האמריקאים שלחצו על ישראל להקים את אפ״י בגלל מכירת הפלקון לסין סוף שנות ה-90, משנים כיוון ומחליטים להרוס את אמינות מנגנון הפיקוח הישראלי שהם עצמם יזמו. במקום לתקן את המנגנון, הבית הלבן מחפש פתרון קל - להחתים חברה ישראלית  bigstock הפרשה הנוכחית של חברת NSO מול משרד המסחר האמריקאי היא תוצר יחסי מפעיל-מופעל בין הבית הלבן למשרד הביטחון הישראלי בכל הקשור לייצוא ביטחוני. נתחיל מהבסיס, חברת NSO אינה אשמה בכך שלקוחותיה הפרו את תנאי רישיון הייצוא. משרד הביטחון יודע זאת. מחלקת המסחר האמריקאית יודעת זאת וגם הבית הלבן יודע זאת.  מאז התפוצצה הפרשה לפני מספר שבועות, בגלל התנהלות שלומיאלית של משרד הביטחון מול האמריקאים, מנסה משרד הביטחון לתקן ההדורים מול הבית הלבן. בינתיים, ללא הצלחה. מכתבים שנשלחים מישראל לארה״ב נשארים ללא מענה. כך גם שיחות טלפון בין משרד הביטחון למשרד המסחר האמריקאי. ״זו הוראה מלמעלה״, אומרים לצד הישראלי. המשמעות היא שההוראה להכניס את NSO וקנדירו לרשימת הפיקוח של משרד המסחר האמריקאי הגיעה מהבית הלבן. הוכחות לא הוצגו לאף גורם ישראלי מדוע התקבלה ההחלטה של משרד המסחר.  יותר צדיקים מהאפיפיור האמריקאים באופן מעשי החליטו ל״שרוף״ את מנגנון הפיקוח הישראלי שהם עצמם ביקשו להקים לאחר פרשת מטוס הפלקון בסוף שנות ה-90. הפיצול בין אפ״י לסיב״ט היה בהשפעת הבית הלבן שלא רצה שטכנולוגיות מתקדמות יגיעו לסין. והאמריקאים ביקשו שהישראלים יהיו ״צדיקים״ יותר מאחרים.  רק בישראל תקנות אמנת ווסנאר מתקבלות כחוק ישראלי ללא הליך חקיקה בכנסת. כך גם העדכון שלהן בכל דצמבר. זה לא קורה במדינות אחרות שמיישמות מה שהן רוצות לאחר דיון בפרלמנט. רק בישראל יש משטר פיקוח ייצוא דו שלבי - רישיון שיווק וייצוא לכל עסקה. יש וועדת סיווג לכל מוצר. להוציא רישיון שיווק לוקח שלושה חודשים בממוצע. ישנן עסקאות שאבדו לתעשייה הישראלית רק בגלל אפ״י. יותר נכון, בגלל הלחץ של אפ״י מהאמריקאים.  האם יש מישהו בקהל שחושב שאין חברות כמו NSO בארה״ב או אירופה? למה הבית הלבן לא רודף אותן אם מטרתו מלחמה בתעשייה הסייבר האיסופי? למה אמנסטי וגופים קשורים שכל היום מחפשים את NSO לא מחפשים באותה יעילות גם חברות אמריקאיות או אירופאיות מתחום זה? שיבדוק פלוני את כמות הפרסומים של הגופים הללו אודות חברה ישראלית, אירופאית או אמריקאית.  מה הטעם בקיום חוק, אם הוא לא מגן עליך?  עוד נקודה שחשוב להבהיר היא כי NSO פעלה על פי חוק ישראלי. אין עד היום, באף פרסום, ראייה שהחברה עברה על החוק. המכירות של החברה בוצעו כאשר היא פועלת מישראל (להבדיל מחברות ישראליות שפועלות בקפריסין או בולגריה להתחמק מפיקוח), היא קיבלה את רשיונות הייצוא המתאימים ומכרה.  