על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אביעד דוויק, לפני כתשע שנים הנאשם יצר קשר עם אסיר משוחרר שגר בלבנון ואמר לו כי הוא מעוניין ליצור קשר עם אנשים מחיזבאללה על מנת לפעול עבורם בישראל bigstock פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד אחמד זהרה (32), תושב ירושלים, זאת לאחר שפעל עבור ארגון חיזבאללה בישראל. על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אביעד דוויק, לפני כתשע שנים הנאשם יצר קשר עם אסיר משוחרר שגר בלבנון ואמר לו כי הוא מעוניין ליצור קשר עם אנשים מחיזבאללה על מנת לפעול עבורם בישראל. בעקבות כך, נוצר קשר בין הנאשם לפעילי חיזבאללה והוא קיבל מהארגון תוכנת הצפנה כדי שיוכל לעמוד עימם בקשר. במהלך התקופה עמד הנאשם בקשר עם מפעיליו, נסע לעיתים לרמאללה, כדי ליצור קשר באמצעות תכנית הצפנה עם מפעיליו וזאת כדי להתחמק מגורמי הביטחון בישראל. במסגרת הקשר בין הנאשם לחיזבאללה הוא התבקש לבצע משימות שונות, בין היתר, העברת עדכונים על המצב בירושלים ובגדה ודיווח על הפרות סדר שהתרחשו בירושלים. בנוסף, הנאשם יזם פעילויות נגד ישראל, בין היתר, צילם מיוזמתו מקום ובו צלחות לווין גדולות על מנת לשלוח אותם לאנשי החיזבאללה. הקשר בין הנאשם לחיזבאללה פסק כעבור מספר שנים וחודש בשנה האחרונה. במהלך חופשת ירח הדבש שלו בטורקיה תיאם הנאשם קבלת כסף וטלפון סלולרי בו הותקנה תוכנת הצפנה כדי שיוכל להמשיך לעמוד בקשר עם מפעיליו. לאחר שהנאשם שב לישראל הוא הפעיל את תוכנת ההצפנה ויצר קשר עם אנשי חיזבאללה, טרם קבלת משימות נוספות הנאשם נעצר והקשר עם אנשי חיזבאללה נותק. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ויציאה שלא כדין. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. החקירה נוהלה על ידי השב"כ והיחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) של להב 433.

על פי דיווחים מהעבר מדובר ברכש נפט מהכורדים בעירק bigstock כמו בכל שנה בשנים האחרונות, שר האוצר חותם על תקנות שמחריגות מסחר עם עירק המוגדרת כמדינת אויב. הפעם זהו תורו של אביגדור ליברמן, שר האוצר.  על פי ילקוט הפרסומים שפורסם ב31.12.2021, תחת ״הרשאה כללית לפי פקודת המסחר עם האויב״, ינהגו בעיראק אילו אינה אויב כמשמעותו בפקודה. זאת, עד סוף דצמבר 2022.   

על פי המשרד, מכ"מים מהדור החדש Voronezh מהווים את עיקר מערכת ההתרעה מפני טילים יבשתיים במדינה By Kremlin.ru, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=20324273 על פי דיווח של אתר החדשות הרוסי TASS, מערכת ההתרעה מפני טילים, מערכת בקרת החלל וההגנה האווירית של רוסיה זיהו למעלה מ-170 שיגורים של טילים בליסטיים ורקטות חלל רוסיים וזרים בשנת 2021. הנתונים סופקו על ידי משרד ההגנה הרוסי.  על פי המשרד, מכ"מים מהדור החדש Voronezh מהווים את עיקר מערכת ההתרעה מפני טילים יבשתיים במדינה.  המשרד ציין כי שבעה מכ"מים חדשים מסוג זה שהותקנו באזורי לנינגרד, קלינינגרד, אירקוטסק, אורנבורג, קרסנודר, קרסנוארסק ואלטאי, כבר הופעלו כדי לזהות שיגור טילים אפשרי. נמשכים המאמצים להקים מערכות מכ"ם חדשות באזור מורמנסק.  

