רבים מאיתנו מסתמכים על סוכנים חכמים לאוטומציה והאצלה של משימות משמימות שאנחנו, כבני אדם, מעדיפים שלא לעשות (ומי שעוד לא עושה את זה – למה אתם מחכים?). ארגונים, וגם אנשים פרטיים, רוצים לדעת האם הם מקבלים מהסוכן את התוצאות הרצויות. כדי לוודא את זה כיום, אנחנו בדרך כלל עושים הערכה ידנית – יושב אדם, שיש לקוות שמבין את התחום של התוצר הנבדק, ומעריך סובייקטיבית את איכות התוצר שיצר הסוכן המלאכותי. זה מצריך הרבה עבודה, במיוחד בארגונים שמשתמשים בסוכני AI מרובים. כאן נשאלת השאלה: למה בעצם שלא יהיו מדדים אחידים, שיבדקו את איכות התוצר של הסוכן החכם והאם הוא באמת עושה עבודה טובה? זה חשוב במיוחד בתחום אבטחת המידע והסייבר, שם "פספוס" של סוכן והעדר בדיקה יסודית האם הוא עומד במשימות שאנשי האבטחה הגדירו לו עלול לעלות לארגון ביוקר, תרתי משמע. לחלל החדש והנועז הזה נכנסת סולה סקיוריטי הישראלית, שמתמחה בבינה מלאכותית לתחום האבטחה, ויצרה מוצר חדש, שנקרא Open Security. התכלית שלו היא להעריך את איכות העבודה של סוכנים בתחום האבטחה, אבל לא מן הנמנע שהוא ישמש בעתיד גם להערכת תוצרים אחרים, או יהווה השראה ליצירת מדדים כאלה. שוחחתי עם מיכאל ארנזון, מוביל מעבדות המחקר של החברה, SolaX. מיכאל ארנזון, מוביל מעבדות המחקר של סולה סקיוריטי, SolaX. צילום: יח"צ "ידוע שאייג'נטים הפכו להיות מאוד אופנתיים, ופייבל 5, למשל, עושה הרבה רעש", אמר ארנזון. "אבל איך ארגון צריך להגן על המערכות האלה לפני שהתוקף בא? שמנו, בסולה סקיוריטי, לב שכמעט כל יצרן כלי אבטחת מידע – המדדים שיש לו להציג הם המדדים שלו עצמו. לכן, החלטנו לבנות מערכות אחרת, שאלנו אותן שאלות אחרות, ואנחנו מסייעים לארגונים לעבור מחסומים שסוכני האבטחה והסייבר שלהם הגיעו אליהם. במקרים כאלה, צריך לבדוק את התוצר של אותם סוכנים והאם הוא התקבל בהקשר הנכון. זה בדיוק מה ש-Open Security עושה". ארגונים תלויים ב-"דלק השכלי", אמר ארנזון. כמו אדם שמתדלק את הרכב שלו, כלומר: מכניס אליו את הדלק, כך אנשי הארגון מזינים לסוכן את המידע על מה שקורה בו. "כשאתה מפעיל מודל שפה גדול, הוא יעשה את המשימה – אבל בטוח שלא תקבל תמיד את אותה התשובה. וככל שהמשימה יותר מורכבת, אתה יודע שהתוצאה יותר מורכבת, ותצטרך לבצע לה אימות. בתחומים שדורשים דיוק, כמו רפואה, אבטחה והנדסה, אין לך דרך (מיידית – נ"ל) לאמוד האם התוצאה טובה או לא – וארגונים צריכים זה יקרה. Open Security בא לענות על הצורך הזה", ציין. מה השאלה? לפי מה שארנזון מתאר, הכלי בא לענות על כמה שאלות ולבדוק איך הסוכן עובד: איך הוא מתמודד עם אירוע אמת? אם, למשל, הוא מחק מסד נתונים כפעולה הגנתית – האם אפשר לחזות את הפעולה הזו מראש? מה יכולות הגילוי של המודל? מה יכולת קבלת ההחלטות שלו? ואיך הוא מחליט אילו כלים להפעיל? "אחרי שהכלי שלנו עונה על השאלות האלה", הסביר