דל טכנולוגיות ישראל הודיעה היום (ב') על מינויו של שימי מנשירוב למומחה ה-AI של הארגון (AI Presales Specialist). במסגרת תפקידו יהיה מנשירוב אחראי על התאמת פתרונות הבינה המלאכותית של דל לצרכים של לקוחות החברה – החל מזיהוי הצורך וגיבוש המענה הטכנולוגי, ועד להצגת הפתרון והערך העסקי שהוא יכול לייצר. במסגרת זו הוא יתייחס להיבטים של נתונים, אבטחת מידע ודרישות טכנולוגיות, יעבוד בשיתוף פעולה עם צוותי המכירות, מומחי המוצר והשותפים העסקיים של דל, ויסייע בקיום הדגמות והוכחות היתכנות לפתרונות AI. לפני הצטרפותו ל-דל מנשירוב שימש כראש צוות ארכיטקטורת אחסון במשרד הביטחון, שם צבר ניסיון בעולמות התשתיות, האחסון והארכיטקטורה הטכנולוגית. מנשירוב מסר עם כניסתו לתפקיד כי "אני מאמין שהניסיון והידע שצברתי יסייעו לי להבין את צרכי הלקוחות, לחבר אותם ליכולות של דל טכנולוגיות ולייצר עבורם ערך משמעותי". פעילות ה-AI של דל על קצה המזלג דל, מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, מספקת אקו-סיסטם מקצה לקצה לבנייה, הרצה והרחבה של פתרונות AI בארגונים. זאת, במסגרת Dell AI Factory. לחברה יש תשתיות מחשוב ושרתים (PowerEdge), אחסון וניהול דאטה, ציוד קצה (מחשבים מבוססי בינה מלאכותית), וכן פתרונות אבטחה, מחשוב היברידי ושירותים. ככלל, החברה פועלת ב-180 מדינות, עובדת עם 498 מחברות הפורצ'ן 500 בארצות הברית, רשמה כמעט 3,500 פטנטים עד היום ויש לה עוד 2,000 בקנה. דל טכנולוגיות ישראל מפעילה ארבעה אתרי פיתוח – בבאר שבע, הרצליה, גליל ים וחיפה, ועוסקת בפעילות פיתוח, מכירות ושירותים, לרבות בעולמות ה-AI. לחברה מערך רחב של שותפים עסקיים, שפועלים בשוק הארגוני, העסקי והצרכני בישראל. את פעילות ארגון המכירות, השירותים והתמיכה מנהל ליאור פוני.  

ארצות הברית ציינה בסוף השבוע האחרון את יום הזיכרון ה-25 לאירועי 11 בספטמבר – רק אחד מאירועי הטרור הקשים בתולדות העולם. זה היה גם אירוע מכונן עבור עולם מערכות המידע והמחשוב – אירוע ששינה את תפיסת האבטחה וההיערכות של ארגונים, והאיץ את התפתחותם של תחומים כמו המשכיות עסקית, התאוששות מאסון, אתרי גיבוי, דאטה סנטרים מרוחקים ותשתיות טכנולוגיות עמידות יותר. הנזקים שנגרמו באסון התאומים לא היו רק בנפש וברכוש. ארגונים איבדו גם מידע, מסמכים, סיסמאות, קודים וידע קריטי שהיה מרוכז אצל אנשים מסוימים בלבד. כאשר אותם עובדים נהרגו, התברר כי גם אם המערכות עצמן שרדו – לא תמיד היו בארגון אנשים אחרים שידעו כיצד להפעיל אותן. הלקח היה פשוט אך משמעותי: אסור שמפתח למערכת קריטית יהיה בידיו של אדם אחד בלבד. צריך ידע אנושי חלופי, הרשאות מתאימות, תיעוד, גיבויים ואנשים נוספים שיוכלו להפעיל את המערכות בשעת חירום. לקח נוסף נגע למיקום הגיאוגרפי של חדרי המחשבים והדאטה סנטרים. אירועי ה-11 בספטמבר חיזקו את ההבנה, שאתרי גיבוי אינם יכולים להיות ממוקמים באותו אזור סיכון, וכי יש צורך בהפרדה גיאוגרפית שתאפשר המשך פעילות גם במקרה של אסון רחב-היקף. לקח מרכזי נוסף היה החשיבות של שיתוף מידע – בתוך הארגון ובין ארגונים. אין די בכך שלגוף מסוים יש מידע איכותי וייחודי. אם מדובר במידע שעשוי להיות קריטי בשעת חירום, חייבת להיות דרך להעביר אותו במהירות לגורמי חירום, כיבוי אש, ממשלה וגופים נוספים. ועדות החקירה שבחנו את אירועי ה-11 בספטמבר הדגישו גם את הצורך בשיפור התקשורת ושיתוף המידע בין גופי החירום .