמת בכל מדינה לפי חוקיה היא", הוסיף סיון. לסיום הוא הגיע לישראל: "יש לנו את חוק הגנת הפרטיות מ-1981 ואת תיקון 13 לחוק, שנכנס תוקפו באחרונה. ישנן בישראל רגולציות כלליות, ויש כאלה מגזריות. גם כאן, התפקיד של מנהלות ומנהלי אבטחת המידע בארגונים הוא לוודא אילו מהן חלות על הארגון שלהם.ן. עליהם.ן לערוך מיפוי, לראות היכן, אם בכלל, הרגולציה נוגעת לארגון, ולהכין הסבר להנהלה. הארגון נדרש לעשות הערכת סיכונים תקופתית, לקבוע מדיניות לתחום, לאכוף אותה ולערוך בקרות פנימיות. תפקיד מנהל האבטחה הוא כפול: מנהל טכנולוגי ונושא משרה רגולטורי".

"מה שקרה בתחילת הדרך, ב-2024 וגם קצת ב-2025, היה שארגונים ניסו לשחק, לפתח בעצמם תשתיות AI: בוא ניקח כמה ספריות, כמה כלים, בוא ניקח סביבה אג'ילית ונריץ, נראה מה קורה. זה היה טוב לשלב ההדגמות ולשלב הפיילוטים. אבל עכשיו רוב הארגונים היום עוברים לעידן ג'ין טכנולוגיות היא חברה שמפתחת, מוכרת ומטמיעה פתרונות GenAI מותאמים עבור ארגונים גדולים, עם שירותים כמו צ'אט תאגידי מאובטח, ניתוח שיחות, עוזרים דיגיטליים מבוססי AI וכן בוטים לשירות לקוחות. את הפתרונות של החברה, שמרכז הפיתוח שלה נמצא בתל אביב, ניתן לפרוס בענן או באופן מקומי בשרתי החברה, שמספקים לה את השירות. "אנחנו אומרים ללקוחות, בואו תתרכזו בתהליכים העסקיים שלכם, תתמקדו בשיפור, ואנחנו מסייעים ביצירת הסוכנים בליבת העסק. אם מדובר בגוף בריאות, אז בעולם של מסע מטפל וגם מסע מטופל. אם זה גוף ביטחוני, אז זה יכול להיות ברמה של מפרטים טכניים. תתמקדו ביצירת דברים, תשאירו את כל מה שקשור לתשתיות וארגז כלים למי שזאת ההתמחות שלה, כי אין לכם זמן. רוצים זמן לשוק? רוצים משהו שניתן לגדול איתו? זה המקום שלנו, ואנחנו אומרים: תתמקדו בלהוציא פתרונות. את מה שמאחורי זה –  תשאיר לנו", הוא הוסיף. ארגונים כבר מרגישים בטוחים ב-AI? "בפעילות שלי אני יועץ אסטרטגי כבר למעלה מעשר שנים בתחום ה-AI, עובד עם הנהלות של ארגונים וכדומה. אז אני אתן לך פרספקטיבה שהיא גם לצד הלקוח לצורך העניין, וגם מצד ג'ין זה מאוד מעניין: ארגונים אכן רוצים ביטחון בתהליך, אבל אנחנו עוד לא שם. אין היום ספר חוקים שבו כתוב: אם תעשה את זה, בשלבים כאלה או אחרים, מובטחת לך גאולה. כולם רוצים תוצאות אבל עדיין, בפועל, כולם בשלב חקר וחיפוש – מה מנסים לעשות. מה שכן, רואים כבר הפרדה בין מה שנמצא במסלול הקריטי, בליבת העסק, מה קצת בצדדים ומה כדאי לקנות ולא לפתח לבד. מה שנקרא – בוא נוריד סיכונים". ולהשתמש כבר עכשיו בסוכני AI עוזר לזה? "הפלטפורמה שלנו מאפשרת ליצור סוכנים ברמות מורכבות שונות – מסוכנים פשוטים לסיכום מסמכים או יצירת מצגות בכמה דקות, ועד לסוכנים מורכבים המחוברים אפילו לעשרות מערכות מידע ארגוניות, שקשורים למערכות קריטיות, וזה לא סביבה אחת אלא לפעמים כמה וכמה סביבות. אבל הם רוצים את הסוכנים כך שיעבדו, כאמור, בסביבה ארגונית בטוחה – אם תרצה כמו ChatGPT ו-ג'מיני (Gemini) – אבל סביבה