אין נושאים שמעצבנים את הציבור יותר משכר הח"כים והשרים, ואם לא די בכך, הרי שעם כל התנאים הנלווים: עוזרים, לשכה, תקציב קשר עם הבוחר, זכאות למענק הסתגלות ולפנסיה ועוד, זה בהחלט מקומם. לא פעם ראינו מי שמכונה "נבחר ציבור" שפנה לפוליטיקה מתוך רצון להבטיח את עתידו הכלכלי בחיים, אבל מה גורם למי שהרוויח מיליונים בסקטור הפרטי "לקפוץ ראש" לתוך המים העכורים של הפוליטיקה? ח"כ אלי כהן, לשעבר שר הכלכלה, מספר בריאיון לרועי כ"ץ, בתכנית "המדד" בערוץ הכנסת, מה גרם לו להיפרד ממשכורת העתק.

בהתאם לציפיות בשוק, מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% בחודש יוני 2021. מחירי הדירות זינקו ב-7.2% בשנה, כך הודיעה הערב (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות טריים 1.4% ומזון 0.8%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים 8.2%- והלבשה והנעלה 3.0%-. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.6%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל העומד על 1-3%. בשנים-עשר החודשים האחרונים (יוני 2021 לעומת יוני 2020) עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.7%.

ב-15 בספטמבר נציין מלאת שנה לחתימת "הסכמי אברהם", הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין, שאליהם הצטרפה גם סודאן. זהו עיתוי מתאים לבחון מה הושג מאז, במיוחד במישור הכלכלי, וזאת על רקע הציפיות מרחיקות הלכת שליוו את חתימת ההסכמים מצד אחד ונימות פסימיות שנשמעות לאחרונה מצד שני. הסכמי אברהם התקבלו בהתלהבות על-ידי המגזר העסקי בישראל, אך ההתלהבות תורגמה ל"התנפלות" של אנשי עסקים מישראל על האמירויות, בתקווה לממש ומהר את האפשרויות העסקיות, ומתוך הנחה, שלא היה לה על מה לסמוך, שהכסף באמירויות מתגלגל על הרצפה ורק צריך לאסוף אותו. אך "הבהלה לזהב" במפרץ לא לקחה בחשבון את פערי התרבות העסקית והתבססה על ציפיות בלתי ריאליות. לא פלא אפוא שהמציאות טפחה לאותם אנשי עסקים על הפנים. זה הביא לסלקציה מבורכת - מי שחלמו לגזור קופון מהיר נעלמו ונותרו אלה שהבינו, כי אי אפשר לדלג על שלב בניית האמון והתשתית, כמו שאי אפשר להאיץ מאפס ל-100 קמ"ש בשש שניות. מי שגילה סבלנות והתמדה וזרע את הזרעים, מתחיל היום לקצור את הפירות. אפשר אפוא לומר, כי בחלוף כמעט שנה עברנו משלב ההתפכחות לשלב ההתבססות. לא התפכחות ביחס לפוטנציאל, חלילה, אלא ביחס לדרך שבה יש לעשות עסקים עם מדינות המפרץ. מלבד כבוד הדדי וסובלנות, אנשי עסקים ישראלים צריכים להכיר כמה אמיתות בסיסיות לפני שניגשים לעשות עסקים עם איחוד האמירויות. מדובר בכלכלות מפותחות, אשר בחמשת העשורים האחרונים השכילו לתרגם את ההכנסות מנפט לבניית תשתיות מודרניות ולהטעמת חדשנות.