מכאן נולד גם לקח תשתיתי: מערכות התקשורת צריכות להיות מתוכננות כך, שגם אם חלק מהתשתיות קורסות, ניתן יהיה להמשיך ולתקשר באמצעות מערכות חלופיות. אם מסכמים את 25 השנים שחלפו מאז 11 בספטמבר, אפשר לומר, שהעולם עבר מתפיסה שהתמקדה בעיקר ב־בטחת המחשבים והמידע לתפיסה רחבה הרבה יותר של חוסן והמשכיות עסקית. בעידן הדיגיטלי, שבו כמעט כל מערכת עלולה להפוך ליעד, השאלה המרכזית אינה רק: "האם ניתן למנוע את המתקפה?" אלא "איך מתאוששים ממנה?" ומה למדנו בישראל? לקחי ה-11 בספטמבר קיבלו בישראל משנה תוקף בשורה של אירועי חירום שהתרחשו מאז – הקורונה, במתקפת ה-7 אוקטובר, המלחמות מול איראן, מתקפות סייבר, תקלות ושיבושים בתשתיות. בכל אחד מהאירועים האלה עמדו ארגונים, מנמ"רים, מנהלי אבטחה ומנכ"לים בפני אותה שאלה: האם הארגון ערוך להמשיך לפעול כאשר משהו משמעותי משתבש? הענן הפך בשנים האחרונות לאחד המרכיבים המרכזיים באסטרטגיית הגיבוי והשרידות של ארגונים. ארגונים שעברו לתשתיות ענן, או שבנו מראש תשתיות היברידיות ומבוזרות, יכלו במקרים רבים לשמור על רציפות תפעולית גם כאשר עובדים לא יכלו להגיע למשרדים או כאשר תשתיות פיזיות נפגעו. הקורונה שינתה את התפיסה: העבודה מרחוק הפכה מפתרון חירום ליכולת ארגונית קבועה. ממשלה, פיננסים, בריאות ומגזרים נוספים נאלצו לבנות יכולות עבודה שלא היו מוטמעות בהם קודם לכן. יש לקח חשוב שעדיין לא הוטמע: אין די בכתיבת מסמכי מדיניות, הנחיות ותוכניות התאוששות – צריך לתרגל תרגילי אמת, להשבית מערכות באופן מבוקר, לבדוק גיבויים, לדלג לאתר חלופי, לבחון מערכות תקשורת חלופיות ולוודא שצוותי החירום יודעים בדיוק מי מקבל החלטות, מי מפעיל את מערכות הגיבוי ומי מחליט על מעבר לאתר חלופי. ישראל בנתה לאורך השנים יכולות מרשימות, בעיקר בתשתיות קריטיות ובהגנת סייבר, אבל אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" חשפו פערים משמעותיים דווקא בתחום החוסן הארגוני והיכולת לחזור לתפקוד לאחר מתקפת אוקטובר. דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביוני 2026 קבע, כי למרות שמתחילת המלחמה הייתה עלייה משמעותית בהיקף ובעוצמות של מתקפות הסייבר – לא הייתה פגיעה משמעותית בתהליכים העסקיים, אבל מבקר המדינה קבע, שרמת הבשלות של הגנת הסייבר במשק לא הייתה מספקת. לדוגמה, בביטוח הלאומי מצא מבקר המדינה שתוכנית ההתאוששות העסקית לא הייתה מעודכנת: היא עדיין כללה סדרי עדיפויות להתאוששות משנת 1991, ובשלוש השנים שקדמו לביקורת לא נערך תרגיל התאוששות מאסון. ונמצאו פערים משמעותיים בתוכניות להמשכיות עסקית, שהיו לא עדכניות. וזה בעצם החיבור בין 11 בספטמבר לבין ה-7 באוקטובר. אז דיברו על יכולות ההחזרה לכשירות של מערכות המחשוב, ואילו היום השיח הוא על חוסן סייבר (Cyber Resilience) – איך הארגון ממשיך לתפקד גם כאשר מערכות המידע שלו מותקפות או נפגעות. זוהי גם המדיניות שמוביל מערך הסייבר של ישראל, ועדיין, הגורמים המקצועיים שעוסקים בזה מודים כי יש עוד הרבה מה לשפר ולעשות. השורה התחתונה: במלחמת אוקטובר ישראל הצליחה להדוף ניסיונות לפגוע בתשתיות חיוניות שלה והן המשיכו לעבוד, כי הגופים האחראים על כך נערכו לכך מבעוד מועד. בהיבט הזה אפשר לומר, שישראל הפיקה חלק גדול מלקחי 11 בספטמבר, אבל לקחי ההתאוששות מאסון עדיין לא הוטמעו באופן מלא. חברות הטכנולוגיה המספקות פתרונות בתחום זה, מנמ"רים ומנהלי סייבר מדווחים על עלייה במודעות, מה שמגדיל את הסיכוי שאם חלילה נידרש לאירוע משמעותי בתחום התשתיות או הסייבר, ההיערכות שלנו תהיה טובה יותר.

