ישיבת הממשלה שתוכננה להתקיים הבוקר התבטלה ותידחה לשבוע הבא. זאת, על רקע אי ההסכמות על חוק הגיוס ועל מודל הפנסיות החדש של צה"ל. אמש הגישו הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס והממונה על השכר קובי בר נתן חוות דעת נוקבת נגד הסיכום שהושג בין רה"מ בנט, שר האוצר ליברמן ושר הביטחון גנץ על הגדלת מספר מקבלי תוספת הרמטכ"ל. השניים מתריעים על כך שאימוץ המתווה של צה"ל יעמיס על תקציב הביטחון 15 מיליארד שקל בעשור הקרוב. זאת, כאשר כבר היום ההתחייבות האקטוארית של צה"ל בגין פנסיה תקציבית עומדת על 360 מיליארד שקל, ורק בשנה האחרונה היא גדלה ב-5%. "הגדלות הרמטכ"ל" הן תוספות אחוזיות לקצבת הפנסיה של גמלאי צה"ל לפנסיה התקציבית לה הם זכאים ושמשולמות כיום לכ-98% מהפורשים מצה"ל. לפי נתוני בכירי האוצר, ההגדלה הממוצעת לגמלאי צה"ל עומדת על יותר מ-9%, כאשר ההגדלה המקסימלית מגיעה לשיעור של 19% לגמלאי. היקף ושיעורי הגדלה אלה ייחודיים לא רק בהשוואה ליתר גמלאי שירות המדינה בהסדר פנסיה תקציבית, אלא גם בהשוואה לגופי הביטחון האחרים.

לפני כחצי שנה הגעתי לרכב באחד הבקרים וגיליתי שארבעת הצמיגים נוקבו. אני לא זוכר שעשיתי משהו רע למישהו, אבל הוא היה רגזן דיו כדי לחזור ולגרום לכך שהבוקר שלי ייהרס. אגב, פעולות נקמה לא תמיד אישיות, לפעמים ונדליזם נגרם לשם הוונדליזם. כך הייתי רוצה לחשוב, אלמלא הרכב שלי היה היחיד שטופל בתוך שורה של רכבים. התחושה הראשונה היא של חוסר אונים, וגם למשטרה לא באמת היה מה לעשות ללא תיעוד. שיטוט ברשת הראה שפתרונות בזמן אמת דלים. אם אין תיעוד ממצלמות הרחוב, ולפעמים גם אם יש, האפשרות היחידה היא מצלמת דרך שמצלמת גם כשהאוטו במצב "שינה". האופציות היו קיימות אבל מעטות - פתרונות יקרים יחסית של 1,500-3,000 שקל. זמן קצר לאחר מכן הושקה ה-Discovery Ds-1050 של ברקום, מצלמת דרך שמצלמת את הרכב מכל צדדיו גם בזמן החניה ועולה בסך הכול 500 שקל.

סיום יחסי עבודה הוא רגע טעון, המביא לידי ביטוי יצרים שונים של הצדדים המעורבים. מטענים רגשיים אלו עלולים להביא לכך שהחלטה עסקית ועניינית על פיטורים או התפטרות - תגרור שרשרת תגובות חריגה, ותהפוך כלי בידי אחד הצדדים לפגיעה בצד האחר: עובד שהתפטר מקבל מכתב מאיים מהמעסיק, שמזהיר אותו שלא לעבוד במקום עבודה מתחרה ובכך לפגוע בעמיתיו לעבודה; עובד שעזב את מקום העבודה שולח אל מנהלו מכתב מאיים בטענה כוזבת להתעמרות, רק כדי לנסות ולקבל הסדר פרישה טוב יותר; או עובדת, שמשיקולי נקמנות על החלטה לפטר אותה, מגישה תלונת שווא על הטרדה מינית שלא הייתה. זה מה שקרה למנכ"ל חברה פרטית, אשר עובדת שלו החליטה להאשים אותו בהטרדה מינית כוזבת, לאחר שהתפטרה ממקום עבודתה. מכתב הדרישה, בו טענה כי הבוס "הטריד אותה מינית", נשלח באמצעות עו"ד וכלל התרעה מפני הגשת תביעה. אלא שבחוסר אחריות (או שאולי במכוון), עורכת הדין של העובדת לא העבירה את המכתב לכתובת הדוא"ל האישית של המנכ"ל, אלא שלחה אותו לכתובת הדוא"ל הכללית של המשרד, בידיעה שדוא"ל שמגיע לכתובת זו מודפס ועובדי החברה נוהגים לעיין בו בעת הגעתם לעבודה. העובדת אף הגישה תלונה למשטרה, וסיפרה לאחד מחבריה במשרד את פרטי האירועים שייחסה למנהל. הפרסומים הגיעו למכריו ומשפחתו של המנכ"ל, ערערו את מצבו הנפשי והחברתי ואף את יציבות משפחתו והזוגיות שלו עם אשתו.

