האם שוק שרתי ה-AI יהיה תחרותי עוד יותר בקרוב? פיטר דה-סנטיס, מנהל תחום ה-AI באמזון, אמר בראיון שהעניק באחרונה כי החברה נמצאת במשא ומתן עם כמה גורמים כדי למכור להם את מעבדי ה-Trainium שלה, לטובת שימוש בשרתי ה-AI שלהם. דה-סנטיס לא מסר פרטים עם אילו חברות אמזון נמצאת במשא ומתן, והסביר שמדובר בשלבים ראשוניים בלבד. אבל, אם זה יתממש, אמזון תהפוך לעוד יצרנית שמתחרה על נתח שוק מול אנבידיה. בדומה לגוגל, זה יהפוך גם את אמזון לשחקנית שמציעה שירותי דאטה סנטר, חומרה וגם תוכנה ייעודית לניהול מרכזי הנתונים, שהיא מפתחת בעצמה. שוק בצמיחה אקספוננציאלית שוק מעבדי ה-AI לשרתים ומרכזי נתונים נמצא באחרונה בצמיחה אקספוננציאלית. אנבידיה שולטת בו ביד רמה, כאשר חטיבת הדאטה סנטרים שלה רשמה בשנה הכספית 2026 הכנסות של 193.7 מיליארד דולר. בשנה הנוכחית, השנה הכספית 2027, הקצב צפוי להיות גבוה יותר, ועשוי להגיע ליותר מרבע טריליון דולר: ברבעון הראשון שלה בלבד, הכנסות החטיבה עמדו על 75.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, חטיבת שבבי ה-AI של אמזון, שכוללת את Trainium ופתרונות נוספים (שבניגוד לאנבידיה, היא מספקת אותם כשירות ענן), רשמה הכנסות שנתיות של מעל 20 מיליארד דולר. שחקניות בולטות נוספות בתחום זה הן גוגל, מיקרוסופט עם שבבי ה-Maia, שפורסת אותם אצלה ומציעה אותם כשירות בענן, ומטא עם שבבי ה-MTIA, שמיועדים לשימוש פנימי. היפוך מגמה עבור אמזון מדובר בהיפוך מגמה עבור אמזון, שעד עתה לא הסכימה לאפשרות למכור את מעבדי ה-AI שהיא פיתחה לגורמים אחרים. הסיבה הגדולה ביותר לכך היא הכסף ש-AWS מרוויחה על השבבים שלה מהשירותים שהיא מעניקה: מצד אחד היא גובה תשלום באופן ישיר עבור האסימונים שהשבבים האלה מעבדים בענן שלה, ומהצד השני מציעה שירותים שחברות צריכות עבור שימושי ה-AI השונים – מאחסון, דרך אבטחה, ועד לרישות וניטור. הדברים של דה-סנטיס לא צריכים להפתיע. מוקדם יותר השנה, אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון, צוטט כאומר ש-"אם עסק המעבדים שלנו היה עצמאי, ומוכר שבבים שיוצרו השנה ל-AWS גם לצדדים שלישיים, כמו שעושות חברות שבבים מובילות אחרות, קצב המכירות השנתי שלנו היה כ-50 מיליארד דולר. יש כל כך הרבה ביקוש למעבדים שלנו, שסביר להניח שנמכור בעתיד מארזים מוכנים לחברות צד שלישי".

גוגל צבעונית: החברה הודיעה לפני ימים אחדים כי היא מוסיפה צבעים לרשימת הצבעים שהמשתמשים יוכלו לסמן באמצעותם אירועים ב-Google Calendar. מעכשיו יעמדו לרשותם 200 צבעים, מהם 24 כברירת מחדל. מדובר בהרחבה גדולה מאוד של רשימת הצבעים: עד כה גוגל הציעה לסימון אירועים ביומן 11 צבעים מוגדרים מראש בלבד. המגוון החדש של הצבעים יוצע בגרסת האפליקציה ובדפדפן (או באמצעות API) של יומן גוגל, כאשר במחשב, ניתן יהיה לבחור בצבע באמצעות בורר ה-RGB. הצבעים המותאמים אישית שתגדירו במחשב יסתנכרנו ויוצגו לכם גם באפליקציה בסמארטפון. על פי החברה, הצעד שלה יאפשר למשתמשים "להפוך את האירועים לאישיים יותר, ויוכלו לארגן את היומן שלהם ביותר קלות". גוגל מבצעת שחרור מתגלגל של העדכון הזה, שהחל ב-17 ביוני (שחרור מהיר) ויתחיל ב-29 ביוני (שחרור מתוכנן), וייתכן שתראו אותו רק באמצע יולי. העדכון יהיה זמין לכל לקוחות Google Workspace, כמו גם למשתמשי גרסת ה-Individual של סביבת העבודה של העבודה ולמשתמשים עם חשבונות גוגל אישיים.