אז מי כשל פלוני ישאל? הכשלון מתחלק לשניים. ראשית, הלקוח הסופי שרכש. הוא זה שהפר את תנאי הרישיון. ניתן להמשיל זאת ללקוח שרוכש טיל ספייק של רפאל או מל״ט מתאבד של תעשייה אווירית. אם מחר הלקוח יחליט לעשות עם המוצר מעשה בניגוד לתנאי הרישיון, היצרן יהיה אשם? אם מחר לקוח של חברת רייתאון האמריקאית יקח מערכת נשק ויעשה עימה טבח בחפים מפשע, רייתאון תהיה אשמה במשהו? כנראה שלא.  במקרה דנן, הכישלון הוא גם של משרד הביטחון. וזה כישלון כפול. פעם אחת המשרד לא עשה הליך בחינה (Due diligence) ללקוח הקצה, במטרה לוודא מהי המהימנות הצפויה שלו בשימוש בכלי כמו של NSO. נכון, יש מגבלות מובנות בכלי כמו מניעה לעקוב אחרי מספרי טלפון אמריקאים (החברה אף הצהירה על כך בגלוי). מעבר לכך, אם אוגנדה, לפי הפרסומים האחרונים, רוצה לעקוב אחרי אמריקאים עם מספרים מקומיים, המערכת לא תמנע ממנה.  שוב, כל תפיסת הפיקוח הבינלאומית, לא רק בישראל, בנויה על התחייבות הלקוח בקצה לתנאי הרישיון. אף חברת נשק או סייבר איסופי אינה יודעת לקרוא מחשבות של אלו בצד השני. לכן האכיפה היא רק בדיעבד. מקבלים רישיון ייצוא, מספקים את המערכת, ואם יש אירוע חריג, חוקרים, ואם צריך, סוגרים ללקוח את המערכת. לטוב או לרע, זו המציאות עם כל סוג מערכת נשק - פיזית או וירטואלית.  פעם שניה טעה משרד הביטחון בכך שאינו מספק את ההגנה שאמור להעניק החוק ל-NSO. אסביר. הרעיון במדינת חוק הוא שאם אתה עובד לפי החוק, החוק מגן עליך. במקרה זה, החברה פעלה על פי חוק, ביקשה את הרשיונות הנחוצים, אך כאשר ארע אירוע, משרד הביטחון התנער מאחריות.  יתרה מכך, אפילו במקרה של השב״כ הישראלי, אשר לפי פרסומים עקב באמצעות הכלי של החברה אחרי מחבלים ביו״ש עם דרכון אמריקאי, המשרד לא השכיל לתאם את הפעילות עם האמריקאים. על אף

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל ביקר במהלך הלילה במעבר תאנים וקיים תחקיר ראשוני של הפיגוע קרדיט לתמונה: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון    בשעה 1:20 מחבל כבן 16 התנגש עם מכונית בעמדת הבידוק בכניסה למעבר ופגע באחד המאבטחים, שנפצע באורח קשה. מאבטחים נוספים של רשות המעברים במשרד הביטחון הגיבו במהירות, ירו במחבל וניטרלו אותו. המאבטח פונה לבית החולים שיבא בתל השומר ובזמן הקרוב יוכנס לניתוח. ככל הידוע לא נשקפת סכנה לחייו. שר הביטחון בני גנץ קיבל הבוקר (ב') עדכון בעקבות הפיגוע במעבר תאנים. שר הביטחון  שיבח את המאבטחים במקום על התגובה המהירה וביקש למסור איחולי רפואה שלמה למאבטח שנפצע בתקרית. שר הביטחון הנחה על קיום תחקיר מקיף, הפקת לקחים והעלאת כוננות ודריכות בכלל המעברים באיו"ש. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל ביקר במהלך הלילה במעבר תאנים וקיים תחקיר ראשוני של הפיגוע. המנכ"ל שיבח את עבודת מאבטחי רשות המעברים: "זה פיגוע קשה וכולנו מאחלים החלמה מהירה למאבטח הפצוע. מאבטחי המעבר פעלו במהירות, בדיוק כפי  שאנחנו מתרגלים אותם- חתרו למגע, פגעו במחבל וסיימו את האירוע בתוך שניות. אנחנו מתחקרים את נסיבות האירוע ונבחן צעדים נוספים לשיפור המיגון למאבטחים".  

