הבינה המלאכותית מאפשרת למפתחים לכתוב הרבה יותר קוד בזמן קצר, אבל הקוד הזה אינו מתקיים בחלל ריק. שתי הרצאות בכנס  Future of AI 2026 הציגו שתי תוצאות שונות של אותה מהפכה: יותר עומס ובעיות במסדי הנתונים מצד אחד, ויותר הוצאות על בדיקות, CI ותשתיות ענן מצד שני. איתמר סין-הרשקו, מייסד NeverBlink AI, התמקד במה שקורה לשכבת הנתונים כאשר סוכני AI מייצרים קוד בקצב הולך וגובר. נפתלי אבדייב, מייסד-שותף ו-CTO של Ascendra Networks, הסתכל שכבה אחת למטה והראה כיצד אותו שינוי מגדיל את צריכת משאבי החישוב ואת עלויות תהליכי הפיתוח. יותר קוד, יותר עומס על מסדי הנתונים סין-הרשקו טען שכלי קוד מבוססי AI מאפשרים למפתחים להתקדם במהירות, אבל אינם תמיד מכירים לעומק את ההקשר הארגוני או את ההיסטוריה של מסד הנתונים. התוצאה עלולה להיות סכמות, טבלאות ושאילתות שעובדות מבחינה פונקציונלית, אבל יוצרות בעיות ביצועים ותפעול כאשר הן מגיעות לסביבת הייצור. במקביל, לדבריו, ארגונים רבים כבר אינם מחזיקים מנהל מסדי נתונים ייעודי לכל מערכת, ולכן האחריות עוברת למפתחים ולצוותי פלטפורמה. אלה נדרשים להתמודד עם יותר מסדי נתונים, יותר שאילתות ויותר שינויים, דווקא בזמן שבו כמות הקוד שנוצרת ממשיכה לגדול. כמענה הציג סין-הרשקו את NeverBlink, סוכן AI ייעודי למסדי נתונים שפועל באופן רציף, לומד את ההיסטוריה וההקשר של הסביבה ומנסה לזהות בעיות עוד לפני שהן הופכות לתקלה. הוא הדגיש כי המטרה אינה לתת למודל שפה כללי הרשאה חופשית לבצע שינויים בפרודקשן, אלא להשתמש במערכת בעלת מומחיות ייעודית ולשמור את האדם בתהליך קבלת ההחלטות. איתמר סין-הרשקו, מייסד NeverBlink AI צילום: ניב קנטור הטוקנים הם רק חלק מחשבון הפיתוח אבדייב הציג את אותה תופעה מזווית אחרת. בעבר מפתח יכול היה לעבוד במשך ימים על פיצ'ר ורק לאחר מכן להעביר אותו לבנייה ולבדיקות, בעוד שבעידן הסוכנים מפתח אחד מסוגל להפעיל במקביל כמה סוכני קוד שמייצרים שינויים לאורך כל היממה. בכל שינוי כזה עדיין צריך לעבור build, בדיקות ותהליכי CI, ולכן העלייה בתפוקת הקוד גוררת גם עלייה בעבודת התשתית. אבדייב הציג בהקשר זה נתונים של GitHub Actions, שלפיהם מספר עבודות ה-CI היומיות בפלטפורמה גדל מכ-23 מיליון בתחילת 2024 לכ-71 מיליון בהמשך התקופה, מגמה שתואמת את המעבר לפיתוח אוטומטי ואינטנסיבי יותר. בשקף נוסף הציג אבדייב נתון מחברה שהגדיר כארגון AI-first, שבו מספר עבודות ה-CI גדל פי 30 בתוך חצי שנה. לדבריו, החברות שמאמצות כיום סוכני פיתוח בקצב המהיר ביותר מספקות הצצה למה שעלול לקרות גם בארגונים אחרים ככל שהשימוש בטכנולוגיה יתרחב. הנקודה המרכזית שלו הייתה שמחיר הטוקנים אמנם יורד, אבל חשבון התשתיות אינו נעלם יחד איתו. בחישוב פנימי שהציג Ascendra, עלות הטוקנים עמדה על כ-800 דולר למפתח בחודש, לעומת כ-1,500 דולר עבור CI וכ-148 דולר נוספים לסביבת sandbox, כך שמרבית ההוצאה בדוגמה הזו הייתה דווקא מחוץ למודל עצמו. צוואר הבקבוק עובר מהמודל אל התשתית שתי ההרצאות מתארות למעשה את אותו שינוי משני צדדים שונים. ככל שסוכני AI מייצרים יותר קוד, מסדי הנתונים צריכים להתמודד עם יותר שינויים ושאילתות, ובמקביל מערכות הפיתוח צריכות להריץ יותר בניות, בדיקות וסביבות עבודה בענן. סין-הרשקו הציג ניסיון להעביר חלק מעבודת הניטור והמומחיות במסדי הנתונים לסוכן ייעודי, בעוד שאבדייב הציג גישה שבה תשתית החישוב עצמה מתאימה את גודלה לעומס ומשנה את סוג השרת בזמן אמת. בשני המקרים המסר דומה: ככל שה-AI הופכת את כתיבת הקוד לזולה ומהירה יותר, ניהול השכבות שמסביב לקוד הופך לחלק גדול יותר מהאתגר הטכנולוגי והכלכלי.

