בראשית היתה רשת האינטרנט WWW, שבה מי שהיה לו מספיק כסף ואמצעים טכניים יכול היה לרכוש דומיין ולפתוח אתר משלו. אחריה הגיע הווב 2.0, שאפשר למשתמשים להעלות תוכן אל פרופילים אישיים ברשתות החברתיות ללא החסם של קניית דומיין. הרשתות שהפכו לשער הכניסה אל האינטרנט עבור רבים צמחו לחברות ענק וקבעו את הטון של מה שקורה ברשת. ועתה, אנו צופים אל האופק ורואים בו את הווב 3.0 - הגרסא הבאה של האינטרנט. החזון הזה נמצא בימים אלה בהתהוות ואנחנו לא יודעים עדיין איך בדיוק הוא ייראה. אבל ברור לכל מי שעוסק בכך שיהיה מדובר ברשת מבוזרת ושוויונית שגם תציע למשתמשים חוויה רב חושית כוללת. בגרסתו הבאה, האינטרנט ייצא משליטתן של חברות הטכנולוגיות או ממשלות ויהיה בעצם שייך לנו - המשתמשים. לאחרונה, השתתפתי והופעתי בכנס NFT Connect שהתקיים בפיניקס, אריזונה. זו הייתה חוויה מדהימה ואני שמחה שהתאפשר לי לחלוק את התובנות שלי עם הקהל וללמוד מאחרים בתחומי הNFT, הקריפטו והמטברס. אחד הפאנלים המרתקים שדיברתי בהם, עסק בהצטרפות של עסקים ויחידים לווב 3.0. אין לי ספק שהכניסה לעולם החדש הזה יכולה להיות מאיימת, היות ומדובר בתחום חדש עם הרבה טרמינולוגיה פנימית. אלה טכנולוגיות הדורשות מכולנו ללמוד מונחים חדשים ולהפתח לקונספטים שלא ידענו שהם קיימים קודם. אולם ככל שתקדימו להצטרף לתנועה הגוברת אל עבר החזון החדש שנפרש לפנינו, כך תרוויחו. כדי לעזור לכם להתמצא בעולם החדש הזה הנה כמה תשובות לשאלות נפוצות על הווב 3.0:

מייסד ומנכ"ל Dell Technologies מייקל דל, הודיע על תרומה של 15 מיליון דולר לתמיכה בארגונים הפועלים באוקראינה ומסייעים בטיפול רפואי ובעזרה לפליטים האוקראינים. בין הארגונים גם הסוכנות היהודית והג'וינט שנמצאים כבר מספר שבועות בשטח ומסייעים למיליוני פליטים אוקראינים מגיוס ציוד בסיסי למשפחות שברחו מבתיהם, דרך סיוע במציאת מקומות מקלט ועד עזרה בהעלאת פליטים רבים לישראל. התרומה תיעשה באמצעות הקרן של מייקל וסוזאן דל. "החדשות מאוקראינה קודרות. זה בלתי מתקבל על הדעת לראות את המשבר ההומניטרי המתגלגל ואת הנסיבות הנואשות העומדות בפני ילדים ומשפחות. ראינו משפחות באוקראינה עוברות קשיים בלתי נתפסים, כולל אובדן משאבים בסיסיים וטיפול רפואי ונאלצים לברוח מבתיהם כשילדים ונשים מופרדים משאר המשפחה. אנו מרגישים צורך להתערב ולעזור לארגונים בשטח המספקים סיוע למשפחות", כך נכתב בעמוד הקרן הייעודי לתמיכה באוקראינה.

ענף הצעצועים שבאיגוד לשכות המסחר מפרסם את הצפי לקראת פורים השנה ומחירי התחפושות המבוקשות. לדברי מאיר קלוגהפט, יו"ר ענף הצעצועים באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל שחק-נא: "בעקבות נגיף הקורונה, אנו עדים לשתי תופעות מרכזיות, הראשונה: פיגור גדול באספקת תחפושות ואביזרים מסין בייבוא אישי, והשני עלייה מטורפת במחירי ההובלה הימית ובמחירי חומרי הגלם. נתח התחפושות ואביזרי פורים מוערך בכ- 15% מכלל מכירת הצעצועים בשנה והיקף המכירות עומד על כ- 200 מיליון שקל. מחירי התחפושות הממותגות נעים בין 150 שקל ל- 300 שקל. אולם, ניתן גם להשיג תחפושות לילדים במחירים זולים משמעותיים"

שרי האוצר והחקלאות, אביגדור ליברמן ועודד פורר יכריזו בבוקר על ביטול מכסי המגן על יבוא פירות וירקות לישראל. הצעדים שזכו לכינוי "הרפורמה בחקלאות" נוגעים לאחד הנושאים הטעונים שעל שולחנה של הממשלה הנוכחית כמעט מיום הקמתה לפני כתשעה חודשים. הם היו אמורים להיכלל בחוק ההסדרים של תקציב 2022, אך לאחר לחץ כבד שהפעילה השדולה החקלאית בכנסת, שלה נציגות גדולה גם בקרב חברי הקואליציה, הוחלט כי הנושא יוסדר בשלב מאוחר יותר. כדי לבחון את הסוגייה הוקמה ועדת מומחים בראשות רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה, אך ארגוני החקלאים סירבו לשתף איתה פעולה והמשיכו להתנגד התנגדות גורפת לרפורמה. אמש הגישה הוועדה את מסקנותיה, שקבעו כי הקמעונאים (רשתות המזון) אינם אשמים בפערי התיווך. מאחר שכך החליטו ליברמן ופורר להעביר את הרפורמה בצורת צווים המורים על ביטול מידי של המכס על ייבוא פירות וירקות.

