עוד קמפיין פישינג: מערך הסייבר הלאומי ומערך הדיגיטל הלאומי הוציאו היום (ג') אחר הצהרים הודעת אזהרה לציבור מפני הודעת דיוג, שמתחזה לכזו שנשלחה מהשירות הממשלתי GOV.IL. הקמפיין החדש. צילום: מערך הסייבר הלאומי מהגופים הממשלתיים נמסר כי "בשעה האחרונה מופצות הודעות SMS מתחזות עם בקשה לביצוע תשלום וקישור מזיק, שמופיעות בטלפון בתוך שרשור הודעות קיים של GOV.IL (מה שנקרא Spoofing – זיופי שיחות; י"ה). מבדיקה עולה כי מדובר בניצול של אופן הצגת הודעות SMS במכשירים מסוימים ולא בפריצה למערכות הממשלתיות. מערך הסייבר הלאומי פועל לטיפול בקישור הזדוני". ההמלצות של מערך הסייבר הן לא ללחוץ על הקישור, לא להזין פרטים אישיים או פרטי אשראי, ובכל בקשה לתשלום – לבצע אותה רק באמצעות כניסה לאתרים הרשמיים ולאזור האישי באתר gov.il, ולא באמצעות לחיצה על הקישור. כמו כן, מערך הסייבר קורא לציבור לדווח למוקד 119 שלו על כל הודעה חשודה שמתקבלת. הודעות שמתחזות ל-GOV.IL הן מקמפייני הפישינג השכיחים בישראל. התוקפים שולחים מסרונים או מיילים עם תכנים שונים: דרישות תשלום דחופות, החזרי מס או מענקים, עדכון פרטים בדואר ישראל, התראות אבטחה וחשבון ועוד. ההאקרים שולחי ההודעה מדרבנים את המשתתפים לבצע את הפעולה המבוקשת במהירות. לעתים, כמו במקרה הנוכחי, ההודעה המזויפת נכנסת לשרשור ובו הודעות שאמנם נשלחו למשתמשים מהממשלה. לחיצה על הקישור המצורף להודעה ומילוי הפרטים המבוקשים בו מאפשרים להאקרים לגנוב אותם.

תסכימו איתי שלא צריך להקדים ולהסביר למה רבים כל כך מאיתנו לא זזים לחו"ל בלי סלולר… והתוצאות ניכרות בשטח בצורה מובהקת: רכישת חבילות eSIM עלתה ביותר מ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במקביל, נרשמה עלייה של 35% ברכישת חבילות גלובליות, המאפשרות גלישה במספר מדינות תחת חבילה אחת ללא החלפת eSIM או רכישת חבילה ייעודית לכל יעד. יתרה מכך, בחברה מזהים עלייה של 25% ברכישת חבילות גלובליות שנתיות המאפשרות גלישה במספר מדינות תחת חבילה אחת ללא החלפת eSIM או רכישת חבילה ייעודית לכל יעד. נתונים אלה על הרגלי התקשורת של הישראלים בחו"ל מסרה במפגש עיתונאים חברת ה-eSIM הישראלית VOYE Global, הפועלת בענף הטראוול-טק ומספקת פתרונות תקשורת למטיילים ברחבי העולם, לקראת קיץ 2026, ש"זז" קצת לרבים בעקבות המצב הביטחוני באזור. מהנתונים עולה גם, כי הישראלים ממשיכים להתארגן ברגע האחרון בכל הנוגע לחיבור הסלולרי שלהם בחו"ל, ורוכשים את חבילת הגלישה שלהם בממוצע כ-72 שעות בלבד לפני הטיסה, בעוד שבאירופה נהוג לבצע את הרכישה כשבוע מראש. בנוסף, רבים עדיין אינם מצליחים להתאים את החבילה לצורכיהם: כמעט 40% מהלקוחות נאלצים לבצע רכישת המשך (Top-Up) במהלך החופשה לאחר שהחבילה שרכשו התבררה כקטנה מדי