ענקית ה-AI הסינית דיפסיק (DeepSeek) גייסה כ-15 מיליארד דולר (שהם כ-100 מיליארד יואן) לפי שווי שוק של כ-74 מיליארד דולר לפני הכסף. למעשה, הגיוס אירע יומיים בלבד לאחר שהמשרד לביטחון המולדת של ארצות הברית הורה לכל הסוכנויות האזרחיות הפדרליות במדינה להסיר מתוכנותיהן את הטכנולוגיה של מעבדת הבינה המלאכותית הסינית, וזאת בשל חששות לביטחון המולדת – ודווקא אז החברה השלימה את סיבוב הגיוס הפרטי הגדול בתולדותיה, שבוצע בהובלת תאגידי התעשייה המקומיים הסיניים. אחרי שממשל דונלד טראמפ הגדיר את הטכנולוגיה של דיפסיק כסיכון אבטחתי, משרד החוץ הסיני הגיב למהלך האמריקני בהצהרה כי בייג'ינג מתנגדת בתוקף לתפישה המרחיבה יתר על המידה את מושג הביטחון הלאומי לצורך פגיעה בחברות טכנולוגיה. DeepSeek reportedly raised $15B after lifting its goal from $7.5B to $12B along the way. CATL and Tencent are among the biggest investors. The bet is that DeepSeek's low cost models can stay competitive on a fraction of its US rivals' capital. https://t.co/F66ikH58hC — Pod Network (@poddotnetwork) October 22, 2026 שלוש שנים של איום על ענקיות ה-AI מהמערב חברת דיפסיק הוקמה במאי 2023 בעיר האנגג'ואו שבסין על ידי ליאנג וונפנג, מי שייסד קודם לכן את קרן הגידור הכמותית High-Flyer, שמימנה את תחילת דרכה של החברה. כזכור, החברה פרצה לתודעה העולמית בתחילת שנת 2025, כאשר שחררה בקוד פתוח את מודל ההסקה R1 ואת המודל V3. מודלים אלו הציגו ביצועים שהתחרו ישירות במודלים המתקדמים ביותר של ענקיות הטק האמריקניות, ובהן OpenAI, מטא (Meta) ואנת'רופיק (Anthropic), אלא שהם עשו שימוש בטכניקות זיקוק ידע (Distillation) ובאימון על שבבי אנבידיה (Nvidia) מסוג H800 לצורך פיתוחם בעלות נמוכה במיוחד של כ-6.5 מיליון דולר בלבד. השיבוש העמוק שגרמו המודלים הללו בשווקים הפיננסיים בתחילת 2025 עורר דאגה נרחבת בוושינגטון מפני זליגת מידע רגיש ואיבוד הדומיננטיות האמריקנית בתחום הבינה המלאכותית לסין. בעקבות אותה השקה מדוברת בינואר 2025, הצהיר נשיא ארצות הברית טראמפ בשיחה עם עיתונאים, עליה דיווחנו בזמנו, שהתרחשה על כבש ה-אייר פורס 1, כי נסיקתה של דיפסיק חייבת להוות "קריאת השכמה לתעשיות שלנו, שצריכות להיות ממוקדות בתחרות כדי לנצח". עם זאת, תוך כדי דבריו אלו ציין טראמפ כי הוזלת עלויות הפיתוח יכולה להוות בשורה חיובית לתעשייה. באותה עת, מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, שיבח את הביצועים של מודל R1 וציין כי התחרות תאיץ את קצב ההשקות האמריקניות, ואילו דובר מטעם אנבידיה הגדיר את הפיתוח כדוגמה מצוינת לטכניקת Test-Time Scaling במסגרת מגבלות הייצוא.  אלא שכעת, על רקע הגבלות ייצוא השבבים והסנקציות הפיננסיות, נדמה כי התחרות בין ארצות הברית לסין על ההובלה בתחום הבינה המלאכותית מגיעה לשיא חדש. מתקוטטים על הובלת תחום ה-AI. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ ו-ראש ממשלת סין, לי צ'יאנג. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock AI הכפלת יעד היסטורית: התעשייה הסינית מתיצבת מאחורי דיפסיק אם נחזור אל סבב גיוס ההון המדובר, הרי שהוא החל בתכנון לגייס כ-50 מיליארד יואן (כ-7.5 מיליארד דולר), ואז הוכפל ל-100 מיליארד יואן בעקבות ביקוש יוצא דופן מצד משקיעים מקומיים.  את סבב הגיוס הובילו ענקית הסוללות CATL ותאגיד הטכנולוגיה טנסנט (Tencent), לצד יצרנית הרכב ג'ילי (Geely), יצרנית השבבים ג'יגה-דיבייס (GigaDevice), ענקית המשלוחים מייטואן (Meituan), תאגיד מוצרי הצריכה מידאה (Midea), חברת הגיימינג נטאיז (NetEase), וקרנות הון סיכון מובילות כגון IDG קפיטל (IDG Capital) ובוי קפיטל (Boyu Capital). הרכב המשקיעים מראה כי התעשייה הסינית רואה ב-דיפסיק תשתית לאומית חיונית. כפי שציין ליאן ג'ייה סו, אנליסט ראשי בחברת המחקר אומדיה (Omdia), בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס (Reuters): "מעודד לראות הערכת שווי גבוהה כל כך לדיפסיק, המציגה את אמון המשקיעים בעתיד אסטרטגיות הקוד הפתוח שלה. בהתחשב בכך שכולם ספקים קריטיים בשרשרת האספקה המקומית, דיפסיק הופכת לחלק מרכזי בשרשרות האספקה הטכנולוגיות של סין".  