מדריך טייס רוסי וחניכתו סולקו מבית הספר לטייס לאחר שסרטון סקס שצילמו השניים בתא הטייס במהלך טיסה פורסם ברשת והגיע למנהלים

זוהר, מהדמויות המשפיעות בתרבות הישראלית לדורותיה, מת בביתו שבירושלים. הוא היה בוגר להקת הנח"ל, חבר "בצל ירוק", מאנשי חבורת "לול", והבמאי של "חור בלבנה", "מציצים", "עיניים גדולות" ועוד. בסוף שנות ה-70 החל בתהליך חזרה בתשובה, שזכה לתהודה רבה

בטקס מרגש העניק אביב כוכבי דרגות אל"מ ליגר אברך, בנו של הקצין שלא ישן במשך שבוע במהלך מלחמת יום הכיפורים, ותמונתו התפרסמה ברחבי העולם. האב בן ה-82 נלחם במחלה קשה, והמשפחה ביקשה לשתף את האב בטקס. "אשרינו שאלה אנשינו", אמר הרמטכ"ל על אברך האב

40 שנה למלחמת לבנון הראשונה | בריאיון לוואלה! מספר מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף דוד עברי, על קבלת ההחלטות במבצע "ערצב 19" - אחד המבצעים האוויריים הנועזים שידע החיל. הוא תיאר את המצוד האווירי אחר ערפאת ושיתף בפקודות השנויות במחלוקת שנדרש למלא. מיוחד

תחקיר של העיתונאי ערן סוויסה, שמתפרסם ב"ישראל היום", חושף עדויות קשות ומטרידות של משתתפים מכל העונות המתלוננים נגד הפקת התוכנית על עריכה מגמתית ומסולפת, על איומים ומניפולציות, על היפוך סדר ההתרחשויות לטובת עיצוב הסיפור, ואפילו על שידור צילומים שלא בידיעתם. עוד מתלוננים המשתתפים ב"חתונמי", שנחשבת לתכנית הלהיט של קשת 12, על הליווי הפסיכולוגי הלקוי שקיבלו מיעל דורון ודני פרידלנדר. חלקם סיפרו כי הם נאלצים להתמודד עם ההשלכות של ההשתתפות בריאליטי ואף נזקקים לטיפול בעקבותיה. רוב מרואייני התחקיר נשארו בעילום שם. עם זאת, כמה מהם נחשפו בשמותיהם, ביניהם שחר משה, דקלה דאיטי, חיים מאיירס, דובי עמירה ואורטל יהלומי. דאיטי מצוטטת בתחקיר באמרה: "הרגשתי שעברתי שם התעללות נפשית בפריים־טיים". משתתף בעונה הראשונה סיפר בתחקיר: "התהליך הזה הזכיר לי נפגעי כתות שלוקח להם זמן להבין את המניפולציה, מה עבר עליהם, וזה פוגע בתפקוד. הם לא הצליחו לחזור לחיים, לא הצליחו לחזור לשגרת עבודה ותפקוד. אני הייתי בטיפול במשך שנה כדי לעבד את החוויה המבלבלת שעברתי שם". משתתפת אחרת סיפרה: "ישבתי בבית חצי שנה. לא הכרתי את עצמי יותר ולא ידעתי איך ממשיכים מפה הלאה. יצאתי בהרגשה שדרסה אותי משאית. לאורך העונה היו מניפולציות של ההפקה וכל הזמן מייצרים אצלנו המון תחושות אשמה שאנחנו לא נותנים צ'אנס. אני מרגישה שנכנסתי לתוכנית הזאת נאיבית, שמחה ובריאה ויצאתי ממנה חולה, עצובה ומרוסקת. לקח לי הרבה זמן לאסוף את השברים. הבטיחו הרבה הבטחות שלא היה להן כיסוי. בעונה האחרונה היה משתתף שאיבד 10 ק"ג תוך כדי, לא אכל ולא שתה. היו משתתפים שרצו להפסיק לחיות. אם היה לי כוח הייתי מגישה בג"ץ נגד התוכנית הזאת, אבל מי יכול להילחם בתאגיד ענק כמו קשת?".

רגע לפני שידור הפרק האחרון של הקומדיה, שכנראה הגיעה אל סוף דרכה, דיברנו עם השחקנים על התחושות המעורבות לקראת סוף הסדרה, התגובות ברחוב, האחות הגדולה "רמזור" וגם על התוכניות לעתיד. מילר: "אני אומר בצער ובהתרגשות: אני רוצה כבר לעבור לדבר הבא"

הפעם האחרונה שראינו את דורה החוקרת וחברה הטוב הקוף בוטס הייתה בסרט הלייב אקשן "דורה והעיר האבודה" שיצא ב-2019. כעת טרנד חדש בטיקטוק טוען שהיא מתה ומעודד משתמשים לצלם את התגובה שלהם בזמן שהם מחפשים אחר סיבת המוות שלה בגוגל. אך האם דורה באמת מתה?

את ביקורת הדרכונים הטראומתית הזו בדרך לחופשה בסיני לא ישכחו במשפחות אוסטפלד-דיין עוד הרבה זמן. במקום חופשה הן בילו שעות במעבר הגבול רק בגלל שלא הסתירו את הזוגיות הלסבית של שתיים מבנות המשפחה. איריס אוסטפלד ואלמוג דיין, עורכת דין במקצועה, עו"ד שחף אולמן מנכ"לית פורום 'קשת הצדק' ועו"ד ענת כהן, יו"ר ועדת הלהט"ב בלשכת עורכי הדין אומרות שלא מדובר במקרה בודד אלא בתופעה וכי ישראל יודעת ומעלימה עין. עכשיו, אחרי שהעניין התפרסם אצל העיתונאי גיא פלג, יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי מבקש הסברים מהשגריר המצרי. המקרה אירע בשבת שעברה, כשאלמוג דיין ואיריס אוסטפלד הגיעו למעבר הגבול בטאבה עם בתן בת השנה וחצי, ארייה אוסטפלד-דיין, וכן קבוצה של חברים ובני משפחה, המונה כ-15 אנשים נוספים, בני 7 עד 70. קודם לכן הן הזמינו כבר חדרים במלון מקומי, שילמו וערכו בדיקות קורונה כנדרש וביצעו תשלומי אגרות המעבר בשני צידי הגבול. אז, במעמד ביקורת הדרכונים, ביקשו שוטרי הגבול המצרי לדעת את הקשר של אוסטפלד לדיין, עורכת דין במקצועה ומשתתפת עבר בתוכנית "נינג'ה ישראל", על רקע העובדה כי בתן ארייה נושאת את שמות המשפחה של שתי בנות הזוג, והנציג אף שאל את הגב' אוסטפלד " Is this your husband?" ובתשובה לכך השיבה לו: "She is my wife". לטענתן, מרגע זה הן עוכבו במשך למעלה משמונה שעות בשטח המצרי ובשטח שבין ישראל למצרים, בעוד חבריהן ומשפחתן לא הורשו להישאר עמן וחויבו להיכנס לשטח מצרים, תוך שפעם אחר פעם נענו באנגלית "5 דקות", בעוד השוטרים גיחכו.