מאות אמנים, יוצרים, אנשי הפקה וטכנאים מחו בתל אביב נגד תוכנית שר התקשורת לקצץ באופן נרחב בתקציב התאגיד: "את העגלה המלאה אפשר לקיים רק בשידור ציבורי, נקי מהשפעות מסחריות ופוליטיות. הציבור איתנו". בסיום הכנס החלה צעדת מחאה, והמפגינים חסמו את רחוב קפלן בעיר

פסטיבל סאנדנס יגיע לסיומו בסוף השבוע, ואפשר להתחיל בסיכומים. הסחורה הכי חמה בו היתה הסרט המדובר "Fair Play". השחקנים השונים בשוק נלחמו לרכוש את הזכויות עליו, ובסופו של דבר נטפליקס יצאו מנצחים אחרי שהניחו על השולחן לא פחות מעשרים מיליון דולר - סכום גבוה בכל קנה מידה, ובטח במושגים של הפסטיבל, אירוע הדגל של הקולנוע העצמאי באמריקה. אם מחפשים את הנקודה הישראלית מאחורי העסקה הזו, קל למצוא אותה: את הסרט הפיקו ריאן ג'ונסון והישראלי אמריקאי-רם ברגמן, מי שאחראים בין השאר לסדרת סרטי "רצח כתוב היטב". אני מציין זאת גם כי לדעתי זה לא מקרי שדווקא ישראלי-אמריקאי העז לקחת חסות על פרויקט כל כך נפיץ. לא בטוח שאמריקאי-אמריקאי היה מעז הימור מושכל: בהיותו ה"365 ימים" של האקדמאים, "Fair Play" יטפס למקום הראשון בטבלת הצפייה של נטפליקס, ויתניע שיחות על כל הנושאים בהם הוא עוסק: MeToo, זוגיות במקום העבודה, הקשר בין אמביציה וליבידו, הפריכות של האגו הגברי ועוד את הסרט כתבה וביימה קלואי דומון, שהרזומה שלה כולל פרקים ב"מיליארדים". "Fair Play" מזכיר קצת את הסדרה, אבל כפי שרבים כבר כתבו, בעיקר נראה כמו שילוב בין "חיזור גורלי" ו"התעשייה".

"פסטיבל גיטרה בים האדום" שוב מעורר סערה וטענות לאפליית נשים. הוא כולל 13 גברים ורק 3 נשים. אלו מופיעות רק בבמה הקטנה ומופיעות בצהריים ולא בערב, ובמודעת הפרסום נדחקו הנשים לצד. אסף אמדורסקי, שיופיע בפסטיבל: "מביך". ההפקה: "אנו גאים בנשים שבחרנו"

תקרית קטנה ומכוערת בהפגנת ההייטקיסטים בתל אביב נופחה ל"לינץ'" ברשתות החברתיות, וזה הספיק לשרון גל כדי להפוך את הנושא השולי לאייטם הפותח והארוך של התכנית שלו. חיים רמון ניסה להסביר את הסיבה לאלימות ונתפס בפליטת פה, שכמעט הצדיקה את נוכחותו בפאנל

יאיר משיח ימונה לתפקיד מזכ"ל התזמורת ועליזה מיויס תמונה למנהלת הפעילות האמנותית. השניים מגיעים עם ניסיון וידע נרחב מגופי תרבות שונים בדגש על מוזיקה קלאסית

הסרט הצרפתי שנעשה בהשראת הלהיט הישראלי שהיה מועמד לאוסקר מעביר את הדרמה מעולם הפילולוגיה לאולם הקונצרטים. ההשוואה אכזרית: סרטו של יוסף סידר היה מופת קולנועי בלתי נשכח, ואילו "מאסטרו" הוא דרמה משפחתית עצלה, עם סצינות שראיתם כבר מאה פעם ואפס תעוזה

ליוליאן רחלין יצא שם כאחד הכנרים והמנצחים התזמורתיים הבכירים של דורנו. במהלך העשורים האחרונים חלק רחלין את הבמה עם הסולנים, המנצחים והתזמורות הגדולים בעולם

כנס מחאה נגד סגירת תאגיד כאן כלל מונולוג נוקב של רשף לוי, שהבהיר את חשיבות שידור ציבורי נקי מאינטרסים מסחריים ("נסו להציע לקשת סדרה על ילד ששתה יותר מדי קולה וחטף סכרת") וניבא איך יראה אם ישלטו בו פוליטיקאים ("יעלו בו סדרות כמו כשיוסי המיר את ג'אגר"). צפו