יצוין כי הגידול הזה בגיוס נשען גם על זינוק מרשים בהכנסות; לפי חשיפה של המנכ"ל וונפג בפני משקיעים, שדווחה במגזין The Information, קצב ההכנסות השנתי של החברה מאספקת שירותי API חצה את רף מיליארד הדולר, לאחר שהחברה העלתה את מחירי השירות פי 2.3 עד 4.5, ללא נטישת לקוחות. חששות האבטחה, הצנזורה ופרצות המידע כדאי לשים לב שהמשרד לביטחון המולדת בארה"ב ביסס את ההנחיה להסרת המערכת ממוסדות פדרליים על "ווקטורי איום מרובים", ובהם החשש מזליגת מידע ממשלתי רגיש לידי השלטונות בבייג'ינג וכן מפרצות אבטחה שהתגלו באפליקציית ה-iOS של דיפסיק בעבר. בנוסף, כמערכת שמקורה בסין, דיפסיק הרי כפופה לצנזורה ממשלתית הדוקה המונעת, למשל, הבעת ביקורת על המפלגה הקומוניסטית השלטת – פער שמעורר הסתייגות רבה במדינות המערב. חששות אלו אינם חדשים: כפי שדיווחנו, כבר ב-2025 חשפה חברת אבטחת המובייל נאו סקיור (NeoSecure) כי אפליקציית ה-iOS של דיפסיק העבירה נתוני מכשיר ומשתמש ללא הצפנה לשרתי וולקנו אנג'ין שבבעלות בייטדאנס (חברת האם של טיקטוק), תוך השבתת מנגנון הגנת התקשורת המובנה של אפל (ATS). דאטה-סנטרים של 160 אלף שבבים וההיערכות להנפקה דיפסיק מתכוננת לנצל את הון העתק שגיוס לשם הרחבת תשתיות המחשוב שלה ולפיתוח דור המודלים הבא. הדיווחים מצביעים על כך שהחברה בונה דאטה-סנטר ענק המבוסס על כ-160,000 שבבי AI מדגם Ascend של חברת וואווי (Huawei) לצד מעבדי היסק עצמאיים.  במקביל, החברה שכרה את שירותי בנק ההשקעות סיטיק סקיוריטיס (CITIC Securities) כיועץ לקראת הנפקה ראשונית לציבור (IPO) שלה, המתוכננת בבורסת שנגחאי. ההון החדש של דיפסיק צפוי להעמיק את מלחמת המחירים הגלובלית בתחום הבינה המלאכותית. אנליסטים בחברת ארטיפישל אנליסיס (Artificial Analysis) כבר מזהירים מפני שחיקה חריפה של מתחרות סיניות וחברות "אמצע", שלא יוכלו להציג יעילות כלכלית וביצועים במחירים נמוכים כפי שמציעה דיפסיק במודלי הקוד הפתוח שלה.

מגזין ואניטי פייר (Vanity Fair) פרסם לאחרונה פרק מתוך ספרו של העיתונאי מתיו קול, "נסיכים וגנבים: המזימה הסודית של ג'ארד קושנר ומוחמד בן זאיד לעצב מחדש את המזרח התיכון", המסעיר את המערכת הפוליטית בארצות הברית. לפי הדיווחים, קושנר, שהוא כידוע חתנו של הנשיא דונלד טראמפ ויועצו הבכיר לשעבר, ניהל לכאורה גישה לחשבונות בנק סודיים במפרץ הפרסי בהיקף של למעלה משני מיליארד דולרים, שנועדו לקדם יעדים מדיניים בלתי רשמיים. .@VanityFair posted an excerpt from a book containing outrageous and categorically false allegations. The allegations made by this author are completely insane and never happened. We denied every one of these claims on the record, yet the author failed to provide a single shred of evidence to substantiate any of them. No bank statements, wire transfer records, account numbers, transaction dates, or other verifiable details were provided to support these extraordinary accusations. During the period in question, I was one of the most scrutinized people in the world, subjected to intense media coverage, multiple congressional investigations, and a special counsel investigation. I voluntarily cooperated with these investigations, providing over 30 hours of testimony. None of these allegations ever surfaced, because none of these events ever happened. These are outrageous fabrications being presented as investigative journalism. This is not journalism. It is a mixture of fantasy, fiction, and advocacy, written by someone who is either deeply disturbed or acting with sinister intent. — Jared Kushner (@jaredkushner) October 22, 2026 "בדיה מוחלטת": קושנר תקף את היעדר הראיות והזכיר חקירות מהעבר בתגובה מפורטת שפרסם בחשבון ה-X שלו, דחה קושנר על הסף את הטענות שהועלו בספר וכינה אותן "מטורפות לחלוטין וכאלו שלא התרחשו מעולם". קושנר תקף בחריפות את אמינות הפרסום והדגיש כי למרות שהגיב רשמית והכחיש את הטענות מראש, המחבר כשל ולא הציג אפילו בדל ראיה מאומתת – כגון דפי בנק, מסמכי העברות בנקאיות, מספרי חשבונות, תאריכי עסקאות או כל תיעוד פיננסי אחר. "אלו בדיות מקוממות המוצגות כעיתונות חוקרת," כתב קושנר. "זו אינה עיתונות, אלא ערבוב של פנטזיה, בדיון ותעמולה שנכתבה בידי אדם המפגין הפרעה עמוקה או פועל מתוך כוונה זדונית". כדי לבסס את ההכחשה הגורפת, הזכיר קושנר את העבר הציבורי שלו, וציין כי בעבר היה נתון לחקירות מקיפות וקפדניות ביותר, כולל חקירות של הקונגרס וחקירת התובע המיוחד, שבמסגרתן התייצב מרצונו החופשי ומסר למעלה מ-30 שעות של עדויות. "אף אחת מההאשמות הללו לא צפה מעולם במהלך כל החקירות הללו – בדיוק מכיוון שאף אחד מהאירועים הללו לא התרחש מעולם", הוא קבע. פרקליטו, צ'אד מיזל, ציין כי עוד בטרם הפרסום נשלח למוציא לאור מכתב דחייה מפורט בן 13 עמודים, והודיע על כוונה לנקיטת הליכים משפטיים בגין השמצה. במקביל, מנהל התקשורת של הבית הלבן, סטיבן צ'אנג, מסר מטעם הממשל כי המאמר הוא "בדיה מוחלטת שנולדה במוחו המעוות של כותב מותחנים כושל", והדגיש כי אין בטענות כל תיעוד עובדתי. ה"שליח של שלום" שקוע בקשרים פיננסיים מורכבים? קושנר, הנשוי לאיוונקה טראמפ, מונה בפברואר 2026 לתפקיד התנדבותי של "שליח של שלום" לצד סטיב ויטקוף, והוא מעורב באופן פעיל במגעים מדיניים רגישים, כפי שיודע כל ישראלי היטב.  