ולכאורה עסקנו בשלנו: במכתב נרגש לשגריר ארה"ב בישראל, פנו מוסדות וארגונים מהארץ, ביניהם יד ושם וביה"ח תל השומר, בבקשה שלא יוטלו סנקציות על רומן אברמוביץ, תורם נדיב, תושב ישראל, הבעלים של צ'לסי ומקורבו של פוטין. הנהלות הארגונים הללו חוששות קודם כל לעצמן ולתרומות הנדיבות שעלולות להפסיק לזרום אליהם. אברמוביץ' לא חיכה למכתב התמיכה, וכמו אוליגרכים האחרים המקושרים לנשיא רוסיה, שנמצאים על הכוונת של מדינות המערב במסגרת הסנקציות הוא מיהר והעביר את קבוצת הכדורגל שלו, אלופת הצ'מפיונס ליג, לנאמנות - כדי שלא תחולט ותיפגע, כמו יתר נכסיו ונכסי חבריו באירופה וארה"ב. הפגיעה במקורביו של פוטין, היא רק אחת מאחת מהדרכים שבהן נוקט המערב כדי לגרום לנשיא הרוסי להפסיק את הפלישה לאוקראינה, בנוסף לסנקציות אחרות, שרובן, כך לפי המומחים עמם שוחחנו, לא רק שלא פוגעות בו בעוצמה הנדרשת כדי שיחזור בו מהמהלך התוקפני, השפעתן לעיתים שולית. ד"ר ג'ניפר שקבטור, יועצת לבנק העולמי לענייני מזרח אירופה, ומרצה בכירה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, באוניברסיטת רייכמן, אומרת שגם פוטין עצמו ושר החוץ שלו, סרגיי לברוב, הם חלק מהסנקציות הפרסונאליות. "חוץ מהקפאת נכסים", אומרת ד"ר שקבטור, "שכבר ראינו בפלישה לאי קרים ב - 2014, הכוונה היא לאסור על כניסה למדינות שמטילות אותן וזה פוגע באליטה שמקיפה את פוטין ואוהבת לחיות ולהחזיק בתים במדינות באירופה. הנכסים פחות מטרידים אותם, כי כמו שעשה אברמוביץ', סביר להניח שהם יעבירו אותם לנאמנות או לידי אחרים". ד"ר אלכס קומן, מרצה ליצירת ערך מהאקדמית תל אביב יפו, קובע שהתגובה המערבית היא אימפוטנציה במיטבה. "אני בטוח שאף חייל בנאט"ו לא יקבל 'חתך נייר' באצבע בגלל אוקראינה וגם הסנקציות הכלכליות לא יפגעו במי שבאמת צריך, אלא באזרח הרוסי הקטן, שגם ככה אין לו מה לאכול. מאז משבר חצי האי קרים ב- 2014, היו לנאט"ו שמונה שנים להיערך למלחמה הזאת, אבל הם לא עשו כלום, בזמן שפוטין תכנן את המתקפה הבאה היטב".

המעבר העולמי לכלי רכב המונעים באמצעות חשמל הולך ומתרחב, ובתעשיית הרכב יש את החברות שמסתכלות על השלב הבא - הנעת מימן לכלי רכב חשמליים. כלמוביל, בזן וסונול חתמו על הסכם שיתוף פעולה ראשון בישראל, ליישום טכנולוגיית ייצור חשמל ממימן באמצעות תאי דלק ושימוש במשאיות חשמליות. במסגרת ההסכם בין החברות בזן תייצר את המימן, סונול תקים את תחנות התדלוק לאספקת המימן וכלמוביל תעלה על כבישי ישראל את משאיות תאי הדלק מתוצרת יונדאי. כחלק מההסכם יוסיפו סונול ובזן משאיות המונעות במימן לצי הרכב שלהן, ומתחייבות ליישום המהלך כבר ברבעון השלישי של 2022. פיילוט משאיות המימן של יונדאי הוכרז כבר בראשית שנת 2021, אז הצהיר אדווארד לי, סגן נשיא בכיר ביונדאי כי ישראל תהייה הראשונה לשלב משאיות מימן מחוץ לאירופה. אז הצפי היה שהן ייכנסו לשימוש עוד בשנה שעברה, אולם המועד נדחה לשנה הנוכחית. מבחינת יונדאי, ישראל היא "בטא סייט" אופטימלי למשאיות אלו בשל תנאי הדרך המגוונים, תנאי הכביש ומזג האוויר בה.

לו היה ננקט צעד שכזה נגד מדינה מערבית, הרי שהמבוכה שהייתה נגרמת לה נוכח הפגיעה באזרחיה, הייתה רבה. למרות זאת, נדמה שהצעד הדרמטי הבא ישפיע אך במעט על כלכלת רוסיה: השעיית כרטיסי האשראי של מספר בנקים מובילים במדינה משירותי התשלום של גוגל ואפל, בעקבות הכרזת הסנקציות נגד רוסיה. משתמשי האפליקציות שמחזיקים בכרטיסי אשראי שהונפקו על ידי בנקים מובילים ברוסיה, גילו שהם אינם יכולים להשתמש עוד בגוגל פיי ובאפל פיי באמצעות הכרטיסים.