שוק סוכני ה-AI הולך ומתרחב, ולפי חברת הייעוץ Capgemini יגיע עד 2028 ל-450 מיליארד דולר. נתונים של מק'ינזי מעלים כי שימוש של ארגונים בסוכני AI בשלב הסקייל (ההתרחבות) כבר נמצא בשימוש ארגוני באחוזים נמוכים יחסית: זה קורה ב-9% ממחלקות ה-IT, ב-8% ממחלקות ניהול הידע וב-7% במחלקות השיווק והמכירות, התפעול והשירות, פיתוח המוצרים והשירותים, והנדסת התוכנה. כפי שניתן היה לצפות, חברות הטכנולוגיה מובילות, עם אימוץ סוכני AI ב-24% ממחלקות הנדסת התוכנה וב-22% ממחלקות ה-IT. בנוסף, יש אימוץ ער של הטכנולוגיה הזאת בחברות בתחומי האנרגיה והחומרים, המדיה והטלקום, ובתעשיית הבריאות. לינוי גרינברג, מנהלת מכירות בכירה ב-AMD ישראל, ואופיר בן יוסף, ארכיטקט פתרונות בכיר בחברה, דיברו על הנושא בכנס Physical AI של אנשים ומחשבים והמטה הלאומי לבינה מלאכותית, שנערך לפני החג במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. לדברי גרינברג, "השינויים בעולם ה-AI קורים בקצב מסחרר, בכל תעשייה. אימוץ סוכני הבינה המלאכותית מתרחב, וכמות הטוקנים הולכת וגדלה עם השנים – הם גדלים בכל חודש כמעט פי 160. זאת עלייה משמעותית, והכמות תמשיך לעלות". בן יוסף ציין כי "סוכני ה-AI נמצאים בשימוש בחלק ניכר מהארגונים, וארגון שלא שם צריך לתפוס את עצמו חזק ולקפוץ על הרכבת". הוא ציין כי "חל היפוך מגמה, וכיום האימון צורך פחות עומסי עבודה (Workloads) מבעבר, כאשר את מקומו תופס ההיסק (Inference)". גרינברג הדגישה ש-"הבינה המלאכותית לא חייבת לרוץ רק בענן, אלא איפה שהמחשוב מתרחש – בענן, בדאטה סנטר, במחשוב האישי ובפתרונות הקצה, כגון רובוטים". האסטרטגיה והפתרונות החדשים של AMD השניים פירטו את האסטרטגיה של AMD. לדבריהם, היא "מורכבת משלושה נדבכים עיקריים: להיות חברת המחשוב הטובה והמתקדמת בעולם, לדגול בקוד פתוח לטובת קהילת המפתחים ולהיות החברה שמביאה את ה-AI לכל מקום שבו הוא נדרש לרוץ – מהרובוטים ועד לענן". בן יוסף אמר כי "AMD מציעה פתרונות מקצה לקצה בתחום זה". הוא הציג את הליוס – ארון שרתים ל-AI, שהחברה הציגה בחודש יוני. בכך היא מתחרה בפתרונות דומים של אנבידיה. מיקרוסופט, מטא, OpenAI ואורקל כבר אימצו את ארון השרתים החדש. הפתרון, המבוסס על מעבדים גרפיים ומעבדים מרכזיים (GPUs ו-CPUs) של AMD, מספק כוח מחשוב לאימון ולהפעלת מודלים שנמצאים בחזית ה-AI, ותוכנן במיוחד כדי להתמודד עם דרישות העיבוד המסיביות של מודלי שפה גדולים (LLMs). האספקה ללקוחות החלה באחרונה, ועתידה להימשך לאורך השנה הבאה. לדברי בן יוסף, "הפתרון מאפשר שימוש בעד 34% טוקנים יותר מאשר פתרונות מתחרים". עוד הוא אמר כי "העידן הבא של הרובוטיקה הוא אוטונומי, עם CPUs שיאפשרו תכנון ואורקסטרציה של סוכנים רבים, שיוכלו לשתף פעולה ביניהם (Multi agents)". כמו כן, בן יוסף וגרינברג ציינו את מעבד AMD Epic מהדור השישי – או "ונציה", כפי שהוא מכונה, שנמצא בבסיס הליוס, וכינו אותו "המעבד המרכזי הטוב ביותר, עם הביצועים הטובים ביותר, המיועד לשרתים – לענן, ארגוני אנטרפרייז ו-AI".

