ארה״ב ממשיכה לקדם מיירט חדש למערך ההגנה שלה מפני טילים שעתידים להגיע מצפ״ק או איראן. אלו יצטרפו ב-2028 למיירטים הקיימים בממגורות באלסקה  northropgrumman החברות Northrop Grumman ו-Raytheon Technologies השלימו את סקירת דרישות המערכת שלו (SRR) וממשיכות בתכנון מערכת ראשוני, בדיקות נוספות להפחתת סיכונים ופעילויות הכשרת רכיבים קריטיים. כך לפי דיווח של northropgrumman. מדובר בשלב נוסף בפרויקט תחת השם Next Generation Interceptor.  המיירט האמריקאי החדש נועד להתמודד עם טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM) מצפון קוריאה או איראן ועשוי לעלות כמעט 18 מיליארד דולר במהלך חייו, כך על פי משרד ההגנה. העלות הממוצעת לפיתוח ורכישת 31 המיירטים מסתכמת ב-498 מיליון דולר לכל מיירט. עלות רכישת 21 המיירטים המבצעיים (לאחר שלב הפיתוח) תהיה 111 מיליון דולר לכל מיירט. הפנטגון העניק במרץ האחרון שני חוזי מחקר ופיתוח עבור המיירט ללוקהיד מרטין ונורת'רופ גרומן. פרויקט ה-NGI הופיע לאחר שהפנטגון ביטל ב-2019 את התוכנית לתכנון רכב הרג משודרג, Redesigned Kill Vehicle, עבור המיירטים הקיימים כבר שהם חלק ממערכת ההגנה הקרקעית (GMD). זאת, לאחר שהשקיע בה 1.2 מיליארדי דולרים.  משרד ההגנה מקווה להתחיל להציב את ה-NGI בשנת הכספים 2028 בממגורות בפורט גרילי, אלסקה. אין תכנון כרגע להחליף את 44 המיירטים הקיימים, שספגו בעיות פיתוח וכישלונות בדיקות. אלא להוסיף אליהם את ה-NGI כדי להביא את סך הצי ל-64 מיירטים. כחלק מהליך הפיתוח הנוכחי, הסוכנות להגנה מפני טילים (MDA) אישרה את ה-SRR, שהושלם לפני המועד, ומהווה את הסקירה הטכנית הגדולה הראשונה עבור תוכנית היירוט העתידית של ארה״ב. ״הישג זה מגיע לאחר שהחברות הדגימו את NGI Common Software Factory, המאפשר פיתוח מהיר, אינטגרציה ואספקה בסביבת DevSecOps״, נכתב בהצהרה.   "אנחנו ממנפים את שני העשורים של הביצועים שלנו במיירט הקרקעי הנוכחי (GBI)", אמר סקוט להר, סגן נשיא ומנהל כללי, מערכות שיגור והגנה מפני טילים, נורת'רופ גרומן. "עם כוח העבודה המשולב שלנו, המומחיות הנרחבת והמתקנים החדישים, אנו נספק מיירט חדש בעל יכולות גבוהות שיגן על האומה שלנו מפני איומי טילים ארוכי טווח במשך עשרות שנים".