משרד האוצר מפרסם את סקירת ענף הנדל"ן למגורים לחודש דצמבר האחרון, ממנה עולה כי בחודש דצמבר נרשמה ירידה חדה במספר העסקאות, שהסתכם ב-11.8 אלפי דירות, זאת בעקבות כניסתה לתוקף של העלאת מס הרכישה על המשקיעים. כאמור, בהשוואה לחודש נובמבר ירד מספר העסקאות ב-35%, אך גם בהשוואה לחודש דצמבר 2020 נרשמה ירידה של 12.5%. בניכוי העסקאות במסגרת "מחיר למשתכן" הסתכם מספר העסקאות בשוק החופשי ב-10.2 אלפי דירות, ירידה של 40% בהשוואה לנובמבר וירידה של 13% בהשוואה לדצמבר 2020. באוצר מסבירים שמי שהובילו את הירידה ברכישות בחודש דצמבר היו המשקיעים, כאשר סך הדירות שרכשו עמד על 1.2 אלף דירות בלבד, ירידה חדה של 82% בהשוואה לרמה החריגה בגובהה שנרשמה בחודש נובמבר, טרם העלאת שיעור המס. בהשוואה לדצמבר 2020 זוהי ירידה חדה גם כן בשיעור של 52%. כשיעור מסך העסקאות עמד משקל המשקיעים על 10.4% בלבד, ירידה של 8.5 נקודות אחוז בהשוואה לדצמבר 2020 וירידה חדה של 25.5 נקודות אחוז בהשוואה לחודש נובמבר האחרון.

בשנתיים של הקורונה נכנסו לשוק לא-מעט סוחרים פרטיים חסרי ידע וניסיון, שחלקם הוטעו והפסידו כסף רב. ממדי הנזק מתחילים להתגלות עכשיו, ואיתם גם הצורך לחזור ליסודות ההשקעה בשוק ההון

חברות הביטוח הישראליות העוסקות בביטוח נוסעים, נקטו בצעד יוצא דופן כדי להושיט סיוע למבוטחיהן ולישראלים אחרים הנמצאים בסכנה כתוצאה מהפלישה הרושית לאוקראינה. הראשונה להגיב הייתה הראל ביטוח ששיגרה בסוף השבוע צוות חילוץ לגבול אוקראינה בניסיון לחלץ את מבוטחיה. החברה אף פרסמה מספרי חירום אליהם יכולים לפנות מבוטחיה אשר נמצאים באיזור לא בטוח. הראל פרסמה את מספרי הטלפון הבאים ליצירת קשר: 03-7547030, או במשלוח הודעת וואטסאפ למספר 052-754-4589. אחד מחברי צוות החילוץ, ליאור ליפשיץ, אמר: "הגענו לכאן כיוון שחומרת האירועים לא מאפשרת להמתין לפניות של מבוטחים ולכן רצינו להגיע כמה שיותר מהר. לאור המורכבות, בעיות התקשורת והתחבורה הצפויה החלטנו לקדם צוות מחלצים לקו הגבול. אם יש מבוטחים שלנו בתוך אוקראינה שנמצאים במצוקה וזקוקים לסיוע ביציאה מהמדינה, הם יכולים לפנות אלינו באופן מיידי במספרי הטלפון שפרסמנו. בהראל מבוטחים 200 סטודנטים ישראלים שלומדים באוקראינה. אנחנו מניחים שרובם חזר כבר לישראל אך אנו מנסים ליצור איתם קשר על מנת לראות אם מי עדיין נמצא באוקראינה וזקוק לסיוע. בשל בעיות תקשורת נקודת המוצא שלנו היא שיש מבוטחים שלא שמתקשים ביצירת קשר. יש אירוע אחד שבו כבר סייענו במספר אירועי הוצאת ישראלים מאוקראינה ולשמחתנו הם הסתיים בשלום".

זה היה באוויר, ולאחר שלושה ימי לחימה הגיעו מדינות המערב להסכמות על הטלת הסנקציה החריפה מכולן על רוסיה: ניתוק בנקים רוסיים (לא כולם) ממערכת ה-Swift, האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית. המשמעות היא שכספים לא יוכלו לזרום מתוך המערכת הפיננסית הרוסית ואליה. בהחלטה תמכו האיחוד האירופי, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה וארה"ב שתחילה התנגדה.

היום (ראשון) מצוין ברחבי הגלובוס יום התות הבינלאומי. כן, יש יום כזה והוא נחגג בקהילות חובבי האוכל הגדולות והמוכרות בשמחה ובצבעוניות רבה. פרי השדה האדום והנחשק, הפך בשנים האחרונות לענף משגשג בתחום החקלאות בארץ עד כדי פיתוח זנים ייחודים, שהותאמו להעדפות ולדרישות של קהל הצרכנים הישראלי. כמו-כן, בעשור האחרון כמעט ולא מתבצע ייצוא של פירות התות אל מעבר לים, בין היתר בגלל עליית המחירים שנרשמה בענף. במשך שנים רבות ייצאה ישראל תותים מזנים שפותחו בארץ לאירופה, בפרט לבריטניה, אלא שהעסק הפך להיות פשוט יקר מדי עבור האירופאים. מאז, החלו החקלאים להשקיע את מאמציהם בישראלים. בארץ מצויים כיום בין 4,000-4,500 דונם של שדות גידול תות, כמחצית מהם מרוכזים בקדימה, קלנסווה, עין שריד וגאולים. חוות גידול נוספות פזורות בדרום השרון, בין היתר בצופית, גבעת ח"ן והוד השרון. כ-90 אחוזים מהשטחים הם שדות חקלאיים פתוחים, בשאר מגדלים את תותי השדה על גבי מצע המנותק מהקרקע. הממוצע השנתי של תוצרת היבול בארץ מסתכמת בכ-24 אלף טון (עונת תות השדה נתחמת בין נובמבר למאי), הנחלקים בין כ-150 מגדלים חקלאיים רשומים. כל מגדל מטפח בשדותיו כארבעה זנים שונים של פרי התות והמחיר הממוצע לקילו עבור החקלאי עומד על כ-16 שקלים.