חברת הטכנולוגיה בילדוטס (Buildots) השלימה סבב גיוס בהיקף של 130 מיליון דולר בהובלת קרן O.G. Venture Partners, ובהשתתפות המשקיעים אינטל קפיטל, לייטספיד, מוהארי, יומן קפיטל, קומרה קפיטל, פועלים אקוויטי, ויולה גרוואת' והאנג'ל אביגדור וילנץ.  הגיוס, שעליו הוכרז היום (ב') מעלה את סך ההון שגייסה החברה מאז הוקמה בשנת 2018 על ידי רועי דנון, אביב ליבוביץ ויקיר סודרי ל-297 מיליון דולר. בסבבים הקודמים השקיעו בחברה הקרנות TLV Partners, Future Energy Ventures, ו-Maor Investments. בילדוטס, המעסיקה מעל 400 עובדים – מתוכם 260 בישראל והיתר פזורים בארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת, גרמניה ודנמרק – מציגה קצב צמיחה של שילוש הכנסותיה מדי שנה. הגיוס הנוכחי מגיע על רקע התרחבות אדירה בהשקעות הגלובליות בתשתיות דאטה סנטרים ל-AI, לצד מגמות של תיעוש מחדש, אנרגיה וביטחון בענף בנייה עולמי המגלגל כ-16 טריליון דולר בשנה. השינויים הללו הגבירו את המורכבות והסיכונים הפיננסיים בפרויקטים, והובילו למעבר של לקוחות מעבודה לפי פרויקט בודד להתקשרויות רב-שנתיות בהיקפי מיליוני דולרים. "בקרוב יהיה קשה לדמיין ניהול של פורטפוליו פרויקטי בנייה בלי בילדוטס", אמר דנון, המנכ"ל והמייסד השותף של בילדוטס. "השינוי הזה התחיל עוד לפני גל ההשקעות בתשתיות AI, אבל הוא האיץ אותו בצורה דרמטית. היום משתמשים בבילדוטס בפרויקטים מכל הסוגים ובכל סדרי הגודל, ממגורים ומבני מסחר ועד לפרויקטי ענק בתחום ה-AI. האתגרים שאנחנו פותרים בבניית דאטה סנטרים קיימים גם בפרויקטים של בנייני משרדים, מגדלי מגורים, בתי ספר ובתי חולים. פעמים רבות מגלים מאוחר מדי שהפרויקט מתרחק מהתכנון. בדאטה סנטרים, בגלל הגודל, המורכבות וההשקעה, כל סטייה כזו מייצרת הפסדי עתק". "בילדוטס עושה לענף הבניה את מה שמובילאיי עשתה בזמנו לעולם התחבורה" המערכת שפיתחה בילדוטס מבוססת על מודלי בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת, שאומנו במשך שמונה שנים על נתוני אמת מאתרי בנייה. היא מבצעת ניתוח השוואתי מתמיד בין לוחות הזמנים, המודלים התלת-ממדיים והתיעוד מצלמות הווידיאו בשטח, במטרה לזהות מאות סוגי עבודות ולספק תמונת מצב אחידה ליזמים, לקבלנים ראשיים ולקבלני משנה. כיום משרתת המערכת מעל 100 ארגוני ענק, בהם חברות כמו אינטל, דיגיטל ריאלטי, STO Building Group, JE Dunn, Mortenson, Bouygues, ו-HOCHTIEF, לצד חברות ישראליות בהן תדהר, אשטרום, עזריאלי ומבנה.  היכולות של הטכנולוגיה של בילדוטס מורחבות כעת גם לניתוח נתוני כוח אדם בשטח, כדי לשפר את יכולת החיזוי והמניעה של עיכובים בזמן אמת. "אנחנו משקיעים למעלה משני עשורים בחברות שיוצרות קטגוריות חדשות, והחברות המצליחות הן אלה שמייצרות תשתית טכנולוגית שהענף כולו מתחיל לעבוד באמצעותה", אמר זיו קופ, שותף מנהל ב-O.G. Venture Partners. "המודלים הייחודיים של בילדוטס והיכולת שלה לאסוף דאטה מהשטח מביאים את מהפיכת ה-AI לעולם הבניה המסורתי ולעולם הבניה הטכנולוגי, שכולל כיום דאטה סנטרים, מפעלי ייצור צ'יפים ומפעלי דיפנס-טק. בילדוטס עושה לענף הבניה את מה שמובילאיי עשתה בזמנו לעולם התחבורה".

