״אם לא תיפסק התוקפנות בשייח׳ ג׳ראח, האויב ישלם ביוקר״. לשון הכרזתו האחרונה של מוחמד דף. המשמעות: חמאס מאיים להגיב מרצועת עזה ובדרך צבאית על התרחשויות בירושלים Palestinian protesters run as Israeli police fire water canon containing a foul smelling substance amid ongoing tension ahead of an upcoming court hearing in an Israel-Palestinian land-ownership dispute in the Sheikh Jarrah neighbourhood of East Jerusalem May 5, 2021. REUTERS/Ammar Awad   ״אם לא תיפסק התוקפנות בשייח׳ ג׳ראח, האויב ישלם ביוקר״. לשון הכרזתו האחרונה של מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, משקפת שאיפה של התנועה לבסס משוואה חדשה ביחסיה עם ישראל. הכרזת דף מצטרפת לשיגור מטחי הרקטות מרצועת עזה שבוצע לפני כשבועיים בעקבות החיכוכים האלימים בין יהודים וערבים בירושלים, שאליהם נלוותה טענה פלסטינית לגבי מאמץ ישראלי להגבלת חופש הפולחן המוסלמי במרחב הר הבית. במוקד המשוואה החדשה ניצבת הבהרה של חמאס - שכאמור כבר זכתה לתרגום מעשי - ולפיה היא נכונה להגיב מרצועת עזה ובדרך צבאית על התרחשויות בירושלים. בעבר מוקדו איומי החמאס בהר הבית, מוקד רגיש מבחינה דתית, אולם ההכרזה האחרונה של דף ממחישה שהתנועה נכונה להגיב גם בהקשרים שאינם דתיים, ובראשם כאמור המתיחות בשיח' ג'ראח הנסובה סביב כוונת פינוי של מספר משפחות פלסטיניות מבתיהן והמאבק המשפטי הנסוב סביב שאלת בעלותן על המבנים. ברקע לגיבוש המשוואה החדשה עומדת בין היתר שאיפת חמאס ללבות את האווירה באיו"ש על רקע התפתחויות במערכת הפלסטינית, ובראשן דחיית הבחירות שתוכננו למאי השנה ע"י אבו מאזן, צעד שמעורר תסכול וזעם בתנועה. בעקבות כך, חמאס חותרת להתססת הרחוב בגדה המערבית, לרבות נגד הרשות הפלסטינית, תוך הצגת עצמה כמי שמגנה על האינטרסים הלאומיים והדתיים הפלסטינים ובראשם ההגנה על ירושלים. בטווח הקרוב עלול המתח סביב ירושלים להתעצם נוכח סמיכות זמנים בין שני מועדי אזכור הצפויים בימים הקרובים: לילת אל-קדר הטעון מאוד מבחינה דתית, ויום ירושלים שבו שלטענת חמאס צפויה "עלייה המונית של מתפללים יהודים להר הבית", דבר המחייב לטענתה דריכות והתגייסות מוסלמית כדי להגן על המתחם. חיכוכים בין כוחות הביטחון לתושבי מזרח ירושלים או בין יהודים וערבים צפויים להעמיד במבחן את המשוואה שחמאס מנסה לבסס. ככל שאותם חיכוכים יהיו חריפים ורחבים יותר, כך יגבר הסיכוי לתגובה צבאית של חמאס מרצועת עזה, לרוב באמצעות שיגורי רקטות וללא נטילת אחריות ישירה, לרוב תוך הצגת המהלך ככזה שקודם בידי "כלל פלגי ההתנגדות". תרחיש שכזה עלול לגרום כמו בעבר להסלמה ביטחונית ברצועת עזה, במיוחד אם חלק מגורמי הטרור, ובראשם הג'האד האסלאמי, יחושו שהוענק להם "אור ירוק" לקדם פעילות צבאית רחבה נגד ישראל. המשוואה החדשה משקפת במידה רבה ביטחון עצמי של חמאס, שנמנע לרוב מתגובה להתרחשויות באיו"ש באמצעות מהלכים צבאיים ברצועת עזה שעלולים להתפתח לכדי הסלמה רחבה באזור. אפשר כי ברקע לכך ניצבת הפעם הבנת התנועה שישראל אינה מעוניינת בהסלמה רחבה ולפיכך תגיב בצורה מדודה על התגרות מצד חמאס, וכי תגובה על התרחשויות בירושלים זוכה ללגיטימציה מצד הזירה הפלסטינית, וייתכן שתתקבל גם הבנה מצד גורמים בעולם הערבי. מעבר להיערכות לקראת הסלמה אפשרית ברצועת עזה בעקבות מתיחות קרובה בירושלים, על ישראל לנקוט כבר עתה מספר מהלכים.  בראשם: ריכוז מאמץ לבלימת חיכוך בין האוכלוסיות בירושלים; קידום מהלכי תודעה שיכוונו כלפי המערכות הפלסטינית והערבית, ובהם יוצג הניסיון הישראלי לשימור הרגיעה בעיר, לצד אזהרת תושבי רצועת עזה מהסלמה שצפויה בעקבות מדיניות חמאס; הבהרות פומביות לגבי הגבלות בתחום האזרחי שישראל עלולה לנקוט בעקבות תגובה צבאית של חמאס; וכן הסתייעות בגורמים זרים כדי להעביר לחמאס מסרים ברורים לגבי אי נכונותה של ישראל לקבל את המשוואה החדשה - שתגבה מהתנועה מחיר כבד. ד"ר מיכאל מילשטיין משמש חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה וראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א.