קצין בשירות הריגול הרוסי, GRU, ניצל את כישורי הסייבר שלו ויחד עם חבריו גנבו דו״חות פיננסיים של חברות אמריקאיות טרם פרסומן לציבור. עם המידע הזה סחרו במניות בבורסות בארה״ב וגרפו עשרות מליוני דולרים לכיסם  www.fbi.gov אזרח רוסי הוסגר לארצות הברית משווייץ כדי לעמוד בפני אישומים הנוגעים למעורבותו לכאורה בתוכנית לסחר במידע לא ציבורי שנגנב מרשתות מחשבים בארה"ב, שהניב רווחים לא חוקיים של עשרות מיליוני דולרים. ארבעה אזרחים רוסים נוספים הואשמו גם הם כחלק מהתוכנית. רשת הונאה בניירות ערך ולדיסלב קליושין, הידוע גם בשם "ולדיסלב קליושין", בן 41 ממוסקבה, רוסיה, נעצר בשוויץ ב-21 במרץ 2021 והוסגר לארצות הברית ב-18 בדצמבר. קליושין מואשם בקשירת קשר להשגת גישה בלתי מורשית למחשבים, ובביצוע הונאת רשת והונאת ניירות ערך, ובהשגת גישה לא מורשית למחשבים.  איבן ארמקוב, הידוע גם בשם "איבן ירמקוב", בן 35, וניקולאי רומינצ'ב, הידוע גם בשם "ניקולאי רומיאנטסב", בן 33, שניהם ממוסקבה, רוסיה, מואשמים במחוז מסצ'וסטס בקשירת קשר להשגת גישה לא מורשית למחשבים, וכן לבצע הונאת רשת והונאת ניירות ערך. ארמקוב, קצין לשעבר במנהלת הביון הראשית של רוסיה (GRU), סוכנות מודיעין צבאית של המטה הכללי של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, הואשם בעבר ביולי 2018 בבית המשפט הפדרלי בוושינגטון הבירה על תפקידו לכאורה מאמץ פריצה והשפעה הקשור לבחירות 2016 בארה"ב.  מיכאיל ולדימירוביץ' אירזק, הידוע גם בשם "מיקה אירזק", בן 43 ואיגור סרגייביץ' סלדקוב, בן 42, שניהם מסנט פטרסבורג, רוסיה, מואשמים גם הם במחוז מסצ'וסטס בקשירת קשר להשגת גישה לא מורשית למחשבים ולביצוע הונאה.  ארמקוב, רומינצ'ב, אירזק וסלדקוב נותרו חופשיים. לפי מסמכי התביעה, קליושין, ארמקוב ורומיאנטצ'ב עבדו ב-M-13, חברת טכנולוגיית מידע שבסיסה במוסקבה, שם שימש קליושין כסגן המנהל הכללי הראשון של החברה. M-13 התיימרה להציע בדיקות חדירה ו-"Advanced Persistent Threat (APT) emulation". שניהם שירותים המחפשים פגיעויות ניתנות לניצול במערכת מחשב, כביכול למטרות הגנה. אתר האינטרנט של M-13 ציין כי "פתרונות ה-IT" של החברה שימשו את "הנהלת נשיא הפדרציה הרוסית, ממשלת הפדרציה הרוסית, משרדים ומחלקות פדרליות, גופים מבצעים של מדינה אזורית, חברות מסחריות וארגונים ציבוריים". בנוסף לשירותים אלה, קליושין, ארמאקוב ורומינצ'ב הציעו לכאורה גם שירותי ניהול השקעות דרך M-13 למשקיעים בתמורה לעד 60 אחוז מהרווח. עשרות מיליוני דולרים לפחות בין ינואר 2018 לספטמבר 2020 או בערך, קליושין, ארמקוב, אירזק, סלדקוב ורומינצ'ב הסכימו לכאורה לסחור בניירות ערך של חברות ציבוריות בהתבסס על מידע מהותי שאינו ציבורי ("MNPI") לגבי הרווחים של אותן חברות לקראת ההכרזות הפומביות על התוצאות הכספיות.  המידע הושג לכאורה באמצעות חדירות לא מורשות לרשתות המחשבים של שני ספקי מידע פיננסי בארה"ב. ספקים אלו נהגו לבצע הגשות רבעוניות ושנתיות דרך רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) עבור חברות ציבוריות.  