הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
11/05/20 05:22
23.53% מהצפיות
מאת וואלה!
לפני שבוע נכנסו לתוקף ההקלות המשמעותיות שליוו את תקופת הקורונה, המשק החל להניע עצמו מחדש, ואתו גם ענף הפרסום. מאחר שבמהלך המשבר הענף הפרסום התנהג באופן שונה מזה שאפיין אותו במשברים קודמים ולא שבק חיים לגמרי, היו שסברו שגם היציאה מהמשבר תהיה שונה, והענף לא יממש את המסורת של "הראשונים להיפגע, האחרונים להתאושש". אולם ככל שנקפו הימים נדמה שהאופטימיות הזהירה שאפיינה את ימי השהיה בבית הולכת ומתפוגגת ותחושת האי-ודאות מתעצמת. רוב בכירי הענף מעדיפים בימים אלה שלא לדבר בשמם, כי לכל הערכה והשוואה מספרית הנוגעת להיקפי הפעילות של הענף בחודשים הקרובים, יש השלכות על תנאי ההעסקה והשכר בארגונים, שבהם העובדים נמצאים ממילא בחוסר ודאות. אלא שלא לייחוס, רובם מעריכים ירידה של לפחות 30% בהיקפי הפעילות, ואף יותר. "ענף הפרסום נכנס רק כעת למשבר הקורונה באמת" אומר בכיר בתעשייה. "כל התקופה האחרונה 'גירדנו' דברים יזומים, עודדנו לקוחות לעשות דברים מותאמים למצב. היו מבצעים והזדמנויות ומבצעים בערוצי הטלוויזיה אז אפשר 'לעשות סיבוב' אחד כזה על כל לקוח, והצלחנו בציפורניים לחיות בסדר. עכשיו זה נגמר. משיחות שלנו השבוע תהיה ירידה, לפחות בטווח הקצר. יהיו גם פחות קמפיינים ופחות כסף על כל קמפיין. קשה לתת הערכה אמיתית כי עדין לא רואים חזרה מהמשבר. אמנם קורים דברים, אבל זו יותר יוזמה שלנו ופחות עבודה מתוכננת קדימה של לקוחות". "ההתנעה תהיה יותר איטית ממה שחשבנו", סבור בכיר אחר. "הלקוחות מהססים; גם תעשיות שלא נפגעו, כי בטורנדו גם מי שלא נפגע עושה עצירה ומחשב מסלול מחדש. אם יוני ייגמר בירידות של 20%, אני מחבק את זה בשתי ידיים. אבל קשה להעריך, כי מצד אחד יש קטגוריות שכבר לא יחזרו, ומצד שני יש תעשיות שחייבות לפרסם כי אחרת הן ימותו - קניונים למשל, שפתאום החלו לצאת בקמפיינים ענקיים כאילו רק אתמול הושקו. אולי זה יפצה על אובדן הלקוחות. אנחנו לא נצא מהסופה הזאת יבשים אבל כמה נירטב, זה תלוי בפרמטרים שלא כולם קשורים בנו, כמו מה יקרה ליותר ממיליון מובטלים, מה יהיו דפוסי הצריכה החדשים, שאלות של יבוא חומרי גלם, ומה יקרה למכירות. אני מאמין שבטווח של חודשים נחזור למצב הקודם אבל כרגע זאת הנקודה הכי נמוכה שיש - יותר מהמשבר עצמו. עד עתה חלק מהסיבות לפרסם היו כלכליות אבל גם לאומיות, ציוניות. כעת זה כלכלה נטו והרבה תלוי בפסיכולוגיה של הלקוחות". ויש מי שחוזה תחזיות אפילו יותר פסימיות: "משרד מאוזן מבחינת תמהיל לקוחות עם תקציבים בתחומים כמו אופנה, רכב ונדל"ן, שייקח זמן עד שיתאוששו, ייפגע במינימום 20% בהיקפים. לקוחות שתלויים בתקציבים כאלה יכולים להגיע גם לירידות של 40%-50%", טוען בכיר באחד המשרדים הגדולים. "אני רואה מיתון וגרף אבטלה עולה", הוא אומר, "הצריכה תקטן כי תהיה פחות עבודה ויהיה פחות כסף. לרוב המשרדים הגדולים יש קבוצות של לקוחות בהדממה, לכל סוכנות יש לפחות רבע מהלקוחות שהם לא כתמול שלשום, שירדו בתקציבים בצורה משמעותית, וזה לפני שמדברים על לקוחות שיש סימן שאלה אם יחזרו והאם יפרעו חובות. גם לקוחות שלא נפגעים ישירות רושמים ירידות משמעותיות, ולכן בשבוע האחרון ניכרת מגמה עקבית של ירידה בפרסום, לקוחות שחוזרים לעבודה ומתחילים לבטל דברים". הפרילנסרים ישלמו את המחיר עם תחילת