במסגרת זו נפגש עם נציגים איראניים בג'נבה, נועד באוגוסט 2026 למשך ארבע שעות עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בנוגע ליוזמה בעזה, ואף השתתף בשיחת וידיאו באוקטובר 2026, עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.  פועלו הדיפלומטי שזור בקשרים פיננסיים מורכבים במפרץ: חברת ברוקפילד (Brookfield), שבה החזיקה רשות ההשקעות של קטאר (Qatar Investment Authority) נתח, חכרה ב-2018 ל-99 שנים את הבניין המשפחתי בשדרה החמישית 666 במנהטן תמורת 1.2 מיליארד דולר.  בנוסף, לאחר פרישתו מהבית הלבן ב-2021, הזרימה קרן ההשקעות הציבורית של סעודיה (Public Investment Fund) שני מיליארד דולר לקרן אפיניטי פארטנרס (Affinity Partners) שבבעלותו, שעל פי הדיווחים, רוב מוחלט מנכסיה מגיעים מקרנות ריבוניות בסעודיה, באיחוד האמירויות ובקטאר. Book claims Dutch spies watched Jared Kushner’s phone as he accessed UAE- and Saudi-linked bank accounts holding hundreds of millions, plus a billion for personal benefit. Kushner and his attorney deny every claim as completely insane fabrications with zero evidence. This is from 2017-18 at peak Russia election hysteria. Given the timing, is this the latest October surprise attempt by the left to hurt Trump ahead of midterms? Should Jared step aside while independent counsel investigates to clear his name? Is this book backed by foreign or domestic interests seeking to sabotage peace negotiations in the Middle East and Ukraine? Opine ⬇️ — Tom Moore (@junogsp7) October 23, 2026 הפריצה ל-iPhone, הסוכנים ההולנדים והקשר הישראלי לפי הנטען בספר, בשלהי 2017 חשף שירות מודיעין הביטחון של צבא הולנד, ה-MIVD, האקר רוסי מארגון ה-GRU והביא לגיוסו. עוד סופר כי דרך שרת של ה-GRU בעיר רוסטוב, נחשפו הסוכנים לתיקייה ובה צילומי מסך ממכשיר ה-iPhoneX של קושנר. בתחילת 2018 איתרו המומחים ההולנדים פרצת אבטחה שאפשרה להם לצפות במסך ה-iPhone בזמן אמת. על פי הספר, דרך המעקב המסוים, נצפה קושנר מתחבר לחשבון בשם "אלפא" בבנק הראשון של אבו דאבי (First Abu Dhabi Bank), שנשלט בידי טחנון בן זאיד – אחיו של שליט איחוד האמירויות.  עוד נכתב כי כספים בהיקף של כ-750 מיליון דולר הועברו לחשבון דרך בנקים באזרבייג'ן כדי להסוות את מקורם, והופקדו תחת כיסוי של ארגון הצדקה ווטאני אל-אמאראת (Watani Al Emarat Foundation) בניהולו של דראר בלהול אל-פלאסי, ששימש לכאורה גם ככיסוי לרכישת אמצעי לחימה ולמימון שכירי חרב. מתוך החשבון, נטען, בוצעו לכאורה העברות לגורמים שונים. במקביל, נטען כי מוחמד בן זאיד ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן העבירו מיליארד דולר נוספים לחשבון "בטא". לפי הספר, ראש הממשלה של ישראל, נתניהו, התוודע לקיום הכספים והמליץ לקושנר להפקידם בבנק ישראל תחת מעטה של חשבון ממשלתי, בצד דרישה לקבל הודעה מוקדמת לפני כל העברה.  הדיווח טוען כי העדכונים הועברו דרך השגריר דיוויד פרידמן, אשר דחה את הדברים בתוקף וקבע כי "הטענות שקריות ב-100% ואיני יודע דבר על כך". מהספר עולה כי חלק מהכספים הועברו בהמשך לחשבונות בקפריסין לשימושו האישי של קושנר. Q: A new book says Jared Kushner had access to $2 billion from Middle Eastern countri— TRUMP: It's a false story. It's a totally false story. Totally an incorrect story. It was just fake news. Amazing https://t.co/AnPhsbhIw9 — Aaron Rupar (@atrupar) October 23, 2026 סימני השאלה המשפטיים והעתירה בוושינגטון החשיפה מעוררת דיון משפטי נוקב בארצות הברית בנוגע להפרה אפשרית של חוק רישום סוכנים זרים (FARA), תקנות הגילוי הפיננסי (טופס OGE 278e) וחוקי השוחד הפדרליים.  במרץ 2026 פנו המחוקקים הדמוקרטים רון ויידן ורוברט גרסיה במכתב רשמי לדרישת הבהרות לגבי קשריו המדוברים של קושנר. בנוסף, מוקדם יותר החודש, ב-14 באוקטובר 2026, הגיש ארגון השמירה אזרחים למען אחריות ואתיקה בוושינגטון (CREW – Citizens for Responsibility and Ethics in Washington) עתירה לבית המשפט בבקשה למנוע מקושנר לפעול כשליח מדיני ללא אישור הסנאט או הגשת גילוי נאות. עורך דינו של קושנר ודוברת הבית הלבן דחו את העתירה והגדירו אותה כחסרת שחר.

