00:00:43 | ◀︎ | הטריק הסודי שיסייע לכם להכין ביצת עין בצורה מושלמת | |
07:59:43 | ◀︎ | "אני לא מוכן לפתוח מסעדות שאנשים יבואו אליהן פעם בשנה" | |
09:32:05 | ◀︎ | שותה בפולנית: הטעות החמורה של מי שמזמין זוברובקה | |
10:15:10 | ◀︎ | אופרה אחרת: יין קטן מאזור הבלקן |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
29/04/22 00:00
45.45% מהצפיות
מאת וואלה!
מי לא אוהב ביצת עין לארוחת בוקר? אלא שההכנה שלה לא תמיד פשוט ובהרבה מקרים היא מתקשה יתר על המידה בהכנה. התזונאית ג'יימי פילדינג חשפה מתכון עם טריק לתוצאה מושלמת. והתגובות היו נלהבות
29/04/22 09:32
36.36% מהצפיות
מאת וואלה!
בשפה הפולנית ישנן ארבע צורות לכתוב ולבטא ז' וכדי להבין את ההבדל באופן הביטוי (ויש הבדל) צריך אחד משניים: להיוולד בפולין, או לשתות ז'וברובקה עד שכבר לא אכפת אם אתה מבטא את האות נכון או לא. בין אם אתם משם או מכאן, רצוי שפעם אחת ולתמיד יילמדו הברמנים בישראל שצריך לומר ז'וברובקה (באנגלית מבטאים Żubruvka) ולא זוברובקה. בפולנית יש חן לאות Z כשהיא מגיעה עם הנקודה מעליה או בשילובים אחרים. בנוגע לאות Z, אנחנו לא מאוד בררניים אבל לגבי הוודקה דווקא כן. בישראל מכירים את וודקה ז'וברובקה הצהבהבה עם הקש בתוכה וציור החיה שהיא הכלאה בין ביזון אירופי ובקר הבית, או בפולנית Żubr. כשהייתי ילד, הכרתי את ה- Żubr מספרי הילדות כדמות מעט מאיימת אם כי מנומסת (פולני, או לא?). עם השנים הכרתי את צדו השני של המטבע, הוודקה והעשב אותו הוא רועה. בביקורי האחרון בפולין גם גיליתי שישנן וורסיות מעניינות מאוד של הוודקה שאיננו מכירים בארץ: זו הלבנה, חלקלקה וללא כל תיבול שהיא וודקה פר אקסלנס, ואלו האחרות עם טעמי היער שהן אמנם מבוססות וודקה אבל בחזקת ליקר מעניין מאוד! לא בכדי סיסמת המותג בתרגום חופשי מפולנית היא "טעמו של היער, לכוד בבקבוק" (Smak puszczy zaklęty w butelce).
29/04/22 07:59
18.18% מהצפיות
מאת וואלה!
הלקוחות הסלבס ("זה מפחיד אותי"), עליית המחירים ("אני נאבק שזה לא יגיע ללקוח") וחוסר פרגון ("נהיה קטע שאף שף לא מעז להגיד, וואלה, טעים שם"). מושיקו גמליאלי, השף מאחורי שתיים מהמסעדות המצליחות ביותר בתל אביב (בר 51) ובירושלים (מונא), פותח הכל (גם מקום חדש)
29/04/22 10:15
0% מהצפיות
מאת וואלה!
זה קטע ישראלי כזה, לחפש תמיד בחוץ ולא בפנים, ולהתלהב יותר מדברים שהצליחו בעולם כשבעצם הדברים הטובים באמת נמצאים לנו מתחת לאף. אני זוכרת שפעם, כשהייתי רקדנית באופרה הישראלית, לא הייתי מבינה איך מיטב הזמרים הצעירים הישראלים לא מצליחים להתברג בתפקידים ראשיים, אלא אם עשו לפני כן סיבוב בעולם, הצליחו שם ואז נקטפו פה בקלות. אני דוגלת אמנם במשפט מ"סיפור גן חיות" של אלבי, שאומר שלפעמים צריך לצעוד דרך ארוכה בכלל לא בכיוון שלנו כדי לחזור נכון בדרך הקצרה. ובכל זאת, תמיד תהיתי האם בכל המדינות הקטנות כמו ישראל, מסתכלים החוצה כדי שהדברים המקומיים שלהם יצליחו, לפני שהם מתחילים להעריך את עצמם כמו בשאר העולם.