ארנזון, "הוא בודק עד כמה סוכני הבינה המלאכותית של הארגון הלקוח יודעים לא רק למפות את המצב, אלא גם לפעול בצורה בטוחה ונכונה – לפי סטנדרטים מקובלים בתעשייה ותקנים מובילים, למשל של נציב האבטחה הבריטי". Open Security יצא השבוע לגרסת בטא לקהילה (כאן ניתן להתנסות בו), ובסולה סקיוריטי מדגישים שהם בונים על התרומה של הקהילה לפיתוח שלו. כרגע לפחות אין לחברה כוונה להרוויח על המוצר, אלא היא רוצה להוציא ולהציע אותו לעולם ככלי בדיקות פתוח ובעיקר – עם שקיפות מלאה של כל השרשרת. "כל מי שעוסק ב-AI יודע שעניין האמינות מאוד חשוב", הסבירו לי בסולה. "שמנו את הכלי, והוא פתוח לחלוטין. אם בנית סוכן ואתה נותן לו לעבוד על המידע של ארגון דמה כלשהו – אתה יודע למה נתנו את הציון שנתנו. אם יש אי דיוקים, אנחנו מצפים שהקהילה תשפר את המודל". העובדה שהכלי הוא ללא כוונת רווח יכולה להרים גבה. ארנזון מסביר את ההיגיון שמאחורי זה: "כיוון שהעולם מאמץ שיטות עבודה חדשות, בראייתנו יש חשיבות גדולה להציע לא רק כלים שהם למטרות רווח. כיוון שהכול ממש בחיתולים, מבחינתנו היה חבל להפוך את Open Security למוצר מסחרי. ייתכן שזה יקרה בהמשך. כרגע, נשמח שכמה שיותר אנשים יבדקו את האייג'נטים שלהם איתנו ויתרמו מהידע והניסיון שלהם לפרויקט".

במסגרת הכנת הקרקע לקונסולת המשחקים מהדור הבא שלה, שמכונה בינתיים Project Helix, מיקרוסופט ממשיכה בהרחבת היצע המשחקים שיהיו זמינים מהרגע שהיא תושק. אחרי שהודיעה כי היא מתכננת להביא את כל המשחקים של קונסולת ה-Xbox המקורית לסביבת ה-PC, המבוססת על Windows, מתברר שהיא מתכננת לעשות את ההמרה הזו גם למשחקים של הדור השני של Xbox 360. קונסלה זו הושקה ב-2005, כארבע שנים לאחר השקת הקונסולה המקורית. האתר The Verge חשף כי מיקרוסופט פנתה לכל היצרניות והמפיצות שפיתחו משחקים עבור ה-Xbox 360 כדי להודיע להן שהיא תסייע בתמיכה לאחור עבור המשחקים הללו. זאת, על מנת שהם יתאימו לקונסולת הדור הבא, שאמורה להיות הכי קרובה ל-PC מאז השקת ה-Xbox, ולקונסולות ידניות שמבוססות על Windows. המטרה היא לאפשר לשחקנים לעבור באופן חלק בין הקונסולות השונות, גם באמצע משחק. עוד לא ברור מתי מיקרוסופט מתכוונת להשיק את קונסולת ה-Xbox הבאה שלה, ובכל מקרה, לפי הדיווחים, גם התכונה החדשה לא נמצאת ממש מעבר לפינה. ההשקה של גרסאות מותאמות PC של ה-Xbox המקורית צפויה אמנם ברבעון האחרון של השנה, אבל משחקי ה-Xbox 360 הראשונים שיקבלו תמיכה לאחור צפויים להגיע רק ב-2027. בנוסף, מיקרוסופט החליטה לחזור בה מהכוונה להצטרף לסוני ולוותר על כונן התקליטורים ב-Xbox העתידית, ולעבור להפצת משחקים דיגיטלית בלבד. אפשר לשער שתגובות הנגד הרחיפות להן זכתה סוני לאחר ההכרזה שלה, כולל עצומות שקוראות להשבתת הקונסולות למשך תקופה של שבוע לפחות, גרמו לאנשי חטיבת ה-Xbox במיקרוסופט לחשוב שוב ולשנות את ההחלטה.

