הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
10/04/22 13:41
10.77% מהצפיות
מאת וואלה!
מחר יכריז נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על העלאת הרבית בישראל לרמה של 0.25% או אולי אף 0.5%. פעמים רבות הציבור אינו ממהר לקשור בין הצעד הזה, שלכאורה מובן רק לאנשי כלכלה, לבין מצבו הכספי, לכן נשתדל לתת כמה דגשים שעשויים לשפוך אור על הרלוונטיות של הצעד להתנהלות הכלכלית של כל אחד מאתנו. ראשית, קצת כמו מחירי הנדל"ן או האינפלציה, גם כאן מדובר בתופעה עולמית שישראל היא רק חלק ממנה (בהבדלים שתכף נפרט). חלוצת העלאות הרבית בין מדינות המערב הייתה בריטניה, שהייתה הראשונה להכריז על מלחמה באינפלציה באמצעות רבית גבוהה. בישראל חיכו, כמו בלא מעט תחומים אחרים, לראות מה יעשו האמריקאים - ורק אחרי העלאת הרבית המרכזית על ידי ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, החליטו לפעול גם כאן, זאת על אף שכלכלנים גרסו כי ניתן וצריך היה להעלות את הרבית במשק הישראלי עוד קודם, ללא קשר לצעדי הנגיד האמריקאי. אם צריך ללכת להכללה הרחבה ביותר, אזי אפשר לומר כי גל האינפלציה הנוכחי הגיע בשל מפגש בין כסף זול, שמטבע הדברים מגביר את הביקושים, לבין היצע בחוסר - בעיקר כתוצאה מהשפעותיה ארוכות הטווח של הקורונה על הייצור ותעריפי ההובלה. כשהציבור מוכן לשלם יותר, המחירים עולים. מגפת הקורונה פקדה את העולם לאחר שזה עוד ליקק את פצעי המשבר הכלכלי של שלהי 2008. כדי לתמרץ את העסקים ולהגביר את הצריכה, ירדה הרבית במדינות המערב לשפל חסר תקדים. "לסגור" כסף באפיקי השקעה נושאי רבית הפך אטרקטיבי פחות ופחות - והיו אף מדינות ומוסדות פיננסים שהציעו רבית שלילית: לא רוצה לבזבז את הכסף שלך? נהדר: סגור אותו אצלנו וקבל פחות בעוד כמה שנים... הרבית הנמוכה הצליחה להעלות את הצריכה הפרטית במקומות רבים, אבל הסחורה הייתה בשפע: המפעלים (בעיקר בסין) עבדו שעות נוספות בכדי לספק את הביקוש, פלטפורמות הסחר לא ידעו כבר מה לעשות עם הכסף - ואז הגיעה הקורונה. הביקוש נשאר בעלייה, אבל הייצור נעצר כליל, הואט או נהיה יקר יותר (כשבצד אחד שלו נמצאים חומרי הגלם ובצד השני השינוע). המצב הזה הביא לזינוק אינפלציוני. בישראל נשבר שיא של כמה שנים, אבל באופן יחסי "יצאנו בזול", כי אצל האמריקאים למשל, זינקה האינפלציה לשיא של 40 שנה.
10/04/22 16:54
10.77% מהצפיות
מאת וואלה!
יקבי כרמל וחברת כלל תעשיות ומשקאות המחזיקה 30% מחברת יפאורה תבורי, הודיעו היום כי חתמו על הסכם מיזוג, לפיו יקבי כרמל תתמזג לתוך כלל תעשיות ומשקאות הציבורית, על דרך של החלפת מניות. יקבי כרמל תירכש על ידי כלל תעשיות ומשקאות תמורת הקצאת מניות בכלל תעשיות ומשקאות לבעלי המניות של יקבי כרמל. עם השלמת המיזוג, שם החברה הממוזגת הציבורית ישתנה מכלל תעשיות ומשקאות ליקבי כרמל. לחברה הממוזגת יהיו שתי אחזקות עיקריות: פעילות היין של יקבי כרמל, וכן אחזקת מיעוט 30% מחברת יפאורה תבורי. מנכ"ל החברה הממוזגת יהיה מנכ"ל יקבי כרמל טרם השלמת העסקה, נדב ארנס ארד, והיו"ר של החברה הממוזגת יהיה גלעד הלוי, יו"ר יקבי כרמל טרם השלמת העסקה (אחד השותפים בקרן קדמה שהיא בעלת השליטה ביקבי כרמל).