המשבר שלחו רוב המשרדים חלק ניכר מהעובדים לחל"ת (במשרדים מסוימים אפילו 80%). עתה, הם טרם החלו לקצץ באופן גלוי, אבל במשרדים כבר מדברים על כך. עבור חלקם - בעיקר כאלה שממילא התמודדו עם שנה קשה או איבדו תקציבים גדולים -הקורונה היא הזדמנות ליישר קו עם מציאות שנכפתה עליהם לפני, אך הועצמה בגלל המשבר. "הירידה בפעילות מכריחה אותנו לקצץ אגרסיבית 15%-20% בהוצאות", אומר בכיר. "חלק יהיה קיצוץ בשכר וחלק יהיו באנשים שילכו הביתה". "25%-30% מהעובדים במשרדים הגדולים לא יחזרו" מעריך בכיר אחר, "והם אלה שמתווים לאן הענף הולך. משכורות יקוצצו בצורה משמעותית - סביר יותר במשכורות הגבוהות, אבל גם עובדים זוטרים יותר עלולים להיפגע. להערכתי, יש משרדים בסכנה קיומית ממשית. זה לא יהיה באפקט של רבעון אחרי אבל משרדים בינוניים יתקשו לשרוד את זה. יש עלות של כמה מיליונים של להחזיק משרד וקל להיכנס לבור תזרימי. לנשרד כזה יש יותר סיכון עם לקוחות שלא משלמים, תמהיל לקוחות פחות מגוון". להערכת הבכיר מי שעשוי לשלם מחיר הם הפרילנסרים, עובדים ששיגשגו מאוד בשנים האחרונות בתעשייה: "מצב הפרילנסרים יהיה בכי רע", הוא מעריך, "אם ביום רגיל אנחנו צריכים אותם, ועכשיו יש עוד מאות אנשים שיפלטו לשוק, ייווצר פקק וזה יוריד את עלות העובדים. גם תעשיית ההייטק שתמיד שאבה מאיתנו עובדים, מצמצמת, אז זה לא שיש לפרילנסרים אפשרות לרוץ להייטק". בעתיד המשרדים יהיו רווחיים יותר עידו הר טוב, מנכ"ל גיתם BBDO, מעריך ששינויים שנגזרו מהתקופה, ישפיעו בעתיד לטובה על רווחיות המשרדים. לדבריו "המשרדים יתייעלו וננהל את חיינו עם אמצעים טכנולוגיים כמו זום, ולכן נשרוף פחות זמן על משלחות ללקוח, יהיו פחות שכבות מנהלים ויותר מעורבות שלהם. נעבוד במודלים היברידיים שמשלבים עבודה מהבית ועבודה מהמשרד, צוותים של טאלנטים שעובדים במהירות ויעילות, וכל זה יהפוך את המשרדים לריווחיים יותר". גם אליקה מרחב, מנכ"לית משרד הפרסום זרמון, סבורה שהתקופה תתרום בעתיד לרווחיות המשרדים. "כולם למדו שאפשר להסתדר עם פחות אנשים, שיש סיירת קומנדו, שאפשר לעבוד יעיל ולא חייבים מחלקה לכל דבר. אם עובד יכול לעשות רק דבר אחד זה כבר לא מספיק טוב. אני לא יודעת כמה יחזרו מחל"ת, בטח לא כולם". עם זאת, מרחב דווקא מביעה אופטימיות. "בתאגידים הגדולים יש בורדים, החלטות גדולות ואסטרטגיות גדולות. בלקוחות כמו שלי יש בעל בית שמחליט מה לעשות וזה מסדר תמונה יותר ברורה. בגלל שהלקוחות קטנים יחסית, היכולת שלהם להתאים למצב החדש מהירה. ומסכם זאת גיל סמסונוב, מבעלי משרד הפרסום גליקמן שמיר סמסונוב: "משבר הקורונה הביא אותנו לאתגר הכלכלי הכבד ביותר אי פעם. ברור שאנחנו לקראת השנה הכלכלית הקשה מאז היווסדנו: יותר ממיתון, מלחמה ומבצעי עבר. כמו כל עסק, מי שבא מוכן, שורד. מי שבא כשהוא לא מנוהל או בהפסדים, קורס. ולצערי יהיו משרדים שלא יעמדו בירידת ההכנסות. בדיוק היום אפשר לומר שיש חזרה למסלול, כל לקוח בזמנו ובמצבו. עם רבע בערך אנחנו עדיין בספיגה ושיקום, אבל הרוב חוזר לדבר שיווק, לחשוב על פרסום, הכל תוך לימוד הקהל שמשתנה. אם הפתיחה הנרחבת וההקלות יביאו לחולי שיחזיר אותנו אחורה, זו תהיה טראומה שיהיה קשה לעמוד בה. אבל אם לא, אני מעריך חזרה למסלול רגיל מיוני-יולי. אני מעריך שחצי השנה הבאה תהיה במינוס 30% לעומת השנה שעברה. כואב, אבל המשרדים שבאו מוכנים ישרדו".