פעילות ההאקרים הקשורה לבחירות בישראל אינטנסיבית, והולכת ומתגברת ככל שיום הבוחר מתקרב. על פי דו"ח שצ'ק פוינט פרסמה היום (א'), נרשמה בשבועות האחרונים עלייה מובהקת במספר האתרים החשודים הקשורים לבחירות, בתקיפות הסייבר נגד ישראל ובהדלפות הנוגעות לנבחרי ציבור. בנוסף, נצפתה עלייה בשיח ובפעולות הקשורות לבחירות בקרב קבוצות תקיפה בדארקנט. חוקרי צ'ק פוינט מצאו כי ההאקרים יצרו בחודשים ספטמבר ואוקטובר 1,200 אתרים חדשים הקשורים לבחירות, עשרות מהם (1 מכל 47) חשודים כזדוניים, בהם כאלה שגונבים פרטי זהות בהקשר של הבחירות. בין היתר, החוקרים עלו על מתקפת פישינג שמתחזה ל-"מערכת מידע לבוחר". עוד מצאו החוקרים כי בתקופה הסמוכה לבחירות חלו עלייה של 55% בכמות תקיפות הסייבר על ישראל (ביחס לתקופה זו אשתקד) וזינוק של 82% בתקיפות על גופים ממשלתיים. בשבועות הראשונים של אוקטובר, ארגון ישראלי חווה בממוצע 2,700 מתקפות סייבר בשבוע, ובמגזר הממשלתי – 2,300 מתקפות בשבוע. הגידול החד ביותר – של 107% – נרשם במספר התקיפות על ארגוני אנרגיה ותשתיות. כל ארגון כזה חווה מתחילת אוקטובר 3,900 תקיפות בממוצע מדי שבוע. חנדלה הגבירה את קצב התקיפות על ישראל עוד ממצא שהעלו החוקרים הוא עלייה בקצב ההדלפות והפרסומים על תקיפות אפקטיביות בישראל. מתחילת אוקטובר אומתו 87 מתקפות סייבר על ישראל, ומרביתן נועדו להשבתת אתרים שונים בארץ או להשחתתם. בנוסף, בעשרת הימים האחרונים חלה עלייה מובהקת בפעילות הפומבית של קבוצות תקיפה אנטי ישראליות (איראניות ואחרות), שמפרסמות חומרים שהשיגו לכאורה מתקיפות סייבר. החומרים שפורסמו כוללים סרטונים, תמונות וקבצים שקשורים לאישים שונים בישראל, מחנות צה"ל, תכתובות של נציגי ציבור, מאגרים של פרטים אישיים ועוד. בהקשר זה ניתן לציין את קבוצת חנדלה האיראנית, שהגבירה משמעותית את קצב הפרסומים שלה תוך חיבור ישיר לבחירות בישראל. ככלל, 53% מהאירועים הללו יוחסו להאקטיביסטים פרו-פלסטינים, 18% להאקטיביסטים אינדונזים ו-10% לגורמים פליליים. ההאקרים מתכננים הפלת אתרים ישראליים במתקפות DOS עוד נרשמה מאז תחילת אוקטובר עלייה משמעותית, של 110%, בעיסוק של ההאקרים בבחירות בישראל בתוך הרשת האפלה, ביחס לשיח בחודש ספטמבר. קבוצות תקיפה שונות מתכוננות ליום הבחירות במטרה להפיל אתרים בולטים בישראל במתקפות מניעת שירות (DOS). בין האתרים שהם מעלים בשיח ניתן למנות את אתרי משרד ראש הממשלה, הכנסת, משטרת ישראל, משרד החוץ ובנק ישראל. בנוסף, פורסמה הוראת תקיפה נגד אתר מפלגת ישר של גדי איזנקוט. כמו כן, מאגר מידע שכולל 6.5 מיליון רשומות בוחרים בישראל, שדלף בעבר, מוצע מחדש למכירה בדארקנט. האקרים מסוימים טוענים שרכשו אותו. מה הארגונים והציבור צריכים לעשות? לדברי סיון דרור, דירקטורית מחקר בניהול חשיפות (Exposure Management) בצ׳ק פוינט, "הימים שסביב הבחירות הם זמן קריטי שבו גורמי איום יכולים לנצל את תשומת הלב הציבורית כדי להעצים את השפעתם. ארגונים צריכים לוודא שהאתרים והחשבונות הרשמיים מוגנים ולהיערך לתגובה מהירה למתקפות. לציבור מומלץ להסתמך על ערוצי הבחירות הרשמיים, לא למסור פרטים אישיים דרך קישורים בהודעות המבקשות לעדכן פרטים ולבדוק מידע לפני מסירת פרטים או שיתוף. תפוצה רחבה אינה הוכחה לאמינות". בנוסף, צ'ק פוינט פרסמה מספר המלצות לציבור ולארגונים כיצד להיערך לשיבושים, לזהות התחזויות ולהימנע מהפצת מידע כוזב. ההמלצות לארגונים הן: בדקו את מוכנות ההגנה על אתרי הארגון – ודאו שמנגנוני ההגנה מפני מתקפות העלולות לשבש את זמינות האתרים פעילים ונבדקו. אבטחו חשבונות רגישים – הפעילו אימות רב שלבי בחשבונות ניהול וברשתות החברתיות, החליפו סיסמאות שנחשפו ונתקו חיבורים לא מוכרים. נטרו התחזויות – עקבו אחר אתרים וחשבונות המתחזים לארגון, ופעלו במהירות להסרתם. פרסמו רשימה ברורה של ערוצי התקשורת הרשמיים. היערכו לתגובה מהירה – הגדירו צוות זמין, ערוץ קשר חלופי ותוכנית לשחזור שירותים מגיבויים. אמתו בקשות חריגות – בדקו בערוץ נוסף בקשות להעברת מידע, כסף או הרשאות, גם כשהן מגיעות בקול או בווידאו של מנהל. ההמלצות לציבור הן: בדקו הנחיות הצבעה במקור הרשמי – אמתו הודעות על שינוי במיקום הקלפי, בשעות ההצבעה או בזכאות להצביע ישירות אך ורק דרך הערוצים הרשמיים. היזהרו מקישורים בהודעות – היכנסו לשירותי מידע לבוחר דרך האתר הרשמי, והימנעו ממסירת סיסמאות, קודי אימות או פרטי תשלום בעקבות פנייה. בדקו לפני שמשתפים – אמתו את המקור וההקשר של המידע שאתם מקבלים. תפוצה רחבה לא הופכת הודעה לאמינה.

