בבית משפט השלום בקריות הוגש השבוע כתב אישום כנגד דניאל ("דני") סיריוטי, לשעבר ראש הדסק לענייני ערבים של "ישראל היום" וכתב העיתון בחיפה ובגליל. סירוטי שהחל את דרכו בתקשורת ב-1995 בעיתונות המקומית בחיפה ובקריות, והצטרף ל"ישראל היום" חודשים ספורים לאחר הקמתו ב-2007, סיים את הקריירה המזהירה שלו עם חשיפת הפרשה הזו. למרות שהיו לו הסתבכויות קודמות עם המשטרה, בית המשפט ואפילו נגזר עליו מאסר על תנאי בגין עבירת סמים, זה מעולם לא הפריע לו להמשיך לעבוד בישראל היום ומטעם העיתון אף לסקר את עבודת המשטרה, מה שיתברר כרלוונטי לנטען כנגדו בפרשה. הוא גם זכה באות "מגן הצדק החברתי", פרס אותו קיבל משרה נתניהו. הנפילה שלו באה בעקבות תחקיר של "הצינור". כתב האישום מייחס לו שימוש לרעה במעמדו כעיתונאי. האירוע שחשף העיתונאי אמיר שואן התרחש ביולי 2021. ע"פ כתב האישום המתפרסם כאן לראשונה, החליט דני סיריוטי בן ה-50, תושב קיבוץ כפר מכבי הסמוך לקרית אתא, להונות את יריב חן בן ה-47, ספר מקומי. מכתב האישום עולה הוא פנה לספר חן, הציג לו מצג שווא כי מתנהלת כנגד הספר חקירה סמויה במשטרה וכי הוא, כתב העיתון, בעל הקשרים הטובים עם גורם בכיר במשטרת ישראל שיכול להביא לסגירת התיק - תמורת תשלום כספי. מעובדות כתב האישום עולה כי הכתב סיריוטי שלח מסרון לספר בו ביקש ממנו ליצור קשר עמו בדחיפות, ואח"כ כשזה התקשר אליו, סיפר לו סיריוטי כי כאשר הגיע אותו יום אל בסמוך למספרה, הוא ראה שני חוקרי משטרה ורשויות המס, אותם הוא מכיר היטב, שעומדים סמוך למספרה ומסתכלים לעברה. הוא סיפר שכשניגש אליהם הוא ראה בידו של אחד מהם תיקייה ועליה רשום "חקירה", עם שמו של הספר. ע"פ הנטען בכתב האישום סיפר סיריוטי במרמה לספר כי פנה לאותו בכיר במשטרה האחראי על פתיחת חקירות מסוג זה ושהוא "מקור" עיתונאי שלו, וזה גילה לאוזנו שנגד אותו ספר נפתחה חקירה סמויה "בחשד לעבירות מין בילדיו וכן עבירות מס". הוא אמר לספר כי הוא מציע לו "לסגור את כל העניין הזה הצורה הכי שקטה שיכולה להיות" תוך שהוסיף, "אתה יודע איך אתה נכנס לדברים האלה, אתה לא יודע איך אתה יוצא".

שפירא, מסמליה הוותיקים של תחנת גלי צה"ל, עמד במשך שנים ארוכות בראש מחלקת התרבות בתחנה, שהיה ממקימיה. הוא הגיש במשך מעל ל-30 שנה את התכנית "בילוי נעים", ערך תכניות רבות וזכה בפרס סוקולוב לעיתונות. בנו, השחקן דן שפירא: "הוא היה מורה דרך ואיש חכם"

בשבוע שעבר, פחות משנה מאז שנכנסה לתפקיד, השופטת לשעבר נחמה נצר, יו"ר ועדת האיתור של מועצת התאגיד - התפטרה מתפקידה. נצר מונתה על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, זאת באישור הנדרש לפי החוק עם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. מינוי השופטת עורר גל אדיר של ביקורת בשל התבטאויות של בן זוגה, עורך הדין אריק נצר, שאל משרדו הצטרפה נחמה לאחר פרישתה מכס השיפוט. נצר הוא דמות מוכרת ברשתות החברתיות, והוא מרבה להתבטא בנושאים פוליטיים ובהם גם בעניינים הקשורים לתקשורת. טרם מינויה הוא אף פתח בקמפיין אגרסיבי הנוגע לתאגיד השידור הציבורי - זאת כשברקע עמדו ניסיונות החקיקה של השר קרעי לסגירת או החלשת תאגיד השידור. נצר, כאמור תומך נלהב בסגירת התאגיד (מהלך אותו הוביל קרעי מתחילת הקדנציה ללא הצלחה), אף השמיץ את ערוצי השידור והאשים אותם בהפקרות, האשים את הערוצים - למעט 14 - ברדיפה מכוערת ואלימה של בני משפחת נתניהו ותהה מדוע מדינת ישראל צריכה לממן שידור ציבורי או "לפרנס את אריה גולן או עיתונאים שמאלנים". נזכיר לאחרונה מינה קרעי למועצת הכבלים והלווין בכיר לשעבר מכאן 11 שהודח מהתאגיד ופועל נגדו.

אין תחתית, ולא למדנו כלום: השבועון למגזר הדתי "שביעי" פרסם הבוקר (חמישי) מאמר מערכת נגד נשיאת העליון בדימוס אסתר חיות, ומתחתיו קריקטורה שבה היא "תוקעת" דגל של ביהמ"ש העליון בגופת חייל. הקריקטורה מופיעה באתר העיתון, ומחר תופיע גם בעיתון המודפס. הקריקטורה מרפררת לקונספירציה הנאצית "אגדת תקיעת הסכין בגב" (ראו בהמשך), לפיה, בגידת היהודים היא שגרמה להפסד של גרמניה במלחמת העולם הראשונה. בזו המקורית ניתן לראות אישה בעלת אף ארוך וידיים גסות, שחובשת כובע שעליו מגן דוד, ודוקרת חייל גרמני בעת שנמצא במארב. לצד הקריקטורה התפרסם כאמור מאמר מערכת קיצוני בחריפותו נגד חיות. בין היתר נכתב בו: "האם חיות לא חשבה על הסכנה של השלכות החלטתה על האחדות שבין חיילי צה"ל? היא כנראה חשבה, אבל זה פשוט לא מעניין אותה. בעת הזו, שבה האויב הנאצי מעזה חוגג על הפילוג בתוכנו, חיות רואה דבר אחד בלבד - להמשיך את המהפכה האנטי-דמוקרטית שאותה החל הקיסר ברק".