ועד עובדי אלפא הכריז על שביתה כללית בחברות פלאפון ובזק בינלאומי. השביתה, שתתקיים בהתאם להנחיות ההסתדרות וועד העובדים, תכלול את כלל העובדים בשתי החברות, כולל טכנאים. כל מוקדי החברה, כולל שירות ותמיכה, לא יפעלו. לא יתקיימו עבודות ומשמרות לילה, ויבוטלו כל העבודות היזומות. ועד העובדים הודיע כי שירותי הביטחון וההצלה יקבלו שירות במתכונת שבת. בנוסף, החל מהיום ועד להודעה חדשה יחריפו העובדים את השביתה כשבין היתר לא יינתן שירות ללקוחות בזק בינלאומי ו- yesבנקודות השירות, תיעצר העברת תשלומים לספקים ולא ייקלטו תשלומים, ישובש השירות ללקוחות VIP ולקוחות מכרז חשכ"ל, ייעצרו העבודות לשדרוג הרשת ולא יבוצעו התקנות ותיקונים ללקוחות עסקיים בשירותי IT. כזכור, לפני כחודש וחצי הכריזה ההסתדרות סכסוך עבודה בחברות פלאפון ובזק בינלאומי. זאת על רקע סירובה של ההנהלה המשותפת לחברות קבוצת אלפא (פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes) לנהל מו"מ משותף לכלל עובדי הקבוצה כמענה לניסיונות ההנהלה לחשק את העובדים במו"מ, ונוכח השינויים הדרמטיים שמבקשת ההנהלה לבצע. שינויים אלו משליכים על זכויות העובדים ומאיימים על ביטחונם התעסוקתי.

רשת באג מודיעה כי לקוחותיה יוכלו לקבל אשראי דיגיטלי באתר באג ובהמשך בחנויות הרשת. על פי החברה, היא הראשונה לספק שירות שכזה מבין רשתות האלקטרוניקה, במסגרתה ייהנו הלקוחות מפריסת תשלומים רחבה, בהוראת קבע ומחוץ למסגרת האשראי באמצעות הטכנולוגיה של בלנדר. השירות יוטמע בשלב הראשון באתר הסחר של הרשת ובשלב השני יורחב לפריסה ארצית בכל חנויות הרשת. במסגרת השירות יוכלו הלקוחות שיבצעו רכישה בסך של 1000 שקל ומעלה, לקבל פריסת תשלומים רחבה של עד 60 תשלומים באמצעות בלנדר. הפלטפורמה הטכנולוגית המתקדמת של בלנדר יודעת לבחון בתוך שניות בודדות את תמהיל העסקה ולאשרה. היתרון המשמעותי ללקוח הוא היכולת לבצע עסקה גדולה בתשלומים מבלי לפגוע במסגרת האשראי וכל זאת באופן דיגיטלי מלא ללא טפסים ובירוקרטיה. מדובר בחלק ממהפכת ה- BNPL (Buy Now Pay Later) שנמצאת בצמיחה מואצת בעולם ושבלנדר מובילה בישראל באמצעות שירות BlenderPay. השירות מאפשר פריסת תשלומים רחבה מחוץ למסגרת האשראי בנקודות מכירה ובאתרי ה- e-commerce בהם הוא מופיע כבר במסך התשלום בדומה ל- PayPal ומאפשר מימון דיגיטלי בקליק.