"לטכנולוגיות הקריפטו יש פוטנציאל לחבר את ישראל לשווקים הפיננסיים העולמיים, להפוך אותה למעצמה פיננסית ולהקל על העברת הון ברחבי העולם. עם זאת, הן אינן מקלט או מסתור להעברות כספים", כך אמר ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו, על האפשרות שכלכלת ישראל תתבסס על מטבעות דיגיטליים. "אם כבר, מדובר במערכת שקופה, בטוחה ומהירה להעברות כספים", הוסיף הירשמן. לדבריו, טכנולוגיות ישראליות מובילות מסייעות לממשלות, ובהן ממשלת ישראל, לנטר העברות כספים בלתי חוקיות, לאתר הלבנות הון ולזהות פעילות אסורה המתבצעת באמצעות מטבעות דיגיטליים. "כל פעולה המתבצעת, למשל, בבלוקצ'יין נרשמת ומשאירה עקבות דיגיטליים, המאפשרים לגורמי האכיפה לעקוב אחריה. לא ניתן לבסס כלכלה על מטבעות דיגיטליים ולהניח שהפעילות בה תישאר נסתרת. הפעילות חשופה למערכות הניטור והפיקוח של גופים פיננסיים ורשויות ברחבי העולם, לרבות במדינות שעלולות, חלילה, להטיל על ישראל סנקציות", הוא אומר.  "ישראל זקוקה לרפורמת קריפטו מיידית" לדברי הירשמן, פורום חברות הקריפטו מנהל זה כמה שנים מגעים עם בנק ישראל ועם גורמי ממשלה, במטרה להסדיר את השימוש בביטקוין לביצוע עסקאות במסגרת חוקית. לדבריו, במסגרת המגעים אף הושגו הבנות ראשוניות עם גורמים בממשלה. "ישראל אכן זקוקה לרפורמת קריפטו באופן מיידי", הוא אמר. "אנחנו צריכים לקדם חוק נכס דיגיטלי, לתקן את מנגנוני המיסוי וליצור רזרבת ביטקוין לישראל. ראוי שהדברים האלה יקרו בממשלה הבאה. אנחנו בפורום חברות הקריפטו נכונים לקדם את המהלך בשיתוף הרגולטורים וגורמי המקצוע, כדי לחזק את כלכלת ישראל ואת קשריה עם העולם". הירשמן ציין כי תעשיית הקריפטו העולמית מתפתחת, וכי קיים תקן בינלאומי בשם CARF, שנועד להגביר את השקיפות ואת הדיווח לרשויות המס על פעילות בנכסי קריפטו. לדבריו, מדינות רבות מאמצות גם מערכות תשלומים המבוססות על טכנולוגיות קריפטו.  הוא הוסיף כי בשנת 2025 הסתכם, לדבריו, מחזור העסקאות העולמי במטבעות קריפטוגרפיים בכשישה טריליון דולר, וכי ברבעון הראשון של 2026 קצב הפעילות – הוכפל.  הירשמן משווה את היקפי הפעילות לאלה של פלטפורמות תשלומים אחרות, וטוען כי מדובר בהיקפים גדולים משמעותית. "כל זה מתנהל על בסיס של גילוי נאות ושקיפות, ותחת מנגנוני פיקוח", סיכם. "מדינה שמחוברת לעולם, כמו ישראל, אינה יכולה להתעלם מהמציאות הזאת ולנהל כלכלה המבוססת על קריפטו, בלי להביא בחשבון את מנגנוני הפיקוח והדיווח. אין כאן אפשרות להסתיר את הכל – הפעילות גלויה".

חברת האבטחה TrendAI, המתמקדת בשוק הארגוני, פרסמה דו"ח ממנו עולה כי ההתרחבות המהירה של השימוש ב-AI בכלל – ולאחרונה יותר ויותר בסוכנים – מאיצה את היכולת של גורמים עוינים לנצל פגיעויות שכבר קיימות במשטחי התקיפה הארגוניים, אפילו יותר מיצירת 'יקום אבטחה' חדש. המחקר, "המחיר הסמוי של מהירות בקנה מידה גדול – מצב אבטחת ה-AI ל-1H26", שמבוסס על יותר מ-43,000 סביבות AI שהחברה בחנה, מצא כי ה-AI מאיצה ומעצימה כשלים מוכרים, ובהם תשתיות לא מוצפנות, תוכנות לא מעודכנות, ניהול הרשאות לקוי וניצול יחסי אמון, בעיקר בגלל שנותנים לסוכני AI לפעול באופן אוטונומי מהיר. ניתוח הפעילות בשוק עברייני הרשת, עבור התקופה שמתחילה בינואר 2023 עד ינואר 2026, מצא כי כ-70% מהבקשות למציאת כלים לניצול פגיעויות בשוק השחור התמקדו בחולשות בנות יותר משנתיים, וכמעט 8% בחולשות בנות 10 עד 15 שנה. המחירים שנדרשו עבור חולשות נעו בין 500 ל-115 אלף דולר לעותק – והסיבה היא שמתברר שיש עדיין מאגר עצום של מערכות שלא תוקנו. עוד היבט שמציג הדו"ח הוא כי ה-AI הסוכנית גרמה לשינוי במשטח התקיפה משום שבניגוד לצ'אטבוט שמספק תשובות בלבד, סוכן AI יכול לפרש מסמכים, להפעיל פקודות, להשתמש בכלים, לשנות קבצים ולפעול באמצעות הרשאות שהוענקו לו, ואם ההגנה אינה מספיקה, אפשר לנצל זאת כדי לפרוץ למערכות – כי הרי גם פושעי הרשת משתמשים ב-AI, וברוב המקרים גם משתמשים ב-AI כדי להאיץ ולהרחיב שיטות תקיפה קיימות. "ארגונים נדרשים להתייחס לתשתיות AI, למודלים ולסוכנים כאל תשתיות קריטיות כבר מהיום הראשון – למפות אותן, לאמת גישה אליהן, לעדכן, לנטר ולנהל אותן באותה רמת משמעת המיושמת על נכסים קריטיים, רק בקצב מהיר הרבה יותר", ממליצה החברה. 