מכון היהלומים הישראלי השיק באחרונה פלטפורמה דיגיטלית חדשה. זו תסייע ליהלומנים ישראלים להתחרות מול השחקנים המובילים בשוק היהלומים העולמי בעזרת יכולות בינה מלאכותית. המערכת מבוססת על תשתית הענן של אורקל (OCI), והיא פותחה על ידי אנשי דלויט. הפרויקט ארך ארבעה חודשים והסתיים בימים אלה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו אותו בכרבע מיליון שקלים. המערכת מאפשרת לאנשי מכון היהלומים לנתח מלאי, לעקוב אחר מגמות ביקוש בשוק העולמי, לקבל המלצות תמחור ולהפיק תחזיות מסחריות. המניע לפרויקט הגיע ברקע שינוי במאזן הכוחות בענף היהלומים העולמי. ישראל, שהייתה במשך שנים אחד המרכזים המשמעותיים בענף, מתמודדת בשנים האחרונות עם תחרות גוברת מצד חברות גדולות בהודו ובסין. אלה נהנות ממאגרי מידע רחבים ומיכולות אנליטיות מתקדמות. לישראל אין מכרות יהלומים, ופעילות הליטוש המקומית מצומצמת ביחס להודו. לכן הבינו במכון, כי היתרון היחסי של הענף הישראלי חייב להישען על חדשנות וטכנולוגיה. המערכת החדשה, נמסר, תאפשר ליהלומנים להעלות לענן מידע על המלאי שברשותם, לרכז ולנהל את הנתונים ולקבל ניתוח מבוסס נתונים של מאפייני האבנים, איכותן, מגמות ביקוש רלוונטיות והמלצות לתמחור תחרותי. במכון מעריכים כי התובנות שמספקת המערכת יסייעו בקבלת החלטות מהירה ומדויקת יותר ובתגובה יעילה לשינויים במחירים ובביקושים. לדברי ארנון יובל, יו"ר מכון היהלומים הישראלי, אמר, כי "הפרויקט הוא חלק מהאסטרטגיה של המכון לחזק את כושר התחרות של תעשיית היהלומים הישראלית. לישראל יש יתרון בחדשנות, והטמעת בינה מלאכותית וכלי ניתוח מתקדמים תאפשר ליהלומנים המקומיים להתחרות טוב יותר בשוק העולמי". שמוליק האוזר, סמנכ"ל חטיבת המכירות באורקל ישראל, ציין, כי "היכולת להפוך נתונים לתובנות ולהביא לקבלת החלטות מהירה היא כיום אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של ארגונים בכל ענף. הפרויקט במכון היהלומים הישראלי מדגים כיצד תשתיות ענן ויכולות בינה מלאכותית שלנו מסייעות לארגונים לייעל תהליכים, לקבל החלטות מבוססות נתונים ולחזק את היתרון התחרותי שלהם בעולם המשתנה". אבי חמוי, שותף ו-CTO בפרקטיקת אורקל בדלויט, אמר, כי "רצינו לתת ליהלומן הישראלי שמנהל פעילות בהיקף קטן יחסי את היכולת להבין את השוק, לתמחר נכון יותר, לזהות הזדמנויות ולהגיב מהר יותר למגמות משתנות". המערכת, כאמור, כבר עלתה לאוויר בקרב יהלומנים הפועלים באמצעות המכון. היעד הבא, נמסר מהמכון, "הוא להרחיב את השימוש בה, להאיץ את המעבר למסחר דיגיטלי ולחזק את מעמדה של ישראל בשוק היהלומים העולמי".