זו לא סאטירה: על מזבח ״ניקוי״ נמל חיפה מחומרים מסוכנים רוצים לקרב אוכלוסיה אזרחית בחיפה למוקדי סיכון. דני קרוננברג מסביר מדוע אפרים קישון לא היה רחוק מהמציאות  תכנית ״שער המפרץ״ - באדיבות רשות מקרקעי ישראל בימים אלו, שב ונדון עתידו של מפרץ חיפה שסובל מזיהום קשה ומסיכונים חמורים בגלל מאגרי חומרים מסוכנים. לפני מספר חודשים, הכריזה רשות מקרקעי ישראל על תוכנית "שער המפרץ" שנועדה לפנות את המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה ולהקים במקומם שכונות מגורים ומגדלי משרדים מהודרים. בתאוריה זה נשמע נפלא, אך הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. מעיון בהדמיה הממוחשבת של פרויקט "שער המפרץ", רואים שכונת מגורים מודרנית ויפה.  השכונה שוכנת לחוף הים התיכון, ועל מנת להוסיף לה ייחוד ואווירה של ונציה, במרכז השכונה מופיעה תעלת מים מהודרת המתחברת אל הים. את התעלה חוצים גשרים ציוריים, ולאורך גדות התעלה ניצבים מגדלי מגורים ומבני מסחר ומשרדים. אך הדמיות לחוד ומציאות לחוד ומדובר במיקסם שווא.  מי שיתעמק בתמונה, יראה בצידה הימני את המסלולים של שדה התעופה של חיפה. מגורים במרחק עשרות בודדות של מטרים ממסלול המראה אינם רעיון מוצלח במיוחד, בלשון המעטה. מתכנני התוכנית גם התעלמו ממקור סיכון גדול בהרבה - נמל המפרץ שנמצא מדרום לשדה התעופה. בנמל ימי יש מצבורים גדולים של חומרים מסוכנים המיובאים ומיוצאים מישראל.  גם על האוניות העוגנות בנמל יש גם מטענים רבים של חומרים מסוכנים שכלל אינם מיועדים לישראל. יש לזכור שעל אוניות מכולות מודרניות יש אלפי מכולות והן פוקדות נמלים רבים לאורך מסלול ההפלגה שלהן. לכן מכולות עם חומרים מסוכנים נמצאות על אוניות אלו גם כאשר האוניות עוגנות בישראל, מבלי שמטעינים או פורקים מכולות אלו בישראל.    יש להתייחס לכל אוניית מכולות, העוגנת באחד מרציפי הנמלים בישראל, כמחסן צף של חומרים מסוכנים, כל עוד לא הוכח אחרת. גם אם האונייה אינה פורקת או טוענת חומרים מסוכנים בישראל. בגלל סיבות אלו, טווחי הביטחון בין נמל למבני מגורים נמדדים בקילומטרים. חלק ניכר משטח תוכנית "שער המפרץ" נמצא בטווח מרחקי הביטחון לתקריות חומרים מסוכנים בנמל המפרץ ולכן אסור לבנות בהם שכונות מגורים ומבני משרדים. רק כ- 120 קילומטר מצפון לחיפה, נמצאים חורבות של בנייני מגורים ומגדלי משרדים רבים בעיר ביירות, שבה לא הקפידו על שמירת מרחקי ביטחון בין נמל לאזורי מגורים של עיר. ביירות אינה הדוגמה הבודדת לחורבן שנמל גרם לעיר השוכנת לצידו.  אסונות ענק מסוג זה התרחשו גם בטיאנג'ין (סין), האליפקס (קנדה) ומקומות נוספים ברחבי העולם. הופתעתי מכך שהגורמים שהכינו את תוכנית "שער המפרץ" כנראה לא בדקו את מגבלות הבנייה במיקום כה רגיש. כאשר ראיתי בהדמיה של תוכנית "שער המפרץ" את תעלת המים שנחפרה מהים, תהיתי גם האם לא נלמדו הלקחים של הלגונה שנחפרה באילת והפכה למטרד מסריח בגלל חוסר תחלופת מים מספקת. אז נזכרתי שזו לא הפעם הראשונה שאני רואה תעלה שנחפרה מהים לתוך עיר עברית, והעיר הקודמת הייתה תל אביב. המדובר למעשה ברעיון ישן שהוצג בסרט "תעלת בלאומליך" שהתסריטאי והבימאי שלו היה הסופר והסאטיריקן אפריים קישון. גיבור הסרט, קאזימיר בלאומליך, היה חולה רוח אשר נמלט מבית המשוגעים, גנב פטיש אוויר והתחיל לחצוב תעלת מים ברחוב אלנבי בתל אביב.  