11/05/20 08:39
20.59% מהצפיות
מאת וואלה!
במרבית עסקאות הנדל"ן נדרשים הלווים להזמין שמאי, על מנת שזה יעריך את שווי הנכס הנרכש, בין אם מדובר בקרקע לבניה, בדירה יד שניה או באישור תקציב בהליך בניה עצמית. השמאי, למעשה, משמש כ"עיניים של הבנק". מכיוון שכל עסקת מקרקעין טומנת בתוכה מרכיבים משפטיים רבים, הבנק דורש לבדוק את העסקה בשטח ולא רק על הנייר, ולשמאי שני תפקידים עיקריים: הראשון הוא לבדוק את הנכס, מצבו המשפטי, לזהות את הנכס ברישומים השונים והאם הם תקינים, לבדוק שאין חריגות בנייה ושהנכס חוקי (בנוי תחת היתר בניה). הוא צריך, כמובן, גם לבדוק שהנכס אינו מופיע ברשימת הבתים המסוכנים וכו'.
11/05/20 16:47
20.59% מהצפיות
מאת וואלה!
המסחר העצמאי בשוק ההון, בבורסה בתל אביב או בשווקים מרכזיים בחו"ל, מחייב ידע כלכלי-פיננסי. וזה עוד לפני שדיברנו על ניסיון מעשי או תכונות כמו אומץ, ניהול סיכונים וסבלנות
11/05/20 05:22
14.71% מהצפיות
מאת וואלה!
"היום שאחרי הקורונה" כבר כאן, ועמו מגיע רגע האמת של עשרות אלפי העסקים שצריכים להניע את גלגלי העסק במהירות כדי להשתלב חזרה במשק. ההערכות הן כי בשבועות הקרובים יוצפו "בתי-המשפט של פירוק" בעסקים רבים שיגיעו לחדלות פירעון כתוצאה ממשבר הקורונה. ל"גלובס" נודע כי במשרד המשפטים מקדמים מתווה חירום שנועד לטפל בסוגיית חדלות הפירעון הצפויה כתוצאה מהשיתוק במשק שכפה נגיף הקורונה. את המתווה מקדמים עו"ד סיגל יעקבי, מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים והממונה על ענייני חדלות פירעון (לשעבר: "הכנ"ר"), והמחלקה למשפט כלכלי מהיחידה לייעוץ וחקיקה במשרד היועץ המשפטי לממשלה שבראשה עומד עו"ד מאיר לוין, והוא נועד למנוע את קריסתם הצפויה של עשרות אלפי עסקים ויחידים בעקבות משבר הקורונה. במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מסכמים בימים אלה את הפרטים האחרונים של המתווה, ומתכוונים להניח את תזכיר החוק על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה כבר בימים הקרובים. במסגרת החוק, יוכל בית המשפט להורות על הקפאת הליכים "אוטומטית" בלי להוציא קודם לכן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או למנות לחברה בעל תפקיד, ובמקביל יחול איסור על הוצאת כספים ונכסים מהחברה ("צו איסור דיספוזיציה"). לפי המתווה, יקדם משרד המשפטים יקדם חקיקתו של חוק כהוראת שעה, שישהה את יכולתם של נושים לפתוח בהליכים חדשים נגד חייבים שיעמדו בתנאים בסיסיים. בכך יזכו חייבים למעין "הקפאת הליכים אוטומטית", לשלושה חודשים. כך, מקווים במשרד המשפטים, יזכו יחידים ותאגידים שנקלעו לקשיים כלכליים לתקופת חסד ול"זמן התארגנות". במקביל, תכלול החקיקה תמריצים שונים שתכליתם לעודד חייבים להגיע להסדרי נושים, ולא לפנות להליכי חדלות פירעון. החוק: צו הקפאת הליכים לפי החוק הקיים לחייבים אין אפשרות לקבל צו להקפאת הליכים המונע מנושים להגיש תביעות