סטארט אפ הרחפנים האוטומטיים איירובוטיקס הכריז כי נבחר ע"י משטרת דובאי לפרויקט ייחודי במסגרתו מערכת ה- Drone in a box של החברה, הכוללת מערך של רחפנים אוטומטיים, תיפרס ברחבי דובאי לצרכי אבטחה, מענה לקריאות חירום ושמירה וכן קיצור זמן התגובה המשטרתי בצורה משמעותית מאוד. שריקת הפתיחה של הפרויקט תהיה במהלך תערוכת אקספו 2020 בדובאי באוקטובר הקרוב, במהלכה המערכת תופעל לטובת שמירה על שלום המבקרים הרבים הצפויים לפקוד אותה, ללא כל צורך בצוות תפעול בשטח או במטיס שישמור על קשר עין עם הרחפן. דובאי בחרה במערכת של איירובוטיקס, מיד אחרי חתימת הסכמי אברהם בין איחוד האמירויות לישראל, כמקרה מבחן לשילוב סדיר של רחפנים בפעילות ביטחונית. אתמול, שליט דובאי מוחמד בן רשיד אל-מכתום נתן את ברכתו להתנעת הפרויקט יחד עם Drone in a Box של איירובוטיקס בעת ביקורו במפקדה הראשית של משטרת דובאי. החל מחודש אוקטובר השנה יוצג מקרה המבחן לעולם כולו - והוא עתיד לשנות את תפיסת ההפעלה של גופי הביטחון ברחבי העולם: לא עוד שילוח מיותר של אנשי כוחות הביטחון, אלא שיגור צי רחפנים אוטונומיים מהירים ויעילים לכל מקום בזריזות ובעלות נמוכה. היריד העולמי, או האקספו, שנבחר כארוע הפתיחה לשיתוף הפעולה הזו הוא תערוכה בינלאומית שמתקיימת אחת לארבע שנים. האקספו הוא האירוע הבינלאומי השלישי בחשיבותו הכלכלית והתרבותית, אחרי המונדיאל והאולימפיאדה. דובאי נבחרה לארח את האקספו בשנת 2020, אולם, בשל מגיפת הקורונה, האירוע נדחה ל-2021.

החשב הכללי יהלי רוטנברג קיבל בתחילת השבוע מכתב מפתיע מהסתדרות עובדי המדינה שכותרתו "קריות הממשלה - בינוי ללא היוועצות". במכתב שהגיע לידי וואלה! ושמכותבים לו גם שורה של בכירי האוצר ונציב שירות המדינה, מצר יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי על כך שהמדינה לא מקיימת התייעצות עם העובדים בנוגע להקמה ואכלוס בנייני המשרדים החדשים עבור עובדי המדינה. בדומה לקריות הממשלה בתל אביב, חיפה וירושלים, בימים אלה מוקמים משרדי ממשלה חדישים גם באזורים נוספים - בנוף גליל, טבריה ונתניה. המטרה היא לשפר את השירות לציבור - כך שכל משרדי הממשלה יהיו מרוכזים במקום אחד, וכן לשדרג את תנאי העבודה של עובדי המדינה, כך שיעבדו במשרדים חדישים ומודרניים. זאת, לעומת המצב כיום בו משרדי ממשלה רבים (כגון, משרד הרישוי, מס הכנסה, משרד הפנים ועוד) נמצאים במבנים שונים שנבנו לפני עשרות שנים. עלות ההקמה של כל קריה כזו נאמדת במאות מיליוני שקלים, למשל קריית הממשלה של טבריה עלתה למדינה קרוב ל-700 מיליון שקלים. "לצערנו, הבינוי אינו נועץ בנו, נציגות העובדים, ומניסיון, הדבר פוגע הן במדינה והן בהליך האכלוס. הליך זה פוגע בעובדים, אשר חשים שהנהלות (לרוב שלא בטובתן) אינן מתחשבות בדעת העובדים", כותב יעקבי. "התנהלות זו יוצרת סכסוכים, מריבות ובהמשך סכסוכי עבודה וצעדים ארגוניים ולדעתנו ניתן למנוע הנ"ל בהידברות ובתיאום מראש. הקמת המבנה בעיר טבריה ואכלוסו עלה על כולם. בטבריה, המבנה אוכלס חלקית, העובדים חשים ומדיווח שקיבלתי יש יסוד לכך, שהם מופנים לעבור בין חנויות הקניון כמדיניות לשיווק בקניון..."