חמושים במידע זה לפני שנחשף לציבור, קליושין ונאשמים נוספים ידעו לכאורה מבעוד מועד, בין היתר, האם הביצועים הפיננסיים של החברה יעמדו בציפיות השוק ובכך האם מחיר המניה צפוי לעלות או ליפול בעקבות ההכרזה הפומבית על ביצועים אלה. והם סחרו בהתאם, באמצעות חשבונות תיווך המוחזקים בשמם שלהם ובשמות אחרים. על פי הנטען, קליושין ושותפיו למזימות הרוויחו עשרות מיליוני דולרים ברווחים בלתי חוקיים. על פי מסמכי הטעינה, קליושין והקושרים שלו השיגו גישה בלתי מורשית לרשתות המחשבים של סוכני המידע בארה״ב. הם לכאורה פרסו תשתית זדונית המסוגלת לאסוף את שמות המשתמש והסיסמאות של העובדים והשתמשו בשמות משתמש וסיסמאות גנובים כדי להציג את עצמם כעובדים כוזבים כדי לקבל גישה לרשתות המחשבים. כדי להסתיר את מקור הפעילות שלהם, הם השכירו לכאורה רשתות מחשבים פרוקסי (או מתווכים) מחוץ לרוסיה ונרשמו לכתובות דואר אלקטרוני ומערכות תשלום ששימשו לקידום התקיפות בשמות אחרים. לאחר שנכנסו לרשתות היעד, נטען כי הם צפו והורידו דו״חות פיננסיים, שטרם הוגשו ל-SEC או נחשפו לציבור הרחב, של מאות חברות הנסחרות בפומבי בארה"ב. כולל NASDAQ ו-NYSE.  עוד נטען כי הקושרים הפיצו את המסחר שלהם בין חשבונות שפתחו בבנקים ובברוקרים במספר מדינות, כולל קפריסין, דנמרק, פורטוגל, רוסיה וארצות הברית, והטעו חברות ברוקרים לגבי אופי פעילות המסחר שלהם. 

חיל האוויר של ארה"ב הודיע שהכנת הבסיס בבריטניה נמשכה שש שנים, והבסיס הזה נבחר בגלל הקשרים ההדוקים בין חילות האוויר של שתי המדינות אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל  בסיס קבע ראשון של מטוסי קרב חמקניים F-35 של חיל האוויר האמריקני ביבשת אירופה: ארבעה מטוסי F-35 נחתו השבוע בבסיס האוויר הבריטי לייקנהית', ויצטרפו אליהם עוד 20 מטוסים שיהוו בסיס חמקנים אמריקניים קבוע ראשון באירופה. חיל האוויר של ארה"ב הודיע שהכנת הבסיס בבריטניה נמשכה שש שנים, והבסיס הזה נבחר בגלל הקשרים ההדוקים בין חילות האוויר של שתי המדינות ותואם את התשתיות והאימוניים של שני חילות האוויר המפעילים  מטוסי F-35. "בריטניה היא מרכיב חיוני בשמירה על כוננות מבצעית אווירית באירופה", הודיע חיל האוויר.  גנרל ג'ף הריגיאו, מפקד כוחות האוויר האמריקניים באירופה ובאפריקה, אמר כי טייסת 'וולקירה', זה הכינוי של טייסת החמקנים 495, מובילה את השילוביות הצבאית והאווירית באירופה. "מעתה אנו מצטרפים לקואליציה אירופית" אמר גנרל הריגיאן.   

בשלב הבא, החברה תעבור לאספקה סדרתית של מערכות אלו לצה"ל. מערכות הווידאו של ניר-אור יסופקו גם לנגמ"ש "איתן" הצה"לי תמונה: ניר אור ניר-אור, מעצבת, מפתחת, מייצרת ואינטגרטורית ישראלית של מערכות ומוצרים אלקטרוניים למגוון רב של יישומים צבאיים ביבשה, באוויר ובים וחברת-בת של אימקו תעשיות, הודיעה היום (שלישי) כי השלימה אספקת יחידות ראשונות של מערכת הווידאו המתקדמת שלה עבור הנגמ"ש הצהל"י "נמר". לדברי החברה מדובר בדור חדש של מערכת הווידאו המוכחת-קרבית של ניר-אור וצה"ל הוא הלקוח הראשון שמקבל אותה. כעת עוברת החברה לשלב הבא הכולל אספקה ​​סדרתית של המערכות לצה"ל. בהמשך יסופקו מערכות הווידאו של ניר-אור גם לנגמ"ש "איתן" של צה"ל. מנכ"ל ניר-אור, תא"ל (דימוס) רועי ריפתין, אומר: "ניר-אור היא ספק מהימן של צה"ל מזה שנים רבות, ואנו מתכבדים להודיע ​​כי השלמנו את אספקת הדגמים הראשונים של מערכת הווידאו המתקדמת שלנו לנגמ"ש "נמר" החדש של צה"ל. קו הפתרונות של ניר-אור כולל מודעות מצבית רב-ממדית, מופעל ע"י בינה מלאכותית, מערכות וידאו לכלי רכב משוריינים (נגמ"שים / רק"מים) ופלטפורמות צבאיות ייעודיות הממקסמות את הקטלניות והשרידות של הכוח."