נגדם, אלא לאחר שניתן בעניינם צו פתיחת הליכים שמשמעותו, בין היתר, מינוי בעלי תפקיד הבאים בנעליה של הנהלת החברה. לפי המתווה המוצע, יתאפשר לחייבים לקבל צו הקפאת הליכים שתכליתו לאפשר לתאגיד או ליחיד לגבש הסדר נושים, מבלי שהוא יידרש לתנאים בחוק המצדיקים מתן צו לפתיחת הליכים. לפי המתווה, כל עוד יראה החייב כי יש היתכנות להסדר נושים, ויראה כי לא אמור להיגרם נזק לנושים - יינתן לו צו הקפאת הליכים, וכנגד זה יקבל החייב צו איסור דיספוזיציה על כל נכסיו. כך, למשל, לא יוכל בעל שליטה בחברה למשוך ממנה כספים. כבר היום יש בחוק חדלות פירעון אפשרות להגיע להסדר שהוא לחלוטין מחוץ לכותלי בית המשפט. ההליך שמכונה בחוק "משא ומתן מוגן", מאפשר לחברות להיכנס למצב של הקפאת הליכים באופן וולנטרי בתנאים מסוימים. עם זאת, בשמונת החודשים שעברו מאז חוקק החוק החדש לא נעשה כל שימוש בסעיף זה, ובמשרדי הממונה מבינים שהסיכוי שהשוק ייעשה שימוש בכלי שבו לא האמין מלכתחילה דווקא עכשיו, נמוך מאוד. רעיון נוסף שנבדק על-ידי הממונה הוא לאפשר לתאגידים שלא עומדים בחובותיהם למנות מעין פונקציה "מלווה" או "מפקחת", שאינה בעל תפקיד רשמי (מפרק, נאמן וכיו"ב), על כל המשתמע מכך. זאת, מתוך ההבנה אליה הגיעו במשרד הממונה כי ברגע שממנים בעל תפקיד "זר" לחברה, התמריץ שלה ליזום או לשתף פעולה עם הליך של הסדר כבר בשלב מוקדם פוחת משמעותית. זאת בעוד שהסטטיסטיקה מראה כי ככל שחייבים יגיעו להסדר בשלב מוקדם יותר, כך יגדל משמעותית שיעור החברות שישתקמו ויגדל גם שיעור ההחזר לנושים. בניגוד לישראל, בחוק האמריקאי (Chapter 11) האפשרות הזו היא ברירת המחדל. גישת העבודה במשרדי הממונה היא שבשלב זה עדיין קיים חוסר ודאות ביחס לשאלה מתי ישוב המשק לפעילות עסקית מלאה ורגילה, וגם כי עדיין לא ידוע לנו בשלב זה מהו עומק המשבר. לכן, בשלב הזה לא מתכננים במשרד המשפטים פעולות נוספות בתחום חדלות הפירעון. החשש: עומס על בתי המשפט על-פי המתווה המוצע, גם הליכי החירום יתנהלו בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקפו אך לאחרונה. כלומר, במקרה של תאגידים חייבים יטפלו בתי-המשפט המחוזיים, ובמקרה של יחידים הסמכות תהיה נתונה לכנ"ר וככל שיהיה בכך צורך לבית משפט השלום. במשרד המשפטים עדיין מתלבטים האם בכל זאת לשנות את החוק לתקופה מוגבלת, כך שגם הבקשות לאישור הסדרי נושים של תאגידים יתנהלו אצלם לתקופה מוגבלת. אחת הבעיות המרכזיות של המתווה נוגעת לעומס על בתי-המשפט של פירוק שעומדים בפני מבול של בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון. גורם בכיר לשעבר במערכת סיפר ל"גלובס", כי אם תהיה עלייה מתונה של 10%-20% בבקשות לפתיחת הליכים לבימה"ש, צפוי הדבר להכביד מאוד על המערכת. פתרון אפשרי אחד הוא להסיט עוד שופטים שיטפלו בהליכי חדלות פירעון, אולם הסיכוי לכך נמוך, בעיקר לאור העובדה שקשה למצוא שופטים בישראל שיומנם אינו גדוש