"התקשורת האנושית מבוססת שיחות בין בני אדם. אלא שיש פה בעיה: בכל מפגש שכזה, בין שני אנשים, פגישת עבודה, ישיבת הנהלה, דיון משפטי או קבלת שירות – כאשר השיחה נגמרת, לא תמיד יש לה תיעוד. זה גורם לכך שלפעמים זה המקום שבו תהליכים נופלים או נקטעים. ארגונים נדרשים לתשתית: מערכת שמקשיבה, מתמללת ומסכמת את הנאמר, קולטת ומעבדת את השיחות – ואז מאפשרת להפיק מהן תובנות ולבצע פעולות", כך אמר בר לוי, מנכ"ל ומייסד משותף של סאמיט (SUMIT). לוי דיבר בפתח כנס לקוחות שערכה סאמיט, שהיא חברת בת של נס (Ness). הכנס נערך ביום ג' באולם לורנס ביפו, והיה הראשון שערכה החברה בישראל. נושאו היה "המרת קול לגורם משפיע" (Transforming Voice into Impact). את האירוע הנחה עמרי ברק, איש תקשורת ומנחה הפודקאסט TrashTech. את סיפור הקמת החברה הציג בכנס אשר קנינו, ממייסדי סאמיט. "הרעיון נולד כשהייתי סטודנט למשפטים וראיתי כיצד דיונים בבתי המשפט מתעכבים בשל בעיות תמלול. למשל, כאשר שניים מדברים במקביל", סיפר. "ב-2021 סיפקה סאמיט ללקוח הראשון שלה פרוטוקול בתוך 24 שעות – ולא אחרי שבועיים", הוסיף קנינו. "בהמשך סיפקה החברה שירותים למשרד החינוך, שנדרש בתקופת מגיפת הקורונה לתמלל אלפי שיעורים מקוונים לתלמידים שלמדו מהבית". ב-2024 נבחרה החברה לספקית הראשית של זום (Zoom) בעברית, ונכנסה לרובד 5 במכרז נימבוס – מיזם הענן הממשלתי. בסוף 2025 רכשה נס 55% ממניות סאמיט, ובתחילת 2026 החלה לתמלל את הדיונים בבתי המשפט בישראל. תיעוד השיחות "הופך למשהו שמיש" "כיום יש לנו כבר מאות לקוחות ארגוניים, בהם גופי ממשלה, ארגוני בריאות וגופים פיננסיים", אמר לוי, מנכ"ל החברה. "היינו בין מיזמי ה-AI הראשונים שנכנסו לרבים מהארגונים הללו. בסופו של דבר מדובר במערכת שמביאה לדיוק ולשינוי של תהליכי עבודה".  "ארגונים", אמר לוי, "נדרשים לתשתית שתענה על מצוקת המשאבים שלהם. זמן הוא משאב נדרש, המצוי תמיד בחוסר. אנו חוסכים אותו באמצעות תיעוד נוח של דיונים, פגישות, ישיבות ושיחות ועידה – פיזיות או מקוונות, וגם מתוך קבצים מוקלטים – כשהעבודה מתבצעת במקביל לשגרת היום. התיעוד הופך למשהו שמיש: הוא מסוכם, ניתן לתחקור, מחלץ נתונים ומספק תובנות. כך אנו הופכים את השיחות בארגון לנכס שלו".  "אחד האתגרים", ציין לוי, "הוא בניית התהליך האינטגרטיבי. בעולם הבריאות, למשל, המשמעות היא לחבר את המערכת למערכות הקליניות; ובארגונים אחרים – למערכות העבודה והניהול שלהם". לדבריו, החברה מאפשרת חיבורים באמצעות ממשקי API ו-MCP, וכן באמצעות אינטגרציות מוכנות. "המטרה היא שהמידע יהיה נגיש לעובדים ויאפשר להם לפעול באופן פרואקטיבי, תוך שמירה על דרישות הגנת הפרטיות ואבטחת המידע".  לוי הציג את התפתחות Must – מוצר הדגל של החברה – מכלי לתיעוד ולסיכום פגישות בעזרת בינה מלאכותית (AI Notetaker) לעוזר אישי-ארגוני. לדבריו, "כל ארגון בנוי מכמה שכבות: העובדים, הצוותים שהם מוקדי ידע, וההנהלה. לכל אחת מהן אנחנו רוצים להעניק עוד זוג ידיים עובדות. ברמת העובד, העוזר יכול להכין אותו לישיבה, להזכיר לו התחייבויות ולהציע לשלוח תזכורות; ברמת הצוות, הוא מאפשר לשמר ידע גם כשעובד נעדר או עובר תפקיד; וברמת ההנהלה, הוא מספק תמונת מצב איכותנית ונגישה, בהתאם להרשאות. כך הארגון יכול לדעת מה קורה אצלו במבט-על, בלי להשקיע בכך מאמץ רב".  "אנו חברת תשתית בעולם ה-Voice AI", סיכם לוי. "נמשיך לפתח את התשתית הזו, על מנת להציע לשוק עוד יכולות בתחום. היקף הפעילות שלנו גדל מהר והיד עוד נטויה, ואנו לוקחים חלק מוביל בלב מהפכת ה-AI בישראל".