צילום: חיים צח - לע״מ גנץ שוב איים על איראן אתמול (ב) בוועדת חוץ וביטחון. האיומים מגיעים לאחר סבב ביקורים של בכירים ישראלים בוושינגטון בחודשיים האחרונים, על רקע שיחות הגרעין שטרם ברור לאן הן מתקדמות וכותרות על מלחמה קרובה בין ישראל לאיראן.  ראוי לזכור כי האיומים של שר הביטחון הישראלי כלפי איראן או חיזבאללה אינם חדשים ומתרחשים באופן תכוף בהזדמנויות שונות מאז כניסתו לתפקיד. ״אנחנו מעמיקים את שיתוף הפעולה הבינלאומי, ואני בטוח שבקרוב יורחבו הפעולות – הגלויות והסמויות, במגוון אמצעים״, אמר גנץ לוועדת חוץ וביטחון.  האיומים של גנץ והכותרות סביב אפשרות למלחמה עם איראן יכולים להעיד על תסכול במערכת הישראלית מעמדת ארה״ב בנושא האיראני. ביידן להוט לחזור להסכם עם איראן. בספק אם הוא להוט לצאת למלחמה חדשה במזרח התיכון. הטענה הרווחת היא שאם ארה״ב לא תתקוף - ישראל תעשה זאת. סביב טענה זו ישנם מגוון מאמרי דעה וכתבות של מתנגדים או תומכים בתקיפה צבאית נגד איראן. כל אחד וטענותיו הוא.  ערובה להישרדות המשטר ניתן להניח שאיראן מתכוננת לתקיפה ישראלית. ולכן בנתה ומנהלת את מערך הגרעין הצבאי בהתאם. איראן מחזיקה במספר מתקני העשרה ידועים. חלקם תת קרקעיים. לא מחייב שהחומר המועשר נשמר במתקן עצמו. לאיראן מגוון בסיסי טילים תת קרקעיים היכולים לשמש גם כמסתור לחומרים רדיואקטיבים, ציוד וכו׳. האם ישראל יודעת על כולם? האם ישראל מכירה את כל המתקנים בתכנית הגרעין האיראנית?  גם אם תהיה תקיפה ישראלית, בספק מה תהיה היעילות שלה. איראן הוכיחה בעבר יכולות התאוששות טובות מחבלות שיוחסו למוסד הישראלי. הליך ההתאוששות לעיתים שימש את איראן לשפר את מערך ההעשרה או ייצור חלקי הצנטריפוגות. תקיפה עם הצלחה חלקית יכולה אף לגרום לאיראן להאיץ את פיתוח הפצצה.  עבור איראן תכנית הגרעין היא ערובה להישרדות המשטר. באיראן ראו מה קרה בלוב ומה קורה בימים אלו באוקראינה. שתי מדינות שויתרו על גרעין וגורלן לא שפר עליהן. בלשון המעטה. באירן גם רואים את ההתנהלות של המערב מול קוריאה הצפונית שכבר הציגה גרעין. בצורה אחרת, חוסר אונים. הסיכון בתקיפת מדינה המחזיקה בגרעין מבצעי גדול מידי.  כלומר, אם ישראל תתקוף את תשתית הגרעין של איראן, סביר להניח, שבאיראן יקבלו החלטה לעזוב את רעיון מדינת הסף וללכת לפצצה מבצעית. כל עוד יש מו״מ או הסכם, אין לאיראן שום צורך להתקדם לפצצה. תכנית הגרעין הצבאי עצמה מהווה את ההרתעה הנדרשת למנוע תקיפה חיצונית נגד המשטר.  