האיחוד מעוניין לרכוש 50 מטוסי F-35 בלוקהיד מרטין, אך בקונגרס האמריקני מביעים דאגה מהקשרים בין האיחוד לבין סין צילום: אתר צה״ל  עסקת רכש 80 מטוסי רפאל צרפתיים אינה באה במקום הכוונה לרכוש בארה"ב 50 מטוסי קרב חמקניים F-35 – כך הודיע משרד ההגנה של איחוד האמירויות אחרי חתימת הסכמי הנשק עם צרפת. מפקד חיל האוויר וההגנה האווירית של איחוד האמירויות גנרל איברהים נאסר אל-עלאווי אמר לסוכנות הידיעות WAM כי מטוסי ראפאל יחליפו מטוסי קרב מיראז' 2000 ישנים בחיל האוויר של האיחוד. "אך עסקה זו איננה תחליף לעסקה העתידית של מטוסי F-35 אלא זו עסקה משלימה, וכך אנו מקדמים את פיתוח היכולות של חיל האוויר שלנו". האיחוד מעוניין לרכוש 50 מטוסי F-35 בלוקהיד מרטין, אך בקונגרס האמריקני מביעים דאגה מהקשרים בין האיחוד לבין סין, ובעיקר השימוש בטכנולוגיות HUAWEI 5G. ממשל הנשיא טראמפ הסכים למכור את המטוסים לאיחוד וגם ממשלת ביידן הודיעה שהעסקה תצא לפועל אך לפני כן "חייב הממשל להבין היטב את המחוייבויות של איחוד האמירויות".   

מדובר בעסקה בהיקף 140 מליוני אירו. שתותקן על 209 מתוך 218 ה-Lynx IFVs שהוזמנו https://youtu.be/XBSo-0knbiw הונגריה רוכשת נגמ״שים תוצרת גרמניה מסוג Lynx והיא בחרה עבורם מערכת הגנה אקטיבית מסוג StrikeShield של חברת Rheinmetall. ייצור המערכת אמור להתחיל ב2022, כך לפי פרסום של janes.  ״Rheinmetall הודיעה במאי כי הונגריה חתמה על חוזה של 140 מיליון יורו (158 מיליון דולר) עבור מערכות StrikeShield שתותקן על 209 מתוך 218 ה-Lynx IFVs שהוזמנו. להונגריה תהיה גרסה היברידית של המערכת המשלבת שריון פסיבי עם רכיבי ההגנה האקטיביים של StrikeShield״, כותבים בהודעה.  ״Rheinmetall לא חשפה את התצורה המדויקת של StrikeShield עבור ההונגרים, אך מצגת של החברה הראתה שתצורה טיפוסית עבור Lynx יכולה לכלול עד 15 חיישני מכ"ם, 35 חיישנים אלקטרו-אופטיים ו-33 אפקטורים. שני מודולים ממוקמים גם בחלק האחורי של הגוף כדי להגן מפני התקפה עליונה.״    

לדברי הגנרל נקסונה, בעבר סבר הממשל כי האחריות להתמודדות עם פשיעה כזו צריכה להיות מוטלת רק על רשויות אכיפת החוק, אולם המתקפות האחרונות שינו את הפרדיגמה גנרל פול נקסונה, ארכיון. צילום: REUTERS/Joshua Roberts פיקוד הסייבר של ארה״ב, CYBERCOM, נקט בפעולות התקפיות על מנת לשבש את פעילותן של קבוצות זדוניות שביצעו מתקפות כופרה על חברות אמריקניות – כך אמר ראש הפיקוד, גנרל פול נקסונה, בשיחה עם הניו יורק טיימס שהתקיימה בשולי ועידת הביטחון של מכון רייגן, שנערכה בשבת. מדובר למעשה בהכרה הפומבית הראשונה בצעדים פוגעניים נגד ארגונים כאלה. נקסונה עומד גם בראש הסוכנות לביטחון לאומי, NSA, שבמסגרתה פועל