10/04/22 18:05
9.23% מהצפיות
מאת וואלה!
רשת הנעליים ALDO מציגה קולקציות חדשות כאשר הדגש שהושם בעיצוב הדגשים הוא על נוחות וגמישות. מעבר לסגנון הנעליים, העיצוב האופנתי, הצבעים והמחיר, חשוב לא פחות, שהנוחות תהיי מקסימלית. כולנו שמענו את האג'נדה המפורסמת "את הכי יפה כשנוח לך!" אך עד כמה זה משמעותי ומשפיע על מהלך הערב כשאת נועלת נעל עקב יפה, אופנתית וגם נוחה? זה בדיוק מה שניסינו לבדוק:
10/04/22 13:52
7.69% מהצפיות
מאת וואלה!
בעוד שבוע נציין את ליל הסדר סביב שולחן חגיגי. אם אתם מתארחים ומחפשים מתנה קצת אחרת, יש לנו כמה הצעות מעניינות: מפריטים לשדרוג האווירה בבית, למתנות מקוריות וגם כאלו שעושות טוב על הלב על ידי שיפור חייהם של מי שזקוקים לכך באמת
10/04/22 09:31
6.15% מהצפיות
מאת וואלה!
המכללה האקדמית כנרת, בשיתוף פעולה עם מלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, השיקו ברביעי האחרון במסגרת קוקטייל חגיגי שנערך במלון התל-אביבי, את תכנית העתודה הניהולית ללימודי מלונאות ותיירות, המתקיימת באישור התאחדות בתי המלון. מטרת תכנית העתודה הניהולית היא לעודד צעירים, רבים ככל האפשר, להשתלב בענף התיירות שספג אבדן כח-אדם משמעותי בשנים האחרונות, בשל מגפת הקורונה, וכך להחזיר את הענף לתפקוד מלא. מלון דיויד אינטרקונטיננטל התחייב לספק לסטודנטים, עוד במהלך לימודיהם, עבודה במלון. בין הנוכחים שהגיעו לקוקטייל ההשקה: מיקי לב מנכ"ל המכללה האקדמית כנרת, דיויד כהן מנכ"ל מלון דיויד אינטרקונטיננטל, יעל דניאלי מנכ"לית התאחדות בתי המלון, וטלי רז-גינוט סמנכ"לית השיווק של המלון.
10/04/22 10:51
6.15% מהצפיות
מאת וואלה!