מדינת סף כגורם מרסן  אם מקבלים את ההיגיון שאיראן רואה בהיותה מדינת סף, מרכיב מספק להישרדות המשטר, אזי גם מקבלים את ההיגיון שהיא אינה צריכה להתקדם לפצצה מבצעית. תפיסה זו מתיישבת עם ההתנהלות של האיראנים עד כה. לפחות זו הידועה על פי מקורות גלויים. מחד, להשקיע כל שנדרש לפיתוח תשתית לפצצה ואמצעי שיגור שלה. מאידך, לא להתקדם לפצצה מבצעית.  במקום זאת, לנהל מו״מ עם המערב למתווה פיקוח חיצוני שיתיר למדינה התנהלות כלכלית חופשית. בצורה כזו איראן תוכל לשקם את הכלכלה שלה, בלי לפחד מאיומים על הישרדות המשטר. המערב מצידו יקבל איראן ללא פצצת גרעין, וגם ללא צורך ריאליסטי בפיתוח פצצה כזו.  פלוני , מקטרג, יכול לטעון שאיראן יכולה להתנהל בשני כובעים מול המערב ולפתח פצצה מבצעית בסתר. טיעון זה נכון לכל נקודת זמן. הרי אם איראן מתנהלת כך, כיצד יודע פלוני שלאיראן אין פצצה מבצעית במרתף? טיעון התנהלות חשאית בסתר שולל למעשה את ההיגיון בניהול מו״מ עם איראן או תקיפת מתקני הגרעין שלה. זאת, היות והיגיון זה אינו יכול לשלול שיש לאיראן כבר פצצה. ואם לאיראן יש כבר פצצה, למה לתקוף אותה?   מכאן, שפלוני, על מנת להצדיק לוגית תקיפה באיראן, נדרש להניח שאיראן אינה משקרת למערב כאשר היא טוענת שאינה רוצה לפתח פצצה מבצעית כעת. ואם איראן אינה משקרת, אזי אין לה פצצה והיא מדינת סף. רק לוגיקה כזו מצדיקה את הסיכון בתקיפת איראן. ואם זו הלוגיקה, אזי איראן גם לא משקרת בכך שהיותה מדינת סף מספיקה להשרדות שלה.  זו הטענה הבסיסית במו״מ הגרעין. המו״מ אינו נועד לפרק את תכנית הגרעין הצבאית של איראן. אלא לפקח עליה על מנת לוודא שאיראן נשארת מדינת סף. זו גם הסיבה שאיראן מוכנה לנהל את המו״מ המשמר אותה במתווה מדינת סף בפיקוח, תמורת הקלות כלכליות לאיראן. עם מועד כלשהו לסיום ההסכם.  בחירתו של בנט אם ישראל והמערב יסכימו לקבלת איראן כמדינת סף גרעינית במסגרת ההסכם, לאיראן אין בסיס לדרוש מועד סיום קצר להסכם. זאת, משום שמצב מדינת סף מספק לאיראן את הביטחון ההישרדותי הנדרש לה על מנת לא להתקדם לפצצה מבצעית.  יתרה מכך, אטען כי איומים בתקיפה מצד ישראל ופעולות חבלה המיוחסת לישראל, רק מערערות את הביטחון של איראן בשמירה על מצב מדינת סף. נהפוכו, פעולות ואיומים אלו דוחפים את איראן לפיתוח פצצה מבצעית היות והם מערערים את האמונה שמדינת סף מספיקה לטובת הישרדות.  לסיכום, נראה כי למרות האיומים במלחמה עם איראן וחבלות למיניהן, גלויות או סמויות,  החלופה הטובה ביותר של ישראל למנוע מאיראן פצצת גרעין מבצעית היא להכיר באיראן כמדינת סף, לדחוף לפיקוח בינלאומי ולהפעיל את המוסד כזרוע פיקוח עצמאית של מדינת ישראל. בצורה כזו, תוכל ישראל לעכב לטווח ארוך פיתוח פצצת איראנית מבצעית. פונקציית המטרה שהוגדרה מראש לפני כשני עשורים על ידי ממשלת ישראל.