פיקוד הסייבר. על פי הדיווח של הניו יורק טייס, אמר נקסונה כי עד לפני תשעה חודשים, הממשלה ראתה בגורמי אכיפת החוק את האחראיים הבלעדיים להתמודדות עם מתקפות כופרה – ואולם המתקפות על קולוניאל פייפליין ועל מפעלי הבקר של JBS הוכיחו שיש לפעול אחרת, כיוון שארגוני הפשע העומדים מאחוריהן פגעו בתשתיות הקריטיות במדינה. הגישה החדשה, לדבריו, היא כזו של שיתוף פעולה ומידע. נקסונה לא תיאר איזה פעולות ננקטו, או כנגד מי, אך הבהיר כי התוקפים שילמו על מעשיהם. הוא ציין כי בראש סדר העדיפויות נמצאת היכולת ״להבין את היריב ואת התובנות שלו טוב יותר ממה שאי פעם הבנו בעבר״. על במת הכנס, אמר כי המרחב הקיברנטי השתנה בצורה דרמטית בשנה האחרונה, מאז גילוי המתקפה על SolarWinds, וכן כי סביר שתשתיות קריטיות יהוו מטרה בכל סכסוך צבאי עתידי של ארה״ב. אחת הקבוצות הזדוניות המוכרות אחריהן דלקה ארה״ב היא REvil, שעמדה מאחורי המתקפות על JBS, קסייה ועוד. ה-FBI, פיקוד הסייבר, השירות החשאי ורשויות במדינות נוספות הצליחו להשבית את פעילותה בחודש אוקטובר, ולעצור כמה מחבריה זמן קצר לאחר מכן. על פי דיווחים שונים שלא אושרו רשמית, פיקוד הסייבר גם היווה מרכיב מכריע בעצירת פעילותה של DarkSide, שמאוחר יותר מיתגה עצמה מחדש, על פי הערכות, תחת השם BlackMattter. ביום חמישי האחרון פרסם פיקוד הסייבר פרטים ראשונים על Cyber Flag 21-1, תרגיל הסייבר הרב-לאומי הגדול ביותר עד כה, בו השתתפו 200 נציגים מ-23 מדינות, ונערך במשך חמישה ימים בחודש שעבר. מטרת התרגיל הייתה ״לתמוך בחיזוק קהילת הסייבר ההגנתי הבינ״ל, ולשפר את היכולות של ארה״ב ובעלות בריתה לזהות פעולות זדוניות במרחב הסייבר ולהגיב להן״.

במחלקת המדינה אמרו כי בסיבוב השיחות בווינה התנגדה איראן לפשרות שכבר עשתה בסיבובי שיחות קודמים https://twitter.com/Bagheri_Kani/status/1466426712896458758?s=20 איראן ממשיכה להגביר בצורה פרובוקטיבית את קצב התקדמות תכנית הגרעין שלה ואפילו סין ורוסיה נדהמו מהיעדר כל כוונה לפשרות מצד איראן, כך לפי פקיד בכיר במחלקת המדינה האמריקנית בוושינגטון.  במחלקת המדינה אמרו כי בסיבוב השיחות בווינה התנגדה איראן לפשרות שכבר עשתה בסיבובי שיחות קודמים, ובשבוע שעבר הגדילה את היקף דרישותיה. לא ידוע מתי יתחדשו השיחות על הסכם הגרעין, אמר הבכיר במחלקת המדינה, אולי השבוע, אך "לא המועד חשוב אלא מוכנותה של איראן לנהוג ברצינות". בכיר בממשל האיראני אמר לסוכנות רויטרס כי סירובה של ארה"ב להסיר את הסנקציות הוא המכשול העיקרי במאמצים להחיות את הסכם הגרעין מ-2015. "אנו מאמינים שהסכם ניתן להשגה אם ממשלת ארה"ב תוותר על הפעלת לחצים, ואם השותפות האירופיות יוכיחו גמישות מרבית ורצון פוליטי להתקדם".  

