מאבק ירושה סוער הוכרע לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בפסק דין תקדימי אותו התירה השופטת איריס אילוטוביץ'-סגל לפרסום. על פי פסק הדין, בנה של המנוחה התנהג עם אמו כ"בובה על חוט", וגרם לה לעשות פעולות ללא רצייה אמיתית. בפסק דינה בחנה השופטת אילוטוביץ'-סגל באופן תקדימי את תופעת "ניצול הזקן המוחלש" ובחנה את המושג הידוע בשם "ניכור הורי", אשר מתייחס בדרך כלל ליחסי הורים וילדיהם הקטינים, ותוך התבססות על מחקר חדשני הוסיפה וציינה כי בדומה לתופעת הניכור ההורי בין הורים לילדיהם הקטינים, ניתן לזהות ולאבחן תופעה של ניכור הורי בין הורים קשישים לבין ילדיהם בתחום הירושות והצוואות. השופטת קבעה בפסיקתה, כי יכול בהחלט להיווצר מצב של הסתה וניכור הורי גם לעת זקנה, כאשר הורה קשיש ומוחלש מוסת על ידי אחד מילדיו, וזאת במטרה להדיר את יתר הילדים מהירושה. בפסק דינה בחנה והציעה השופטת אילוטוביץ'-סגל תנאים להיווצרות ניכור לעת זקנה, המעידים על קיומה של השפעה בלתי הוגנת. עוד היא מציינת, כי לעיתים אם מסתכלים על כל היבט בנפרד בתביעה המונחת בפני ביהמ"ש, יכול להיווצר הרושם שלא מתקיימת השפעה בלתי הוגנת על עורך הצוואה, אך בראייה כוללת של כלל המרכיבים תוך הוספת הפרמטר של מצב בו הזקן נמצא במצב גופני ובריאותי קשה מה שמכניס אותו לקטגוריה של "זקן מוחלש" בהחלט ניתן לראות במעשים כהשפעה לא הוגנת ולבטל את הצוואה.

כ-12 שנה חלפו מאז הגיעה לשוק ההון בתל אביב חלוצת מנפיקות האג"ח האמריקאיות - חברת הנדל"ן המניב דה-לסר, במה שהפך תוך שנים ספורות לאחד מאפיקי ההשקעה הפופולריים בקרב משקיעי החוב המקומיים. נכון להיום, לנוכח קריסתן של מקצת מחברות הנדל"ן הזרות ותשואות הזבל שבהן נסחרות כמחצית מהאג"ח שהנפיקו בת"א - קשה לראות את המשקיעים המקומיים מזנקים על גל נוסף של הנפקות מסוג זה בשנים הקרובות. מנגד, כפי שלמדנו לא פעם בעבר, זיכרון המשקיעים קצר. לא מן הנמנע שכאשר הסנטימנט החיובי יחזור לשוק, והאופטימיות תשוב לנשב בו, החיפוש אחר תשואות יסייע לחברות נדל"ן אמריקאיות ראויות לשוב ולגייס חוב בבורסה בת"א גם בעתיד. בסך הכול, מאז הנפקת דה-לסר ועד היום הגיעו לשוק המקומי כ-30 חברות אמריקאיות זרות, רובן המוחלט פועלות בתחום הנדל"ן, שגייסו פה חוב של יותר מ-20 מיליארד שקל, באמצעות הנפקת קרוב ל-60 סדרות אג"ח. הצלחת ההנפקות של מרבית החברות האמריקאיות שהגיעו לגייס חוב בשוק המקומי, רובן הגדול בבעלות יהודים-אמריקאים, נתמכה בתנאי השוק הנוחים: ריביות גבוהות יחסית שהציעו באותן גיוסים ביחס לאלטרנטיבות המקומיות, וזרימת הכספים לשוק קרנות הנאמנות.

משבר הקורונה הכה גם בסקטור הייטק, אך המאמצים של החברות להתייעל ולשמור על מצבת עובדים בהתאם לפרויקטים גרמו לעלייה משמעותית בביקושים לעובדים במיקור חוץ (אאוטסורסינג). ממשיכים לגייס עובדים, אך בדרך אחרת יותר מהירה וללא התחייבות לטווח ארוך. אם לוקח כשלושה חודשים לגייס עובד הייטק ישראלי, אלכסיי שלימוב, מנכ"ל Eastern Peak, מסביר שהוא מספק לחברות ההייטק הישראליות מהנדסים מעולים בתוך שבועיים-שלושה. סיבה נוספת לפריחה בתחום המיקור חוץ בענף ההייטק היא שהמשבר הביא לפריחה בתחומים טכנולוגים מסוימים. אחד מהם הוא טרנספורמציה דיגיטלית. שלימוב מסביר כי "משבר הקורונה גרם לכך שחברות הבינו שכדי להמשיך לספק מוצר או שירות בתקופה של משבר כזה או אחר הן חייבות מענה אונליין 24/7 כדי להבטיח נוכחות והמשך עבודה בכל מצב". אילו סוגים של חברות פנו אליכם מאז פרוץ משבר הקורונה? "בעיקר עסקים קטנים ובינונים, תעשייה, פינטק, רשתות של מסעדות, ניהול צי רכב ובנייה - עסקים שהבינו את הצורך בדיגיטציה. בנוסף פנו אלינו יזמים פרטיים שהבינו שיש עכשיו הזדמנויות בעבודה מרחוק והם רוצים לפתח מוצרים מתאימים".