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע לפני ימים אחדים בציוץ ברשת החברתית שלו כי המשא ומתן בין אפל לאינטל הסתיים בהצלחה, וכי החברות ייצרו ביחד מעבדים על אדמת ארצות הברית – בדיוק כמו שטראמפ רוצה. דיווחים על הסכמה ראשונית בין שתי החברות פורסמו בחודש שעבר. אחת הסיבות שהובילו לכך היא שהממשל האמריקני רכש 10% ממניות אינטל והכריז על כוונתו להשקיע בחברה 10 מיליארד דולר נוספים. ההודעה של טראמפ הגיעה במקביל להודעה של אינטל על השקה של עדכון טכנולוגיית הייצור שלה ל-Intel 18A P – אחד התנאים שהיו צריכים להתרחש כדי שהמשא ומתן בין שתי החברות יבשיל לחתימה, אחרי יותר משנה של דיונים. מדובר בחוזה מנצח הן עבור אפל והן עבור אינטל. מבחינתה של ענקית השבבים, שרוצה להשיג לקוחות לקווי הייצור של מפעליה, מדובר בחוזה ענק לא רק בגלל השם, אלא גם בגלל ההיסטוריה בין שתי החברות – שנפרדו לפני כשש שנים לאחר שאפל התחילה לפתח את מעבדי ה-M שלה והעבירה את הייצור ל-TSMC. אם אפל בחרה באינטל, זה אומר שטכנולוגיית הייצור שלה כבר מספיק טובה. מבחינתה של אפל, ייצור מעבדים בארצות הברית, גם אם לא לאורך כל הפורטפוליו, יכול לחסוך לה עלויות שינוע רבות, וגם עלויות ייצור. היא אמנם אחד הלקוחות הכי גדולים של TSMC, שגם ככה רוצה לייצר יותר בארצות הברית, אבל לחברה הטייוונית יש כמעט תמיד מגבלה של פסי ייצור, והיא מעלה את המחירים לא אחת, בגלל הביקוש. אף לא אחת החברות התייחסה באופן רשמי להצהרה של הנשיא, אך המניות של אינטל זינקו ביום ו' בכמעט 11%. לעומת זאת, המניות של אפל עלו ב-0.7% בלבד.

בסוף השבוע נכנסנו לשבוע השני של המונדיאל. מה שכבר אפשר לומר הוא שבטורניר הזה, אנחנו רואים קצב שערים גבוה משמעותית מהממוצע בשלושת המונדיאלים שלפניו. עוד מגמה ברורה היא ששערי הראש ממשיכים להיות גורם משמעותי: במונדיאלים המודרניים, כ-20% מהשערים מגיעים מנגיחות, וההערכות למונדיאל הנוכחי היא שהנתון יהיה דומה. יש כאן שיעור חשוב גם לעולם ההיי-טק: בענף, רוב ההתקדמות נעשית "דרך הרגליים" – באמצעות עבודה קשה, תהליכים, מתודולוגיות וביצוע, אבל לא מעט מההצלחות הגדולות מגיעות דווקא "דרך הראש" – תוצאה של חשיבה יצירתית, מציאת זווית חדשה ופתרון שלא היה בתוכנית המקורית. בדיוק כפי שקבוצה יכולה לשלוט בכדור 90 דקות ללא שערים ובסוף לנצח בזכות נגיחה אחת חכמה, כך ארגון יכול להשקיע חודשים בפיתוח ולפרוץ קדימה בזכות רעיון יצירתי אחד. המונדיאל הנוכחי מלמד אותנו שהדרך לשער היא לא רק על הקרקע והדרך לחדשנות אינה רק בתהליך. מי שרוצה לנצח חייב לדעת גם להרים את הראש, לחשוב אחרת ולפעמים להבקיע מהמקום שאף אחד לא ציפה לו. ולמשחקי סוף השבוע: צ'כיה-סאפיינס מול דרום אפריקה-וויקס שתי הנבחרות הללו נפרדו ב-1:1 – תוצאה שמשאירה אותן בחיים, עם סיכוי להעפיל לשלב הבא, אך לא מספקת לאף אחת מהן שקט. כמו עולם הביטוח (שהיא מספקת טכנולוגיות המיועדות לו), סאפיינס, שמייצגת כאן את צ'כיה, הגיעה עם משמעת, ניהול סיכונים ורצון לא להיחשף לטעויות, במיוחד לאחר הגול המוקדם שהיא ספגה בדקה השישית. מנגד, וויקס, שמייצגת כאן את דרום אפריקה, מובילה בניית אתרים ונכנסת עמוק לעולם פיתוח היישומים בעזרת הבינה המלכותית, עם base44. המשחק המחיש את המתח בין יציבות וזהירות לבין מהירות ויצירתיות, כשכל צד מצא את הרשת פעם אחת. תוצאת הסיום – כאמור, 1:1 – הזכירה שגם בביטוח וגם בעידן ה-AI, לפעמים נקודה בטוחה עדיפה על סיכון שעלול לעלות בהכול. קנדה-יעל מול קטאר-רפיד קנדה-יעל (חברה שנמצאת בבעלות של משפחה יהודית קנדית) הציגה משחק עוצמתי וניצחה 6:0, אך למרות התוצאה המרשימה, היא עדיין לא הבטיחה את העלייה לשלב הבא. קטאר-רפיד, שהפתיעה במחזור הקודם עם תיקו מול שווייץ-פינסטרה, חוותה הפעם קריסה מוחלטת, והמשחק ברח לה מהידיים. שני הכרטיסים האדומים שהיא ספגה שינו את כל התמונה והפכו את המשימה לנצח את היריבה לכמעט בלתי אפשרית. נראה שיעל הפעילה את היכולות של שורקומפ – החברה האחות מעולמות הפינטק וסחר החוץ – כדי להתמודד מול אימפריית התשלומים הגלובלית של רפיד. בעוד קטאר-רפיד רגילה להעביר כסף במהירות בין מדינות, קנדה-יעל הצליחה להעביר את הכדור במהירות גדולה עוד יותר בין השחקנים ולפרק את ההגנה הקטארית. מקסיקו-BMC מול דרום קוריאה-סמסונג מקסיקו-BMC נכנסה למשחק כמו מערכת Control-M של החברה, שמריצה תהליכים מתוזמנים היטב – בלי רעש מיותר אבל עם דיוק ברגעי האמת. דרום קוריאה-סמסונג נראתה כמו ארגון טכנולוגי עוצמתי ומהיר, עם הרבה יצירה והתקפות מסוכנות, אבל תיאום שלא תמיד נסגר עד הסוף. שתי ההזדמנויות הגדולות שלה נעצרו פעמיים בצורה כמעט מושלמת – פעם המגן הגיע בדיוק בזמן על מנת להרחיק, ופעם השוער שם יד מדויקת במקום הנכון. זה היה כמו מערכת שמגיבה מהר, אבל עדיין חסרה לה שכבת תזמור סופית, שמחברת את כל האירועים לתוצאה. לואיס רומו. צילום: Ringo Chiu, ShutterStock הגול של מקסיקו-BMC הגיע לאחר שהמגן והשוער של דרום קוריאה-סמסונג התנגשו זה בזה, ויצרו "נפילת סנכרון" ברגע הקריטי (כנראה שהם לא קנו Control-M). החלוץ המקסיקני, לואיס רומו, ניצל את זה בתזמון מושלם – כמו Job שרץ בדיוק כשיש חלון קטן במערכת לפני תיקון. בסיום, מקסיקו-BMC ניצחה 1:0 ועלתה שלב, בעוד שדרום קוריאה-סמסונג היא כרגע מערכת חזקה, שלא נסגרה עד הסוף בזמן הנכון. מרוקו-רד האט מול סוקטלנד-Replai מרוקו-רד האט הגיעה למשחק אחרי תיקו מול ברזיל-אמזון, בעוד שסקוטלנד-Replai עלתה למגרש עם ביטחון מהניצחון על האיטי-דיינטרייס במחזור הקודם. עם תחילת המשחק ביצעה הכובע האדום מצפון אפריקה פריסה מהירה של OpenShift, ובתוך שתי דקות הרימה התקפה מדויקת וכבשה את שער הניצחון. סקוטלנד ניסתה להשתמש ביכולות ה-AI של Replai כדי לנתח את הקוד של היריבה, לתעד את דפוסי ההגנה שלה ולמצוא נתיבי חדירה – בדומה לאופן שבו החברה מפענחת ומחדשת מערכות ותיקות. אלא ששכבות ההגנה של רד האט בעולמות הקוברנטיס והענן היו חזקות מדי. מרוקו-רד האט סגרה היטב את המרחבים, מנעה מסקוטלנד-Replai לפתח את המשחק שלה ושמרה על היתרון עד לסיום. לסקוטלנד-Replai יש משוכה משמעותית מאוד: כדי לעבור לשלב הבא היא תצטרך להפתיע את ברזיל-אמזון במחזור הבא, והאחרון של השלב המוקדם. כל תוצאה אחרת עלולה לסיים את המסע שלה במונדיאל מוקדם מאוד. ברזיל-אמזון מול האיטי-דיינטרייס באותו הבית, ברזיל-אמזון, שמובילה את עולם הענן, הגיעה סוף סוף למונדיאל, והראתה למה היא אחת ממעצמות הכדורגל הגדולות. כבר במחצית הראשונה היא העלתה את האיטי-דיינטרייס על Amazon S3 עם שלושה שערים מאוחסנים היטב בענן. האיטי ניסתה להפעיל את יכולות הניטור והזיהוי המתקדמות של דיינטרייס כדי למצוא פרצה בהגנה הברזילאית, אך לא הצליחה להמיר שתי הזדמנויות