אוליגו סקיוריטי, שפיתחה פלטפורמה לעצירת מתקפות סייבר בעידן ה-AI, הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס של 60 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן בליסטיק ונצ'רס, ובין המשתתפים בו היו יסמין לוקץ', איל וולדמן, וכן הקרנות גרינפילד פרטנרס, רד דוט קפיטל, לייטספיד ונצ'ר פרטנרס ו-TLV פרטנרס. החברה הוקמה ב-2022 על ידי נדב צ'רנינסקי, המנכ"ל, גל אלבז, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ואבשלום חילו, סמנכ"ל המוצר. השלושה הם חברי ילדות, קצינים בוגרי יחידות הסייבר של אמ"ן (81 ,8200) וחיל התקשוב (מצו"ב). אוליגו סקיוריטי מעסיקה 100 עובדים, מהם 70 במרכז הפיתוח בישראל, והשאר במשרדים בניו יורק ובסן פרנסיסקו. אוליגו מציעה אבטחה ב-"זמן ריצה" (Runtime) לאפליקציות, ענן ומערכות בינה מלאכותית, תוך שילוב ניטור סביבת הריצה עם הגנה בזמן אמת. מהחברה נמסר כי באמצעות צפייה בהתנהגות הקוד בזמן התרחשותו, הפלטפורמה שלה מזהה אילו חולשות ניתנות לתקיפה, מאתרת התנהגות זדונית בזמן אמת וחוסמת ניסיונות תקיפה מבלי לשבש את סביבת הפרודקשן. התוצאה, אומרים באוליגו, היא חסימה של ניסיונות התקיפה, צמצום ה-"רעש" שנוצר מהכמויות העצומות של החולשות וקניית זמן בין מחזורי התיקון באמצעות חסימת ניצול לרעה (Exploit Blocking). החברה הגדילה בשנה האחרונה את ההכנסות השנתיות החוזרות שלה (ARR) ביותר מ-300%, יותר מהכפילה את שוויה מאז סבב B והמשיכה להתרחב. ארגונים מאמצים את הפתרון שלה מתוך הבנה שאבטחת ה-Runtime היא שכבת הגנה חיונית לעצירת מתקפות מודרניות. ההון הנוסף ישמש להמשך פיתוח המוצר והרחבת פעילות החדירה לשווקים ברחבי העולם. כמו כן, היא נבחרה על ידי AWS כשותפת אבטחת ה-Runtime למערכות בינה מלאכותית עבור AWS Security Hub Extended. "הבינה המלאכותית שינתה באופן מהותי את הכלכלה של מציאת חולשות", אמר צ'רנינסקי. "ארגונים מתמודדים כיום עם דור חדש של תוקפים, שנעזרים בבינה מלאכותית, ומסוגלים לאתר ולנצל חולשות במהירות. כתוצאה מכך, סביבת ה-Runtime הפכה למקום היחיד שבו ניתן לראות ולעצור תוקפים בזמן אמת. זהו העתיד שלקראתו אנחנו בונים את עצמנו כבר מהיום הראשון שלנו כחברה".

