"מרים" בנטפליקס מציג את סיפור לידתו של ישו מזווית חדשה ועם המון כוכבים ישראלים. בצד המסר הנוצרי, יש בו גם מסר פרו-ציוני. ביקורת סרט

השם המפורש "ארץ נהדרת" הפך להיות פבלובי כמעט כמו השם המפורש "בנימין נתניהו". לכל אחד יש דעה בנושא, ולא פחות חשוב - כל אחד רוצה לחלוק את הדעה שלו עם העולם. אחת הטענות השכיחות, והאוטומטיות, למשמע השם המפורש הוא: "לא מצחיק". חלק ישלבו את צמד המילים במשפט שלם: "אנחנו כבר לא רואים ארץ נהדרת, כבר הרבה זמן שזה לא מצחיק". שזה די אירוני. כיצד אנשים יכולים לקבוע שמשהו שהם לא רואים לא מצחיק אותם? שזה מוזר כמעט כמו האופציה ההפוכה, לפיה הם דווקא כן רואים, ולא צוחקים, אז למה הם רואים? היש דבר מיותר יותר מלצפות בקומדיה לא מצחיקה? ואולי, זרמו איתי רגע, הם רואים בסתר כי זה דווקא כן מצחיק אותם, אבל בגלל סיבות פוליטיות דחוף להם לספר לכל מי שרק ישמע אותם שזה לא מצחיק - למרות, כאמור, שהם צוחקים - ואז, כדי להצדיק את הפתולוגיה שמאחורי השקר הם חייבים להוסיף את השקר המיותר: "זה לא מצחיק", כשבפירוש זה כנראה כן מצחיק אותם או שהם בכלל לא יודעים אם זה מצחיק או לא? למעשה, מבחינה סטטיסטית יש סיכוי סביר שהיו לא מעט מקרים בהם שני ישראלים פגשו אחד את השני ואמרו אחד לשני שהם לא רואים "ארץ נהדרת" בגלל שזה לא מצחיק אותם, למרות ששני האנשים באותה פגישה דווקא כן צופים בתוכנית, ואף צוחקים ממנה. אלה הן מסוג המחשבות שמונעות ממני לישון בלילה לפעמים. הרופאה שלי בטח לא תאהב את זה, כי לישון זה חשוב, אבל קלישאה רפואית לא פחות נכונה אומרת שצחוק זה טוב לבריאות, ואני חייב להודות שוואלה, אני עדיין צוחק מ"ארץ נהדרת" גם אחרי יותר מ-20 שנה. לא מהכל, כמובן, אני לא פסיכופת. ההומור ב"ארץ נהדרת" רחוק מלהיות עקבי. יש לפעמים בדיחות שנלקחו מהאייטיז על כך שזה מוזר שעדן פינס תתאהב באושר כהן. לא ברור אם זו בדיחה עדתית, שמנופובית או שוביניסטית - דבר אחד בטוח, מצחיק זה לא. לטעמי לפחות. אני בטוח שיש מספיק אנשים שטוענים שהם לא רואים "ארץ נהדרת" שנקרעו מצחוק מכל הקטע הזה.

סרט גיבורות העל המושמץ מגיע לנטפליקס, להיט האימה של יו גרנט ועוד. ארבע המלצות צפייה קולנועיות ואזהרה אחת

שר התרבות התראיין ל"אופירה ולוינסון" והשווה בין מצבו של אלי פלדשטיין לבין מצב החטופים, עירית לינור קראה "לפרק את הצורה לסיירת מטכ"ל" ולסגור אותה - ועוד רגעים מביכים שהיו השבוע על המסך שלכם

מיכל שוב נכשלת, ההדחה של יאנה מתקרבת, ואת דודיק אנחנו רוצים בגרסה חדשה של "סופר נאני". קארין ארד מסכמת עוד פרק של "הישרדות"

פרסום ראשון: בעקבות הפארסה והביקורת על צנזורה וסתימת פיות, משרד התרבות הבהיר היום (חמישי) כי המועצה לביקורת סרטים לא תדרוש כלל לאשר דרכה סרטים שיוקרנו במסגרת פסטיבלים בסינמטקים. לאור ההחלטה הזו, תתאפשר הקרנתו של הסרט "לוד" בשבת הקרובה בסינמטק תל אביב, לאחר שהמשטרה ניסתה למנוע בכוח הקרנות קודמות שלו, תוך ניצול הדרישה הכוזבת לאישור רשמי מטעם המועצה. "מהמידע שנמסר לי על ידי המועצה עולה שמזה מספר שנים המועצה איננה נדרשת לאישור סרטים אשר מוקרנים בפסטיבלים", כתב יועמ"ש משרד התרבות, דני חורין. "זאת מחמת חוסר היכולת לאשר את המספר הרב של הסרטים המוקרנים בפסטיבלים בישראל ובדומה לפרקטיקה המקובלת בעולם בעניין זה, ואף בשים לב לכך שמדובר לרוב בהקרנות ספורות המיועדות לקהל מצומצם ובוגר. בנסיבות אלה, אינני מוצא מקום למתן הנחיה כזו או אחרת על ידי המועצה לביקורת סרטים". המועצה לביקורת סרטים היא גוף ארכאי, המבוסס על פקודה מלפני קום המדינה, שתפקידו לאשר הקרנות מסחריות בבתי הקולנוע, ולסווג את גילאי הצפייה לסרטים. היא לא פסלה לצפייה אף סרט זה יותר מ-20 שנה, מאז "ג'נין ג'נין" (החלטה שנפסלה בעצמה. הסרט נאסר להקרנה בישראל מסיבות אחרות - ש"ב). היות והיא עוסקת בהקרנות מסחריות בלבד, סרטים שהוקרנו במסגרות אחרות - בפסטיבלים, בסינמטקים או ב-VOD, לצורך העניין - לא נדרשו כלל לאישורים. אולם, בחודשים האחרונים ניסתה משטרת ישראל, בשיתוף המועצה, למנוע הקרנה של כמה סרטים ביקורתיים העוסקים בישירות או בעקיפין בנכבה, בהם "ג'אנין ג'נין" של מוחמד בכרי, "1948 - לזכור ולשכוח" של נטע שושני ו-"לוד" של רמי יונס ושרה פרידלנד.