מסוכנות לשערים. בצד השני, ברזיל-אמזון הייתה יעילה, מהירה וקטלנית, בדיוק כמו תשתית ענן שעובדת בלי נפילות. בסיום, 3:0 לעננים שבאמזונס. המשמעות ברורה: האיטי-דיינטרייס נפרדת מהמונדיאל, בעוד שברזיל-אמזון ממשיכה במרוץ העלייה לשלב הבא עם הרבה ביטחון. שווייץ-פינסטרה מול בוסניה-פריוריטי השווייצרים-פינסטרים הגיעו למשחק מול הבוסנים-פריוריטים אחרי תיקו מאכזב במחזור הקודם, בידיעה שאין מקום לעוד מעידה שלהם. כמו חברה פיננסית שמנהלת סיכונים וכספים בהיקפים עצומים, שווייץ ידעה שהמשחק מוכרע במאני טיים – והכריעה את המשחק ב-20 הדקות האחרונות. בכך היא הפכה את המגמה, משום שעד אז, בוסניה-פריוריטי שלטה במשחק. מונדיאל 2026. צילום: mr. teerapon tiuekhom, ShutterStock מדינת הבלקן בעלת העדיפות נכנסה לפיגור מגול שווייצרי-פינסטרי בדקה ה-74 וספגה כרטיס אדום בדקה ה-80, שהרגיש כמו באג קריטי במערכת ייצור. בדיוק כפי שתקלת תוכנה עלולה ליצור מחסור במשאבים ולשבש תהליך עסקי שלם, כך ההרחקה יצרה חוסר על המגרש והכריעה את המשחק בצורה ברורה. טורקיה-יודמי מול פרגוואי-ג'ייפרוג עוד קבוצה שנפרדה בסוף השבוע מהמונדיאל היא טורקיה-יודמי – שהיא ענקית בתחום הלמידה, אבל לא בעולם הכדורגל. אמנם לא על המגרש, אבל בכל הנוגע לחברות ש-"מלוות" בטור הזה את הנבחרות, אפשר לומר שהטורקים הפסידו לישראלים: יודמי היא חברה שמייסדיה טורקים, בעוד שג'ייפרוג היא חברה תוצרת כחול לבן. יש לא מעט ישראלים, ואני בתוכם, שחייכו כשראו את הסטארט-אפ "משלנו" עולה ליתרון מוקדם, עם "שער CI/CD" מהיר, שנבנה על גבי ה-JFrog Pipeline. המשחק הסתבך עבור פרגוואי-ג'ייפרוג כשאחד השחקנים שלה ספג כרטיס אדום היסטורי, לאחר שכיסה את הפה שלו ביד. לאור הנחיתות המספרית, הטורקים ניסו להפעיל את כל הידע שצברו בקורסים של יודמי, תקפו מכל כיוון וחיפשו את פרצת האבטחה שתוביל לשוויון. אבל ההגנה של פרגוואי-ג'ייפרוג עבדה כמו מערכת ייצור מאובטחת. בכל פעם שטורקיה-יודמי ניסתה לחדור, ה-Xray של ג'ייפרוג זיהה את האיום, חסם את הפגיעות ומנע היווצרות של חור. בסיום, כל הידע התיאורטי של יודמי לא הספיק מול הביצוע המעשי המדויק והאוטומציה של ג'ייפרוג. טורקיה-יודמי אורזת מזוודות, ופרגוואי-ג'ייפרוג ממשיכה לקרב DevOps מסקרן במיוחד מול אוסטרליה-אטלסיאן על הכרטיס לשלב הבא. שם ייפגשו שתי ענקיות התוכנה, שמאמינות שבלי כלי פיתוח ושיתוף פעולה נכונים – גם הנבחרת הטובה בעולם לא תגיע רחוק. היו אמש (ש') עוד שני משחקים, חשובים ורבי שערים – בין הולנד-מאנדיי לשבדיה-מטריקס, ובין גרמניה-סאפ לחוף השנהב-Commit, אבל כדי שהטור הזה לא יהיה ארוך מדי, אסקר אותם בטור של מחר.

מה שקורה במונדיאל 2026 הוא הרבה יותר מסיפור ספורטיבי. הוא ממחיש כיצד עידן הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק ומציף פרדוקס מורכב, הרלוונטי לכל מנהל טכנולוגי כיום. במסגרת הטורניר, פיפ"א העניקה לכל 48 הנבחרות גישה שווה לחלוטין לעוזר הבינה המלאכותית הרשמי שלה, שאומן על מאות מיליוני נקודות מידע. אלא שזמינות הכלי לא יצרה שוויון בשטח. למעשה, המונדיאל מציף פער מיומנויות חדש: אף שהגישה לטכנולוגיה היא דמוקרטית על הנייר, נוצר מצב שבו דווקא השוויון הטכנולוגי מגדיל את הפערים. ברגע שלכולם יש גישה לאותו כלי בדיוק, המכונה מפסיקה להיות יתרון תחרותי. היתרון האמיתי עובר לאדם שיודע לחלץ ממנה את