גדר ההפרדה גרמה בעבר ללא מעט ויכוחים ודיונים. היו לה מתנגדים מימין, שראו בעצם שרטוט של מעין גבול על "קווי 67" בבחינת ויתור על חלום ארץ ישראל השלמה, והיו לה מתנגדים משמאל שטענו שהיא מקפחת את זכויות האדם של הפלסטינים. בין אלה לבין אלה ניצב, ככל הנראה, הרוב הגדול של אזרחי ישראל, שלא שש לכלוא את הפלסטינים, אבל נחרד לנוכח פיגועי הטרור שהשתוללו בישראל של לפני כעשרים שנה, בתקופה המכונה "האינתיפאדה השנייה". במילים אחרות: הקונצנזוס הוא שהגדר הצילה חיים של (לפחות) מאות ישראלים. והנה, בעוד רוב הישראלים סבורים שהגדר עודנה מגינה עליהם (רובנו חוזה בה בנסיעה לאורך כביש שש או בפאתי ירושלים), מסתבר שלא מדובר עוד בגדר, כי אם במסננת: עשרות אלפי(!) שוהים בלתי חוקיים נכנסים דרך הפרצות הרבות שבה, כמעט כולם כדי לשבור שבר ולהתפרנס, מקצתם כדי לחרוש רעה, עד כדי ביצוע פיגועים של ממש - כפי שהתוודענו אליהם בשבועות האחרונים. בואו נחזור מעט בזמן לימים שבהם הוקמה הגדר. חלק מהתוואי נפסל על ידי בג"ץ לאחר שניתק כפרים פלסטינים מעורקי תחבורה ראשיים, שטחים חקלאיים ומקורות פרנסה אחרים. איזה צעקות קמו אז על בג"ץ שמתיר לכאורה את דמם של יהודים בשם זכויות האדם של הפלסטינים! אך הנה, חלפו רק כמה שנים מאותו דיון ציבורי, ומתברר שמי שפורצים את הגדר לרווחה (גם אם לא במו ידיו אלא בהעלמת עין) עבור מי שהופכים עם חצייתה לשב"חים, הם צבא ההגנה לישראל ומנגנוני הביטחון שלה. האם הצבא מנהל כאן מדיניות עצמאית ואולי אף מנוגדת לזו של ממשלת ישראל? ואם לא כך הוא, מדוע לא מגדילים את מכסות העבודה של הפלסטינים, בסמכות וברשות, בעוד הגדר נותרת סגורה כמעט הרמטית (עד כמה שניתן כמובן)?
10/04/22 11:01
6.15% מהצפיות
מאת וואלה!
קבוצת כלמוביל רוכשת את חברת אנרפוינט הישראלית, המתמחה באנרגיה סולארית, זאת במסגרת אסטרטגיית הקבוצה להרחיב את פעילותה לתחומי האנרגיה המתחדשת. העסקה כפופה להתקיימות תנאים מתלים, ובכללם קבלת אישורים רגולטוריים ככל שנדרש. במסגרת ההסכם תרכוש כלמוביל 100% מחברת אנרפוינט, מחלוצות תחום האנרגיה המתחדשת בישראל, עם ניסיון של למעלה מ- 12 שנים בתחום פתרונות האנרגיה הסולארית למגזר הביתי והמסחרי. החברות יפעלו בסינרגיה מלאה ושיתוף פעולה על מנת להצמיח את פעילות אנרפוינט כמובילת שוק בתחום האנרגיה המתחדשת ועל מנת לייצר זרוע פעילות של כלמוביל בתחום האנרגיה הירוקה בישראל.
10/04/22 11:51
6.15% מהצפיות
מאת וואלה!
גל האנרגיה הירוקה שהיכה במסכי הבורסה בתל אביב עם פרוץ הקורונה, נסוג בחודשים האחרונים אל עבר מערבולת אדומה של ירידות שערים, ששאבה כ-6.2 מיליארד שקל משווי חברות פיתוח טכנולוגיית האנרגיה הנסחרות בבורסה בתל אביב (ראו טבלה) במהלך השנה וחצי האחרונים. המשקיעים, כך נראה, איבדו את אנרגיית ההשקעה בחברות שבתחום, לאחר שהאחרונות לא הצליחו לייצר הכנסות משמעותיות ומאחר שזרקור ההשקעות הוסט מחברות הצמיחה, עם חזרת פעילות הכלכלות לשגרה. תוצאותיהן הכספיות של 7 החברות הבולטות הפועלות בתחום, שנבחנו על ידי וואלה! כסף, לא מעודדות, ומציגות המשך הכנסות יחסית זניחות לשנת 2021, אם כלל קיימות, לצד העמקת ההפסדים, אצל רובן. מתוך ה-7 רק מפתחת סוללות המתכת-אוויר פינרג'י, הצליחה לצמצם את הפסדיה, שעמדו על כ-52 מיליון שקל לשנת 2021, לאחר שהצליחה לצמצמם בכ-52.7% לעומת ההפסד שחוותה בשנת הכספים הקודמת.