או כלא מתאימה למשך השהות. שיעור רכישות ההשלמה של הישראלים גבוה בכ-40% מהממוצע העולמי. עוד עולה מהנתונים, כי הישראלים צורכים יותר דאטה ונשארים זמן רב יותר מעבר לים – משך השהות הממוצע של ישראלים בחו"ל התארך השנה והגיע לשבוע ימים, בהתאם לכך גדלה גם צריכת הדאטה. מטייל ישראלי צורך כיום בממוצע כ-500 מגה-בייט ביום, כאשר ליעדים מרוחקים דוגמת יפן ותאילנד הצריכה עולה לכ-700-750 מגה-בייט ביום, בעיקר לצורך ניווט, תחבורה ציבורית, תרגום והזמנת שירותים. היעדים המובילים ברכישת חבילות גלישה לקיץ 2026 הם יוון, קפריסין, איחוד האמירויות, ארצות הברית, תאילנד ויפן. לצד היעדים המבוקשים, בחברה מזהים גם עלייה בביקוש לגיאורגיה, שהפכה לאחד היעדים הבולטים השנה. עוד מדווחת החברה כי המדינות שבהן נרשמה צריכת הדאטה הגבוהה ביותר בקרב ישראלים הן תאילנד, יפן, סין, ארצות הברית ויוון. במהלך האירוע הציג אסף שניר, סנכ"ל השיווק והמכירות הדלובלי של החברה, כמה שירותים חדשים, בהם שירות eSIM ייעודי לקרוזים, חיבור למספר מפעילי סלולר בכל מדינה ושירות לקוחות 24/7 בעברית ובשפות נוספות. לצד החידושים, החברה מציעה גם 100 מגה-בייט ללא עלות בכל רכישת חבילה, המאפשרים להתקין את ה-eSIM ולבדוק את תקינותו עוד לפני ההמראה. מנכ"ל VOYE Global, שגיא שנטג, ציין כי החברה נמצאת כרגע בתהליך גדילה מואץ ומגייסת למטה החברה בישראל ובחו"ל  צוותי מכירות ושיווק, אשר תומכים בתוכנית האסטרטגית שלה לגדילה והובלת השוק העולמי.

מאת בת אל דיין פורטל הסקטור היצרני בישראל מתמודד בשנים האחרונות עם אתגרים מורכבים: שיבושים בשרשרת האספקה, מחסור בכוח אדם מקצועי, עלייה בעלויות חומרי גלם, לחצים לעמידה בזמני אספקה ודרישה מתמדת להתייעלות. בתוך כל זה, מהפכת ה-AI מגיעה גם לרצפת הייצור. אבל בשיחות עם מנהלים בחברות יצרניות חוזרת שוב ושוב אותה אמירה: “יש לנו נתונים על כל דבר, אבל אנחנו לא מצליחים לעשות איתם מספיק". הם לא טועים. ברוב הארגונים קיימות שנים רבות של נתוני ייצור, מלאי, רכש, איכות, תחזוקה, תכנון ואספקה. מערכות ERP, מערכות ייצור, מערכות איכות וגיליונות אקסל מתעדים כמעט כל תנועה בקו הייצור. הבעיה אינה היעדר מידע. הבעיה היא שהמידע מפוזר בין מערכות, מוגדר אחרת בכל מחלקה, ולעיתים אינו נגיש בזמן שבו ההנהלה צריכה לקבל החלטה. כשמגיעה הבינה המלאכותית לתמונה, השאלה הראשונה אינה "באיזו פלטפורמה נשתמש", אלא "על איזה בסיס נתונים ה-AI הזאת הולכת לעבוד". חלק גדול מפרויקטי ה-AI שנכשלים בארגונים אינם נכשלים בגלל האלגוריתם, אלא בגלל בעיות בדאטה: מידע חלקי, כפילויות, הגדרות לא אחידות, חוסר חיבור בין מערכות וחוסר יכולת לסמוך על הנתונים בזמן אמת. לאורך השנים צברה SIT ניסיון בעבודה עם חברות יצרניות ממגוון סקטורים, בהם