איש לא ניסה לעצוב בעדו, על מנת לא להצטייר כפקיד בכיר שאינו יודע על פרויקט עירוני חשוב ומתוכנן היטב, וכך מר בלאומליך הצליח לגייס את הרשויות לסייע לו לחפור את התעלה, לאורך רחוב אלנבי עד הים. אני סבור כי התוכניות לפינוי התעשיות ממפרץ חיפה הוכנו בחוסר מקצועיות, חוסר הבנת התחום, ותוך התבססות על תחשיבים שגויים לחלוטין לגבי ערך הקרקע למגורים ולמשרדים. בהקבלה סאטירית למציאות של ימינו, ניתן לחשוד שמר בלאומליך, במקום לחפור בעצמו תעלה מהים, הגיע לתפקיד בכיר במינהל מקרקעי ישראל או בוועדות ממלכתיות כלשהן.  ובתפקידו זה הוא מקדם תוכנית לבניית שכונת מגורים ענקית, בצמוד למסלול ההמראה של נמל התעופה ובקירבה מסוכנת לנמל המפרץ, כאשר בלב השכונה תיחפר תעלה מהים, במתכונת שהוא יזם כבר לפני שנים רבות בתל אביב. לכבודו של מר בלאומליך, אני מציע להחליף את שם התוכנית מ"תוכנית שער המפרץ" ל"תוכנית תעלת בלאומליך החדשה". מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, שכנראה הבין שמדובר בתוכנית ש"לא מחזיקה מים", ושרק משוגעים יסכימו לגור במקום כזה, פעל כנדרש ועצר את התוכנית.  גם ועדת המנכ"לים של משרדי הממשלה הבינה לאחרונה את המצב, ועצרה את התוכנית ההזויה הזאת, וטוב שכך. יש לקוות שכל הגורמים המעורבים בתוכנית זו והממליצים עליה כפתרון קסם לבעיות של מפרץ חיפה, יגנזו אותה ולא יציע לשלוח עשרות אלפי אנשים לגור באזורי סיכון לתקריות חומרים מסוכנים. מזבח טיהור מפרץ חיפה אין ספק כי יש להרחיק ממפרץ חיפה מוקדי סיכון, ולנקוט באמצעים מתאימים על מנת להפחית באופן חד את רמות הזיהום. אך לא ניתן לממן את המהלך על ידי הקמת שכונות מגורים ומגדלי משרדים בקירבה מסוכנת למוקדי סיכון בנמל המפרץ ובשדה התעופה. לא ניתן להקריב את תושבי השכונות המתוכננות על מזבח טיהור מפרץ חיפה, ובכל מקרה לא נראה שרבים ירצו לגור בצמוד למסלול המראה בשדה תעופה או בתוך אזורי הסיכון לתקרית חומרים מסוכנים בנמל המפרץ. ברור שצריך להרחיק ממפרץ חיפה תעשיות מזהמות, אך גם לא ניתן להרחיק נמל ימי לאזור מרוחק בנגב. אפילו אם צריכת הדלקים הפחמימניים תפחת בעתיד, התנאי לסגירת התעשייה הפטרוכימית הוא הבטחת יכולת הולמת של יבוא ואיחסון של תזקיקי נפט (דלקים וחומרים חיוניים אחרים כמו זפת וכימיקלים שונים) וניתן לבצע זאת רק באמצעות נמלים ימיים. למעשה, תשתית נמלית מפותחת היא הדרך היחידה שתאפשר סגירת מפעלים מזהמים רבים בעתיד. תשתיות לאומיות יש לתכנן בראייה ארוכת טווח (של עשרות רבות של שנים, ואפילו למעלה מ- 100 שנים) עבור הדורות הבאים. בעתיד יהיה צריך להרחיב את התשתיות הנמליות, ולכן יש להשאיר את האזור מצפון לנמל המפרץ כעתודה להתפתחות עתידית, מבלי לקרב אליו אזורים רגישים כגון מגורים. בשלב זה ניתן לנצל אזורים אלו לשימושים מתאימים ושיש בהם יתרונות יחסיים כגון תשתיות לוגיסטיות, בעיקר עבור חומרים בלתי מסוכנים. אין מחלוקת שצריך ושניתן לעשות רבות על מנת לטהר את מפרץ חיפה ממוקדי זיהום ועל מנת להרחיק ממנו גורמי סיכון, אך תוכניות בלתי מעשיות כמו תוכנית "שער המפרץ" שמשמעותן קירוב אוכלוסייה למוקדי סיכון, רק מרחיקות אותנו ממטרה זו, כי הן חסרות ישימות ולכן בגללן מתעכבות תוכניות מעשיות בנושא. המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".

התקשורת בשוויץ אישרה את מותה של הדיפלומטית ודיווחה כי היא נפלה מהקומה ה -18 בבניין מגוריה אילוסטרציה. bigstockphoto האישה בת 52 נפלה מדירה ברב קומות בבירה טהראן. האישה, שלא זוהתה בשמה, הייתה המזכירה הראשונה של שגרירות שווייץ בטהראן, כך דיווחה Press TV.  סוכנות הידיעות הרשמית של הרפובליקה האיסלאמית דיווחה כי מותה היה "תאונה" וכי "התאבדות נדחית". התקשורת בשוויץ אישרה את מותה של הדיפלומטית ודיווחה כי היא נפלה מהקומה ה -18 בבניין.  