התובנה המדויקת, לתרגם אותה לתוכנית פעולה משתנה בזמן אמת וחשוב מכך – לזהות מתי המכונה מפיקה פלטים שגויים. בדיוק כמו על הדשא, הפרדוקס הזה מגדיר כיום את שוק התעסוקה בחברות ההיי-טק ובחברות הביטחוניות בישראל, בפרט בעולמות אבטחת המידע, הסייבר וה-DevOps. "במונדיאל, לכל הנבחרות ניתנה גישה לאותם כלים. ההבדל נוצר באופן שבו הן בחרו להשתמש בהם וביכולת שלהן לתפקד כשחוקי המשחק משתנים בשטח. כך גם בעולם הטכנולוגיה: בעידן שבו הידע זמין לכל דורש, היתרון התחרותי כבר אינו נובע מהגישה לטכנולוגיה, אלא מהיכולת האנושית להבין את המערכת מהשורש, לאתגר את הכלים האוטומטיים ולהוביל פתרון בעיות מורכבות" סכנת העיוורון המערכתי במשך שנים, כרטיס הכניסה לתעשייה התבסס על החזקת ידע נקודתי, כמו היכרות עם שפות פיתוח או כלים ספציפיים. אלא שכיום, כשכלי בינה מלאכותית מסוגלים לכתוב קוד, לייצר סקריפטים לתשתיות או לאתר חולשות בסיסיות בשניות, עצם הגישה לידע הפכה קלה מאי פעם. הערך האמיתי עבר מהחזקת התשובות היבשות ליכולת להבין את התמונה המלאה. אלא שלדמוקרטיזציה הזו יש מחיר סמוי: סכנת "העיוורון המערכתי". ככל שכלי האוטומציה מאפשרים להרים תשתיות בענן או לכתוב קוד בלחיצת כפתור, כך גדל הסיכון של כניסת אנשים לתעשייה שאינם מבינים מה קורה באמת מתחת למכסה המנוע – בשכבות הבסיס העמוקות של מערכות ההפעלה, ניהול המשאבים והפרוטוקולים. במצב שגרתי, ההסתמכות הזו עובדת. אך כשיש תקלה מורכבת בתשתית או מתקפת סייבר חסרת תקדים שחומקת מהרדאר האוטומטי של המכונה, אנשים שמתפקדים רק כ"מפעילי כלים" מוצאים את עצמם חסרי אונים. בעידן הנוכחי, המעסיקים כבר לא מחפשים אנשים שיודעים רק להעתיק פתרונות מוכנים של AI, אלא מהנדסים המבינים את היסודות שעליהם נשען ה-AI ויודעים להבחין בין רעש של מערכות לאיום אמיתי. חוסן ועבודת צוות ברגעי אמת הצד השני של האתגר מתרחש ברגעי המשבר הבלתי נמנעים. מערכות תוכנה חיות, רשתות תקשורת ותשתיות ענן של חברות ענק פועלות תחת עומסי שיא ואיומי תקיפה בלתי פוסקים. כשמערכת של בנק, גוף ביטחוני או חברת ענק נפרצת או קורסת, הנזק הכלכלי והתפעולי נמדד בכל דקה והלחץ על הצוות המקצועי הוא עצום. הטכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהיה, אינה פותרת את הלחץ הזה. מי שמנהל את האירוע ומקבל את ההחלטות תחת אי-ודאות קיצונית אלו הם בני האדם. התעשייה מחפשת כיום מהנדסים וחוקרים בעלי חוסן מקצועי ומנטלי עמוק, כאלו אשר יודעים לעבוד כצוות מסונכרן ברגעי אמת, לקחת את נתוני המכונה ולתרגם אותם לפעולה חסינה ובולמת. את סוג החוסן הזה אי אפשר לפגוש בלמידה תיאורטית פסיבית. הוא מחייב מודלים של הכשרה המבוססים על סביבת פיתוח אמיתית, סימולציות קיצוניות של אירועי אמת ותרגול יומיומי של עבודת צוות ואחריות עמיתים קשיחה. במונדיאל, לכל הנבחרות ניתנה גישה לאותם כלים. ההבדל נוצר באופן שבו הן בחרו להשתמש בהם וביכולת שלהן לתפקד כשחוקי המשחק משתנים בשטח. כך גם בעולם הטכנולוגיה: בעידן שבו הידע זמין לכל דורש, היתרון התחרותי כבר אינו נובע מהגישה לטכנולוגיה, אלא מהיכולת האנושית להבין את המערכת מהשורש, לאתגר את הכלים האוטומטיים ולהוביל פתרון בעיות מורכבות. מי שידע לעשות זאת, ישחק בליגה של המובילים.   הכותב הוא מייסד ומנכ"ל משותף של Infinity Labs R&D, חברת מחקר ופיתוח, המכשירה את הדור הבא בתעשיית ההיי-טק בישראל.  