תעשייה ביטחונית, אלקטרוניקה ורכיבים, דפוס ואריזות, מזון ומשקאות, רכב, מים והשקיה ותעשייה כבדה. למרות ההבדלים בין התחומים, האתגר חוזר על עצמו כמעט בכל ארגון: כמות גדולה של נתונים שנאספת לאורך שנים, אך אינה מתורגמת לתובנות ניהוליות ותפעוליות בזמן אמת. בפועל, הפער הזה מורגש ביומיום. מנהל ייצור מוריד נתוני MRP לאקסל כדי להבין מה צפוי לקרות בשבוע הבא. מנהל רכש מזהה חריגה מספק רק אחרי שהיא כבר משפיעה על קו הייצור. מנהלת איכות מרכיבה דוחות שבועיים ממקורות מידע שלא תמיד מדברים זה עם זה. והנהלה מגיעה לדיון רבעוני כשכל מחלקה מציגה מספרים שונים. אלו לא כשלים של אנשים. אלו כשלים של תשתית. מערכת MRP יכולה לספק תמונת מצב חשובה, אך ברוב המקרים היא מספרת בעיקר מה קיים עכשיו. השאלה החשובה באמת היא מה עומד לקרות. אם המערכות הארגוניות אינן יודעות לנתח מגמות, לזהות חריגות ולחזות את הפעולות הבאות על בסיס דאטה אמינה, הן לא באמת מסייעות להנהלה לקבל החלטות קדימה. אותו דפוס חוזר גם באיכות. חברות רבות מצוינות בתיעוד כשלים, אך פחות טובות בזיהוי הדפוס שמקדים אותם. כשמסתכלים על נתוני האיכות לאורך זמן, מתברר לא פעם שהכשלים לא באמת היו מפתיעים. הם היו צפויים, רק שאיש לא חיבר בזמן בין הנתונים. אז מה צריך לקרות לפני AI? חברות שמצליחות להטמיע AI בעולם הייצור לא מתחילות מהכלי. הן מתחילות מסדר. השלב הראשון הוא מיפוי מקורות המידע בארגון: אילו מערכות קיימות, היכן נמצאים הנתונים, מי משתמש בהם ומה רמת האמינות שלהם. לאחר מכן נדרשת הגדרה אחידה של מושגים עסקיים מרכזיים, כמו מלאי זמין, כשל איכות, תפוקה, עמידה בזמנים ורווחיות מוצר. השלב הבא הוא חיבור בין מערכות ה-ERP, הייצור, הרכש, המלאי והאיכות, ובניית מאגר נתונים מרכזי, כמו DWH או Data Lake, שמאפשר לארגון לעבוד על בסיס מקור אמת אחד. ב-SIT אנחנו פוגשים חברות בשלבים שונים של מוכנות. יש חברות שעדיין עובדות עם תהליכים ידניים ואקסלים, יש חברות שכבר הקימו תשתית חלקית אך חסרה להן שכבת דאטה אחידה, ויש חברות שכבר מוכנות לשלב הבא: פתרונות AI וסוכנים חכמים שמייצרים תובנות תפעוליות בזמן אמת. היתרון של SIT נמצא בדיוק בנקודת החיבור הזו: שילוב בין ניסיון עמוק עם חברות יצרניות, הבנה של תהליכים עסקיים ותפעוליים, ויכולת לבנות תשתיות דאטה ופתרונות AI שמייצרים ערך עסקי אמיתי. לפני שבוחרים כלי AI, חברות יצרניות צריכות לשאול שאלה אחת פשוטה: האם הדאטה שלנו מוכנה לקבל החלטות חכמות? כי בסופו של דבר, איכות ההחלטות של כל מערכת AI לעולם לא תהיה גבוהה יותר מאיכות הנתונים שעליהם היא נשענת.   הכותבת היא CRO ב-SIT, חברה המתמחה בליווי חברות יצרניות ישראליות בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, תשתיות דאטה ופתרונות  AI.