"ה-AI עלולה להפוך את האינטרנט למכונת הזנה עצמית של מידע שגוי. אם הציבור ימשיך להסתמך רק על מידע שנוצר ב-AI, הדבר הזה יקרוס לתוך עצמו, מכיוון שבסופו של דבר הוא יזין את עצמו, ואז נקבל דברים מאוד מאוד הזויים", כך אומר עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, בו הוא מתייחס למצב האינטרנט בישראל לקראת השנה החדשה. בראיון מביע הכהן דאגה מהפער ההולך וגדל בין יכולות התקיפה של מערכות בינה מלאכותית לבין יכולות ההגנה מפניהן. הוא מתריע גם מפני היעדר חקיקה משמעותית בתחום ה-AI בישראל, ומביע תקווה כי ועדת הבחירות המרכזית תוכל לאכוף את הסעיף החדש המחייב מפלגות לתייג קמפיינים שנעשו בעזרת בינה מלאכותית. הכהן מכהן כמנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי מאז 2013. קודם לכן עמד בראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע. את החשיפה לעולם הטכנולוגיה החל בשירותו הצבאי במודיעין חיל האוויר. הוא בעל השכלה במתמטיקה ובמשפטים, ומשנת 1987 עוסק בממשק שבין משפט לטכנולוגיה. בין היתר היה ממקימי אתר תקדין והיה מעורב, לדבריו, גם בתחום החתימה האלקטרונית. מהו איגוד האינטרנט כיום, לאחר שלא מזמן ציינתם 30 שנה להקמתו? "איגוד האינטרנט הוא עמותה שלמעשה הכניסה את האינטרנט לשימוש בישראל. המייסדים של העמותה היו אנשים שפעלו בגוף שנקרא מחב"א – מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי. כיום אנחנו אחראים על שתי בפעולות חשובות: ניהול מרחב שמות המתחם, הדומיינים, ומחלף האינטרנט הישראלי. בשנת 2014 המדינה הכירה בנו כתשתית קריטית, וב-2018 נכנסנו באופן רשמי לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. מאז אנחנו מונחים על ידי מערך הסייבר הלאומי". מה עומד כיום על סדר היום בפעילות שלכם באיגוד? "האתגר הגדול הוא הסייבר שמגיע מתחום הבינה המלאכותית. אבל מעבר לזה, אנחנו עוסקים בכל הנושאים שנובעים מההכרה, שהייתה כבר מהיום הראשון להקמת האיגוד, שלפיה לאינטרנט יש השפעה דרמטית על כל החיים שלנו – על הצדדים החיוביים וגם על השליליים. יש לנו קווי סיוע לגולשים, אנחנו כותבים מסמכי מדיניות על האופן שבו האינטרנט צריך להתפתח, והמסמכים האלה משמשים את מקבלי ההחלטות – גם בצד של המחוקקים וגם במובן הטכנולוגי". איך אתם מסייעים לנפגעי רשת בעידן של פייק ניוז? "אנחנו מוגדרים על ידי הפלטפורמות הגדולות כ'מדווח נאמן' – Trusted Flagger. לכן דיווחים שאנחנו מעבירים אליהן, בעקבות פניות של גולשים, מקבלים יחס אחר מאשר פנייה של גולש רגיל. זה חלק מפעילות רחבה שלנו שעוסקת בזכויות אזרח באינטרנט. מדובר, בין היתר, בזכות לשוויון, כולל בחברה הערבית והחרדית, באוכלוסיית הגיל השלישי, בצעירים ובקטינים ועוד". איזה סוג של תלונות מגיע אליכם, ואיך אתם פועלים? "אנחנו מקבלים תלונות על פגיעות מיניות, דיסאינפורמציה, פייק ניוז ועוד. כשאנחנו מזהים שהתלונה היא חלק מתופעה מסוימת, אנחנו מעבירים אותה הלאה ומנסים לפתור את הבעיה ברמה הפרטנית. אבל את הבעיה הגדולה – עצם התופעות האלה שקיימות בכל מרחבי הרשת – אנחנו בוודאי לא יכולים לפתור לבד. אלה בעיות גלובליות, שקשורות גם למדינה ולחקיקה". האם החקיקה בתחום האינטרנט בישראל עדיין אינה מתקדמת מספיק? "לצערי, הכנסת לא מבינה את תפקידה להגן על הציבור במרחב הדיגיטלי. לדוגמה, הצגתי את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בפעם הראשונה ביוני 2012. לקח למדינה 13 שנים לחוקק את החוק שעבר. כיום גם אין הסדרה של הרשתות