דוברת המרכז לאבטחת סייבר בבלגיה, קטריאן אגרס, אמרה ל-ZDNet כי גם הם שלחו אזהרה לחברות בלגיות בנוגע לבעיית התוכנה Apache Log4j https://www.mil.be/nl/werken-bij-defensie/vacatures/reservist/reservist-... בהצהרה, משרד ההגנה הבלגי אמר כי גילה מתקפה ברשת המחשבים שלו עם גישה לאינטרנט ביום חמישי האחרון. טרם ברור אם מדובר במתקפת כופר. "ניתנה עדיפות לתפעול הרשת. הניטור יימשך. לאורך סוף השבוע צוותים שלנו התגייסו כדי להכיל את הבעיה, להמשיך בפעילות ולהתריע בפני שותפינו", נמסר בהצהרה. "מתקפה זו באה בעקבות ניצול הפגיעות של Log4j. משרד הביטחון לא ימסור מידע נוסף בשלב זה". דוברת המרכז לאבטחת סייבר בבלגיה, קטריאן אגרס, אמרה ל-ZDNet כי גם הם שלחו אזהרה לחברות בלגיות בנוגע לבעיית התוכנה Apache Log4j, וכתבה כי כל ארגון שטרם נקט פעולה צריך "לצפות לבעיות גדולות בימים ובשבועות הקרובים". "מכיוון שהתוכנה הזו כה נפוצה, קשה להעריך כיצד הפגיעות שהתגלתה תנוצל ובאיזה קנה מידה", אמר המרכז לאבטחת סייבר בבלגיה, והוסיף כי כל ארגונים שנפגעו צריכים לפנות אליהם. "מובן מאליו שזהו מצב מסוכן".  

על פי מסמכי בית המשפט וראיות שהוצגו במשפט, ג'ונסון השתמש בחשבונות פייסבוק בשמם של אחרים כדי לזהות נשים בעלות גישה לילדים שנראה כי חוו קשיים כלכליים bigstock גבר באינדיאנה, ארה״ב, נידון ל-50 שנות מאסר ולאחר מכן 15 שנות שחרור בפיקוח על שימוש ברשתות חברתיות להפקת פורנוגרפיית ילדים. כך לפי פרסום של משרד המשפטים האמריקאי.  לורנצו ג'ונסון, בן 33, הורשע ב-16 באוגוסט על ידי חבר מושבעים פדרלי בשלוש עבירות של קשירת קשר להפקת פורנוגרפיית ילדים, סעיף אחד של הפצת פורנוגרפיית ילדים וסעיף אחד של היותו עבריין עם החזקת נשק חם.  על פי מסמכי בית המשפט וראיות שהוצגו במשפט, ג'ונסון השתמש בחשבונות פייסבוק בשמם של אחרים כדי לזהות נשים בעלות גישה לילדים שנראה כי חוו קשיים כלכליים.  ג'ונסון, עבריין מין רשום, הציע לאותן נשים כסף לצלם תמונות מיניות של תינוקות וילדים בגיל ההתבגרות שהכירו, ושכנע בהצלחה שלוש נשים כאלה, שהואשמו לאחר מכן בעבירות פורנוגרפיה של ילדים, לשלוח לו תמונות המתארות את ההתעללות המינית של תינוקות וילדים בגיל ההתבגרות.  אישה אחת כזו הודתה לאחר מכן באשמה ומחכה לגזר הדין. שניה אמורה להודות באשמה ב-21 בדצמבר. שתי הנשים מודות באשמה במחוז הצפוני של אילינוי, והאישומים נגד אישה שלישית בוטלו במחוז הצפוני של אינדיאנה משום שמתה במהלך התביעה. בראיון ל-FBI, הודה ג'ונסון שהוא גם ביקש הפקת חומרי התעללות מינית בילדים (CSAM) ממשתמשי פייסבוק אחרים כאמצעי לסחיטה. העדויות שהוצגו במשפט הראו שג'ונסון ביקש מאישה אחת לייצר חומרים כאלו כדי שיוכל "להחזיק משהו מעל הראש שלה".  