לקראת איחוד בשוק הסלולר? פלאפון הודיעה היום (ג') כי חתמה על מזכר הבנות לרכישת אחת המתחרות הקטנות שלה, Wecom, תמורת 265 מיליון שקלים. מזכר ההבנות לא מחייב, אולם כולל מתווה להמשך המשא ומתן. שתי החברות הסכימו על 60 ימי בלעדיות, עם אופציה ל-30 ימים נוספים, שבמהלכם פלאפון תקיים בדיקות נאותות על Wecom והצדדים ימשיכו בניהול משא ומתן, במטרה לגיבוש הסכמות מסחריות ומשפטיות ביניהן, לקראת חתימת הסכם מחייב. אם העסקה תתממש, נתח השוק של פלאפון צפוי לגדול ב-3% – הנתח של Wecom בשוק כיום – לכ-26%, והיא עתידה לעבור את הרף של שלושה מיליון מנויים. ל-Wecom יש מעל 300 אלף לקוחות ומספרם של מנויי פלאפון עומד על כ-2.7 מיליון, מתוכם מעל 1.6 מיליון בדור החמישי. לפלאפון ולפרטנר יש מספר דומה של מנויים, והן נמצאות יחדיו במקום השני – אחרי סלקום עם כ-3.66 מיליון מנויים, שהם נתח שוק של כ-30%. רכישת Wecom, אם תתממש, תציב את פלאפון במקום השני לבדה ותוריד את פרטנר למקום השלישי. מה תהיה ההשפעה על ה-EBIDTA של בזק? להערכת פלאפון, לעסקה צפויה השפעה חיובית על ה-EBITDA של קבוצת בזק, שהחברה היא חלק ממנה, כתוצאה מסינרגיות אפשריות. ברוכשת הפוטנציאלית מעריכים את ההשפעה בכ-50 מיליון שקלים בטווח הקצר ובכ-100 מיליון בטווח הארוך. לאחר חתימה על הסכם מחייב, העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים שונים, וביניהם של משרד התקשורת והממונה על התחרות. אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון, אמר כי "החתימה על מזכר ההבנות משקפת את המחויבות שלנו לבחון מהלכים אסטרטגיים שתומכים בצמיחה ארוכת טווח וביצירת ערך. Wecom היא חברה איכותית, בעלת פעילות מרשימה, ואנחנו מעריכים את הפוטנציאל הטמון במהלך, ככל שיבשיל לכדי עסקה. אם העסקה תושלם, בכפוף לכל האישורים הנדרשים, היא צפויה לחזק את יכולתנו להמשיך ולהשקיע בתשתיות התקשורת המתקדמות של ישראל. מבחינתנו, דור 5 הוא תשתית לאומית, והמשך ההשקעה בו הוא מרכיב מרכזי בחיזוק התחרות ובקידום החדשנות".

עליות המחירים, של הייצור בכלל ושל הזיכרונות בפרט, משפיעות ברמה שכבר בולטת על המכירות בשוק ה-PC: לפי נתונים שפרסמה IDC, המכירות שלהם בכלל השוק ירדו ברבעון השני של 2026 ב-4.9%, בהשוואה לרבעון המקביל ב-2025. בסך הכול נמכרו ברבעון 68.2 מיליון מחשבים אישיים לעומת 71.7 מיליון שנה לפני. הירידות הגדולות באו לידי ביטוי בעיקר אצל היצרניות הקטנות יחסית בשוק – אלה שלא שייכות לחמישייה המובילה. הן סבלו באופן מצטבר מירידה של 10.5%, במונחים של שנה לשנה, וזה גרם להן לאבד נתח שוק משמעותי למדי של יותר מ-2% לטובת הגדולות. אלה שיורדות – ואלה שעולות לנובו ממשיכה להוביל את השוק עם מכירות של 16.6 מיליון יחידות – נתח שוק של 24.4% וירידה של 2.1% בכמות היחידות משנה לשנה. HP שבמקום השני איבדה לא פחות מ-9%, עם מכירות של 13 מיליון יחידות בהשוואה ל-14.3 מיליון. דל נותרה במקום השלישי עם 9.3 מיליון יחידות וירידה של 5% במכירות, כשהיא שומרת על נתח שוק של 13.6%. יש שתי חברות יוצאות דופן, שעלו: אסוס רשמה גידול מזערי של 0.2% במכירות, עם חמישה מיליון יחידות, ועלייה קלה בנתח השוק מ-7% ל-7.4%. לעומת זאת, אפל הציגה עלייה מכובדת ביותר: המכירות שלה ברבעון שהסתיים ב-30 ביוני התסכמו ב-6.7 מיליון יחידות – צמיחה של 600 אלף יחידות, שהם 10.1%, מ-6.1 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה. ב-IDC משייכים את העלייה למכירות המפתיעות לטובה של ה-MacBook Neo – המחשב הנייד הכי זול שהחברה השיקה אי פעם. כעת מתברר כמה תזמון ההשקה שלו היה מושלם. ב-IDC מעריכים שבעיות המחירים יימשכו לפחות עד לרבעון הראשון של 2028, כך שיש צפי למכירות נמוכות אף יותר ברבעונים הקרובים.

