יש לומר זאת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "נז"א" עושה עוול לישראל. תחת מעטה של תיעוד וחשיפה הוא מציג כתב אישום חמור נגד צה"ל, הנשען במידה רבה על עדויות מוצללות שקשה לבחון, לאמת ולהצליב. כאשר מדובר בהאשמות בסדר גודל כזה, אין די בעדויות שאיננו יודעים מי עומד מאחוריהן, מה היה תפקידם של המעידים, לאיזה מידע נחשפו ומה מתוך דבריהם נבדק מול מקורות אחרים. זו אינה רק שאלה של מתודה מחקרית. התוצאה היא ש"נז"א", סרט המבקש לעסוק בנזקיה של המלחמה, משית בעצמו על ישראל נזק תדמיתי שקשה לשער את השלכותיו. בעולם שכבר רווי בדימויים, בהאשמות ובדעות קדומות על ישראל, סרט כזה אינו נשאר באולם הקולנוע. הוא נעשה חומר גלם. עבור מי שאינם מכירים את מורכבות המלחמה, ועבור מי שממילא מבקשים לראות בישראל מדינה פושעת, אין עוד צורך בהוכחה. הסרט מספק להם חותמת תרבותית, לכאורה: הנה, הישראלים עצמם מעידים. מכאן הדרך קצרה אל הרשתות החברתיות, הקמפוסים והפגנות הרחוב, ושם ההבחנה בין ביקורת על ממשלת ישראל, דה־לגיטימציה של המדינה ועוינות כלפי ישראלים ויהודים עלולה להיטשטש במהירות. חומר כזה אינו יוצר את השנאה שקיימת מקדמת דנא, אבל הוא עלול לספק לה תחמושת ולהוסיף שמן למדורה שכבר בוערת.

עשרות תושבים הפגינו הערב (רביעי) מול בית הוריה של הבמאית רחל שור יוצרת הסרט נז"א. "זה מעשה של בגידה מבפנים. יוצרי הסרט 'נז"א' הלכו והציגו את הלוחמים שעכשיו נלחמים כרוצחים בכל העולם. זה מעשה של בגידה מבפנים, ועל המעשה הזה אנחנו לא נסלח, בשם כל לוחמי צה"ל ובשם כל המשפחות השכולות", אמר אחד המפגינים. "וזה לא עניין של ימין או שמאל, חבר'ה. אין ימין ואין שמאל, לוחמי צה"ל מעל הכול", קרא. "אנחנו כחברה צריכים להוקיע אותם, וזה בכוחנו ובהחלטתנו. ואם נירתם לזה, הם יתביישו להסתובב ברחוב. הם כרגע חוששים לחזור לארץ". "אז אנחנו פה מחוץ לבית של ההורים שלה, של משפחת שור. ולמה אנחנו פה? כי הם קראו לסרט שלהם "נז"א". אז אנחנו עושים מחאה בסגנון נז"א - נזק אגבי. אנחנו נעשה מחאות באופן שיטתי וחוקי נגד כל הסביבה שלהם, בשם לוחמי צה"ל, עד שכל החברה הישראלית תבין שאין יותר עלילות דם. לא עוד פרשות נגד לוחמי צה"ל".

סערת הסרט התיעודי "נז"א" מסרבת לשכוך. שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, אמר הערב: "אני מודה לראש הממשלה נתניהו שהודיע כי יקדם את שלילת האזרחות הישראלית ליוצרי הסרט 'נז"א'. הגיע הזמן לעשות סוף לביזיון הזה". הדברים האלה מגיעים אחרי שזוהר פנה הבוקר לשב"כ בדרישה לפתוח בבדיקה ביטחונית דחופה נגד יוצרי הסרט, הבמאים יובל אברהם ורחל שור. במכתבו, ביקש השר לחקור את נסיבות השגת החומרים ואת העדויות המסווגות המוצגות ב"נז"א". לדברי זוהר, מאחר שהסרט מבוסס על עדויות חסויות של 24 חיילים וקצינים, קיים חשש כבד לדליפת מידע ביטחוני רגיש, סילוף עובדות במטרה לפגוע במדינה, ושיתוף פעולה עם גורמי אויב בזמן מלחמה. הפנייה לשב"כ מצטרפת לשורת צעדים חריפים וחסרי תקדים שמוביל שר התרבות בימים האחרונים, מאז זכיית הסרט בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל ונציה. כבר בתחילת השבוע הגדיר זוהר את היצירה כ"סרט נבזי" המהווה "עלילת דם ובגידה במדינה". בהמשך פנה למשרד הפנים בדרישה לבחון משפטית את שלילת אזרחותם הישראלית של אברהם ושור. במקביל, זוהר הצהיר כי יפעיל סנקציות כלכליות על שוק היצירה המקומי. זוהר הבהיר כי משרדו לא יאפשר העברת תקציבים או תמיכה ממשלתית לכל מוסד תרבות ישראלי שיבחר להקרין את הסרט בארץ. "מי שיקרין את הסרט עובר על החוק, והתקציב שלו יישלל מיידית בשיתוף משרד האוצר". בעקבות הנחיותיו, המועצה הישראלית לקולנוע כבר החלה בבחינת שינוי קריטריוני התמיכה ביצירה מקומית.