הגירת תשתיות וירטואליות היא תהליך לא פשוט, שמביא איתו לא מעט אתגרים עבור המנמ"ר, מנהל הטכנולוגיות והארגון בכלל: אלה יכולים להיות בתחומי התאימות והארכיטקטורה, אתגרי רשת ותקשורת וירטואלית, אחסון וביצועים, ניהול ורישוי, וכן אתגרים משמעותיים של אבטחת מידע וסייבר. מעניין לשמוע איך ביצעו את התהליך הזה בשתי חברות גדולות: מנורה מבטחים ובסלקום – או, יותר נכון, סלקום עסקים. יקי זנו, משנה למנכ"ל ומנמ"ר מנורה מבטחים (שיעזוב אותה בקרוב ויחזור לבזק), פירט על התהליך שבוצע בחברה בפאנל שנערך במסגרת NEXT. on Tour Tel Aviv – כנס הלקוחות של הסניף הישראלי של נוטניקס, שנערך היום (א'), בהפקת אנשים ומחשבים. זנו ציין כי "עשינו שינוי משמעותי: העברנו את התשתיות הווירטואליות שלנו לאלה של נוטניקס. לא בכל יום מחליטים על שינוי שכזה, זו לא גחמה של רגע אחד. השקענו בנושא מחשבה רבה ומצאנו חלופה ראויה. החלטנו על מהלך גורף – ובתוך כמה חודשים, כל התשתית שלנו חוותה מהלך משמעותי". "העלויות של ספקית הווירטואליזציה הקודמת שלנו הרגיזה את כולנו בארגון, ובסופו של המהלך הצלחנו להביא לצמצום עלות הבעלות הכוללת ולהחזר השקעה מוצדק ומהיר", אמר זנו. אבל, ציין, "החשיבה הייתה לייצר פלטפורמה טכנולוגית. אני לא רוצה לעסוק כל יומיים בהחלפת תשתיות, אלא להניב מהן ערך עסקי בזמן קצר. מצאנו פלטפורמה שמאפשרת לארגון לפעול מהר וטוב יותר, וזה היה המניע העיקרי למהלך". יקי זנו, משנה למנכ"ל ומנמ"ר מנורה מבטחים. צילום: ניב קנטור "לקחת ארגון כמנורה מבטחים ולהחליף את התשתיות שלו זה לא טיול בפארק – אלא מהלך מושקע ומורכב. עם החומרה של דל והתקשורת של אריסטה הצלחנו לצלוח פרויקט יוצא דופן. בנינו תשתית חדשה ב-10 'מופעים', שלבים, והעברנו את כלל הארגון אליה", הוסיף. זנו אמר כי "מהרגע שהחומרה עבדה ועד לסיום ההסבה ארכו ארבעה חודשים. קיבלנו ערך מוסף מעבר להחלפת וירטואליזציה אחת בשנייה. זהו מהלך משמעותי, משנה משחק, שבוצע בזמן קצר והניב, ויניב, ערכים עסקיים – מעבר להפחתת ההוצאות. הבאנו לחברה חדשנות טכנולוגית שעונה לצרכים המורכבים שלה, תוך שילוב בין גמישות עסקית, עמידות תפעולית, אבטחה וניהול יעיל של תשתיות המחשוב". שרון ישראלי, מנהל טכנולוגיות ופיתוח עסקי בסלקום עסקים. צילום: ניב קנטור מי שסיפר על העברת תשתיות ה-IT של סלקום עסקים לענן של נוטניקס היה שרון ישראלי, מנהל הטכנולוגיות והפיתוח העסקי שלה. לדבריו, "סיפקנו פתרונות ללקוחות העסקיים על בסיס שני עננים ציבוריים, וכך מכרנו להם את הענן כתשתית. היו לנו שני עננים – האחד שלנו והשני של צד ג', וביום בהיר אחד הודיעו לנו שעלינו למצוא חלופה, כי העלויות קפצו משמעותית. בינואר השנה, סלקום עסקים הרחיבה את פעילותה עם מודל MSP, ומציעה ללקוחות להצטרף לענן שלה, Cellcom Cloud – במתכונת IaaS ו-PaaS, שמבוסס על הטכנולוגיה של נוטניקס". "כיום אנחנו לא רק מציעים שירות ענן – אלא פלטפורמה שמאפשרת לארגונים ולעסקים להתמקד בצמיחה, בידיעה שהתשתיות מנוהלות בצורה מאובטחת, גמישה ויעילה. ההרחבה שלנו בשוק הענן נועדה לתת מענה לאתגרים של היום ולהכין את הלקוחות שלנו למחר. הלקוחות כלל לא חשו בהגירה. כולם מרוצים מהשינוי, ובעתיד נוסיף עוד שירותים", סיכם ישראלי.