ארגונית בטוחה ומחוברת. כן חשוב להגיד דבר אחד: חלק גדול מהארגונים היום לא יוכל ליהנות מכל הסחורה הזו של הכלים בענן, בדיוק בגלל הצורך בשימוש בטוח". אז מה הפתרון? "אתן לך דוגמה. גוף ביטחוני שאנחנו עובדים איתו, שיש לו עשרות אלפי משתמשים, הוא רואה מה העובדים רוצים. העיניים שלהם יוצאות לכלים האלו, ואי אפשר כמובן להשתמש בהם. אז איך מקבלים סביבת צ'טבוט לעובדים ולמפתחים? אנחנו מביאים לו את הכול, מתקינים לו במקרה הזה בסביבה מנותקת מהרשת, מנותקת מהעולם החיצוני. מתקינים על השרתים שלו. הוא מפעיל את זה על המעבדים הגרפיים שלו, והוא נהנה מחוויה מטורפת כאילו הוא עובד בסביבת הענן". זה נשמע כאילו הפוך על הפוך. "אולי במקומות מסוימים, אבל כשהקימו את ג'ין רצו לייצר משהו שהוא מאוד פתוח, מאוד צומח, ולא פחות חשוב – מאוד ניטרלי. אנחנו לא רוצים נעילת ספקיות. למה שאני אכתיב כניסה למחילת ארנב שאני חופר? אני אמנם מציע במקומות כאלה את עולם הסוכנים באופן מאוד ידידותי, אבל באותה מידה אני מציע שכבת אבסטרקציה שמאפשרת לנו לנהל גם דברים שלא אנחנו כתבנו". ובסופו של דבר כבר מדברים על הוצאות. "אנחנו בשנת מעבר לתקופה של גם אם עוד לא מדברים על ROI לחלוטין, כבר רוצים בהחלט מדדים, עמידה ב-KPI – ואחד הדברים שהשתנו הוא אולי למתן את הטירוף. כולם למדו לעשות הדגמות מטורפות בזמן קצר. אני מראה לך סוכן קולי שמסוגל לקבל שיחה ולנתב, אבל כשאתה מכניס את זה לארגון של עשרת אלפים עובדים, עם כל הצורך באחריות וברגולציה, וברגע שיש פשלה כותבים על זה למשל באנשים ומחשבים, כן, אז פתאום אתה עובר לפרויקט של חצי שנה ואתה מבין את העלויות, וכמה עולה להכין את הדאטה, ואז המציאות מכה. אז אנחנו כבר בתקופת

חיבורי האינטרנט שמציעות כיום ספקיות השירות השונות, ולא משנה אם מדובר בחיבור רשת פיזי או בחיבור לרשת סלולארית, מבטיחות מהירויות הורדה גבוהות מתמיד – אבל לפעמים נדמה שהבטחה לחוד ומציאות לחוד. אם עד עתה משתמשי Windows 11 היו צריכים להשתמש באפליקציות צד שלישי כדי לנסות לבדוק את המהירות בפועל של החיבור שלהם לאינטרנט, יכול להיות שבעוד זמן מה הם לא יצטרכו לחרוג מהמסגרת של מערכת ההפעלה כדי לבצע את הבדיקה. למעשה בוחני הבטא של Windows 11, שמותקנת במחשב שלהם מהדורה 26100.7918 או 26200.7918 כבר יכולים לעשות את זה עתה: לחיצה ימנית על צלמית החיבור לאינטרנט בקצה שורת המשימות תגלה שיש אפשרות חדשה: "ביצוע בדיקת מהירות" לצד השתיים שכבר מוכרות – "אבחון בעיות רשת" ו-"הגדרות רשת ואינטרנט", ולא משנה אם מדובר בחיבור סלולרי, חיבור את'רנט, או חיבור WiFi. "בדיקת מהירות רשת מובנית זמינה כעת משורת המשימות. בדיקת המהירות נפתחת בדפדפן ברירת המחדל ומודדת את המהירות של חיבורי הרשת המקומית, ה-WiFi והסלולר. תכונה זו מסייעת בבדיקת ביצועי הרשת ובפתרון בעיות", נכתב בפוסט שהעלתה מיקרוסופט בנושא. באפשרות הזו אפשר להשתמש בכל מקום כמובן, ולפחות היא תוכל לספק הוכחה להרגשה שהרשת איטית, או שלא.