זינוק בהיקף הפעולות בכרטיסי אשראי שהתבצעו בארנקים דיגיטליים - מאז כניסת אפל פיי בתחילת מאי חל גידול של 1,200% בעסקאות אשראי באמצעות ארנקים דיגיטליים. רק בחודש מאי נרשמה עליה של 724% בכמות הפעולות שהתבצעו בארנקים דיגיטליים. כך עולה מנתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי בישראל. בתחום "הארנקים הדגיטליים" היו כבר לא מעט שחקניות, כמו ביט, מקס, כא"ל וחברות נוספות, אך לפני כניסת אפל פיי שימוש באמצעי תשלום זה היה זניח. תשלום בארנק דיגיטלי מוגבל לעסקאות עד 300 שקלים ללא הקשת קוד סודי. נכון לסוף יוני, 37% מכלל העסקאות בכרטיסי אשראי היו עסקאות חכמות (עסקאות קונטקטלס או עסקאות שבוצעו באמצעות ארנקים דיגיטליים). עוד עולה מהנתונים כי נכון לסוף יוני - שבעה חודשים לאחר כניסת מערכת ה-EMV (כרטיסי חיוב חכמים שבהם מוטמע שבב, לאבטחה מוגברת) לשימוש בהוראת בנק ישראל, למעלה מ-66% מהמסופים בישראל פועלים בטכנולוגיה זו. 52% מכלל העסקאות במערכת התשלומים הלאומית בוצעו במערכת ה-EMV. בסוף חודש יולי צפוי להתבצע השלב השני ברפורמת בנק ישראל לכניסת מערכת ה-EMV, כאשר גם עסקים בינוניים וקטנים יבצעו עסקאות כרטיסי אשראי דרך מסופים בטכנולוגיית EMV. כך שהשימוש בטכנולוגיית EMV צפוי להמשיך לגדול.

המקצועות בהם נדרש מספר העובדים הרב ביותר, ברבעון השני של 2021 היה מלצרים ומוזגים (ברמנים) - עם קרוב ל-15 אלף משרות פנויות בממוצע. במקום השני - מהנדסים (מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול, מכונות) -עם 13.1 אלף משרות פנויות. בשלישי - עובדי מכירות עם 11.7 אלף משרות פנויות, ובמקום הרביעי - עובדי מטבח וניקיון עם קרוב ל-6 אלפים משרות פנויות. כך עולה מניתוח המשרות הפנויות שמפרסמת היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תל אביב היא שיאנית הביקוש לידיים עובדות - עם 38.5 אלף משרות פנויות, נכון לסוף יוני. מדובר בזינוק חד לעומת הרבעון הראשון במהלכו המשק עדיין היה סגור חלקית, אז היה מספר המשרות הפנויות בתל אביב 28.2 אלף. במקום השני מבחינת הביקוש לעובדים נמצא מחוז המרכז (ללא תל אביב) עם 33.6 אלף משרות פנויות. בירושלים מספר המשרות הפנויות עמד בסוף הרבעון השני על 11 אלף, ובכל אזור הצפון (ללא חיפה) על 12.4 אלף משרות. בדרום המצב דומה - בסוף יוני היו חסרות בכל המחוז הדרומי כ-13 אלף ידיים עובדות. הנתונים מדגישים את קשיי המובטלים למצוא עבודה ככל שמתרחקים ממרכז הארץ.

החופש הגדול הגיע ואתרי הנופש והאטרקציות שוקקים והומי אדם, אך ההמולה הגדולה אינה נגמרת בכך. עוה"ד לדיני משפחה מספרים כי החופשה של הילדים מהווה כר פורה לסכסוכים בין זוגות גרושים, ומדי שנה חלה עליה תלולה במספר הפניות לקבלת יעוץ משפטי, כאשר אחת מהסוגיות הנפיצות ומעוררות המחלוקת היא טיסה עם הילדים לחו"ל. "אנו מדברים על עליה של מאות אחוזים במספר הפניות אלי", מציין עו"ד רונן דליהו, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום דיני המשפחה והירושה, שכיהן עד לאחרונה גם כיו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה. לדבריו, עיקרי המחלוקות נסובים סביב סוגיות של האם לאפשר נסיעת ילדים לחו"ל בגלל החשש מפני הקורונה ואיך מחלקים את תקופת הקיץ בין ההורים. גם סוגיית החלוקה בנטל הכלכלי בין ההורים, הוא אומר, מהווה סלע מחלוקת שכיח וכך גם היחס לעבודת נוער - נסיעה עצמאית לאילת של ילדים בגיל ההתבגרות וכו'.