"המנמ"רים ומנהלי התשתיות בארגונים פועלים בעולם לא פשוט: עליהם לאפשר למשתמשים לפעול בסביבת מחשוב היברידית ומרובת עננים; לפשט את המורכבות הניהולית והתפעולית; לוודא שיש להם ריבונות וממשל מלאים על הדאטה שלהם, שנמצאת בכל מקום; וכעת הם צריכים להכניס את הארגון לעידן הבינה המלאכותית, ובתוכה ה-GenAI והבינה הסוכנית. רוב הארגונים תקועים בשלב האינטגרציה והתמודדות עם עלויות גבוהות. פישוט וניהול תשתיות ה-IT, לצד האצת אימוץ הענן ההיברידי – הם הדרך הנכונה להרצת יישומי בינה מלאכותית בכל מקום. השגת בינה מלאכותית מוצלחת עוברת באימוץ תשתית פשוטה, גמישה ובעיקר – שקופה", כך אמר ניר הולנדר, מנכ"ל נוטניקס ישראל. הולנדר פתח את כנס הלקוחות השנתי של הסניף הישראלי של נוטניקס, NEXT. on Tour Tel Aviv, שנערך היום (א'), בהפקת אנשים ומחשבים, במרכז האירועים והכנסים אבניו בקריית שדה התעופה. השתתפו בו מאות נציגים של לקוחות החברה. אתגרים בהטמעת Agentic AI "קל לצרוך AI, אבל מורכב לערוך אינטגרציה למערכות ולמידע של הארגון: אם ה-AI לא עובדת על הדאטה שלו, אין בה ערך עסקי", אמר הולנדר. "אלא שכדי להטמיע מערך של בינה מלאכותית סוכנית יש לצלוח כמה אתגרים, בנוגע לממשל, לבקרת עלויות, לריבונות נתונים ולגמישות התשתיות. עם מעבר הבינה מלאכותית הסוכנית לייצור, מנהלי ה-IT והטכנולוגיה מתמודדים עם לחץ גובר לנהל עלויות, נתונים וסיכונים. זה מאלץ אותם לחשוב מחדש על הפלטפורמות שלהם בהיבט התפעולי – לא רק על עומסי עבודה". "אין בשוק חברה שיש לה רמת בשלות לארגוני אנטרפרייז, כאן ועכשיו, כשזה מגיע לווירטואליזציה, הקונטיינרים, המיקרו-שירותים והאחסון ביחד", ציין. "בעולם ה-AI, השליטה על הנתונים לא נתונה למיקוח" הולנדר אמר כי "ארגונים נמצאים בעיצומו של תהליך: ממינוף AI פשוטה לסוכנים אוטונומיים שפועלים ברציפות ברחבי הארגון, וכך להשיג איתם יתרון תחרותי". הוא הסביר כי "ארגונים מתמודדים עם יותר משתמשים, סוכנים ונתונים, כשמשאבי התשתיות מוגבלים. לכן, יש להתייחס ל-AI כתשתית ליבה, שדורשת פלטפורמות סטנדרטיות ובקרות תפעוליות – במקום כלים נפרדים. בעולם הבינה המלאכותית, השליטה על הנתונים לא נתונה למיקוח".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין הוא דיבר גם על היבט החומרה ואמר שיש לה קשר ישיר לעולם ה-AI. "זו צורכת משאבים רבים, והשימוש בה מביא לכך שהמשאבים המוקדשים לשאר התחומים – קטנים", אמר. הוא ציטט מחקר של גרטנר, לפיו עד 2028, הדאגות של הלקוחות הארגוניים יגרמו ל-70% מהם להגר כמחצית מעומסי העבודה שלהם מספק הווירטואליזציה הנוכחי. "אנחנו מציעים, בין היתר, יכולות לאחסון חיצוני, עם דל, פיור, נט-אפ ולנובו", ציין הולנדר. "יש חשיבות גדולה למדידות של השימוש" עוד הוא אמר כי "יש חשיבות גדולה למדידות של השימוש, כדי שלא להפוך את ה-AI לנטל תקציבי. חייבים להביט על יעילות ועלויות. מנמ"רים זקוקים לתשתית שמציגה את השימוש בה בצורה ברורה, שהולמת את התקציב. הדרך להפחתת מורכבות תפעולית היא באמצעות פלטפורמות מאוחדות, וזו דרך שמביאה לשימור חדשנות". הולנדר ציין מקרה של חברת שירותים פיננסיים, שהעבירה 24 אלף מכונות וירטואליות לסביבה של נוטניקס – בתוך פחות משנה. מקרה נוסף הוא של חברת ביטוח גדולה מרשימת הפורצ'ן 500, שהעבירה 12 אלף מכונות לסביבה של החברה בתוך תשעה חודשים, "והיא רק במחצית המסע", אמר. "גם לקוחות קטנים משתמשים בנו: כך, למשל, פירמת עורכי דין מפלורידה העבירה 100 מכונות וירטואליות בתוך שבועיים, ואנשיה עשו זאת בעצמם. זה לא דרש מאמץ עצום", הוסיף. "יש לנוטניקס 32 אלף לקוחות, כולל יותר ממחצית מחברות הפורצ'ן 500. החברה עובדת מול 540 ספקיות ענן, לרבות סלקום הישראלית", אמר הולנדר. "מאות לקוחות ארגוניים חדשים מצטרפים אלינו מדי רבעון. זה בא לידי ביטוי גם במדד שביעות רצון הלקוחות, ה-NPS, שבו אנחנו מקבלים מהם ציון 90. קצב הגידול שלנו הוא דו ספרתי, ואנחנו אופטימיים לגבי ההמשך".