"בנקודת זמן זו אנחנו מזהים פער מרכזי, מובנה – שגם אנחנו מתמודדים איתו. AI היא מהפכה טכנולוגית, היוצרת פער, כמו זה שהיה בין המדיה המודפסת והמדיה הדיגיטלית באירועים חדשותיים. מהפכת ה-AI מתקדמת בקצב מהיר מכל מה שהכרנו. זו כנראה מהפכה שונה בעומק שלה, ברוחב היריעה שלה ובעיקר, בקצב שלה. עולם ה-AI מניע את השוק על סטרואידים", כך אמר דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל (Yael Group). גיגי השתתף ברב-שיח שנערך לקראת שנת הלימודים האקדמית, ובחן כיצד הבינה המלאכותית תשפיע על שנת הלימודים החדשה. את הרב-שיח הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי ומנהל התכנים באנשים ומחשבים. לדברי גיגי, "אני מניח שכמו שבתעשייה יש שיח מתמשך בין ראשיה, כך גם בין ראשי האקדמיה, ששואלים איך להתמודד ולפעול בעולם החדש הזה. חלק מהמוסדות האקדמיים הם לקוחות שלנו ואנחנו בקשרים עסקיים עם לא מעט מהם. יש תוכניות רבות של המל"ג (ר"ת המועצה להשכלה גבוהה) להכשרה בעולמות ה-AI ונראה שהאקדמיה, לצד משרד החינוך ומשרד העבודה, מתייחסים בכובד ראש לנושא. ועדיין – אנו מזהים לא מעט פערים שבכל זאת קיימים. אני לוקח חלק בוועדת מומחים להנדסת בינה מלאכותית ו-AI שמובילה אוניברסיטת בר-אילן ומתייחס לנושא בכובד ראש". לדברי גיגי, "אני מבין שקשה לשנות תוכניות אקדמיות שמתוכננות שנה-שנתיים מראש. הן לא יכולות להיות מתוכננות בקצב בו ה-AI זזה קדימה. עלינו מוטלת האחריות לתת ביטוי לקצב הזה, ולהניח את היסודות התיאורטיים – מתמטיקה, הנדסה, פיזיקה – ולצידם, לטפל בשכבה היישומית, שמתעדכנת כל הזמן". "התעשייה לא חווה כמעט נתק, ענקיות הטק לא נטשו את הזירה" "אתגר נוסף", ציין גיגי, "הוא ההתמודדות עם הפערים שקיימים בעולם ה-AI – בעולמות הארכיטקטורה, בדיקות תוכנה ואבטחת מידע. שם עדיין יש חוסר. אולי על האקדמיה לזהות את החוסר הזה ולהיות דינמית כל הזמן, בהתאם לשוק שמשתנה – ויחד איתנו לזהות אזורים בהם עדיין יש אתגרים ליכולות ה-AI. ניתן ליצור שם 'גיבוי אנושי'". "שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה אינם הדוקים מספיק", הוא הוסיף אמר. "כדאי לשתף מרצים אורחים מהתעשייה, שמביאים זווית ראייה אחרת, או לשלב בתעשייה בוגרים – דברים שכבר נעשים היום. תלמידים שטרם סיימו את לימודיהם עובדים בעבודה חלקית בחברות כמונו. יש לשקול שיתופי פעולה בפרויקטי גמר, כדי שכולם יצאו מהם נשכרים". "בכובעי כמנהל, עדיין, אנחנו מזהים פערים בשלל תחומים, בעומק עולם ה-AI לבין עומק הידע שיש לאנשים. אצלנו למשל, משולבות יכולות AI וידע בעולם הזה, בכל המחלקות, גם אלו שאינן טכנולוגיות. היינו שמחים לקבל לשורותינו בוגרי אקדמיה קצת יותר מוכנים". "ברמה הלאומית", ציין, "אנחנו עדים למעורבות משמעותית בכל נושא ה-AI – מהמטה הלאומי לבינה מלאכותית שהוקם באחרונה, דרך רשות החדשנות ומערך הדיגיטל הלאומי – בכולם יש פעילות אינטנסיבית בעולמות הבינה המלאכותית וזה מעודד. ל-יעל יש היכרות עמוקה עם המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה, כשחקן מרכזי בפרויקט נימבוס וכגוף שמכיר את התהליכים מבפנים. לכן, בניגוד לחוויה של האקדמיה, התעשייה לא חווה כמעט נתק. ענקיות הטק לא נטשו את הזירה ולא האטו את הפעילות, ורואות בישראל שוק בעל ערך ששווה להשקיע בו, למרות התקופה הלא פשוטה גיאו-פוליטית". "אוסיף מילה אופטימית", סיכם גיגי. "כניסתם של ג'וניורים לתעשייה אף פעם לא הייתה קלה, גם לפני ה-AI. המענה יכול לבוא בשילוב שלהם בפעילות פרויקטלית עם סניורים. זו הזדמנות מעניינת. אולם, יש בה גם סכנה: שיגיעו אלינו בוגרי אקדמיה שלא יודעים להתווכח עם המכונה או לבקר אותה, שלא יודעים לכתוב שורת קוד אחת בלא מכונה. כל זה מאוד מסוכן. יש כאן הזדמנות שלא הייתה בעבר, לשילוב ג'וניורים, שאת הניסיון בן חצי שנה-שנה, ירכשו אצלנו. כשהאקדמיה תמשיך ללמד יסודות באופן איכותי ותחבר אותם באופן נכון ל-AI, חבר'ה צעירים ייכנסו לעולם זה באופן טבעי ומהיר יותר". דוברים נוספים ברב-שיח היו: פרופ' מאלכ יוסף, ראש המחלקה להנדסת תוכנה ומדעי המחשב, המכללה האקדמית כנרת; ד"ר ג'ייל גלבוע פרידמן, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיה במכללה האקדמית ספיר; פרופ' אבי יוסיפוף, דיקן הפקולטה למערכות מידע ומדעי המחשב, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן; טלי שם טוב, יו"רית פורום AI באיגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים והמנכ"לית והבעלים של קודוויו (CodeValue); וד"ר דוד פייטלסון, ראש בית הספר להנדסת תוכנה ומדעי המחשב במכללת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.