החברתיות, שזה הנושא המרכזי היום. המצב הזה לא מאפשר למדינה להעמיד לדין את ראשי הפלטפורמות כמו שעושים באירופה, בעקבות עבירות שנעשות בפלטפורמות שלהן. אבל חשוב מאוד שהציבור ידע שאפשר ורצוי לפנות אלינו. דרך האתר Safe.org.il – יש הפניה לאתר האיגוד, שם ניתן למלא טופס ואנחנו מנסים לסייע, כאמור, ברמה הפרטנית". בכמה פניות אתם מטפלים בשנה? "אנחנו מטפלים בסדר גודל של 4,000-5,000 פניות בשנה. לצערנו, רמת ההיענות אינה גבוהה, אבל יש לא מעט מקרים שבהם אנחנו מצליחים לסייע, בתוקף מעמדנו. אנחנו גם לומדים מכל פנייה. אנחנו בודקים אם המקרה אינו חלק מתופעה רחבה יותר, כי יכול להיות שיש אנשים נוספים שנפגעו ולא פנו אלינו". עד כמה אתם מודאגים מהשפעות ה-AI והדיסאינפורמציה על מערכת הבחירות שמתנהלת כיום? "קודם כל, בתור מי שמנהל תשתית קריטית, אחד הדברים שמדאיגים אותי הוא הפער שנוצר כיום בין יכולות ההתקפה של מערכות AI לבין יכולות ההגנה. זה פער מאוד מסוכן, וייקח זמן עד שמערכות ה-AI להגנה יהיו יותר אפקטיביות. גם מערך הסייבר הלאומי מעורב בזה. ועדת הבחירות גם הוסיפה סעיף לחקיקה, שמחייב כיום את המפלגות לסמן תכנים שנעשו באמצעות AI. אני מקווה שהוועדה אכן תוכל להתמודד עם התופעות של פייק ניוז בבחירות. אבל עדיין, החקיקה בנושא AI מאוד רזה בישראל". להאזנה לפודקאסט | לצפייה בווידאו ב-YouTube

אורקל סיימה את הרבעון הראשון של שנת הכספים 2027 שלה עם תוצאות יפות, שעקפו את תחזיות האנליסטים. על פי הדו"חות שהחברה פרסמה בסוף השבוע, הגידול נבע במידה רבה מעלייה תלולה בהכנסות הענן שלה. חברת הענק הציגה ברבעון צמיחה של 30% בהכנסות ל-1.93 מיליארד דולר, בהשוואה לצפי אנליסטי ל-19.14 מיליארד. הענן מהווה 65% מהן, עם הכנסות רבעוניות של 11.6 מיליארד דולר – זינוק של 62% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. תחום תשתיות הענן (IaaS) רשם צמיחה של 121% ותחום אפליקציות הענן – של 10%. החלק של הענן מכלל ההכנסות של אורקל רשם עלייה גדולה משנה לשנה: ברבעון הראשון של שנת הכספים 2026 הוא עמד על 48% וברבעון המדווח, כאמור, על קרוב לשליש. לעומת זאת, ההכנסות מפעילות התוכנה ירדו מ-38% ל-29%. הן הניבו לאורקל ברבעון 5.55 מיליארד דולר. אורקל עקפה את התחזיות גם ברווח הנקי למניה, והן עמדו על 1.92 דולר – 18 סנט יותר מהקונצנזוס בוול סטריט. הרווח הנקי הכללי זינק ב-62% ועמד על 4.76 מיליארד דולר והרווח התפעולי – ב-57.3% ל-6.73 מיליארד. אורקל מנסה להפוך לשחקן משמעותי בעידן ה-AI – אבל יש אבל… ברבעונים האחרונים, אורקל מנסה מאוד להפוך לשחקן משמעותי יותר בעידן הבינה המלאכותית, וליהנות כמה שיותר מה-"התפוצצות" שלה. אלא שלחברת הענק יש פחות מזומנים ואשראי נמוך יותר מהמתחרות שלה. היא סוחבת איתה חוב של 125 מיליארד דולר ויש לה תזרים מזומנים שלילי של 5.4 מיליארד דולר. לשם השוואה, לפני שנה, תזרים המזומנים השלילי שלה הגיע ל-362 מיליארד דולר בלבד. מנגד, החברה מציגה התחייבויות עתידיות שטרם מומשו (RPO) של 664 מיליארד דולר – צמיחה של 209 מיליארד משנה לשנה. המשקיעים הגיבו לתוצאות של אורקל בירידה של קרוב ל-2% במסחר ביום ו' האחרון. מאז תחילת השנה ירדה מניית החברה ב-23% ובשנה האחרונה היא צנחה ב-50%. בתוך כך, בסוף השבוע הגישה אורקל מסמך לרגולטור שלפיו לארי אליסון מתכנן למכור עד 50 מיליון מניות שלו בחברה, בשווי של 7.5 מיליארד דולר. אמש (ש') דווח כי המיליארדר בן ה-82, שייסד את אורקל עוד ב-1977, ביטל את התוכנית.