ממילא. לכן, יש מי שחושבים שיש לאפשר באופן זמני לחלק מהמקרים האלה מסלול חלופי, עוקף בית-משפט. פרופ' דוד האן, מי ששימש ככונס הנכסים הרשמי לפני יעקבי והיה אחד מאדריכליו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, חושב שיש לבחון אפשרות ש"רק דברים מסובכים וקשים יותר יגיעו לבתי-המשפט". לדעתו, "צריך לשאוף להעניק לחברות צו הקפאת הליכים כמעט אוטומטי, כדי שהחברות יוכלו לנסות להגיע להסדר עם הנושים, ולשמור את ביהמ"ש רק למקרים הקשים". עו"ד אמיר דולב, שותף במשרד מיתר ומי ששימש כבעל תפקיד או כמייצגו בין היתר בתיקים של קריסת רשת בורגר ראנץ', וחברת אורתם סהר, מבקש ללכת צעד אחד נוסף קדימה: "כדי להתניע את העסק, בעל העסק צריך לא רק לפתוח אותו, אלא גם להחזיר אליו את הספקים. כדי להחזיר ספקים, צריך לטפל בחובות עבר. וכדי שחובות העבר לא יעיבו על פתיחת העסק כשהנושים רודפים אחרי בעל העסק, צריך מסלול "טיילור מייד" למשבר הקורונה. "כמו שחששו בהתחלה שלא יהיו מספיק מכונות ההנשמה לעשרות אלפי חולים, גם במקרה הזה אין שום סיכוי שכל העסקים יקבלו שירות איכותי ובזמן מהמערכת המשפטית. העסקים האלה פשוט ימותו, למרות שהייתה להם זכות קיום. אין מספיק עורכי-דין ואין מספיק שופטים לכך, והכל יקרה בחלון זמנים מאוד קצר ממש בסמוך לאחר העלאת השאלטר כשהספקים לא יקבלו את כספם ותתחיל מהומה גדולה". דולב הגה יוזמה שאינה דורשת מעסקים לעבור דרך שערי בתי-המשפט. בבסיסה, הכוונה להעניק לבעלי עסקים "את אותם כלים שיש לבעל תפקיד בהקפאת הליכים רגילה שנעשית באישור ביהמ"ש, רק שבמקרה הזה למנהלי החברה תהיה סמכות לעשות זאת בעצמם, והכל בתנאי שדירקטוריון של חברה שנמצאת עומדת במספר תנאי סף יאשר הקפאת הליכים לתקופה של 6 חודשים שיאפשרו לעסק מרווח נשימה קריטי. חלק מהעסקים יצליחו לשרוד, ומי שלא- יגיעו בתום התקופה הזו ממילא לביהמ"ש. הנושים לא יפסידו מהמהלך הזה כי הכל יוקפא לחצי שנה ואף אחד לא יקבל את החובות שלו בינתיים". החקיקה: סוגיית כוח עליון עו"ד ורו"ח ד"ר שלמה נס, ששימש בין היתר כמפרק של קלאבמרקט, קו-אופ, אגרקסקו, ומעריב, מזהיר כי לבתי המשפט צפויות להגיע "לפחות 65 אלף בקשות חדשות. השופטים צריכים לשנות דיסקט ומחשבה. אי אפשר להתייחס למצב שנוצר בכללים הרגילים. למי יש זמן עכשיו לכל הפרוצדורות? חייבים לעבור שינוי. "זה לא מצב רגיל, זו מלחמה, ובמלחמה מתנהגים כמו במלחמה. צריך היה לעשות תקנות שעות חירום גם בהקשר זה של חדלות פירעון. לפחות לתקופה של חצי שנה. כד"ר למשפטים אני אומר שלא מעניין אותי מה כתוב בחוק עכשיו, אנחנו עוסקים בהצלת חיים של חצי משק לפחות". מבחינתו של עו"ד חגי אולמן, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרד יהודה רוה ושות’ ששימש בעבר כנאמן של קונצרן אי.די.