שוק הסמארטפונים העולמי רשם הכנסות של 109 מיליארד דולר ברבעון השני של 2026 – עלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והנתון הגבוה ביותר אי פעם לרבעון שני. כך עולה מנתוני חברת המחקר קאונטרפוינט (Counterpoint Research). זאת, למרות שמספר המכשירים שסופקו לשוק דווקא ירד. הפער בין העלייה בהכנסות לבין הירידה בהיקף המשלוחים נבע מעלייה ניכרת במחיר המכירה הממוצע (ASP), שזינק ב-17% לשיא של 400  דולר למכשיר. העלייה מיוחסת לביקוש המתמשך לסמארטפונים יוקרתיים ולעליות מחירים של מכשירי אנדרואיד בעקבות המחסור בשבבי זיכרון שגורם להתייקרותם. אפל הייתה הכוכבת הגדולה של הרבעון, עם זינוק של 22% בהכנסות –  שיא חדש עבור החברה ברבעון השני. הצמיחה נתמכה בעלייה של 13% במשלוחים של מכשירי ה-iPhone ובעלייה של  8% במחיר המכירה הממוצע, מה שהקפיץ את נתח ההכנסות של אפל לשיא של 49% מכלל שוק הסמארטפונים. לדברי טארון פאתאק, מנהל מחקר בקאונטרפוינט, הביצועים של אפל נבעו מהביקוש המתמשך לסדרת iPhone 17 ובעיקר לדגם הבסיסי ול-iPhone 17 Pro Max, שהמשיכו להגדיל את משקלם של המכשירים היוקרתיים במכירות החברה. בניגוד למתחרות, שהעלו מחירים באופן ניכר, אפל שמרה לרוב על רמות המחירים הקיימות. לדברי פאתאק, הדבר מעיד על יכולתה של החברה לספוג את העלייה בעלויות הייצור ולהיות פחות חשופה למשבר בשוק שבבי הזיכרון. עם זאת, הוא מעריך, כי אפל תיאלץ להעלות מחירים ברבעונים הקרובים, אך מדגיש, כי מדיניות המחירים הנוכחית כבר חיזקה את מעמדה התחרותי ואפשרה לה לצמוח הן בהכנסות והן בהיקף המכירות. סין, אירופה והשווקים המתפתחים היו בין מוקדי הכוח של אפל, כאשר שמירה על מחירים יציבים הפכה את מכשיריה לאטרקטיביים יותר בהשוואה למכשירי אנדרואיד שהתייקרו. במקום השני דורגה סמסונג עם נתח הכנסות של 16% החברה רשמה עלייה של 9% הן בהכנסות והן במשלוחים הודות לביקוש יציב לסדרת ה-Galaxy A ולהמשך ההצלחה של סדרת Galaxy S26, לצד צמיחה משמעותית בצפון אמריקה, במזרח התיכון ובאפריקה. לעומת זאת, שיאומי רשמה את הירידה החדה ביותר במשלוחים מבין חמש יצרניות הסמארטפונים הגדולות – צניחה של26% , שהובילה לירידה של 17% בהכנסות, למרות עלייה של 13% במחיר המכירה הממוצע, כחלק מהמעבר של החברה למכשירים יקרים יותר. גם אופו ו-ויבו רשמו ירידות בהכנסות, של 10% ו-11%, בהתאמה. שילפי ג'יין, אנליסטית בכירה בחברת המחקר ציינה, כי שוק הסמארטפונים נכנס לשלב שבו הערך הכספי של המכירות, ולא מספר המכשירים שנמכרים, הוא מנוע הצמיחה המרכזי. לדבריה, היצרניות מגלגלות יותר ויותר את העלייה בעלויות הרכיבים אל הצרכנים. בחברת המחקר מעריכים, כי המחסור בשבבי זיכרון לא צפוי להיפתר בטווח הקרוב, ולכן צפויות עליות מחירים נוספות לצד ירידה נוספת במשלוחי הסמארטפונים במהלך המחצית השנייה של 2026.

חברת מוסט וונטד (MostWanted) – המתמחה באיתור וגיוס בכירים להיי-טק – מינתה את  (Director of Executive Search). במסגרת תפקידה החדש, תצטרף בן אור לפעילות ה-Executive Search של החברה, תנהל קשרים מול הנהלות ותוביל איתור מועמדים לתפקידי C-Level ו-VP בתעשיית הטכנולוגיה. בן אור מביאה איתה ניסיון של יותר מ-10 שנים בניהול פרויקטים ומשאבי אנוש בעולמות התוכנה והדיגיטל. בתפקידה האחרון כיהנה כ-HRBP גלובלית בחברת GigaSpaces. לצד פעילותה המקצועית, היא מתנדבת בפרויקט ״אמץ עובד״ ומעניקה ייעוץ למחפשי עבודה בהיי-טק. ניצן רון, מנכ"ל מוסט וונטד, מסר: "ההצטרפות של חן היא בשורה עבורנו ועבור לקוחותינו בתעשיית ההייטק. בשוק דינמי, שבו גיוס בכירים דורש דיוק מקסימלי, החיבור בין מועמד לארגון חייב להישען על הבנה עמוקה של תרבות והון אנושי. הניסיון של חן בארגונים טכנולוגיים הופך אותה לאדם המדויק להצטרף לפעילות שלנו".