העונה החמישית של "פאודה" רשמה את שבוע הבכורה המוצלח ביותר בתולדות הסדרה בנטפליקס, והעפילה למקום הרביעי ברשימת הסדרות הנצפות ביותר שאינן באנגלית. על פי נתונים רשמיים של ענקית הסטרימינג שפורסמו אמש במגזין הבידור האמריקאי The Hollywood Reporter, העונה החדשה הגיעה בשבוע השידורים הראשון שלה ל-2.1 מיליון צפיות ברחבי העולם, שמתורגמות ל-15.9 מיליון שעות צפייה. זהו שיא חדש עבור דרמת האקשן הישראלית בפלטפורמה, לאחר שהעונה הרביעית הגיעה בשיאה למקום השביעי בינואר 2023. הסדרה התברגה ברשימת עשרת התכנים המובילים ב-41 מדינות שונות, בעיקר ברחבי אירופה ואסיה. נתון מפתיע במיוחד מגיע דווקא מהעולם הערבי: למרות הנושא הרגיש והאירועים הקשים המוצגים בסדרה, העונה החמישית טיפסה למקום הראשון במצעד הצפייה של נטפליקס בלבנון. בנוסף, היא נכנסה לעשירייה הפותחת בשורה של מדינות מוסלמיות וערביות נוספות, ביניהן ירדן (מקום 4), איחוד האמירויות וקטאר (מקום 5), עומאן (מקום 7) וכווית (מקום 9). במגזיני הבידור המובילים באירופה הגדירו את העונה כ"חוויה מטלטלת ומתישה רגשית". מבקרים רבים ציינו לטובה את התעוזה של היוצרים לגעת בפצע פתוח ומדמם, וכתבו כי "פרקים 7 ו-8, המשחזרים את הטבח, הם יצירת טלוויזיה בלתי נשכחת שחורגת מגבולות הדרמה הרגילה ומזכירה לצופים תיעודים אמיתיים שכולנו ראינו". עוד נכתב כי הסדרה מצליחה להעביר בצורה מצמררת את החרדה העמוקה ביותר של לוחם ושל אב. לצד נתוני הרייטינג המטורפים במדינות ערב, ברשתות החברתיות נשמעת ביקורת חריפה על הנרטיב של הסדרה. צופים ומבקרי תרבות מהעולם הערבי, כולל פוסטים וציוצים ויראליים שפורסמו בלוב ובלבנון, טוענים כי הסדרה מציגה "נרטיב חד צדדי ומגמתי". לדבריהם, "הבעיה היא לא עצם העיסוק באירועי ה-7 באוקטובר, אלא הדרך שבה היצירה מעוותת את המאבק הפלסטיני ומציגה תמונה שמשרתת צד אחד בלבד".