בי, כל הטיפול המשפטי בסוגיות של חדלות פירעון חייב להיגזר מחקיקה או תקנות, או לפחות החלטות מחייבות של ביהמ"ש העליון, שיגדירו קודם כל האם אנחנו נמצאים במצב של "כוח עליון". לדבריו, "כל השאלות האלה הן שאלות שיש סבירות מאוד גבוהה שישפיעו גם על הליכי חדלות פרעון שיהיו בעתיד. זה ברור הרי שבהליכים האלה נקודת המפתח היא מי הנושים ומה נקודת הנשייה - ולכן חשוב מאוד להגדיר את הכללים כבר עכשיו ולייצר ודאות". השלב הבא: קדימות בהלוואות לעסקים שיגיעו להסדר נושים המהלך שיזמה הממונה על חדלון הפירעון, עו"ד סיגל יעקבי, הוא המשך ישיר למהלכים שנקט משרד המשפטים בתחילת משבר הקורונה והשפיעו גם על תחום חדלות הפירעון. כך למשל, צו החירום שהוציא שר המשפטים אמיר אוחנה שהגביל את פעילות בתי המשפט, והנחיות מנהל מערכת בתי המשפט לגבי סוגי העניינים בהם ידונו בתי המשפט בתקופת השיתוק במשק - חיסלו כמעט לחלוטין את האפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון חדשים. על אף שבפועל כל הליך שהוגדר דחוף המשיך להתנהל, באופן מעשי סבורים גורמים בכירים במשרד המשפטים כי ההגבלות על פעילות בתי המשפט תרמו לירידה דרמטית בפתיחת הליכי פירוק ופשיטות רגל. בנוסף, הפיצה לאחרונה המחלקה הכלכלית ביחידת הייעוץ והחקיקה במשרד היועמ"ש לממשלה תזכיר חוק שתכליתו להגביל את היכולת של נושה לפתוח בהליך חדלות פירעון נגד מי שחייב לו כספים. כמו במדינות אחרות, ביקשו במשרד המשפטים להאריך את התקופה המינימלית הנתונה כיום בחוק שבה לא יכול נושה לפתוח בהליך נגד חייב, מ-30 ל-90 יום. כך, מקווים במשרד, יקבלו הנושים והחייבים זמן נוסף לנסות ולהגיע להסכמות. המהלך המתהווה של הקפאת הליכים ללא צורך בצו לפתיחת הליכים ומינוי בעל תפקיד הוא השלב השני במאבק שמתכנן משרד המשפטים בגידול המסתמן בהליכי חדלות הפירעון. במקביל, במשרד כבר החלו לחשוב על השלב הבא ומדברים עם משרד האוצר על חיבור בין הלוואות בערבות המדינה שמעניקים הבנקים לעסקים שנקלעו לקשיים, לבין נכונות של אותם עסקים להגיע להסדרי נושים כוללים. במשרד מקווים שהממשלה תאשר לנתב את כספי הסיוע הממשלתיים בעיקר לעסקים שישתמשו בהם כדי להגיע להסדרי חוב, ורואים בכך "כסף חכם" בהשוואה למענקים אחרים שיכולים עסקים לקבל. תגובת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: "ייעוץ וחקיקה (מחלקה למשפט כלכלי) יחד עם הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, גיבשו מתווה להתמודדות עם העלייה הצפויה בהיקף החייבים שיבקשו לפנות להליכים של הסדר חוב או להליכי חדלות פירעון בעקבות מגפת הקורונה ולהתאים אותם למאפיינים המיוחדים של חייבים אלה, זאת על ידי עיכוב האפשרות של נושים לפתוח בהליכי חדלות פירעון ועל ידי עידוד חייבים לפנות להליכים של הסדר חוב. בימים אלה שוקדים בייעוץ וחקיקה על עיגון המתווה שגובש בתזכיר חוק שיפורסם בהקדם להערות הציבור. "המתווה שגובש מתבסס על ההנחה שהמשבר הנוכחי מתאפיין במצוקה תזרימית שבחלק מהמקרים תוכל לבוא לפתרונה כאשר פעילות המשק תשוב למסלול רגיל. "המתווה שגובש מציע לצמצם