בנוסף, רישומי פייסבוק שהוכנסו לראיות הראו שג'ונסון דן בהתעללות מינית בילדים עם שותפיו למזימות ומאיים "לחשוף" אותם אם לא יסכימו לייצר חומרים כאלו. ג'ונסון הורשע בעבר ב-2009 באילינוי בהתעללות מינית בנסיבות מחמירות שבה מעורב קטין. "כפי שקבע חבר המושבעים פה אחד, לורנצו ג'ונסון שכנע שוב ושוב נשים פגיעות לנצל מינית תינוקות וילדים קטנים", אמר עוזר התובע הכללי קנת א. פוליט ג'וניור מהמחלקה הפלילית של משרד המשפטים. "גזר הדין של היום מעביר מסר חזק לפיו עבריינים המכוונים לחברים פגיעים בחברה שלנו, ובעיקר ילדים, יובאו לדין". "ההתנהגות הפלילית של לורנצו ג'ונסון ראויה לעונש הארוך שהשופט הטיל היום", אמר עורך הדין האמריקני קליפורד ד' ג'ונסון ממחוז צפון של אינדיאנה. "מניפולציה של נשים פגיעות להפקת תמונות פורנוגרפיות של ילדים חסרי קול היא התנהגות פושעת בזויה. אני רוצה להודות לכל השותפים שלנו לאכיפת החוק על עבודתם הקשה בעשיית צדק בתיק זה". המקרה נחקר על ידי משרד השדה באינדיאנפוליס של ה-FBI, משרד השריף של מחוז קוק ומשרד התובע של מדינת קוק במחוז קוק.

ההצבעה בסנט היתה ברוב של 88:11, כלומר תמיכה דו-מפלגתית בתקציב ההגנה. רוב הסכום מיועד לפנטגון – 740 מיליארד דולר U.S. Army photo by Maj. William Leasure הסנאט האמריקני אישר את תקציב ההגנה השנתי של ארה"ב בסך 770 מיליארד דולר, ב-25 מיליארד דולר יותר משביקש הנשיא ביידן. חוק התקציב טעון עתה אישור סופי של הנשיא, וצפוי שיחתום. ההצבעה בסנט היתה ברוב של 88:11, כלומר תמיכה דו-מפלגתית בתקציב ההגנה. בית הנבחרים איש את החוק ברוב גדול בשבוע שעבר. רוב הסכום מיועד לפנטגון – 740 מיליארד דולר, וכן למשרד האנרגיה - 27 מיליארד דולר, ועוד 9.9 מיליארד דולר שמוגדרים "צורכי ביטחון שמחוץ לחקיקה". בתקציב ההגנה השנה, כותב דפנס פוסט, יש עליה של  2.7 אחוזים בתשלום שכר לאנשי הצבא ולרכש מטוסים ואניות. 300 מיליון דולר מיועדים ל"יוזמת הסיוע הביטחוני לאוקראינה", כלומר תמיכה בצבא  האוקראיני. וכן ארבעה מיליארד ל"יוזמת ההגנה האירופית" ו-150 מיליון דולר לשת"פ עם המדינות הבלטיות. תקציב הביטחון כולל תכנית להקמת ועדה שתחקור את "כשלי שני עשורים של המלחמה באפגניסטן", וכן הקצאת סכומים לטיפול ב"איומים אסטרטגיים, בעיקר רוסיה וסין. 7.1 מיליארד דולר הוקצו ל"יוזמת ההרתעה באוקיאנוס השקט".