בין הניסויים: חברת החשמל יחד עם חברת SROREDOT לבחינת ביצועים של סוללות ליתיון-יון בתנאי מיקרו-כבידה. ניסוי של המערך האונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים בנושא איפיון לוקמיה ועוד bigstock קרן רמון ומשרד המדע והטכנולוגיה פרסמו אתמול את סדרות הניסויים המדעיים שנבחרו למשימת 'רקיע', במסגרתה תשוגר בתחילת השנה הבאה חללית ובה האסטרונאוט הישראלי השני, טייס הקרב ואיש העסקים לשעבר איתן סטיבה. לטיסת החלל נבחר מגוון של ניסויים רב-תחומיים הצפויים להביא לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות. הניסויים יבוצעו בתחנת החלל הבינלאומית אליה יגיעו שני אסטרונאוטים, אחד מהם איתן סטיבה, בשיגור של חברת SPACE X. הניסויים נבחרו על ידי ועדה מדעית בראשות ענבל קרייס, בכירה בתעשיית החלל הישראלית ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשיה האווירית. מנכ"ל קרן רמון וראש משימת 'רקיע' רן לבנה סיפר כי בפגישה עם בכירי חברת השיגור SPACE X וסוכנות החלל האמריקנית נאס"א התפעלו בני שיחו מהעושר והמגוון של הניסויים שנבחרו לביצוע בתחנת החלל בשנה הבאה. בין הניסויים: חברת החשמל יחד עם חברת SROREDOT לבחינת ביצועים של סוללות ליתיון-יון בתנאי מיקרו-כבידה. ניסוי של המערך האונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים בנושא איפיון לוקמיה בתנאי מיקרו-כבידה והיעדר כימו-תרפיה. עשרה מהניסויים שנבחרו מבוצעים בשת"פ בין מדענים ישראליים למדענים בעולם, כמו למשל ניסוי שתכננו חוקרים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בחיפה יחד עם מרכז המחקר של נאס"א לבחינת היכולת לנצל תנאי מיקרו-כבידה בחלל לייצור עדשות באיכות גבוהה. על כל אלה אמר הטייס שמתכונן להיות אסטרונאוט ולבצע את הניסויים בחלל איתן סטיבה: "המחקר בחלל נועד לפרוץ את גבולות הידע האנושי בניסיון לפתור את הבלתי פתור ולפענח את הנסתר. כל יום אני לומד משהו חדש".   

הכתובת על הקיר לפחות עשור. ״מוסדות החזית העממית רימו את ארגוני הסיוע באירופה באמצעות שיטות שונות – דיווח על פרויקטים פיקטיביים, העברת מסמכים שקריים, זיוף וניפוח חשבוניות, הטיית מכרזים ועוד״, מסבירים בשב״כ דוברות שב״כ הותר לפרסום כי בפעילות של שירות הביטחון הכללי, בשיתוף צה"ל ומשטרת ישראל נחשף מנגנון למימון ארגון הטרור "החזית העממית" באמצעות ניצול מימון שהועבר על ידי סוכנויות סיוע ועמותות NGO הפועלות באירופה. עוד נחשף כי המימון הועבר למוסדות וארגונים פלסטינים באיו"ש, המשתייכים בפועל לארגון החזית העממית, והפועלים בכסות הומניטארית, כשבמרכזם ארגון בשם "ועדות הבריאות". בחקירתם בשב"כ של המעורבים התברר כי ארגונים אלה פעלו בשיטוי ורמיה למול מדינות רבות באירופה במטרה לקבל מימון רב בהיקף של מיליוני אירו. עוד העלתה החקירה כי חלק ניכר מהמימון הגיע בפועל לטובת פעילות טרור של החזית העממית.  השיטה מוסדות החזית העממית רימו את ארגוני הסיוע באירופה באמצעות שיטות שונות – דיווח על פרויקטים פיקטיביים, העברת מסמכים שקריים, זיוף וניפוח חשבוניות, הטיית מכרזים, זיוף מסמכים וחותמות של בנקים, דיווח על משכורות מנופחות ועוד. המימון הרב שהתקבל הועבר, בין היתר, לתשלומים עבור משפחות "שהידים" של ארגון החז"ע, משכורות לפעילים, גיוס פעילים חדשים לארגון, קידום פעילות טרור והתעצמות, קידום פעילויות של החז"ע בירושלים וכן קידום והפצת המסרים והאידיאולוגיה של הארגון. במהלך חקירתם בשב"כ הסגירו החשודים חומר רב המלמד על היקף המרמה שביצעו מוסדות החזית העממית בשטח מול מדינות אירופה. המידע הצביע על הסטת סכומים בהיקף גדול שהתקבלו מהמוסדות המדינתיים הרשמיים באירופה לטובת מימון של פעילות טרור צבאית וארגונית של החז"ע באיו"ש. כתבי אישום יוגשו בימים הקרובים לבית המשפט הצבאי ביהודה. גורם בכיר בשב"כ: "הפעילות הפיננסית הנרחבת שקידם ארגון החזית העממית מצטרפת לשורה ארוכה של פעילויות טרור, אשר סוכלו על ידי שב"כ בשנים האחרונות. ארגון החזית העממית הינו ארגון טרור רצחני אשר בין היתר אחראי לפיגוע המטען בשנת 2019 בו נרצחה רנה שנרב ז"ל בעת שטיילה עם משפחתה במעיין עין בובין. שב"כ ימשיך לפעול ולסכל מבעוד מועד תשתיות טרור ותשתיות פיננסיות של ארגון החז"ע, ארגון אשר פועל בכל העת לערעור היציבות הביטחונית באיו"ש ולקידום פעילות טרור ארגונית וצבאית נגד ישראל." חשיפת שב״כ אינה צריכה להפתיע איש. מחקר (אחד מיני רבים) של ארגון ngo-monitor חשף כבר ביוני 2011 את מידת המימון שמדינות באירופה מעבירות לעמותות התומכות, בין היתר, גם בארגוני טרור פלסטינים. ״בשנים 2011-2019, אישר האיחוד האירופי מענקים של לפחות 38 מיליון יורו לארגונים לא ממשלתיים (NGO) שקשורים לקבוצות טרור המסווגות על ידי האיחוד האירופי ככאלו״, נכתב בפרסום מלפני כשנה. 

