בעונתה התשיעית, הרמה הבינונית של החיים זה לא הכל כבר לא מכעיסה, אלא מעוררת אדישות וגעגועים לטלוויזיה רעה באמת. אודי הירש קומדיית מצבים

למרת הפמפום המוגזם של מורשת רבין, ילדי ראש הממשלה עשויה היטב, משוחקת לא רע ובעלת פוטנציאל רב. לילך וולך מנהיגה, לא סחבק

אם פגעתי במישהו הבוקר, אני מתנצל בכנות, אומר כעת הבמאי הדני שהצהיר במסיבת עיתונאים בקאן כי הוא נאצי, וכינה את ישראל קוץ בתחת

מבחן הזמן לא עושה חסד עם גן העדן של ארנסט המינגוויי וגם לא עם חדשנותו המינית, אבל גם 50 שנה אחרי מותו - זה עדיין המינגוויי

די גיי שאדו חוזר לעצמו, קאט קופי בדרך לכאן והמוזיקה של האנשים הכי שחורים בעולם - הכל בקאסט השבועי שמסכם את השירים החמים של הרגע ברשת

הבמאי לארס פון טרייר עורר את השערוריה התורנית בפסטיבל קאן והוסיף גם: אני מבין את היטלר, אני קצת מזדהה איתו

אחרי ש-Born This Way, האלבום המצופה של גאגא שוחרר להאזנה באנגליה, פורסמו ביקורות ראשונות וחיוביות למדי: היא פוגעת כמעט תמיד בנקודה

הפדיחות של מל גיבסון נשכחו בהקרנת החיים הכפולים של וולטר ומפינלנד הגיע הסרט הכי טוב בתחרות הרשמית בפסטיבל עד כה. אבנר שביט מדווח מהריביירה