במקצת את יכולתו של נושה לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב בשל מצוקה תזרימית, על ידי הארכת משך הזמן לגיבוש חזקות חדלות פירעון. המתווה המוצע קובע מסלולים נפרדים בין הסדרי חוב לתאגידים לבין הסדרי חוב ליחידים. בכל הנוגע להסדרי חוב לתאגידים מציע המתווה להוסיף, לתקופה מוגבלת, סמכות לתת סעד זמני של עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב בידי התאגיד. "גם בכל הנוגע להסדרי חוב ליחידים מציע המתווה להוסיף, לתקופה מוגבלת, סמכות לתת סעד זמני של עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב בידי היחיד. לגבי יחידים, היחיד יגיש לממונה או לרשם ההוצאה לפועל (בהתאם לסמכות העניינית) בקשה לסעד זמני של עיכוב הליכי גביה לצורך גיבוש הסדר חוב עם נושיו". מתווה "חדלות הפרעון החדש" מאי, 2020 1. נושה לא יוכל להגיש בקשה לפתיחת הליך לחדלות פירעון עד היום - חייב או נושה יכול להגיש בקשה לפתיחת הליך 2. ביהמ"ש או הממונה יעניקו צו הקפאת הליכים לחייבים שיבקשו, לתקופה מוגבלת המשמעות: הנושים לא יוכלו להגיש תביעות נגד החייב החייב לא יוכל למשוך כספים מהחברה עד היום - רק במקרה של הקפאת הליכים לא ימונה בעל תפקיד לחברה עד היום - מתמנה בעל תפקיד לחברה
11/05/20 05:22
11.76% מהצפיות
מאת וואלה!
יותר מכ-4.5 מיליון דולר גייסו מסעדות ועסקי בילוי בפרויקטים של גיוס המונים, ומאות אלפי שקלים נוספים נתרמו בהתאגדויות שונות. התרומה, להבדיל מגיוס, אינה בתמורה לשובר למימוש עתידי. ענף המסעדנות ספג מכה קשה בעקבות משבר הקורונה. הישועה עד היום לא הגיעה ממשרד האוצר, והמסעדנים הבינו שהציבור הוא שיושיט את היד. באתר הדסטארט, שמהווה כ-85% מתחום גיוס ההמונים, גייסו 90 עסקים כ-4 מיליון שקל על ידי 17 אלף תומכים. הגיוסים נעשים באמצעות רכישה של ארוחה או מוצר למימוש עתידי, והסכום המגויס מועבר למסעדות כאשר השלימו את היעד הכספי שהציבו מראש. חלק מהעסקים המשיכו בפרויקט גם אחרי שהגיעו ליעד, כשהם זוכים להיענות יפה. בין הגיוסים הבולטים: כ-360 אלף שקל שגייסה מסעדת ג'ורג' וג'ון במלון דריסקו בתל אביב שהגיעה ל-180% מהיעד; כ-300 אלף שקל למסעדת תמול שלשום הירושלמית; 264 אלף שקל גייסה מסעדת התרנגול הכחול, גם היא בתל אביב, ועוד. הסולדיריות היא רק פלסטר "ההיענות והסולידריות של הלקוחות מחממת את הלב, אבל זה פלסטר. זה לא מחליף את הצורך המיידי בהתערבות המדינה שזנחה את הענף", אומר שי ברמן, יו"ר איגוד המסעדנים. "יש גבול גם לכמה שאפשר לבקש מהלקוחות להירתם", הוא מסביר. גבול או לא, המיזמים הולכים ומתרחבים: טמפו השיקה לאחרונה באתר בלנד את פרויקט Me.n.u לתמיכת המונים במסעדות דרך מכירת שוברים וסדנאות למימוש עתידי. להבדיל מאתרים לגיוס המונים, המכירה עוברת במלואה לבתי העסק בלי עמלה או דמי תיווך כשאין יעד מוגדר מראש לקבלת הכסף. "אנחנו לא מתיימרים להחליף את הסיוע מהמדינה", אומר רז קלמנוביץ', מנהל