את אילון מאסק אי אפשר לנצח. האס של עמק הסיליקון ביצע היום (שני) עוד מהלך עם טסלה. שוק ההון היה דרוך לראות כיצד יגיבו המשקיעים לספליט (פיצול מניות) של ענקית הרכבים החשמליים - והם הגיבו בענק. טסלה התפצלה ביחס של 1 ל-5 והמניה עלתה בסיום המסחר ב-12.5 אחוז. טסלה השלימה עלייה של כ-440 אחוז מתחילת השנה, וכל זה אחרי שגם היא נחבטה במשבר של מרץ-אפריל.

המיליארדר שלדון אדלסון מנהל משא ומתן מתקדם לרכוש את בית השגריר האמריקני בהרצליה פיתוח, תמורת סכום של כ-300 מיליון שקל - המחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור בית פרטי בישראל. כך נודע ל"גלובס". כבר לפני כשלושה שבועות נודע בקרב בכירים בשגרירות האמריקנית שהעסקה עומדת להיחתם וכי מדובר במהלך מהיר שיש להספיק להשלימו לפני הבחירות בארה"ב. ככל הידוע, הממשל האמריקני מדגיש את החשיבות של השלמת המהלך לפני מערכת הבחירות וזאת, בין היתר, מאחר שחשוב לו להמחיש שהעברת השגרירות האמריקנית מת"א לירושלים הנה "מעשה עשוי". כלומר, גם אם יעלה ממשל חדש בוושינגטון וימנה שגריר חדש, לא ניתן יהיה להשיבו להתגורר בהרצליה ולשרת את מדינתנו ממבנה השגרירות ברחוב הירקון בת"א. יש לציין כי השגריר האמריקני הנוכחי, דיוויד פרידמן, עובד וחי באזור ירושלים, ולא משתמש בנכס בהרצליה.

כזה עוד לא היה לנו. פקידים בכירים באוצר כבר התפטרו בטריקת דלת. רם בלינקוב עזב את אגף התקציבים ערב אישור תקציב המדינה כשהתברר לו שראש הממשלה ניהל ערוץ שיחות חשאי עם ההסתדרות. הכלכלן הראשי ד"ר מיכאל שראל טרק את הדלת בפרצופו המופתע של שר האוצר יאיר לפיד בתגובה על ההצעה להנהיג פטור ממע"מ לרוכשי דירת מגורים ראשונה. אך מעולם לא כך. מעולם לא האשים פקיד את השר הממונה עליו בהאשמות כה קשות, כמו פריצת כל נורמה של אחריות תקציבית או ניסיון לדווח דיווחים תקציביים כוזבים על סמך אומדנים פיקטיביים. אף מכתב התפטרות זועם לא התקרב ל"אני מאשים" שהניח שאול מרידור הערב על שולחנו של ישראל כץ. מבחינתו של שר האוצר אפשר רק להניח שהוא מצטער על כך שלא שעה לקולות שקראו לו להדיח את מרידור עם כניסתו לתפקיד, כפי שמצטער, אגב, גם קודמו בתפקיד, משה כחלון, האיש שמינה את מרידור למשרת הממונה על התקציבים.

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון הודיע אמש לדירקטוריון רשות החדשנות כי הוא מסיים את תפקידו לאחר ארבע שנים בתפקיד. גורמים ברשות אומרים כי אהרון החליט להתפטר לאחר שהשלים תקופה משמעותית בתפקיד ובשל תחושת מיצוי. לפני רשות החדשנות שימש אהרון כמנהל מרכזי הפיתוח של אפל בישראל. הוא החל את דרכו בתעשיית השבבים, שימש בתפקידי פיתוח בחברות גדולות כמו IBM וצורן, וניהל חברות כמו סיברידג', קמרו ודיסקרטיקס. אהרון הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל מהטכניון והוא בוגר יחידה 8200. אהרון נכנס לתפקיד במקביל לשינוי משמעותי שעברה רשות החדשנות, ולהפיכתה לגוף סטטוטורי. קודם לכן קראו לה המדען הראשי. הרשות היא חלק ממשרד הכלכלה והיא הגוף שאחראי על קידום המחקר והפיתוח בישראל, אך למעשה על קידום תעשיית ההייטק כולה. לצד מענקים לסטארט-אפים והצמחת תחומי פעילות נוספים, ברשות יש גם זירה חברתית-ציבורית שמטרתה שילוב בהייטק של אוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג, קידום נשים יזמות וכו'.