בתרגילים של אוגדת 91 בצפון באחרונה, ניתן היה לראות בצמידות ליחידות הלוחמות את צוותי לוחמי ולוחמות הספקטרום, לוחמי ל"א מגדוד פסגות, כשהם צמודים למפקדים בשטח ונותנים להם "סיוע ספקטרום" צילום: דובר צה״ל  גדוד פסגות: הלוחמים שנלחמים עם אלקטרונים נגד אלקטרונים. גדוד הספקטרום והל"א של צה"ל. מדובר בגדוד של לוחמי צה"ל שנלחם נגד אויב שאין רואים אותו – אלקטרונים המתעופפים באוויר. הוא גם מפעיל אמל"ח שיורה, אך לא פגזים ולא טילים ולא חימושים, אלא אלקטרונים. שיבוש מערכות אויב גדוד פסגות, שזכה לקבל מאלוף פיקוד צפון אלוף אמיר ברעם את 'מגן כוכב הצפון' שהוענק ליחידות ולאנשים שהוגדרו 'מעולים'. גדוד לוחמת ספקטרום 5114 ש"סייע לפיקוד במשימות הגנה במרחב הספקטרלי, השתלב במשימות אוגדה 91, פעל לשיבוש מערכות אויב, בהגנת השמים בתווך הספקטרלי, ויצר חופש פעולה במשימות ההתקפה וההגנה", כך נאמר בנימוקי הענקת 'מגן כוכב הצפון' לגדוד פסגות. גדוד פסגות הוא ותיק בחיל התקשוב, אך בעשור האחרון הוטלו עליו משימות הגנה והתקפה בממד לחימת הספקטרום, בעקבות הגדרת תחום הספקטרום כמאמץ צה"לי ותווך מרכזי בפעילות הצבא.  וכך, בתרגילים של אוגדת 91 בצפון באחרונה, ניתן היה לראות בצמידות ליחידות הלוחמות את צוותי לוחמי ולוחמות הספקטרום, לוחמי ל"א מגדוד פסגות, כשהם צמודים למפקדים בשטח ונותנים להם "סיוע ספקטרום". מפקדם המג"ד סא"ל י', צמוד בחפ"ק למפקד האוגדה ומסייע לו בנטרול וביטול הפרעות ספקטרליות כלשהן של "הצד השני".  חלק נכבד מהפעילויות של לוחמי ל"א, של הגדוד כולו ושל הפעילות במרחב הספקטרלי הן מסווגות. בגדוד פסגות מקפידים על שמירת סודיות וחשאיות מלאות בכל שלבי השרות, מהרגע הראשון של הלוחם ביחידה. בשיחה עם ישראל דפנס חשף המג"ד סא"ל י' טפח ממשימות הגדוד: "אנו מכירים תחומי לחימה מסורתיים באוויר, ביבשה ובים. בשנים האחרונות נוספו שני מרחבים חדשים – ספקטרום וסייבר.  ״זה הממד הקיברנטי, ממד המידע. גדוד פסגות ממונה על מרחב הספקטרום בצה"ל, תווך אלקטרו-מגנטי שכל אדם שמעיל טלפון סלולרי חכם או ציוד דומה אחר נתקל בו, והוא למעשה חלק ממנו. כך גם האמל"ח הצבאי המתקדם, הדרוש לביצוע משימה וכדי לדעת היכן אנו  נמצאים". ממד ההגנה: הקניית היכולת לצה"ל לתפקד בכל שלב ובכל תרחיש תחת איום במרחב הספקטרלי. חייבים להניח, ויודעים, שגם האויב מצוי בתווך הספקטרלי ול"א וינסה לפעול. ההגנה שמספק גדוד פסגות איננה רק כלפי אויב מחוץ, אלא גם נגד גורם מבית.  לדוגמה: אזרח ישראלי תמים מפעיל רחפן, או מטוס אזרחי שטס בשמים ומשדר. שניהם פועלים על תדרים העלולים להפריע לציוד צה"לי. בגדוד פסגות מכנים מצב זה קונפליקט, שמומחי הגדוד נקראים לפתור, "ליישב סכסוך ספקטרלי פנימי". במציאות הצבאית פעילות ההגנה של גדוד פסגות מיועדת לגלות ולחשוף פעילות ל"א של האויב, זיהוי איום. המג"ד י' מסביר את תוכן הממד השני של הגדוד, התקפה: "הגדרה פשטנית היא 'עלי למנוע מהאויב לעשות לי מה שאני יודע לעשות לו'. ההתקפה נועדה להצר את חופש הפעולה של הצד השני. ״יצרנו תורה שלמה של ארגון המרחב הספקטרלי. כאשר יש  הפרעת שידורים מהצד השני, או חסימת שידורים, או שיבושים עלינו לזהות אותם וללחוץ על הכפתור. כלומר למנוע את השיבוש, את החסימה, את ההפרעה. לנטרל את האויב.