אורי כץ, ממייסדי חברת הבינה המלאכותית Urban AI, מספר לישראל דיפנס על ניתוח מידע ויזואלי הקיים במרחב הציבורי במטרה לשפר את חיי התושבים – וגם על אתגרי האתיקה והגנת הפרטיות עיבוד גרפי: Urban AI בישראל האורבנית והצפופה, אפשר כנראה לספור על אצבעות כף יד אחת את מספר האנשים שמעולם לא מעדו על אבן שפה שבורה, או סיננו קללה חרישית בעודם מחפשים את המפתח שנפל מהכיס בשעת לילה מאוחרת, בדיוק בפינה בה התקלקל פנס הרחוב. פעמים רבות, התושבים הם גם אלו שמתריעים על המפגעים השונים למוקד העירוני – ששולח צוות תיקון, מתישהו. סיטואציות מתסכלות כאלה הן בדיוק מה שחברת Urban AI מבקשת למנוע, ולשם כך היא רותמת את הבינה המלאכותית. החברה, שהוקמה לפני כשנתיים על ידי אורי כץ, ארז דאמוך ושמעון שבס וממוקמת בתל אביב, מפתחת אלגוריתמים שמנתחים את שפע המידע הוויזואלי שנאסף על ידי רשויות מקומיות בכל רגע נתון, על מנת לחלץ ממנו תובנות שונות. לאחרונה הציגה החברה בוועידת החדשנות של הרשויות המקומיות שנערך במסגרת Muni Expo בתל אביב, וכן בכנס ערים חכמות שנערך בברצלונה. ״לרשויות המקומיות יש בעיה: יש להן המון דאטה, וגם יש להן תקציבים – אבל בסופו של דבר, הן מתקשות לעשות חדשנות״, מספר אורי כץ, אחד משלושת מייסדי החברה, בשיחה עם ישראל דיפנס. כץ, מדען נתונים העוסק גם במחקר, מספר שכבר לפני מספר שנים זיהה את הצורך של הרשויות המקומיות בישראל להשתלט על אינסוף המידע הוויזואלי המתקבל על ידי המצלמות המרשתות את המרחב הציבורי – סטטיות, ניידות (על רכבי עירייה למשל), צילומים מרחפנים, ועוד. עיבוד גרפי של Urban AI ״יש רשויות עם מאות מצלמות במרחב הציבורי, שיכול להיות מנותח ברמה האנושית על ידי איזשהו מוקד, אבל אין בו בינה מלאכותית. כלומר, יש המון דאטה לא מנותח, ובעזרת בינה מלאכותית שיכולה לחלץ ממנו תובנות, קשרים, התנהגויות – אנחנו מייצרים פה למעשה דאטה חדש לגמרי שאפשר להשתמש בו, אלמנט אחד במכלול שעוזר לעיר להפוך לחכמה״, מסביר כץ. איך זה בא לידי ביטוי בפועל, בחיי היומיום? ״יש המון שימושים כאלה. רשות מסוימת יכולה להציב שאלות, למשל: איפה נמצאים כל המפגעים במדרכות ברחבי העיר, איפה כל הרמזורים המקולקלים, התמרורים השבורים, הפנסים שלא עובדים, וכו׳. אנחנו יכולים למפות ולספק תשובות בצורה מהירה, על מנת שיגיעו לתקן״, מסביר כץ. ״בנוסף, אנחנו מתעדכנים כל הזמן באופן דינמי לגבי הסטטוס. למשל, אם היה מפגע במדרכה, בפעם הבאה שיעבור שם רכב עירייה עם מצלמה, נקבל את הדאטה הזה ונבין שאכן תוקן. עם הבינה המלאכותית אפשר ממש בקלות לשפר את איכות חיי התושבים ברמה היומיומית״. כץ מספר על פרויקט נוסף של החברה, שעובדת עם רשות מקומית גדולה על זיהוי של אלימות במרחב הציבורי בזמן אמת, על ידי שימוש במצלמות סטטיות הפרושות בעיר (״אני חושב שהם מאוד ירצו לפרסם את זה בעצמם ברגע שיצא לפועל״, הוא מסביר את בקשתו לא לחשוף את שם הרשות). ״קיים שם שרת מאוד חזק – לא כזה שיש לרוב ברשות מקומית, אלא בחברות הייטק ובינה מלאכותית, ועליו אנחנו בעצם מרכיבים את האלגוריתמים, שיכולים לזהות אם