במשך שנים התרגלנו לחשוב שחיכוך הוא בעיה. אם פעולה דורשת זמן, מאמץ או ריכוז, סימן שהמערכת עדיין אינה מתקדמת מספיק. לכן הטכנולוגיה מקצרת, משלימה, מציעה ומחליטה עבורנו: אפליקציית הניווט מונעת מאיתנו ללכת לאיבוד, מנוע החיפוש חוסך את הצורך לזכור, האלגוריתם בוחר עבורנו מה לקרוא, והבינה המלאכותית כבר מסוגלת לנסח את המייל, לסכם את המאמר ולהציע איזו החלטה לקבל. הסכנה אינה שנהפוך לפחות אינטליגנטיים במובן הפשוט. הסכנה עדינה יותר: שנתרגל לקבל תוצרים של חשיבה בלי לעבור את התהליך שבונה את היכולת לחשוב ומה אם חלק מהחיכוך הזה אינו תקלה שיש לבטל, אלא מרכיב חיוני בהתפתחות האנושית?  אפשר לקרוא לו "חיכוך קוגניטיבי": המאמץ הנדרש מאיתנו כדי להבין, לזכור, להתלבט, לנסח עמדה או להתמודד עם דבר שאיננו יודעים עדיין. זהו הרגע שבו אנחנו נעצרים מול דף ריק, מחפשים מילה מדויקת, מנסים להבין טיעון מורכב או מתלבטים בין שתי אפשרויות שאין ביניהן תשובה ברורה. הרגעים האלה אינם נעימים תמיד, אך הם אינם זמן מבוזבז. לעיתים קרובות, דווקא בהם מתרחשת החשיבה.  כשמערכת בינה מלאכותית מסכמת עבורנו טקסט, היא מעניקה לנו את תוצאת הקריאה בלי שנחווה את הקריאה עצמה. כשהיא מנסחת עמדה בשמנו, אנחנו מקבלים ניסוח מלוטש לפני שנאלצנו לגלות מה אנחנו באמת חושבים. וכשהיא מציעה החלטה, היא עשויה לחסוך לנו לא רק זמן, אלא גם את ההתמודדות שממנה נוצרים שיקול דעת, ביטחון עצמי וזהות.  הסכנה אינה שנהפוך לפחות אינטליגנטיים במובן הפשוט. הסכנה עדינה יותר: שנתרגל לקבל תוצרים של חשיבה בלי לעבור את התהליך שבונה את היכולת לחשוב. אדם יכול להחזיק בידו תשובה מצוינת, אך לא לדעת כיצד נוצרה, על אילו הנחות היא מבוססת ומתי אסור לסמוך עליה. הוא ייראה מיומן יותר כלפי חוץ, אך יהיה תלוי יותר במערכת מבפנים. מפריעות לנו לחשוב עצמאית. אפליקציות ניווט. צילום: אילוסטרציה. ג'מיני אפס ניווט עצמי אנחנו מכירים תופעה דומה מתחומים אחרים – אפליקציות ניווט מאפשרות לנו להגיע כמעט לכל מקום, אך לעיתים משאירות אותנו ללא מפה פנימית של הסביבה. אנשי קשר בטלפון פוטרים אותנו מלזכור מספרים. המלצות אוטומטיות עוזרות לנו לבחור סרט, מסעדה או מוצר, אך מצמצמות את ההזדמנות לחפש, לטעות ולגלות משהו שלא הותאם מראש להעדפות שלנו. כל כלי פותר בעיה מקומית, אך הצטברות הכלים עלולה לשנות בהדרגה את היכולות ואת ההרגלים שלנו.  הדבר משמעותי במיוחד בחינוך. תלמיד שמקבל תשובה מלאה בתוך שניות אולי מסיים את המשימה מהר יותר, אך לא בהכרח לומד יותר. מטרתה של מטלה אינה רק לייצר תשובה נכונה. לעיתים מטרתה היא לגרום לתלמיד לשהות באי-ודאות, לנסות, להיכשל, לתקן ולבנות בהדרגה הבנה עצמאית. אם נמדוד הצלחה רק לפי איכות התוצר הסופי, יהיה קשה להבחין בין מי שפיתח ידע לבין מי שפשוט קיבל תוצאה.  עם זאת, אין כאן קריאה לדחות את הטכנולוגיה או להפוך את הקושי לאידיאל. לא כל מאמץ הוא בעל ערך. אין סיבה לשמר בירוקרטיה מסורבלת, עבודה טכנית מיותרת או משימות חזרתיות רק משום שהן דורשות מאיתנו מאמץ. ההבחנה החשובה היא בין חיכוך שמבזבז את זמננו לבין חיכוך שבונה את יכולותינו. הראשון ראוי לאוטומציה; על השני כדאי להגן.  כאן עולה אפשרות חדשה: אולי לצד הזכות לנגישות, למהירות ולנוחות, דרושה גם זכות לחיכוך קוגניטיבי. הזכות להבין לפני שמחליטים עבורנו; לכתוב טיוטה לפני שמציעים לנו ניסוח; לראות כמה אפשרויות לפני שהאלגוריתם בוחר אחת; ולדעת מתי המלצה מבוססת על שיקולים שאיננו שותפים להם. במערכות חינוך, בעבודה ובשירותים דיגיטליים, אפשר לתכנן טכנולוגיה שאינה רק מסירה מאמץ, אלא מאפשרת למשתמש לבחור איזה מאמץ הוא מעוניין לשמר. ייתכן שקיימת כאן גם חובה אישית. כשם שאנחנו מבינים שלא כדאי לתת למכונה לבצע עבורנו כל פעולה גופנית, אולי לא כדאי למסור לה כל פעולה מחשבתית. מדי פעם נכון לנווט בלי הוראות צמודות, לקרוא טקסט שלם במקום תקציר, לנסח רעיון לפני שפונים למודל, או להישאר עוד כמה דקות עם שאלה שאין לה תשובה מיידית.  