״  ״איך בדיוק עושים אל זה ומה סוגי האמל"ח שמפעילים לוחמי הגדוד, על כך אין מרחיבים את הדיבור. אבל זו לוחמת ל"א קלאסית, שהעיקרון שלה פשוט ובסיסי - כשאני מדבר בקשר, אני מפריע למישהו אחר לדבר על אותו תדר. אני חוסם ומשבש אותו. בתחום הצבאי אנו חייבים להעריך שמה שאנו עושים, גם האויב יודע. זה המתח מבין ההגנה להתקפה וכך הם שלובים יחדיו זה בזה. לגלות איום ולהגן עזרת התקפה". עמית או טורף גדוד פסגות מיומן לבצע הגנה והתקפה. הפלוגות מצויות בכל הפיקודים המרחביים, ויש פעילות ספקטרום ול"א גם עם זרועות האוויר והים. מדובר בגדוד סדיר, המונה מאות חיילות וחיילים העוברים מסלול הכשרה ארוך ומורכב. בגדוד שלושה מקצועות: לוחם ל"א,  טכנאי ל"א וחוקר ספקטרום. לוחם ל"א הוא לוחם לכל דבר, מוגדר כלוחם חוד, היודע לתפעל את המערכות הייעודיות ואת האמל"ח הייחודי. טכנאי ל"א הם בדרך כלל בוגרי כיתות י"ג וי"ד במגמות הנדסאי אלקטרוניקה המטפלים בשלמותו ובאחזקתו של הציוד.  חוקר ספקטרום, אף הוא הנדסאי אלקטרוניקה בהכשרתו הטרום-צבאית, ותפקידו בכוח לבחון את המרחב הספקטרלי בזירה או בגזרת הלחימה שבה הוא פועל ולהתריע למפקדים היכן יש חסימה. היכן מישהו משגר אותות חשודים, ולקבוע אם השידורים הם פוגעניים, או שמא הם בכלל של כוחותינו, האם זה עמית או טורף. צוות לוחמת ספקטרום בגדוד פסגות יכלול לוחם ל"א, טכנאי ל"א וחוקר ספקטרום, והם יפעלו ביחד למיצוי משימות התווך הספקטרלי. צוות כזה מסייע גם להנגשת עולם הספקטרום ליחידות הלוחמות, המתמרנות ולמפקדיהן, להביא לידיעתם נוכחות של גורמים מפריעים וכיצד להפעיל נגדם את יכולות התקיפה של הגדוד. השת"פ עם אוגדה 91 בהענקת מגן כוכב הצפון נאמר כי גדוד פסגות "פעל לשיבוש מערכות אויב, יצר חופש פעולה במשימות ההתקפה וההגנה". על עניין ההונאה אין המג"ד סא"ל י' מוכן להרחיב. על השת"פ עם אוגדה 91 בצפון הוא אומר: "סייענו לפיקוד האוגדה להבין את התווך הספקטרלי כדי שיוכלו לתמרן עם הכוחות בחופשיות. מתגלה שבש בצד השני, תפקידנו להסביר את המשמעויות ולהפעיל את המערכות שלנו לנטרול.  "בתרגיל האמור ישבתי בחפ"ק ליד המאו"ג (מפקד האוגדה) כדי לשלוט על פעילות צוותי הגדוד בשטח. סייענו גם למאמץ הגנת השמים באמצעות חסימת ערוצי תקשורת של כלי טיס. כל הפעילות הזאת של הגדוד בוצעה תוך תיאום, שת"פ וסינרגיה מלאים עם האוגדה ועם פיקוד הצפון. בתחקירים שאחרי האימון ניתן בעזרת ספקטרום אנלייזר לבדוק אם ביצענו את כל המשמות ואם אמנם שיבשנו את כל שידורי האויב והתקשורות שלו".  בעלי שלושת המקצועות בגדוד הספקטרום פסגות מאומנים לשהות בשטח תקופות ארוכות, בנים ובנות לוחמות. מסלול ההכשרה שלהם ארוך, כשמונה חודשים, ועל המפקדים בגדוד מוטלת האחריות לשמור על מתח מבצעי מתמיד באירועים מתמשכים.  עבודת לוחם ל"א דורשת ריכוז וכושר הקשבה, ואלו משימות שלא קל לבצען בתנאי שדה בחורף ובקיץ, ברעש, בצפיפות, בחול ובאבק. מכיוון שבעולם הספקטרום והל"א יש מידה מסוימת של מסתורין, נדרשים אנשי הגדוד, מרמת הצוות ועד המג"ד, להסביר, ליידע ולשכנע את המפקדים בחיוניות וחשיבות תפקידיהם בתווך הספקטרלי.  מג"ד פסגות סא"ל י' הוא בן 37,  תושב קריית גת, נשוי ואב לשנים, עבר מסלול במערך הקרבי של חיל התקשוב, קצין קשר חטיבתי, סמג"ד ב'צוק איתן', רמ"ד סייבר, וכיום מג"ד פסגות. "אנו מפתחים יכולת לתפקד בכל שלב ובכל תרחיש של איום ספקטרלי. בכך אנו תורמים להגברת המודעות בצה"ל לסכנות האיום הספקטרלי, שהוא חי וקיים".   