שם: "טל ניאגו יסעור". תפקיד: "מייסדת ומנכ"לית איהאוס (ehouse) – סטארט-אפ טכנולוגי המפתח פתרונות לעולם האיקומרס. החברה מספקת מעטפת לוגיסטית למאות עסקי איקומרס באחסון, ליקוט, אריזה ושילוח. במקביל, החברה פיתחה מערכת טכנולוגית המרכזת ומנתחת נתונים ממאות עסקים ועוזרת להם לתפעל את כל הצד האחורי של החנות שלהם". ותק בתפקיד: "הקמתי את איהאוס בסוף שנת 2020, בעיצומה של תקופת הקורונה, לאחר שזיהיתי את הצורך של בעלי עסקי איקומרס בפתרון אחד שינהל עבורם את כל המעטפת התפעולית. מאז החברה צמחה ומלווה כיום מאות עסקים, תוך שילוב בין טכנולוגיה, לוגיסטיקה ותובנות מבוססות נתונים על עולם המסחר המקוון". תפקידים קודמים: "יזמת מגיל 23. לפני איהאוס הקמתי את חברת איזי בילד (EasyBuild), שעסקה בייעול תהליכי שיפוצים בעזרת טכנולוגיה והקמת מערך אופרטיבי. במקביל לזה, הקמתי מותג איקומרס בשם טיפיס (TIPIS) המוכר מדבקות קיר לעיצוב הבית". השכלה ושירות צבאי: "בצבא שירתי במודיעין. יש לי תואר שני Executive MBA במנהל עסקים בין-לאומי התמחות ביזמות וחדשנות באוניברסיטת רייכמן. תואר ראשון B.Design במכללה למנהל". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "הנגיעה הראשונה שלי בעולם הטכנולוגיה הייתה לאחר שנחשפתי כמעצבת לעולם המסובך של שיפוצים והחלטתי שמאוד מעניין אותי לפתור את הבעיה בעזרת שילוב של כלים טכנולוגיים בעולמות הבנייה והאופרציה. לאחר מכן נתקלתי בבעיה האמיתית בעולמות האיקומרס של מותגים צומחים, והחלטתי לפתור אותה קודם כל עבור עצמי ואז לשמחתי גיליתי שיש עוד המון מותגים צומחים שמחפשים את הפתרון שאנחנו מציעים. בתקופת הקורונה ניהלתי מהבית עסק קטן לאיקומרס וגיליתי שהתפעול הלוגיסטי, האריזות, המשלוחים והמלאי, גוזל ממני יותר זמן מהמכירות עצמן. מתוך התסכול הזה נולד איהאוס. מבחינתי, טכנולוגיה היא לא המטרה, אלא הכלי המאפשר לפתור בעיות אמיתיות ולתת לעסקים קטנים יכולות שבעבר היו שמורות רק לחברות גדולות". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני חושבת שהיום האתגר הוא פחות להיכנס לתעשייה, ויותר להעז להוביל. יותר נשים מקימות חברות, אבל עדיין יש פחות נשים שמובילות סטארט-אפים, מגייסות השקעות או מנהלות חברות צומחות. לשמחתי אני רואה שינוי בשנים האחרונות, אבל יש עוד דרך לעשות. ככל שיהיו יותר נשים שיקימו חברות ויציגו הצלחות, כך זה יהפוך לנפוץ יותר בדור הבא". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "באופן אישי לא הרגשתי שמגדר היה החסם המרכזי שלי. האתגרים הגדולים שלי היו אלה שכל יזם מכיר, לקבל החלטות קשות, להתמודד עם חוסר ודאות ולהמשיך להוביל גם כשהדרך משתנה. אחד הרגעים המשמעותיים מבחינתי היה דווקא כשהחלטתי ברגע האחרון לא למכור את החברה, אלא לקחת עליה אחריות מלאה, לרכוש את חלקם של השותפים ולהוביל אותה בדרך חדשה. זו הייתה החלטה מקצועית ואישית שלימדה אותי הרבה יותר מכל אתגר אחר".