נציבות שירות המדינה ומערך הדיגיטל הלאומי גיבשו באחרונה מסמך מדיניות פורץ דרך, שמבצע מיתוג מחדש לכל היחידות הטכנולוגיות בממשלה. גולת הכותרת של המסמך היא שדרוג מעמד המנמ"ר במשרדי הממשלה, שמעתה יהיה סמנכ"ל טכנולוגיות מידע – ויהיה כפוף ישירות למנכ"ל. אלה שיקבלו את המעמד החדש יצטרכו לעבור לחוזה אישי, והשכר שלהם ישונה. המסמך גובש על ידי צוות בין משרדי, שהמליץ על מודל שמתאים למרבית משרדי הממשלה. בין היתר, המסמך ממליץ לכל המשרדים להקים לפחות שתי יחידות נוספות: יחידת טרנספורמציה דיגיטלית ויחידת דאטה ובינה מלאכותית. נקודה חשובה נוספת היא שהמסמך מקבע מצב קיים, שלפיו תפקידים כמו סמנכ"ל טכנולוגיות מידע, מנהל יישומים, מנהל תשתיות וממונה סייבר מוגדרים כתפקידי ליבה. המשמעות היא שחובה על כל משרד לאייש אותם בעובדים, בדרך זו או אחרת, וחריגה מכך תתאפשר רק באישור ה-CIO הממשלתי או גורם מוסמך אחר. יצוין כי כבר כיום, בפועל, תפקידים אלה מחייבים העסקת עובדי מדינה – ולא עובדי מיקור-חוץ באמצעות מכרזי כוח אדם. תפקיד חדש במקביל, יצר הצוות תפקיד חדש – מנהל חטיבת דיגיטל. תפקיד זה יאויש במשרדי ממשלה גדולים מאד, שיוגדרו מראש כבעלי רמת בשלות ומחויבות גבוהה לביצוע טרנספורמציה דיגיטלית. אותו מנהל יעמוד בראש הפירמידה, ואליו יהיו כפופים, לבחירת המשרד, היחידות הבאות או חלקן: טכנולוגיות המידע, הדאטה והבינה המלאכותית, ויחידות נוספות. המסמך מציין שיהיה תפקיד כזה רק במשרדים שיוכיחו לנציבות שירות המדינה שאכן, יש בהם הצדקה ליצירתו. בכל מקרה, מדובר במבנה עתידי, שדורש אישור של מערך הדיגיטל וגורמים אחרים, ותיאום עם בעלי התפקידים השונים. המסמך החדש אף מייצר מתווה לגיוס יעיל יותר של כוח אדם טכנולוגי לממשלה, ובפעם הראשונה מאפשר הסתייעות בחברות "ציד ראשים" (Head Hunting) לצורך גיוס טאלנטים למשרות בכירות. המשרות הבכירות החדשות, ובהן סמנכ"לי טכנולוגיות מידע, הן משרות קצובות בזמן (בדרך כלל עד שמונה שנים: 4+2+2). מדיניות זו, שכבר מקובלת עבור בכירים אחרים בשירות המדינה, נועדה לעודד תנועתיות, להזרים ידע ורעיונות חדשים, ולאפשר התאמה מהירה יותר לאתגרים משתנים. "המטרה – להביא טאלנטים ליחידות הטכנולוגיות" עופרה פרנקל, ה-CIO הממשלתית במערך הדיגיטל הלאומי, שהייתה שותפה להכנת המסמך, אמרה כי "מטרת המהלך היא לחזק את יכולות הביצוע הדיגיטליות של הממשלה, למשוך טאלנטים טכנולוגיים בכירים למגזר הציבורי, לשפר את מעמד יחידות הטכנולוגיה ולהתאים את הממשלה לעידן הדיגיטלי הנוכחי". לגבי האפשרות לגייס עובדים באמצעות חברות "ציד ראשים" אמרה פרנקל כי "המטרה בכך היא להתמודד עם ביורוקרטיה ועם תפיסות מיושנות לגבי עבודה בממשלה, ולמתג את שירות המדינה כגוף טכנולוגי". היא הוסיפה כי "זה לא סוד שתהליכי הגיוס אצלנו ארוכים, ולמועמדים שמגיעים מבחוץ לא תמיד יש את הסבלנות, ולעתים גם לא את האפשרות, להמתין עד להשלמת התהליך". לדבריה, כבר ניתן לראות תופעה חיובית, שלפיה אנשי מקצוע איכותיים מחוץ לשירות המדינה מציעים את עצמם לתפקידים החדשים. "מבחינת מצבת כוח האדם של המנמ"רים בממשלה, אנחנו נמצאים באיוש כמעט מלא", ציינה פרנקל. "אני מאמינה שהממשלה מובילה בשימוש בכלים חדשניים ומציעה תפקידים מאתגרים ומשפיעים מאוד. אני רואה בשמחה מועמדים שמגיעים עם תחושת שליחות ומגלים שהאתגר הממשלתי – משמעותי. כמעט לכל אחד מהם יש חלופה בשוק הפרטי והם יודעים שהממשלה לא תוכל להתחרות בתנאי השכר של המגזר העסקי, אך היא בהחלט מתחרה באתגר, באחריות ובהשפעה הרחבה שהתפקידים מציעים בתחומי הטכנולוגיה". המסמך החדש הוא מסמך מחייב של נציבות שירות המדינה ומערך הדיגיטל הלאומי, שפותח בשיתוף החשב הכללי והממונה על השכר במשרד האוצר. הוא חל על כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, אך לא חל על גופים עצמאיים, כגון בנק ישראל והמוסד לביטוח לאומי. יצוין כי המסמך כבר פורסם והשינויים בשכר נכנסו לתוקף. במקביל, מתוכננת עבודה נוספת לטיפול בסולמות השכר של תפקידי ליבה טכנולוגיים נוספים.