מוחות שמתקשרים עם מחשבים, חברה שתיישב את מאדים, נחילי מכוניות אוטונומיות: לאילון מאסק מספיקה רק רגל אחת במציאות כדי להפוך רעיון מופרך לאמיתי. כך הפך הדלפון האקסצנטרי לאיש העשיר ביותר בעולם - ואפילו לו זה נשמע הזוי

ההכרזה של בנק ישראל גרמה לשקל להגיב בפיחות מידי, ובכל מקרה לבנק יש אופציית יציאה אם הדולר יתייצב. בארה"ב מחכים לסיוע כלכלי, אירופה לא מצליחה להתחסן. כלכלני בנק הפועלים עם הסקירה

בין הסיבות לעליה - חדירת מוצרים חדשים, סגירת המסעדות, עליית המודעות להשלכות המזון מן החי בעקבות הנגיף וגם פרסומת אחת בפריים טיים

השעיית דונלד טראמפ מטוויטר, פייסבוק, יוטוב, ופלטפורמות אחרות בעקבות ההסתה להפיכה כנגד הרשות המחוקקת גרם לדיון נרחב אודות חופש ביטוי ועוצמתן של הרשתות הברתיות. ראשית, ועל מנת לעשות סדר בדברים, חשוב להבהיר שלא חלים על הפלטפורמות האלו כל חובה של חופש ביטוי, והתיקון הראשון של החוקה האמריקאית בטח שאינו חל על החברות פרטיות. הן אינן כיכר העיר, אלא חברות מסחריות ופרטיות שכל מטרתן היא רווח. כל תוכן, בין אם פוליטי או לא, שמתפרסם ברשתות החברתיות מתפרסם מתוך חסד, ולא מתוך זכות. פייסבוק לא נולד מתוך איזה חזון אלטרואיסטי של חיבור האנושות והחייאת המרחב הציבורי. מטרת החברה, כמו כל חברה עסקית, היא רווח. כמה שיותר. התוכנית העסקית פשוטה. הפלטפורמות סוחרות בתשומת הלב ובמידע אישי. המחקר מלמד אותנו, ופייסבוק בעצמה מודה, שהתוכן הכי מושך, הכי מרתק, הכי ויראלי, והכי משתלם, זה תוכן קיצוני ואלים. כבר ב- 2018 חוקרים של פייסבוק חשפו ש- 64% מהחברים בקבוצות קיצוניות הופנו לשם על ידי האלגוריתם של פייסבוק בעצמו. למה? כי זה משתלם. מאוד. בהקשר הזה אפשר להגיד שלפייסבוק יש דם על הידיים, ולא רק בארה"ב. בסרי לנקה, במיאנמר, בפיליפינים, בלוב ומדינות אחרות. במיאנמר אף תרמו לטיהור אתני ולרצח עם של הרוהינגה. לפייסבוק יש תפקיד מרכזי ברדיקליזציה פוליטית, ומה שהתרחש בגבעת הקפיטול זה דוגמה למה שקורה כאשר האינטרנט הופך לבשר ודם. ביד אחת מסיתה, וביד השנייה מספקת תשתית להתארגנות אלימה. המדיה החברתית פועלת כזרז להקצנה פוליטית, סוגרת אנשים בתיבות תהודה של תוכן, חלק מבוסס תיאוריות קונספירציה ופייק ניוז, ומאפשרת לאנשים לממש את הדחפים האפלים ביותר שלהם ואף מעודדת אותם לכך. למעשה, תמונת ראי של הליברליזם.

עודד שמיר, המנכ"ל המיועד למשרד האוצר, הגיב ברדיו צפון 104.5fm לטענה לפיה נעלמו 318 מיליון שקלים מאגודת המים בעמק הירדן: "הכספים הושקעו בשטח". האזינו לריאיון

חברת רני צים מרכזי קניות השלימה בהצלחה את השלב המוסדי של הנפקת סדרת אגרות החוב החדשה (סדרה ב'). במסגרת השלב המוסדי זכתה החברה לביקושים גבוהים של כ-650 מיליון שקל, מתוכם בחרה לגייס בשלב זה סכום של כ-250 מיליון שקל. בעקבות הביקושים הגבוהים שנרשמו בהנפקה, השלב המוסדי ננעל בריבית שנתית צמודה של כ-1.08%, נמוך משמעותית מהריבית המקסימלית שהוצעה במכרז שעמדה על 2.25%. במסגרת ההנפקה, הציעה החברה למשקיעים אגרות החוב צמודות למדד המחירים לצרכן מגובות בבטוחות (שעבוד ראשון קבוע על הנכסים בבית שאן, ערד ונוף הגליל) במח"מ של כ-6.4 שנים כאשר מועד הפירעון הסופי יהיה בחודש מרץ 2028. אגרות החוב מדורגות על ידי חברת הדירוג 'מעלות' בדירוג A-. את ההנפקה הובילו ווליו בייס חיתום ולצידם רוסאריו חיתום, מגדל בנקאות להשקעות, יוניקורן קפיטל ואר.אי חיתום.