זו לא סאטירה: על מזבח ״ניקוי״ נמל חיפה מחומרים מסוכנים רוצים לקרב אוכלוסיה אזרחית בחיפה למוקדי סיכון. דני קרוננברג מסביר מדוע אפרים קישון לא היה רחוק מהמציאות  תכנית ״שער המפרץ״ - באדיבות רשות מקרקעי ישראל בימים אלו, שב ונדון עתידו של מפרץ חיפה שסובל מזיהום קשה ומסיכונים חמורים בגלל מאגרי חומרים מסוכנים. לפני מספר חודשים, הכריזה רשות מקרקעי ישראל על תוכנית "שער המפרץ" שנועדה לפנות את המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה ולהקים במקומם שכונות מגורים ומגדלי משרדים מהודרים. בתאוריה זה נשמע נפלא, אך הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. מעיון בהדמיה הממוחשבת של פרויקט "שער המפרץ", רואים שכונת מגורים מודרנית ויפה.  השכונה שוכנת לחוף הים התיכון, ועל מנת להוסיף לה ייחוד ואווירה של ונציה, במרכז השכונה מופיעה תעלת מים מהודרת המתחברת אל הים. את התעלה חוצים גשרים ציוריים, ולאורך גדות התעלה ניצבים מגדלי מגורים ומבני מסחר ומשרדים. אך הדמיות לחוד ומציאות לחוד ומדובר במיקסם שווא.  מי שיתעמק בתמונה, יראה בצידה הימני את המסלולים של שדה התעופה של חיפה. מגורים במרחק עשרות בודדות של מטרים ממסלול המראה אינם רעיון מוצלח במיוחד, בלשון המעטה. מתכנני התוכנית גם התעלמו ממקור סיכון גדול בהרבה - נמל המפרץ שנמצא מדרום לשדה התעופה. בנמל ימי יש מצבורים גדולים של חומרים מסוכנים המיובאים ומיוצאים מישראל.  גם על האוניות העוגנות בנמל יש גם מטענים רבים של חומרים מסוכנים שכלל אינם מיועדים לישראל. יש לזכור שעל אוניות מכולות מודרניות יש אלפי מכולות והן פוקדות נמלים רבים לאורך מסלול ההפלגה שלהן. לכן מכולות עם חומרים מסוכנים נמצאות על אוניות אלו גם כאשר האוניות עוגנות בישראל, מבלי שמטעינים או פורקים מכולות אלו בישראל.    יש להתייחס לכל אוניית מכולות, העוגנת באחד מרציפי הנמלים בישראל, כמחסן צף של חומרים מסוכנים, כל עוד לא הוכח אחרת. גם אם האונייה אינה פורקת או טוענת חומרים מסוכנים בישראל. בגלל סיבות אלו, טווחי הביטחון בין נמל למבני מגורים נמדדים בקילומטרים. חלק ניכר משטח תוכנית "שער המפרץ" נמצא בטווח מרחקי הביטחון לתקריות חומרים מסוכנים בנמל המפרץ ולכן אסור לבנות בהם שכונות מגורים ומבני משרדים. רק כ- 120 קילומטר מצפון לחיפה, נמצאים חורבות של בנייני מגורים ומגדלי משרדים רבים בעיר ביירות, שבה לא הקפידו על שמירת מרחקי ביטחון בין נמל לאזורי מגורים של עיר. ביירות אינה הדוגמה הבודדת לחורבן שנמל גרם לעיר השוכנת לצידו.  אסונות ענק מסוג זה התרחשו גם בטיאנג'ין (סין), האליפקס (קנדה) ומקומות נוספים ברחבי העולם. הופתעתי מכך שהגורמים שהכינו את תוכנית "שער המפרץ" כנראה לא בדקו את מגבלות הבנייה במיקום כה רגיש. כאשר ראיתי בהדמיה של תוכנית "שער המפרץ" את תעלת המים שנחפרה מהים, תהיתי גם האם לא נלמדו הלקחים של הלגונה שנחפרה באילת והפכה למטרד מסריח בגלל חוסר תחלופת מים מספקת. אז נזכרתי שזו לא הפעם הראשונה שאני רואה תעלה שנחפרה מהים לתוך עיר עברית, והעיר הקודמת הייתה תל אביב. המדובר למעשה ברעיון ישן שהוצג בסרט "תעלת בלאומליך" שהתסריטאי והבימאי שלו היה הסופר והסאטיריקן אפריים קישון. גיבור הסרט, קאזימיר בלאומליך, היה חולה רוח אשר נמלט מבית המשוגעים, גנב פטיש אוויר והתחיל לחצוב תעלת מים ברחוב אלנבי בתל אביב.  איש לא ניסה לעצוב בעדו, על מנת לא להצטייר כפקיד בכיר שאינו יודע על פרויקט עירוני חשוב ומתוכנן היטב, וכך מר בלאומליך הצליח לגייס את הרשויות לסייע לו לחפור את התעלה, לאורך רחוב אלנבי עד הים. אני סבור כי התוכניות לפינוי התעשיות ממפרץ חיפה הוכנו בחוסר מקצועיות, חוסר הבנת התחום, ותוך התבססות על תחשיבים שגויים לחלוטין לגבי ערך הקרקע למגורים ולמשרדים. בהקבלה סאטירית למציאות של ימינו, ניתן לחשוד שמר בלאומליך, במקום לחפור בעצמו תעלה מהים, הגיע לתפקיד בכיר במינהל מקרקעי ישראל או בוועדות ממלכתיות כלשהן.  