הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
16/12/21 09:36
50% מהצפיות
מאת וואלה!
וואלה! ברנז'ה והקונגרס הישראלי מפרסמים היום (חמישי) ממצאי משאל מיוחד שבחן את עמדות הישראלים כלפי כלי התקשורת וחושף את אופי צריכת החדשות שלהם. המדגם נערך בקרב 535 משיבים (שמהווים מדגם מייצג) מקרב האוכלוסייה הישראלית הבוגרת (18+) הדוברת עברית בישראל ומשתמשת באינטרנט, בחודש נובמבר 2021. ד"ר ענת פלג, מנהלת המרכז לתקשורת ומשפט באונ' בר-אילן ובעבר כתבת ותיקה בקול ישראל, ליוותה וסייעה בהכנת המשאל. הממצאים חושפים כיצד ומאיפה הישראלים צורכים את החדשות, מה שמציף תהיות לגבי אמינות המקורות מהן הציבור מוזן באינפורמציה בעלת חשיבות, לעיתים קריטית. כך, על פי המשאל, 75% הישראלים צורכים את את החדשות בגלישה לאתרי חדשות או אפליקציות, 54% דרך דיונים והפניות ברשתות החברתיות, 28% דרך מעקב ישיר אחר עיתונאים בטוויטר/טלגרם ; 16% ציינו כי לא עוקבים אחר חדשות באופן שוטף. כשהנשאלים התבקשו להגדיר את המקור המרכזי ממנו צורכים חדשות, מרביתם, כ 35% ציינו את הרשתות החברתיות במקום הראשון, לאחריהן אתרי החדשות (33%) והטלוויזיה (19%). רק 1% מהמשיבים ציינו את העיתונות המודפסת כמקור חדשות מרכזי. כ-41% השיבו כי במהלך היום הם צורכים חדשות יותר משעה. המשאל בירר מאיזו קבוצת ייצוג באוכלוסייה חסרים עיתונאים על פי הציבור הישראלי, 63% השיבו כי צריכים יותר עיתונאים יוצאי אתיופיה, 50% הצביעו כי חסרים אנשי תקשורת בעלי אג'נדה ימנית, ו-49% מהמגזר החרדי. המשאל גם מאשש את טענות הרשות השנייה על משך המהדורה, כך כ-71% מהישראלים מעוניינים שיהיו פחות מהדורות חדשות ומבזקים או שיהיו מהדורות קצרות יותר. המשאל בדק גם את רחשי לב הציבור באשר לסוגיה שעמדה השנה במרכז השיח הפוליטי, סגירת גלי צה"ל. לפי התוצאות, הציבור חצוי ביחסו כש-50% חושבים שיש להפסיק את פעילותה כתחנה צבאית. נתון מפתיע הוא ש- 47% ציינו כי הם נוהגים לצרוך חדשות גם ממקור בעלי זהות פוליטית הפוכה משלהם.
16/12/21 13:36
50% מהצפיות
מאת וואלה!
הרבה יותר מאשר תחרות ספורטיבית, "נינג'ה ישראל" (קשת 12) היא חלק ממכונת הכסף והפרסום. הערה קטנה של רותם סלע הבהירה את זה ישירות, בלי כל דיבורי הסרק: מעבר לאדם, יש פרסונה טלוויזיונית, ומעבר אליה - יש קמפיין
16/12/21 13:36
0% מהצפיות
מאת וואלה!
עשרות אזרחים קיבלו אתמול (רביעי) הודעה לדואר האלקטרוני שלהם עם תגובת הרשות השנייה לתלונות שהגישו כנגד הפרשן והפאנליסט של ערוץ 14 איתמר פליישמן שאמר "הערבים שכחו את הנכבה וצריך להזכיר להם אותה. אם הם ימשיכו לרצוח את הנשים שלנו והילדים שלנו התחנה הבאה שלהם תהיה מעבר לגבול" . הטענה של הרשות השנייה כי הדברים שלו מוגנים על ידי חופש הביטוי וכי הוא הבהיר את כוונתו ברשתות החברתיות, היא למעשה הבעת תמיכה של המדינה בדברים שנאמרו וחוסר מענה הולם לתלונות הציבור ולפגיעה ברגשותיו. מבחינת הצופים הדברים של פליישמן הם בוודאי הסתה ואפילו קריאה לאלימות כנגד החברה הערבית בישראל שכידוע היא חמישית מאזרחי המדינה. מן הראוי היה לדרוש ממנו התנצלות פומבית על דבריו באותו מקום בו נאמרו - ולא להסתפק בהבהרה ברשתות כפי שהרשות טענה שהיתה, ואף לקרוא להשעייתו - אך בכל זאת מדובר בעיתונאי יהודי אז מה הסיכוי שזה יקרה. מעבר לכך, גם "ההבהרה" ששודרה לאחר הסערה שדבריו עוררו, התייחסה למשתתפים בהפגנות בחודש מאי, שהביעו הזדהות עם התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית, על רקע פינוי משפחות בשייח ג'ראח ופגיעה בחופש הפולחן במסגד אל אקצא. הנסיון לסמן את כולם כמחבלים היא בעצמה המשך ישיר לדברי ההסתה שנאמרו בשידור הישיר. זאת אינה הפעם הראשונה בה חופש הביטוי הוא זכות השמורה לצד אחד בלבד במפה הפוליטית, כאשר הקול והזכות של האזרחים הפלסטינים מודרים או מותקפים כשהם קוראים תיגר על הממסד והנרטיב ציוני.