מניית יבמ צנחה היום (ג') לפני פתיחת שערי וול סטריט ובשעה הראשונה של המסחר ב-24%, והחברה איבדה רבע מערכה – 65 מיליארד דולר – בתוך כמה שעות בלבד. הסיבה לכך היא שההכנסות שהחברה חוזה שתציג בדו"חות הרבעון השני יהיו קטנות בלא פחות מ-660 מיליון דולר מהתחזיות. יבמ צפויה לפרסם את הדו"חות ביום ד' בשבוע הבא. החברה צופה שהיא תדווח על הכנסות של 17.2 מיליארד דולר, בעוד שממוצע תחזיות האנליסטים עומד על 17.86 מיליארד. גם הרווח הנקי למניה של הענק הכחול צפוי להיות, לפי החברה, נמוך מהקונצנזוס בשוק (בתשעה סנט), ועתיד לעמוד על 2.93 דולר. יבמ: התקשינו לעמוד בעוצמת השינוי הסיבה העיקרית לתחזיות הנמוכות היא שינוי משמעותי בהוצאות ה-IT של ארגונים מתוכנה לתשתיות – שינוי שעל פי החברה, היא התקשתה לעמוד בעוצמה שלו. ה-"בהלה" הזו לתשתיות נובעת במידה רבה מההתייקרויות הצפויות בעלויות שלהן. מנכ"ל יבמ, ארבינד קרישנה, כתב במכתב למשקיעים בענק הכחול כי "בשבועות האחרונים של חודש יוני ראינו שלקוחות מעבירים את ההוצאות ההוניות שלהם לרכישת שרתים, אחסון וזיכרונות, על מנת להבטיח אספקה של תשתיות IT לפני עליית המחירים הצפויה. בעוד שצפינו השפעה מסוימת הקשורה לשרשראות האספקה, לא ציפינו את מידת השינוי הזה". הוא אמר כי "לא עשינו זאת מהר מספיק" וכי כמה עסקאות בתחום, שהיו אמורות להיסגר – לא נסגרו, בסופו של דבר. עם זאת, בשוק אומרים שהירידה התלולה בשער המנייה של יבמ היא לא תוצאה רק של אכזבה מרבעון חלש אחד, אלא שאלות של המשקיעים לגבי עתיד הטרנספורמציה שיבמ עוברת, וכן איכות הצמיחה ותזרים המזומנים שלה. כריס ביוצ'אמפ, האנליסט הראשי בקבוצת IG, ציין כי "זה רגע מכוער עבור יבמ והמניות של חברות התוכנה". לדבריו, "השאלה הגדולה היא כמה זמן יימשך השינוי בתקציבי ה-IT של ארגונים לטובת תשתיות ואבטחת סייבר".

"האתגר הניצב לפתחם של הסטארט-אפים הישראליים הוא לא לייצר את הרכיב הבא ללקוח הארגוני, דוגמת בנק, כי אם לחפש קטגוריה חדשה, למצוא שוק חדש דוגמת האופן שבו וויז הישראלית שינתה את עולם הגנת הסייבר ואבטחת המידע בענן. פה יכול לבוא היתרון של חברות הסטארט-אפ הישראליות, וזה המקום להתמקד בו", כך אמרה לילך דנביץ', מנהלת אסטרטגיה ושותפויות ב-NTT ישראל. דנביץ', שפועלת במרכז החדשנות הישראלי של תאגיד הענק היפני, דיברה בפאנל שנושאו "בונים את מנצחי הטק הגלובליים – מישראל". הפאנל היה חלק מכנס Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים. השאלה המרכזית שהעלתה לירון ז'ן, שותפה וסמנכ"לית כספים ב-Profitian Finance, שהנחתה את הדיון, הייתה כיצד יש לבנות ולהצמיח את הדור הבא של חברות, בשוק שמוגדר ומעוצב על ידי בינה מלאכותית, רגולציות, יעילות פיננסית ורצון לענות לדרישות של לקוחות גלובליים. לדברי דנביץ', "במעבדת החדשנות שלנו, אנחנו פועלים לקידום שיתופי פעולה בין NTT ישראל לחברות וסטארט-אפים מקומיים, וכן מפתחים ומטמיעים טכנולוגיות מתקדמות בזרועות הפעילות העסקיות הגלובליות של NTT ובקרב אלפי לקוחותיה ברחבי העולם. זה קורה במגוון תחומים – בריאות דיגיטלית, בינה מלאכותית ואנרגיה, וגם בפינטק". היא הוסיפה