הוועדה הממשלתית לבדיקת מחירי הירקות והפירות בראשותו של מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא, הקרויה גם "ועדת פערי התיווך", תגיש הערב את מסקנותיה לשר החקלאות. על פי הידוע, הוועדה תקבע שטענת ארגוני החקלאים, לפיה מחירי הירקות הפירות עולים בגלל פערי התיווך שגובים הסיטונאים ורשתות השיווק - הקונים את התוצרת מהחקלאים בזול ומוכרים ביוקר - אינה נכונה. אייל רביד, בעלי רשת "ויקטורי" אומר לוואלה: "במשך שנים חטפנו מהחקלאים האשמות שווא ופה, בפעם הראשונה גוף ממלכתי אומר - די, תעצרו את זה". עוד מעט נחזור לאייל רביד שיש לו בטן מלאה על הדרך שבה הוצגו הוא ועמיתיו על ידי הלוביסטים החקלאיים, אבל קודם כל כמה מספרי אמת: מניתוח הנתונים שהובאו בפני ועדת פערי התיווך, עולה כי 60% מהעלות לצרכן משולמת לחקלאים, 25% לרשתות או לחנויות ו- 15% לסיטונאי שמתווך ביניהם. במקרים שבהם נמכרת התוצרת ישירות לקמעונאים, 65% מהעלות לצרכן מקבל החקלאי ו- 35% לרשתות השיווק. הרווח הנקי של הקמעונאים ממכירת פירות וירקות עומד על כ- 4.5% בלבד, כמו בחו"ל - ולא כפי שטענו החקלאים, שבעלי הסופרמרקטים עושקים אותם ומתעשרים על חשבונם. בשנה האחרונה התייקרו מחירי הפירות והירקות ב - 2.2% לפי מדד המחירים לצרכן, ומ- 2010 זינקו המחירים ב- 30% במדד מחירי המזון ובכ- 15% במדד המחירים הכללי.

זיו בלפר, התמנה לחבר בהנהלה הבכירה של חברת התוכנה הבינלאומית PTC. זיו, שמשמש כמנהל מרכז הפיתוח של PTC בישראל וסגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של החברה נמנה מעתה עם הנהלת החברה הבכירה. במסגרת זו יהיה שותף להובלת החברה הגלובלית. זיו, בעל תואר שני בהנדסה מהטכניון, ימשיך לנהל את PTC ישראל בנוסף לניהול מערך הפיתוח של כל קווי מוצרי החברה המפותחים במרכזי הפיתוח של החברה ברחבי העולם.

בעוד רוכשי המכוניות הפרטיות החדשות והמשומשות מסתכלים בתדהמה על מחירי כלי הרכב המאמירים, בכל הנוגע לעולם התעופה הפרטית - הקרם דה לה קרם של עשירי העולם - המספרים הגדולים שמגלגלת התעשייה הזו מכניסים את הכל לפרופורציה. "הביקוש מרקיע שחקים" אומר לוואלה! גל פלג, הבעלים של חברת JETSETTER המתמחה ברכישה, מכירה וניהול של ציי מטוסים פרטיים בכל העולם. "ביחס לתקופה שלפני הקורונה, בה עמדו כ-14.5% מצי המטוסים הפרטיים בעולם העומד על כ-22 אלף כלי טיס למכירה, כיום מדובר על 3% בלבד. המצב כה קיצוני, שכיום כמעט כל מטוס ואפילו דגמים ישנים שבעבר היה קשה מאד להיפטר מהם, זוכים היום לעדנה ונמכרים במחיר של פי 2 או 3 ממחירם לפני שנתיים". וכאשר מדובר במחירים של מטוסים פרטיים, מדובר בגזרת המחירים שנמצאים עמוק בתחום הדימון הפרוע ביותר. כך למשל, מחירו של מטוס הפאלקון X10 מתוצרת דאסו הצרפתית המופיע בתמונות המצורפות וטרם נכנס לייצור סדרתי צפוי להתחיל ב-74 מיליון דולר. מחירו של הפאלקון X8 הנוכחי מתחיל ב-62 מיליון דולר.

עובדי נמל הדרום התאגדו בהסתדרות. היום הושלם מהלך התארגנות של העובדים והעובדות בנמל הדרום החדש שממוקם באשדוד, ופעילותו החלה לפני מספר חודשים. יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי, ויו"ר מרחב אשדוד בהסתדרות חיים שייב - הודיעו על כך למנכ"ל הנמל אייל ברוך. מהלך ההתאגדות קרם עור וגידים על רקע רצונם של עובדי נמל הדרום להבטיח את עתידם התעסוקתי ולדאוג לשיפור זכויותיהם. המטרה כרגע היא להיכנס למשא ומתן עם ההנהלה, לקראת חתימה על הסכם קיבוצי ראשון בנמל. נמל הדרום הוקם כחלק מתוכנית כוללת של משרד התחבורה, משרד האוצר וחברת נמלי ישראל, לתת מענה לצורכי המשק בתחום הסחר הימי, הגידול בממדי האוניות וכדי לחזק את כלכלת ישראל התלויה בשעריה הימיים כיום.