שוק פתרונות האבטחה לספקי שירותים מנוהלים (MSPs) חווה צמיחה אדירה בתקופה האחרונה. למעשה, הוא אחד השווקים הצומחים ביותר בתעשיית הטכנולוגיה, ומהווה מנוע הצמיחה המרכזי של כלל שוק פתרונות ה-IT המנוהלים. היקף השוק הנוכחי עומד על בין 41 ל-45 מיליארד דולר – תלוי לפי ההערכות של איזו חברה, ועל פי קנליס, מחברות המחקר הבולטות בתחום, הוא צומח בקצב מרשים של 15% בשנה. יש לצמיחה הזאת כמה מניעים: מחסור גלובלי חמור במומחי סייבר ואנשי IT, שמאלץ צוותים קטנים לנהל אלפי נקודות קצה; העלייה המעריכית במתקפות הסייבר המבוססות על בינה מלאכותית ובהיקפי הנזקים שלהן; הצפת ההתראות; והקונסולידציה – המעבר של השוק מעשרות כלי אבטחה נפרדים לפלטפורמות אחודות, שמשלבות RMM (ניהול מרחוק) ו-SecOps. אקרוניס היא אחת השחקניות המרכזיות בשוק הזה. היא השיקה בחודשים האחרונים כמה פתרונות אבטחה חדשים לתחום, והם עמדו במוקד כינוס עיתונאים שהיא ערכה באחרונה בסופיה, בירת בולגריה. החתום מטה היה אורח החברה באירוע. החברה הכריזה במהלכו על יכולות חדשות, שמאחדות את ההגנה, התשתיות, הניהול, ה-BI והאוטונומיות לכלי אחד. זאת, על בסיס שורה של מוצרים שאקרוניס הכריזה עליהם בחודשים האחרונים. האסטרטגיה של אקרוניס לעולמות ה-AI-Native היא "By AI, With AI, For AI" (על ידי AI, עם AI, עבור AI). הכלים החדשים משתמשים בבינה מלאכותית לפיתוח מוצרים מאובטחים; הטמעת AI, יכולות מודיעין ואוטומציה לשירותים שבהם ספקי השירותים המנוהלים משתמשים בכל יום; ולמתן אפשרות לשותפים להגן על שירותים, לנהל אותם ולהפכם לאוטומטיים, בסביבות לקוח שמונעות יותר ויותר על ידי AI. היכולות החדשות אקרוניס מציעה כמה יכולות חדשות: הראשונה היא קונסולת הסייבר שלה, שנותנת לאנשי IT, צוותים עסקיים וסוכני AI הגנה, אוטומציה ותשתיות על גבי סביבה אחת, מבוססת בינה מלאכותית. היכולת השנייה היא מודיעין סייבר – שכבה שמציעה שקיפות בכל הנוגע לאבטחה של נקודות קצה, פעילויות וחוזים עם לקוחות. היכולת השלישית היא Service Desk אוטומטי והרביעית – "סטודיו סייבר", שמציע לארגוני MSP סביבת עבודה ליצירה של זרימות עבודה דטרמיניסטיות ועבור סוכני AI, ולשליטה עליהן. כמו כן, החברה הוסיפה יכולות למוצר ה-Cyber Frame שלה, שהושק בחודש מאי. הוא כולל בתוכו כעת זרימות עבודה למיגרציה, כדי לאפשר לשותפים להעביר עומסי עבודה מסביבות VMware ו-Azure של מיקרוסופט – אליו, בין אם בענן או באון-פרם. בחברה אומרים כי "היכולת הנוספת הזאת נותנת לספקי שירותים מנוהלים ולספקי שירותי ענן אפשרות לבחור בין פתרון Cyber Frame בקלאוד שלנו לבין פתרון Cyber Frame מקומי של אחת השותפות שלנו".