המגזר השלישי בישראל נפגע קשות בעקבות הקורונה, וכעת הנתונים הרשמיים נחשפים. ארגון JGive, אשר מהווה ארגון הגג בישראל בכל הנוגע לנתינה, פילנתרופיה ותרומות, מפעיל בין היתר את פלטפורמת גיוס התרומות לעמותות הגדולה והמתקדמת ביותר בישראל. מנתוני הפלטפורמה, בה חברות למעלה מ-1000 עמותות (כולן בעלות סעיף 46), עולה תמונה מעניינת מאוד בנוגע להרגלי התרומות של הישראלים בשנה האחרונה בכלל וחגי תשרי בפרט. לראשונה מזה חמש שנים, ישנה ירידה במספר התרומות בחגי תשרי. בחגים בשנה שעברה (תש"פ 2019) תרמו 41,600 ישראלים לעומת 38,400 השנה (תשפ"א 2020), ירידה של כ-8%. למרות שכמות התרומות ירדה, סכום התרומות הכולל עלה, כך שבחגי תשרי בשנה שעברה (תש"פ 2019) נתרמו 10.8 מיליון שקלים לעומת 12.2 מיליון שקל השנה (תשפ"א 2020), עלייה של 13%. התוצאה הנ"ל מתקבלת בעקבות סכום התרומות הממוצע שעלה ועומד בחגי תשרי השנה (תשפ"א 2020) על 252 שקל או 277 דולר לתרומה לעומת 221 שקל או 237 דולר לתרומה ממוצעת בשנת שת"פ (ההבדל בין שקל לדולר נובע ממטבע התרומה). עם זאת, למרות הקיטון במספר התורמים בחגי תשרי, דווקא ביום כיפור בו נהוג לתרום "פדיון כפרות" ניתן לראות עליה משמעותית בין שנת תשפ"א לשנת תש"פ. כך, בשבוע בו חל יום כיפור השנה (תשפ"א) נתרמו 4 מיליון ש"ח ע"י 15,500 תורמים לעומת 2.8 מיליון ש"ח בשנת תש"פ שנתרמו ע"י 11,000 תורמים. גידול של 42.8% בסכום ו-41% בכמות התורמים. נתון מעניין נוסף הוא כי לראשונה התבצעו יותר תרומות בחודש אוגוסט לעומת חודש ספטמבר (חודש החגים) ובשנת 2020 התבצעו 41,150 תרומות לעומת 38,400 בחודש ספטמבר, עלייה של 7%. הסיבה נעוצה במספר הקמפיינים הרב ששטף את המדינה סביב נפגעי הקורונה בשילוב של הענקת מענק לכל אזרח ע"י הממשלה.

"פתחתי חברה עם ילד בן 15, היה מלחיץ, קראו לי משוגע, אבל בסוף זה עבד". טל פלג (48), יזם ישראלי שמעולם לא היה קשור למחשבים, פרץ את מחסום הגיל ונכנס לתחום הדיגיטל של 2020. היום הוא מנחה בעלי עסקים כמוהו איך לייצר תזרים מזומנים יציב גם בתקופת הקורונה

דורון היה צעיר פעיל עד שיום אחד גילה שהוא סובל ממחלה גנטית נדירה בדם. כיוון שהוא מאומץ, חיפוש אחר תרומת מח עצם בתוך המשפחה לא היה אפשרי. למזלו, בזכות המאגר של עזר מציון נמצאה לו במהרה תורמת והוא שב לאיתנו ואף פגש אותה בטקס מרגש

אז מה קורה עם תקציב המדינה? ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה תקציב רק לשנת 2020, אם בכלל. שר הביטחון בני גנץ מכחול לבן מתעקש על תקציב גם ל-2021. בינתיים הדד-ליין מתקרב, ופקידי האוצר אפילו לא התחילו לעבוד על התקציב לשנה הבאה. כך הופך משבר כלכלי-בריאותי עולמי וכמעט מיליון מובטלים בישראל לתפאורה למאבקים הפוליטיים בין כחול לבן לליכוד. השבוע שוב חזר הניגון. בכחול לבן פתחו במתקפה נגד הליכוד, בדרישה להעביר תקציב דו-שנתי ל-2020-2021. הליכוד מצידו נערך להעביר את תקציב 2020 עד ל-23 בדצמבר ורק לאחר מכן, אם בכלל ובכפוף למשבר הפוליטי, לעבוד על אישור תקציב 2021. למרות הנתונים הכלכליים הקשים, קשה להגיד שמניעי הצדדים בסכסוך נובעים כולם משיקולים מקצועיים, ולא משיקולי הבטחת כהונתו או אי-כהונתו של גנץ במשרד ראש הממשלה. בפועל, ישנם שלושה תרחישים אפשריים העומדים בפני מקבלי ההחלטות.