צפו: אורן רווח, יו"ר "אסתי לאודר" בישראל, הגיע לאולפן כדי להסביר איך קבוצת החברות התאימה את עצמה בהצלחה למצב, בעזרת טכנולוגיות מתקדמות, שדרוג מערך האונליין ומחשבה מחוץ לקופסה עבור העובדים והצרכנים כאחד

בסבב החיסונים הראשון באו הרשויות המקומיות ופתרו בחוכמה את כישלונה של הממשלה הקודמת. במקום הפחדה וקנסות, הן הציעו חמין, כנאפה, חומוס וכך עודדו את האזרחים להתחסן בחיסון הקורונה. בשפה המקצועית, אותה דחיפה קטנה שנקראת "נאדג'" בהחלט עשתה את שלה. עברו כבר מספר חודשים, ובנקודת הזמן הנתונה במבט בוחן אנחנו מגלים שאותה דחיפה לא עבדה על כולם באותה הצלחה. מדינת ישראל, יחד עם עוד לא מעט מדינות נוספות בעולם, עומדת ומנסה להבין איך מצליחים לגייס את אותה ההסכמה גם ממתנגדי החיסונים. מה הפתרון הפסיכולוגי- כלכלי התנהגותי שהפעם צריך לעשות, כדי לגייס גם את אחרוני הסרבנים למען העולם הבריא. ריצ'רד תיילר - כן, אותו אחד שנפגשנו איתו פה בעבר, הוא מחלוצי הכלכלה ההתנהגותית. פרופסור יהודי אמריקאי זוכה פרס נובל לכלכלה, הוא זה שהמציא את תיאורית הנאדג' (דחיפה קטנה). תיילר, שעוקב באדיקות כמו כל כלכלני ההתנהגות בנעשה בעולם בזמן המגפה, מבין שהעולם במצוקה ושהנאדג' שלו עבד נהדר על הרוב, אבל לא על כלל האוכלוסיה. תיילר כתב השבוע בעצמו מאמר בניו יורק טיימס בנושא שכנוע המתנגדים, והודה שהנאדג' עובד טוב יותר על אלה שמסכימים לחיסון מראש.

ההתנגשות של חברות הקנאביס עם הרגולציה המקומית ממשיכה במתקפה חריפה על הצעד שבו התגאו שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, ושר הבריאות, ניצן הורביץ, רק לפני מספר ימים, עת אושר חוק ההסדרים, אליו הכניסו את נושא ייצוא הקנאביס הרפואי. איתי רוגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בזלת פארמה, המחזיקה במפעל הקנאביס הגדול בישראל, אמר בכנס קנאביס של איגוד החברות הציבוריות ומשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, כי "הייצוא, כפי שהוא נוכח בחוק ההסדרים, לא באמת מאפשר ייצוא. בנוסף, בואו נודה בזה - אף אחד לא מחכה לתוצרת הישראלית". רוגל הוסיף: "הרי לא נצליח להתחרות ברמת המחירים של התוצרת שמשווקת מקולומביה. כך שכיום, צריך לחפש דרכים אחרות להתמודד עם ההתפתחות האיטית של התעשייה, שנובעת מאופן עבודת הרגולציה הישראלית. הפוליטיקאים שוכחים שהחטא הקדמון נולד אצלם, ולא בתעשייה". ניר סוסינסקי, מבעלי השליטה בחברת הקנאביס הרפואי הציבורית 'טוגדר פארמה', הוסיף, כי "שוק הקנאביס התכונן לייצוא כבר ב-2019. היה חלום מאוד גדול. כיום, אנו נוטים יותר לשוק הישראלי, שרק יילך ויגדל, במיוחד לאור הלגליזציה המסתמנת. שמדברים על לגליזציה השאלה היא הרי לא אם, אלא מתי. וזה כבר מגדיל את השוק המקומי לכ-7 מיליארד שקל בשנה, מכ-900 מיליון שקל עד 1 מיליארד שקל היום".