ובתפקידו זה הוא מקדם תוכנית לבניית שכונת מגורים ענקית, בצמוד למסלול ההמראה של נמל התעופה ובקירבה מסוכנת לנמל המפרץ, כאשר בלב השכונה תיחפר תעלה מהים, במתכונת שהוא יזם כבר לפני שנים רבות בתל אביב. לכבודו של מר בלאומליך, אני מציע להחליף את שם התוכנית מ"תוכנית שער המפרץ" ל"תוכנית תעלת בלאומליך החדשה". מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, שכנראה הבין שמדובר בתוכנית ש"לא מחזיקה מים", ושרק משוגעים יסכימו לגור במקום כזה, פעל כנדרש ועצר את התוכנית.  גם ועדת המנכ"לים של משרדי הממשלה הבינה לאחרונה את המצב, ועצרה את התוכנית ההזויה הזאת, וטוב שכך. יש לקוות שכל הגורמים המעורבים בתוכנית זו והממליצים עליה כפתרון קסם לבעיות של מפרץ חיפה, יגנזו אותה ולא יציע לשלוח עשרות אלפי אנשים לגור באזורי סיכון לתקריות חומרים מסוכנים. מזבח טיהור מפרץ חיפה אין ספק כי יש להרחיק ממפרץ חיפה מוקדי סיכון, ולנקוט באמצעים מתאימים על מנת להפחית באופן חד את רמות הזיהום. אך לא ניתן לממן את המהלך על ידי הקמת שכונות מגורים ומגדלי משרדים בקירבה מסוכנת למוקדי סיכון בנמל המפרץ ובשדה התעופה. לא ניתן להקריב את תושבי השכונות המתוכננות על מזבח טיהור מפרץ חיפה, ובכל מקרה לא נראה שרבים ירצו לגור בצמוד למסלול המראה בשדה תעופה או בתוך אזורי הסיכון לתקרית חומרים מסוכנים בנמל המפרץ. ברור שצריך להרחיק ממפרץ חיפה תעשיות מזהמות, אך גם לא ניתן להרחיק נמל ימי לאזור מרוחק בנגב. אפילו אם צריכת הדלקים הפחמימניים תפחת בעתיד, התנאי לסגירת התעשייה הפטרוכימית הוא הבטחת יכולת הולמת של יבוא ואיחסון של תזקיקי נפט (דלקים וחומרים חיוניים אחרים כמו זפת וכימיקלים שונים) וניתן לבצע זאת רק באמצעות נמלים ימיים. למעשה, תשתית נמלית מפותחת היא הדרך היחידה שתאפשר סגירת מפעלים מזהמים רבים בעתיד. תשתיות לאומיות יש לתכנן בראייה ארוכת טווח (של עשרות רבות של שנים, ואפילו למעלה מ- 100 שנים) עבור הדורות הבאים. בעתיד יהיה צריך להרחיב את התשתיות הנמליות, ולכן יש להשאיר את האזור מצפון לנמל המפרץ כעתודה להתפתחות עתידית, מבלי לקרב אליו אזורים רגישים כגון מגורים. בשלב זה ניתן לנצל אזורים אלו לשימושים מתאימים ושיש בהם יתרונות יחסיים כגון תשתיות לוגיסטיות, בעיקר עבור חומרים בלתי מסוכנים. אין מחלוקת שצריך ושניתן לעשות רבות על מנת לטהר את מפרץ חיפה ממוקדי זיהום ועל מנת להרחיק ממנו גורמי סיכון, אך תוכניות בלתי מעשיות כמו תוכנית "שער המפרץ" שמשמעותן קירוב אוכלוסייה למוקדי סיכון, רק מרחיקות אותנו ממטרה זו, כי הן חסרות ישימות ולכן בגללן מתעכבות תוכניות מעשיות בנושא. המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".

החברה, שפיתחה מערכת מבוססת-מכונה לסימולציה של מתקפות, הכפילה את הכנסותיה בשנה החולפת והגיעה ל-15 מיליון דולר. ״חברות מבינות כי יישום פתרונות אבטחה ללא סימולציה של מתקפות אינו מספק״ BIGSTOCK/Copyright: prover חברת הסייבר הישראלית סימיולייט (Cymulate), שפיתחה מערכת מבוססת-מכונה לסימולציה של מתקפות, שמזהה נקודות תורפה ומספקת הדרכה אוטומטית בנוגע לתיקון, גייסה 45 מיליון דולר שישמשו להמשך האצת צמיחתה – זאת לאחר שבשנה שעברה הכפילה את הכנסותיה מהשנה הקודמת, ל-15 מיליון דולר. קרן ההשקעות האירופית One Peak הובילה סבב גיוס זה. עד כה, גייסה החברה 71 מיליון דולר. ״הקצב הגובר והולך של מתקפות סייבר עולמיות הביא למשבר אמון במצב האבטחה של ארגונים, ולהבנה כי בדיקות האבטחה צריכות להיות רציפות ולא תקופתיות, במיוחד לנוכח תשתיות ה-IT המשתנות תמידית והאיומים המתפתחים במהירות״, מסר  דייויד קליין, שותף מנהל ב-One Peak. ״חברות מבינות כי יישום פתרונות אבטחה, ללא סימולציה של מתקפות סייבר כבדיקה, אינו מספיק בכדי להבטיח הגנה״. בשיחה עם כתב ״כלכליסט״ מאיר אורבך אמר המנכ״ל והמייסד-שותף של סימיולייט, אייל וקסמן, כי החברה מתעתדת להשקיע הרבה במו״פ ובשיווק. ״יש לנו 40 עובדים בארצות הברית ו-50 בישראל, ואני משער שבסוף 2021 נהיה 150 עובדים״. עוד אמר, כי הוא מעריך שבתוך שנתיים תהיה החברה יוניקורן.