התנהגות היא אכן אלימה״. אבל בסופו של דבר, מדובר במחשב, והחברה מודעת לבעיות הפוטנציאליות. ״תחשבי על שני אנשים שמתחבקים במרחב הציבורי. בהרבה מובנים, על פי הנראות, זה עלול להיות דומה לאלימות״, מסביר כץ. ״כך שחייבים אלגוריתמיקה מאוד מתקדמת ומדויקת כדי לא לתייג כאלימים דברים שהם לא כאלה – ומנגד, גם לא רוצים לפספס את האלימות, אלא להגיע לאחוזי דיוק כמה שיותר גבוהים״. לקוחות החברה (שכן מותר לגלות את שמם) כוללים את עיריית תל אביב ורשויות נוספות כמו יקנעם, ראשל״צ וחולון. כץ מספר שהם עובדים בצורה מצומצמת עם ארה״ב ומדינות באירופה, אבל החליטו באופן מודע לצמוח כאן בישראל. ״אין הרבה סטארטאפים שמצליחים לעבוד עם הרשויות כאן בארץ, כי זה נוגד את הגישה רווחת שאומרת שהכול צריך להיות גדול, בארה״ב, לגייס המון כסף. אבל ישראל היא בטא סייט מצוין. אנחנו עובדים עם הרשויות הגדולות, ומאוד מרוצים ממה שאנחנו רואים״. מה לגבי הגנה על פרטיות האזרח, שמצולם ללא הרף וללא ידיעתו – צילומים שאח״כ גם עוברים במערכות כמו שלכם? ״המטרה שלנו כחברה היא לא לשמור את המידע״, מסביר כץ. ״אפשר לדמות את זה לצינור, או פריזמה, שהדאטה כל הזמן עובר בו ואנחנו מסתכלים על מה שקורה דרך חור. רק מסתכלים, בלי לשמור את המידע, ואם האלגוריתם מזהה שקורה משהו, הוא מתריע״. כץ מדגיש, שהאלגוריתמים של החברה מתלבשים למעשה על מערכות זיהוי קיימות, ומהוויים מנגנון ניטור בלבד. אורי כץ. צילום: באדיבות החברה ״תחשבי אפילו על המוקד העירוני הכי פשוט שיש – סביר שהוא שומר מידע רב על אנשים בצורה של וידיאו, למשל. אנחנו לא עושים את זה, לא שומרים כלום בשרתים שלנו. כשהאלגוריתם מזהה משהו הוא יכול להתריע לעירייה, או למשטרה, ואז יש לה הפנייה באמצעותה היא יכולה להסתכל בהקלטות שלה, או למשל להקפיץ ניידת למקום שבו זוהתה אלימות. אנחנו בחברה מכניסים בינה מלאכותית למשהו קיים, לא מוסיפים לפגיעה בפרטיות״. עד כמה אתם מודעים לנושא של אפליה אלגוריתמית בעבודה שלכם? ״מודעים מאוד. זה נושא מאוד חם ומאוד נחקר בשנים האחרונות, בעיקר בארה״ב ששם בשנים האחרונות גוברת המודעות להטיה גזעית של אלגוריתמים״, אומר כץ. ״צריך להבין שהבסיס של למידת המכונה לא שונה מלימוד של ילד קטן. אם, למשל, הוא רק יראה אנשים מסוימים עושים דברים מסוימים, הוא לא יידע שאפשר אחרת. הבחירה עצמה של המידע שאנחנו נותנים לאלגוריתם ללמוד, היא מה שיקבע אם יהיו בהמשך הטיות כאלה.  ״בשביל לטפל בנושא, צריך לספק דאטה מגוון, או לשקלל נתונים באופן אחר. כמדעני נתונים יש הרבה שיטות להתמודד עם המצב, אבל הרבה מדענים לא חושבים על הדברים האלה או מתעמקים בהם, מה שמוביל להטיות. בסוף, עם כל הבינה המלאכותית הזאת – תראי איך התערבות פשוטה של האדם מאחורי האלגוריתם משנה פלאים את התוצאות. ״ב-Urban AI אנחנו מאוד מודעים לכך ומקפידים על בנייה נכונה של נתונים. אם סתם נקפיץ התרעת שווא על אדם שעבר במצלמה כי הוא אולי מתאים לפרופיל מסוים, לא נתקדם לשום מקום. צריך להיות מספיק רגישים לנושא, כי בסוף אנחנו עובדים על מידע אמיתי של אנשים אמיתיים״.

המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת חושף נתונים לקראת יום עיון מקוון להורים ולאנשי מקצוע מהחברה הערבית. 25% נוספים מהפגיעות כוללים הפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני אילוסטרציה BIGSTOCK/Copyright: Flynt המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת חושף נתונים לקראת יום עיון מקוון להורים ולאנשי מקצוע מהחברה הערבית. 25% נוספים מהפגיעות כוללים הפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני לקראת יום עיון מקוון ראשון מסוגו להורים ולאנשי מקצוע מהחברה הערבית, שיקיים מחר (ג׳) המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מתפרסמים היום לראשונה נתוני מוקד 105 על פגיעות ברשת בקרב קטינות וקטינים בחברה הערבית וכן נתונים ראשוניים מסקר הורים לילדים עד גיל 18 בחברה הערבית. ממצאים עיקריים: מרבית הנפגעים בחברה הערבית הם בגילאי 14-17, לעומת גילאי 12-14 בקרב כלל הנפגעים שטופלו במוקד. 35% מהנפגעים שיתפו את אימם בפגיעה, 15% שיתפו את שני ההורים ו-15% נוספים ביקשו שלא לשתף את הוריהם קטגוריית הפגיעה המובילה היא עבירות מין – 28% מהאירועים. הקטגוריה השנייה בגודלה היא הפצת תמונות וסרטונים מיניים – 25% מאירועי החברה הערבית, לעומת 5% מכלל האירועים במוקד 105. 76% מקרב הנפגעים בחברה הערבית הם ילדות ונערות – זאת לעומת 66% מקרב כלל הנפגעים הסקר בחן גם את הרגלי השימוש של ההורים ברשתות החברתיות, ואת היכרותם עם הרגלי השימוש של ילדיהם. ממצאים עיקריים: 66% מההורים בחברה הערבית חוששים במידה רבה מאוד לילדיהם בעת פעילותם ברשת, שיעור גבוה משמעותית מאשר בחברה היהודית (16%). 21% מההורים בשתי החברות לא שוחחו עם ילדיהם על פרטיות ברשת שיעור ההורים שמעלים תמונות של עצמם נמוך משמעותית בחברה הערבית (20%) לעומת החברה היהודית (50%). בהתאמה, שיעור ההורים שמעלים תמונות של ילדיהם נמוך משמעותית בחברה הערבית (28%) לעומת החברה היהודית (40%). השימוש ברשת למטרת למידה גבוה הרבה יותר בחברה הערבית (41%) לעומת החברה היהודית (15%). 68% מההורים הערבית סבורים כי הם (ההורים) שומרים על פרטיותם ברשתות החברתיות, שיעור גבוה מאשר בחברה היהודית (42%). עם זאת, שיעור ההורים בחברה הערבית המודעים להגדרות הפרטיות עומד על 42% לעומת 74% בחברה היהודית 81% מההורים בחברה הערבית דיווחו שהם מפקחים ומשגיחים על פעילות ילדיהם ברשת לעומת 74% בחברה היהודית. מתוכם, 48% מההורים בחברה הערבית מפקחים על פעילות הילדים ברשת מדי יום לעומת 24% בחברה היהודית. את הסקר ביצעה חברת דיאלוג עבור המטה הלאומי 105, בחודש אוקטובר 2021 בקרב 150 הורים מהחברה הערבית. מהמטה נמסר כי הוא משקיע ביצירת סביבה בטוחה ומוגנת עבור הילדים ובני הנוער במרחב הווירטואלי ומספק מענה מותאם לחברה הערבית, בין השאר באמצעות אתר עשיר במידע בשפה הערבית ומגוון חומרי הסברה בשפה הערבית. המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – 105, הוא גוף לאומי אזרחי-משטרתי בהובלת המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, ושותפים בו משרדי הרווחה והביטחון החברתי, החינוך, הבריאות והמשפטים.a