בעידן הבינה המלאכותית, החופש לא יימדד רק במספר הדברים שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות. הוא יימדד גם ביכולת שלנו לבחור מה לא להעביר אליה. השאלה החשובה אינה רק כמה מאמץ אפשר לחסוך, אלא איזה סוג של אדם אנחנו עלולים להפסיק להיות כשהכל נעשה קל מדי. אולי זוהי אחת הזכויות החשובות של התקופה החדשה: הזכות לא לקבל מיד את הדרך הקצרה ביותר, הזכות להתמודד, לטעות ולחשוב בעצמנו. לא מפני שהקושי קדוש, אלא מפני שלעיתים הדרך הארוכה אינה מכשול בדרך להתפתחות – היא ההתפתחות עצמה. הכותב הוא מנהל מוצר ראשי באינטואיט ישראל וחוקר בטכניון

התפתחויות בנוגע לשתי הנפקות הענק המדוברות בשוק ההון ובעולם הטכנולוגיה: אנת'רופיק בחרה לבצע את ההנפקה שלה בנאסד"ק, ואילו OpenAI הודיעה כי היא דוחה את ההנפקה שלה, עקב החששות מהיכולות של מודלי וסוכני הבינה המלאכותית. אנת'רופיק מכוונת לבצע את ההנפקה בחודש הבא, לפי שווי של שני טריליון דולר. עם זאת, השווי טרם הוחלט סופית. בסוף השבוע דווח כי אנבידיה מנהלת משא ומתן עם אנת'רופיק להשקעה של 10 מיליארד דולר בחברה – כך לפי גורמים המעורבים בשיחות. יעד הגיוס הכללי של אנת'רופיק במהלך הוא עד 100 מיליארד דולר. אם המגעים יעלו יפה, אנבידיה תהיה "משקיע עוגן" (Anchor investor) – המשקיעה הראשונה בהנפקת אנת'רופיק. מדובר באיתות לשוק שההשקעה בחברה – כדאית. מעמד כזה אף עשוי לאפשר לאנבידיה להשתתף בקביעת תנאי ההנפקה. ההנפקה של אנת'רופיק, יחד עם זו שביצעה SpaceX מוקדם יותר השנה לפי שווי של 1.75 טריליון דולר, מחזקת את מעמדה של נאסד"ק כ-"בורסה של ההיי-טק", וכבורסה להנפקות ענק. היסטורית, בורסת ניו יורק (NYSE) הייתה זו שזכתה בהנפקות הגדולות. אנת'רופיק הגישה ל-SEC את מסמכי ההנפקה עוד בחודש יוני, אולם הם טרם פורסמו באופן פומבי. החברה תהיה חייבת לעשות את זה לפחות 15 ימים לפני מועד ההנפקה. אלטמן: הנפקה עכשיו – דבר "מאוד לא מומלץ" לעומת זאת, מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הודיע כי החברה דוחה את ההנפקה שלה, ולא תקיים אותה השנה. אלטמן אמר בראיון למגזין פורצ'ן כי הנפקה השנה היא דבר "מאוד לא מומלץ" עבור החברה. המניע לדחייה הוא החששות מהיכולות והכוח של מודלי וסוכני ה-AI החדשים, שהמנכ"לים של ענקיות הבינה המלאכותית מזהירים מפניהן בעצמם. בכירי התעשייה, בהם אלטמן, מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודאי, דמיס חסביס, מייסד ויו"ר שותף של דיפמיינד מבית גוגל, ואפילו אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX, קוראים לווסת את ההתקדמות של פיתוח מודלי ה-AI. אמודאי טוען שהמולים והסוכנים עלולים להשתלט על האינטרנט ולגרום לנזקים של מאות מיליארדי דולרים. מאסק הגיב לדבריו בשתי מילים: "דריו צודק". הדברים מצטרפים לאזהרות של מהנדסים ב-OpenAI וחוקר שעזב את עבודתו באנת'רופיק, עקב החשש מהנזקים הנרחבים שהמודלים והסוכנים הללו עלולים ליצור. הבכירים קראו לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, להתערב, אולם הוא דחה את הקריאה, בטענה שהצורך לנצח במרוץ ל-AI את סין גובר על החששות שלהם. הוא אמר לכתבים בדרכו חזרה לוושינגטון מביקור באירלנד כי הניצחון על סין עומד בראש סדר העדיפויות, כי "מי שמנצח ב-AI – מנצח". טראמפ אף טען שהחששות שהם מעלים "לא יתרחשו".