השיווק והפעילות במיזם. "המטרה היא לייצר לשותפים שלנו תזרים כספי ולשמר את העסקים במודעות". לדבריו, תוך כשבוע גויסו עשרות אלפי שקלים. מיזם אחר שיעלה בקרוב, עשה עלייה מצרפת: AllEatOne, שגם הוא פועל במתכונת של רכישה מידית לארוחה עתידית. בצרפת חברים במיזם 30 אלף בתי אוכל וברים, ושם חברו אליו גם הייניקן וקרלסברג שהוסיפו לרוכשים 30% לשווי השובר. המיזם צפוי להיפתח בישראל בקרוב. להבדיל מגיוס המונים, מיזמים אחרים שהוקמו למען מסעדנים כללו גיוס תרומות למי שנקלעו לקשיים. תרומות נאספו בין היתר ליובל כרמי מפלאפל כרמי מאשדוד שהתפרסם אחרי זעקתו באייטם ששודר בחדשות 13, והתרומות נאספו בקבוצות בפייסבוק (32 אלף שקל) ובאפליקציות התשלומים (40 אלף שקל בפייבוקס). פער בין מצגות ראש הממשלה למציאות בסוף השבוע התכנסו המסעדנים יחד עם אנשי חיי הלילה למחאה/מסיבה בתל אביב. הם ביקשו לזעוק את זעקתם לסיוע הממשלתי שלא מגיע ולהזנחת ענף המעסיק עשרות אלפי עובדים. "רוב בעלי העסקים בענף, עד היום חודשיים מתחילת האירוע, לא ראה שקל", מסביר ברמן. "רוב הבקשות שהוגשו להלוואה נדחו. האופציה של אשראי בנקאי חסומה משום שהמדינה נתנה ערבות של 15% בלבד לעומת מדינות אחרות שם ערבויות המדינה נעות בין 60%-70%. חוששים לתת לנו הלוואה. "יש פער עצום בין המצגות היפות של ראש הממשלה ובין המציאות. אני נמצא בקשר יומי עם האוצר והמסר שאני מקבל הוא שוויתרו על הענף. מדברים עליו כעל ענף שאי אפשר להציל אותו, שהחזקים מאוד ישרדו והחלשים ייעלמו ונמתין לחדשים. אני מעריך שעד סוף השנה מתוך 14 אלף בתי קפה, ברים ומסעדות ייסגרו כ-4,500. באשר לקולות שנשמעים לפתיחת המסעדות (ולא רק לטייק אווי), באופן מעורפל ובהתאם לרוח המתרחש בתקופה הזו, ברור למסעדנים שהם מתחילים מנקודת פתיחה אחרת, עם קיבולת נמוכה יותר במקומות הישיבה לאור ההנחיות שטרם גובשו סופית. כעת השאיפה שלהם היא שהם לקבל זמן להיערך לפתיחה ולא דרך הנחתה מהיום למחר.
11/05/20 16:28
8.82% מהצפיות
מאת וואלה!
אמריקה התאגידית חשפה גל נוסף של פיטורי עובדים והזהירה מפני צמצומים נוספים, כאשר ההנהלות מאותתות שהן נערכות להאטה כלכלית מתמשכת בעקבות הקורונה. בשבוע שעבר הודיעו ג'נרל אלקטריק, אובר טכנולוג'יז ו- Airbnb על פיטורי אלפי עובדים. MGM ריזורטס הזהירה שחלק מ-63 אלף העובדים שהיא הוציאה לחל"ת יפוטרו לצמיתות באוגוסט. במקביל, חברת התעופה/חלל רייתיאון, יונייטד איירליינס ואתר הצעות העבודה גלאסדור מסרו בשבוע שעבר שהן מצמצמות כוח עבודה או מתכננות לעשות כך. "חברת התעופה שלנו, וכל כוח העבודה, יצטרכו להיות קטנים יותר מכפי שהם היום", כתבה קייט ג'בו, סגנית הנשיאה למשאבי אנוש ביונייטד, במזכר לעובדים. היא ציינה שההחברה מתכננת לצמצם בפוטנציה 30% משכבת הניהול ועובדי המנהל שלה החל מאוקטובר. חברות תעופה נוספות צפויות להודיע על צמצומים כאשר הביקוש לתחבורה אווירית נשאר בשפל היסטורי.