ימי הקורונה אילצו את המורים לגלות את נפלאות הווטסאפ והזום. תחום הלמידה מרחוק התפתח במהירות האור, וגילינו את שפע המידע באתרי האינטרנט הזמינים כגון מוזיאון ישראל, המוזיאון הבריטי, הלובר, מוזיאון הארכיאולוגיה באתונה, ואת מגוון הסרטונים ביו-טיוב והמידע בעיתונות ובטלוויזיה. לכאורה, הרצאות של מע"מ (מורה עומד מדבר) אינן נחוצות, גם לא דפי עבודה ומשימות פרטניות שספק אם תלמידים יבצעו אותן בבית. יש שפע אתרים כמו GOOL להכנה מקוונת לבחינות הבגרות שתלמידים לומדים בהם גם בימים של שגרה, וכידוע תלמידי ישראל מובילים בצריכת שיעורים פרטיים, במיוחד ב"מקצועות הקודש": מתמטיקה ואנגלית. השאלות שמלוות את מערכת החינוך מאז קרא שר החינוך הרב שי פירון ללמידה משמעותית מהדהדות בעוצמה: מהו מקומו של המורה בעידן בו המידע מטובי המומחים בעולם: זמין, נגיש ואף מרתק? מה מקומו של בית הספר? לשם מה לכנס מאות ילדים במקום אחד? לשם מה לכנס את התלמידים בחדר הכיתה? למה, בעצם, להסיע אלפי תלמידים ברחבי ישראל למקום פיזי שנקרא בית ספר? מהו הערך המוסף של הפגישה עם המורה ועם תלמידים עמיתים? השאלות האלה איתנו מזה זמן רב, שני עשורים לפחות ובכל זאת הצליחה מערכת החינוך להתחמק מהן, לעקוף אותן, לדבר על פדגוגיה חדשנית ולא לעשות אותה, לגלות עמידות מופלאה לשינוי ולהמשיך כאילו אנחנו בשנות ה-80 של המאה הקודמת. אז הגיע נגיף זעיר ששינה את העולם. אפשר ללמוד מבלי ללכת לבית הספר.

ממש בעוד רגע תיפתח שנת הלימודים, אשר עבור מרבית הילדים ובני הנוער, וכך גם להורים, תהיה שונה ויוצאת מגדר הרגיל. אחרי תקופה ארוכה בה ילדינו התרגלו לשגרה חדשה, בה הם נמצאים ללא מסגרות חינוכיות רגילות וכך גם בעקבות ההוראה של משרד הבריאות בשל מגפת הקורונה, מרבית הקייטנות לא פעלו בחופש הגדול וללא אופציה לטוס לחופשת קיץ משפחתית, מרביתם בילו שעות רבות מול המסכים בבתים. למרבה הצער, נראה שמצב זה לא עומד להשתנות עבור אלה שילמדו בשיטה של למידה מרחוק. לבילוי שעות רבות לבד מול מחשב ומסכים, ללא חברת משפחה וחברים יש השפעה רבה שיש לקחת בחשבון, כמו גם את הסכנות של השארת ילדים מגיל 10 לבד בביתם ללא השגחת מבוגר. ד"ר בלהה פריינטה, פסיכולוגית חינוכית בכירה, המכללה האקדמית אחוה: "עם פתיחת שנת הלימודים ועם ההתרגשות הנלווית לה יש לחשוב גם על ילדים שאינם יכולים להתחיל את השנה פיזית במסגרת מלאה בביה"ס בשל הקורונה. למצב זה מספר השלכות ואנו חייבים לקחת בחשבון את הפערים הרגשיים, החברתיים, הלימודיים והנפשיים שייווצרו. בנוסף, עלול להיווצר מצב שילדים מכיתות ה' ומעלה עשויים להיות לבד בבית בחלק מימות השבוע. ישנם ילדים שלא מורגלים לכך וחוששים מהשארות לבד הן מסיבות של חרדה מהלבד והן מחשש מלהסתדר לבד מבחינה טכנית בבית. כל אלו דורשים הערכות, רגישות ותשומת לב מרובה מצד ההורים והמחנכים. אני ממליצה לערוך שיחות פתוחות ויזומות עם הילד, לעורר אותו להעלות את החששות שלו, לחשוב ביחד על מענה לחששות כמו ההישארות לבד בבית. לעודד לשמירת שגרה גם מהבית: שגרת סדר יום, שינה, אכילה, פעילות גופנית ולמידה. לעודד שמירה מקוונת על קשרים חברתיים וכן קשרי עם הצוות החינוכי וההורים ועדכונם על המתרחש בבית".