המינוי אושר ע"י השרים והועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות הממשלתיות. יו"ר עמידר יאיר זילברשטיין: "איש מקצועי, מנוסה וראוי שיתרום תרומה משמעותית"

בנק לאומי לישראל הודיע היום (ראשון) על חתימת הסכם מזכר הבנות ראשון מסוגו עם הבנק הוותיק ואחד המובילים בבחריין - "בנק לאומי לבחריין", (National Bank of Bahrain- NBB), וזאת בהמשך להסכמי שת"פ נוספים שלאומי חתם עליהם לאחרונה עם בנקים מובילים באיחוד האמירויות. הסכם זה מניח את התשתית שתאפשר ליישם, הלכה למעשה, יחסים כלכליים בין ישראל לבין בחריין, וזאת בעקבות הסכם השלום ההיסטורי שנחתם לאחרונה בין שתי המדינות. במסגרת הסכם ההבנות, סיכמו הצדדים כי יפעלו במשותף לספק ללקוחותיהם את הפלטפורמה הבנקאית בין שתי המדינות הנדרשת לקיום קשרי מסחר, בנקאות, סליקה, השקעה, ומסחר במט"ח ובניירות ערך. ההסכם צפוי לקדם שיתופי פעולה בין הסקטורים העסקיים של האיזור, בדגש על תחומי הפינטק, הפיננסיים, תקשורת, רכבים אוטונומים, רפואה, וההייטק בכללותו. מזכר ההבנות נחתם ע"י מנכ"ל לאומי, חנן פרידמן, ומנכ"ל NBB, ז'אן קריסטוף דוראן. כדי לחזק את מעמדה של בחריין כמוקד לחברות הייטק, ועל מנת לשפר את מידת משיכתה כיעד להשקעות, הממשלה השיקה בשנת 2018 את ה- FinTech Bay, מרכז פינטק למשיכת מיזמים איזוריים וגלובאליים בתחום. לצד זאת, ממשלת בחריין הקימה קרנות הון סיכון להשקעות בחברות סטארט-אפ. מהלכים אלה מהווים הזדמנות יוצאת דופן לחברות הייטק ישראליות, כאשר ללאומי יתרון משמעותי בהיותו המממן הגדול ביותר של תעשיית ההייטק הישראלית באמצעות לאומיטק. NBB הוא הבנק הבחריני הראשון שהוקם בממלכה, וזאת בשנת 1957. כיום הוא פעיל גם בערב הסעודית ואיחוד האמירויות, עם פריסה של 29 סניפים. הבנק נסחר בבורסה של בחריין ועוסק בבנקאות קמעונאית ומסחרית, השקעות וייעוץ בהשקעות, ומסחר בשוק ההון. הוא נחשב לאחד הבנקים הגדולים במדינה עם היקף נכסים המוערך בכ-8.5 מיליארד דולר. 44% מהבנק מוחזק ע"י קרן העושר של ממלכת בחריין, והשאר ע"י בעלי מניות פרטיים ומוסדיים. NBB מחזיק את הבנק האסלאמי של בחריין (BisB), הבנק האסלאמי הראשון בממלכה, וזאת מאז 1979. הממלכה הינה מובילה עולמית בבנקאות האסלאמית. ד"ר סאמר חאג' יחיא, יו"ר דירקטוריון לאומי: "ההסכם מהווה בשורה חשובה למשק ולציבור בישראל ונועד בראש ובראשונה לתרום לבניית היסודות עליהם יצמחו שיתופי פעולה רחבי היקף בין המגזרים העסקיים בישראל ובבחריין. אני סמוך ובטוח כי הסכם זה, והסכמים נוספים שצפויים להיחתם בהמשך, יתרום לחיזוק הכלכלות, השכנת שלום, וקירוב הלבבות של עמי שתי המדינות והאיזור כולו".