כי "בחמש השנים האחרונות ערכנו יותר מ-40 שיתופי פעולה שכאלה עם סטארט-אפים ישראליים ולקוחות בארץ". היא ציינה כי ההבדל בין אז להיום "הוא שלפני חמש שנים חיפשנו טכנולוגיות טובות כבסיס לשותפויות הללו, ואילו כיום כל טכנולוגיה הפכה להיות קומודיטי (מוצר צריכה – י"ה)". "אנחנו מחפשים חברות בעלות יתרון תחרותי, ועוד יותר מזה: כמי שעושים אינטגרציות לטכנולוגיות, אנחנו מחפשים חברות שיש להן חיבור עמוק לתהליך העסקי של הלקוחות. אנחנו חיים ופועלים במנעד ובפער שבין אלפי חברות מעולות ללקוחות שמטמיעים טכנולוגיות. אנחנו מסייעים לשני הצדדים על ידי החיבור ביניהם והידוק הקשר בין השוק והלקוחות שבצמיחה", ציינה דנביץ'. "היתרון של ישראל לא נשחק – בגלל ה-AI" היא התייחסה למשבר שער הדולר, שמשפיע משמעותית על ההיי-טק הישראלי, והגדירה אותו "כואב". "יחד עם זאת", הוסיפה, "יש בישראל ארגונים בעלי יעילות פיננסית גדולה, בין השאר כי הם מאמצים טכנולוגיות בינה מלאכותית. בשל טכנולוגיות ה-AI והיכולות הטמונות בהן, היתרון של ישראל של נשחק". לדבריה, "היתרון של הסטארט-אפים הישראליים הוא שהם יודעים לזוז במהירות, לפעול כמו יחידת גרילה או קומנדו. האג'יליות, הזריזות, יכולת ההסתגלות המהירה, היוזמה והיצירתיות – כל אלה הן יכולות שעשויות להוות יתרון עבורם". לסיכום אמרה דנביץ' כי "נעמיק את ההשקעות ואת שיתופי הפעולה עם השחקנים המובילים בשוק הטכנולוגיה הישראלי, לרבות חברות הסטארט-אפ. החוזקות של מדינת ישראל נמצאות בעולמות התוכן של הפינטק, הסייבר והבינה המלאכותית. במפגש, בצומת הדרכים הזו – שם נמצא מנצחים כחול לבן".

ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta) ניצבת בלב סערה משפטית חסרת תקדים, שעניינה נמצא באחרונה במוקד תשומת הלב העולמית, בשל הקשר ההדוק לטכנולוגיית ה-AI ומידת "השתלטותה" על העולם. קבוצה של 26 עובדים לשעבר של ענקית הטק הגישה לאחרונה תביעה לבית משפט פדרלי בקליפורניה, החושפת טענות מטרידות לגבי האופן שבו בוצע סבב הפיטורים המסיבי האחרון של החברה, שכלל כ-8,000 עובדים – כ-10% מכוח האדם הגלובלי שלה. על פי כתב התביעה, לא מדובר בכך שבינה מלאכותית היא שיזמה את עצם המהלך של הקיצוץ בתקנים, אלא בכך שהיא זו שחרצה את גורלם האישי של המפוטרים. התובעים גורסים כי רשימות הפיטורים לא הורכבו עקב הפעלת שיקול דעת אנושי של מנהלים המכירים את עבודת הצוות, אלא על ידי "קונסטלציה של מערכות בינה מלאכותית פנימיות". בין היתר, המערכת – שכללה כלי פנימי בשם Metamate – דירגה עובדים על בסיס מעקב אחר הקלדות, תנועות עכבר, היסטוריית גלישה ושימוש בטוקנים (אסימונים) של AI. הבעיה המרכזית, כך נטען, היא שהכלים האוטומטיים הללו היפלו באופן מובנה עובדים מוחלשים. כך למשל, מאחר שהאלגוריתם מודד תפוקה רציפה, עובדים שנעדרו מעבודתם בשל חופשת לידה, חופשת מחלה או מוגבלות – פשוט זכו לניקוד נמוך, וזה מה שהוביל לפיטוריהם. דוגמה צורמת לכך, המופיעה בתביעה, מתארת מדענית שקיבלה את הודעת הפיטורים מ-מטא יומיים בלבד לפני שילדה, בעודה בחופשת הריון מאושרת. BREAKING: 26 META EMPLOYEES SUE, SAY META'S ARTIFICIAL