האמינות נסדקת? משרד החקירות קואנטין העלה סרטון ובו ראיון עם צעיר שטוען כי הוא אחד המקורות בסרט נז"א שמסעיר בימים אלה את ישראל. בראיון, הצעיר מטיח האשמות קשות באמינות העדויות שנחשפו - ואף אומר שהמקורות קיבלו תשלום שהלך וגבר עם כל נתון מוגזם שהוצג. גבולות החשש לפייק נקבעים מחדש, כשהמציאות בה אנשים מתראיינים בפנים מוסתרות מטילה דופי באמינות התוכן שנמצא לנגד עינינו. מצד אחד, מדובר במשרד חקירות שמתפאר בניסיון של עשרות שנים ומציג ראיון מטלטל. מצד שני, המראיין עצמו מעיד שלא בדק האם מדובר במקור אמין ושלא היה לו את הרצון לוודא את הדברים. "אתמול התקשר אליי בחור שטען שהוא השתתף בסרט והוא רצה להגיד לכם כמה מילים", פתח החוקר הפרטי שמוליק ממן. "אתה השתתפת בסרט?", שאל. "כן, אני השתתפתי בסרט הזה לצערי ופשוט עשו אליי כל כך הרבה מניפולציות", אמר הצעיר שזהותו הוסתרה. "אני יכול להגיד לך שמספרים של נזק אגבי 400 ו-500 לא קיימים", הבהיר. "אבל כשמציעים לך עשרה שקלים על כל בן אדם נוסף שאתה אומר: תגיד 400, תקבל 4,000, תגיד 500, תקבל 5,000", טען.

נוה דרומי הודיעה היום כי תעזוב את הגשת "קבינט שישי" ב-i24NEWS, לאחר כשנתיים בתפקיד. בפוסט שפרסמה ברשת X סיפרה כי קיבלה את ההחלטה כבר לפני כמה חודשים, בעקבות הקושי לשלב בין העבודה בערב שבת לבין חיי המשפחה. דרומי תמשיך להגיש את התוכנית לאורך תקופת הבחירות ולאחר מכן תפנה את המשבצת. "לפני שנתיים קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה. להיות חלק מוביל ובלתי נפרד מהמהפכה התקשורתית. להחליף את מהדורת השבט הישנה שאבד עליה הכלח, לתת למגזר הגדול ביותר בישראל - הציבור המסורתי, ציוני, אוהב ישראל והשבת מהדורת שישי שמדברת את הערכים שלא היו בשישי", כתבה. אלא שלדבריה, העבודה בערב שבת הפכה עם הזמן לאתגר אישי. "דווקא השייכות האישית למגזר הזה היא שעמדה במרכז האתגרים שלי בשנתיים האחרונות - האתגר בין המשפחה לעבודה, על אחת כמה וכמה ביום שישי וכשחיי מתנהלים בין המרכז לצפון הרחוק. התנהלתי בתוך המאבק הפנימי הזה, עד שלפני כמה חודשים הרגשתי שעד כמה שאפשר - אני בשלה לקבל החלטה".

התערוכה החדשה של עמית קבסה, כשאני לא מצייר אני הולך לחפור (אוצרת: יעל כץ בן שלום) תיפתח מחר, חמישי, במוזיאון אשדוד לאמנות. קבסה, השומר על נוכחות מתמדת בשדה האמנות מזה כעשרים שנה, מציג גוף עבודות חדש של ציורים מופשטים בפורמטים גדולים, המוצבים בחלל המוזיאון ויוצרים מרחב המטשטש את ההבחנה בין פנים לחוץ. מעשה הציור של קבסה מדגיש כי לציור יש ביוגרפיה, היסטוריה וֶהֶקשר.

תנועת "קומו" ומשפחות 7 באוקטובר חשפו היום את רשימת האמנים שישתתפו בטקס הזיכרון הלאומי לציון שלוש שנים לטבח. הטקס יתקיים ב-7 באוקטובר בפארק גני יהושע בתל אביב, וינחו אותו שורד השבי אלי שרעבי והשחקנית שני כהן. בין האמנים שיופיעו בטקס: שלמה ארצי, עברי לידר, עדן גולן, אושר כהן, מירי מסיקה, גלי עטרי, הראל סקעת, רן דנקר, אמיר דדון, ארקדי דוכין, יובל דיין, ואלרי חמאתי, ליהי טולדנו, משי קלינשטיין, נונו, נועם בתן, עילי בוטנר, רוני דלומי ותמיר גרינברג. הטקס, שהוקם ביוזמת המשפחות שנפגעו בטבח 7 באוקטובר, ייערך זו השנה השלישית. הטקס יחל בשעה 21:15 וצפוי להיות משודר בשורת ערוצי טלוויזיה ותחנות רדיו. "הטקס השנה הולך להיות אירוע קשה וכואב, אבל אסור לנו לשכוח את הטבח שעברנו, אסור לתת לזיכרון להתעמעם", מסר יונתן שמריז, מייסד תנועת "קומו" ואחיו של אלון שמריז. "מחובתנו המוסרית והקיומית להמשיך ולהנציח את היקירים שאיבדנו".