INTELLIGENCE WAS USED TO PICK THEM FOR LAYOFFS BECAUSE THEY TOOK MEDICAL LEAVE The federal complaint says the May termination list was not built by managers. Employees were scored by internal AI tools: "Metamate,"… pic.twitter.com/DbXcy996MX — LayoffHedge (@LayoffAI) July 14, 2026 "ניהול כוח האדם וההחלטות הארגוניות התקבלו וממשיכות להתקבל על ידי אנשים" במטא מיהרו להדוף את ההאשמות. דובר מטעם החברה מסר בתגובה לאתרים Ars Technica ולגרדיאן: "הטענות הללו חסרות בסיס ואינן נשענות על עובדות. ניהול כוח האדם וההחלטות הארגוניות התקבלו וממשיכות להתקבל על ידי אנשים, ולא בידי בינה מלאכותית". נזכיר כי למעשה הפיטורים עצמם מגיעים על רקע שינוי כיוון דרמטי של מטא לעבר פיתוח תשתיות בינה מלאכותית, עם צפי להוצאות ענק של 115 עד 145 מיליארד דולר על התחום.  בכינוס חברה פנימי עליו דווח ב-רויטרס, הסביר המנכ"ל מארק צוקרברג את הרציונל הכלכלי מאחורי הקיצוץ: "יש לנו למעשה שני מרכזי עלות עיקריים בחברה: תשתיות מחשוב ודברים מוכווני אנשים. אם אנו משקיעים יותר בתחום אחד כדי לשרת את הקהילה שלנו, משמעות הדבר שיש לנו פחות הון להקצות לשני. לכן עלינו להקטין מעט את גודל החברה". עם זאת, צוקרברג הדגיש כי "לגרום לכולם בארגון להשתמש בכלי בינה מלאכותית ולעשות את עבודתם ביעילות רבה יותר, זה לא הדבר שמוביל לפיטורים". במזכר פנימי נוסף שניסה להרגיע את הרוחות, כתב צוקרברג לעובדיו: "אני רוצה להבהיר שאנו לא צופים פיטורים נוספים ברמת החברה כולה השנה. אני גם רוצה להכיר בכך שלא היינו ברורים כפי ששאפנו להיות בתקשורת שלנו, וזה תחום שאני רוצה לוודא שנשפר". יצוין כי במקביל לקיצוצים, מטא העבירה כ-7,000 עובדים לצוותים חדשים הממוקדים ב-AI. מנהלת משאבי האנוש של מטא, ג'אנל גייל, הסבירה את מטרת הרה-ארגון: "אנו נמצאים כעת בשלב שבו ארגונים רבים יכולים לפעול במבנה שטוח יותר, עם צוותים קטנים יותר, שיכולים לנוע מהר יותר, ועם יותר תחושת בעלות… אנו מאמינים שזה יהפוך אותנו ליצרניים יותר". התביעה שופכת אור גם על תרבות המעקב הפנימית, נושא שעלה לכותרות בחודש אפריל האחרון. באותם ימים השיקה מטא מערכת פנימית חודרנית למעקב אחר עובדיה, שנועדה לתעד ברצף הקלדות, תנועות עכבר ואף צילומי מסך אקראיים, במטרה לשאוב מידע התנהגותי אנושי לאימון מודלי הבינה המלאכותית של החברה. המהלך הוביל למחדל אבטחה חמור, כאשר תקלת הרשאות חשפה בפני עובדי הארגון עשרות אלפי טבלאות מידע פנימיות שהכילו נתונים אישיים, רפואיים ופיננסיים רגישים של עמיתיהם ללא כל פיקוח. בעקבות דליפת המידע החמורה ומחאה פנימית – שבמסגרתה חתמו למעלה מ-1,600 עובדים על עצומה המזהירה מפני פגיעה בפרטיותם – נאלצה הנהלת מטא להקפיא את פרויקט המעקב בחודש יוני, ללא מועד חזרה מתוכנן. לפי דיווח של The Information, בתחילה צוקרברג הצדיק את איסוף הנתונים של פעולות העובדים כדי לאמן את המודלים של החברה, ואמר: "מודלי ה-AI לומדים מצפייה באנשים חכמים מאוד עושים דברים… האינטליגנציה הממוצעת של האנשים בחברה זו גבוהה משמעותית מהממוצע של קבוצת האנשים שניתן להשיג לביצוע משימות".