כחודשיים לאחר חשיפת הבונקר הסורי, במהלך עבודות יזומות לפינוי שדה מוקשים במצפה גדות, משרד הביטחון השלים סדרת פיצוצים מבוקרים של תחמושת סורית קרדיט: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון   הרשות לפינוי מוקשים ונפלים במשרד הביטחון השמידה את התחמושת הסורית ממלחמת ששת הימים שהתגלתה בבונקר סורי ישן במרכז ברמת הגולן.  כחודשיים לאחר חשיפת הבונקר הסורי, במהלך עבודות יזומות לפינוי שדה מוקשים במצפה גדות, משרד הביטחון השלים סדרת פיצוצים מבוקרים של תחמושת סורית. המצבור שפוצץ כלל מאות ק"ג של פצצות מרגמה בגדלים שונים, רימוני רסס מרעומים ועוד. הפיצוצים בוצעו משיקולי בטיחות, על מנת שלא לשנע את התחמושת הישנה. במהלכם נסגרו שטחים וכבישים בגולן.  השמדת התחמושת הסורית היא פעולת הסיום של ניקוי שדה המוקשים באזור מצפה גדות וצומת בית המכס. השטח הנקי ממוקשים ונפלים יוחזר בקרוב לציבור ויאפשר לאלפי המבקרים שפוקדים את האזור בכל שנה, לטייל בו בבטחה. עבודות הרלפ"ם ברמת הגולן יתחדשו בקרוב באתרים נוספים.

במפעלי לוקהיד מרטין בארה"ב החלו עבודות לייצור דגם שונה ומסתורי של מטוס הקרב החמקני F-35 עבור "לקוח זר בלתי מזוהה". אחת התזות היא שהלקוח הוא חיל האוויר הישראלי. עם זאת, לא כולם תמימי דעים בנושא אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל במפעלי לוקהיד מרטין בארה"ב החלו עבודות לייצור דגם שונה ומסתורי של מטוס הקרב החמקני F-35 עבור "לקוח זר בלתי מזוהה", והחברה קיבלה חוזה מיוחד בסך 49 מיליון דולר כספי סיוע צבאי (FMS) לייצור הדגם המיוחד. ייצור המטוס אמור להסתיים בשנת 2026. ידיעה ברוח זו מפרסמים JANE'S ו-THE DRIVE בצירוף ההודעה המפורטת של חברת לוקהיד מרטין על המטוס ה'מסתורי'. אין זיהוי של הלקוח, אולם בשני האתרים מופיעים צילומים של מטוס הניסוי F-35 המיוחד שייצרה החברה עבור חיל האוויר הישראלי. מטוס הניסוי כבר נמצא בארץ, במרכז ניסויי טיסה, לשם ביצוע אינטגרציה של מערכות ישראליות.  בידיעות בשני המקורות מוסבר כי לא סביר שמדובר בלקוח שעד כה לא קנה ומפעיל מטוסי F-35 אלא בלקוח שכבר מפעיל מטוסים אלו. רומזים גם שישראל מתקינה במטוסי החמקן שלה מערכות ישראליות כמו מערכת חימוש 'ספייס', טילי  אוויר-אוויר של רפאל ומערכות ישראליות נוספות, ויתכן שישראל היא אמנם הלקוח ה"מסתורי". אלא שכאמור מטוס הניסוי כבר נחת מזמן בישראל, ולכן יתכן שיש עוד לקוח שהזמין דגם מיוחד של החמקן.    

מדינת ישראל עשתה צעד נוסף באסדרת תחום השימוש בחומרי נפץ בתעשייה. החוק החדש שעוד צריך לעבור את אישור הכנסת, מציב תשתית פיקוח טובה יותר מזו הקיימת על התחום. זאת במטרה למנוע אסונות ותאונות בעתיד  צילום מסך מתוך שידורי הוועדה לאחר מספר ימי דיונים, אישרה וועדת חוץ וביטחון את התיקונים לחוק חומרי נפץ, כך שהחוק החדש, שיובא לכנסת לקריאות שנייה ושלישית. מטרת התיקונים היא התאמה והידוק הפיקוח של הכנסת, משרד הביטחון ומשרד הכלכלה והתעשייה על מפעלים העוסקים בחומרי נפץ. מאמר זה הוא המשך למאמר הקודם בנושא. בדיון שהתקיים היום (א) הושג קונצנזוס, לא תמיד לשביעות רצון כלל הצדדים, במספר נושאים שנשארו פתוחים משבוע שעבר.  גופי הביטחון יחוייבו בחוק לתקנן מפקח נפיצים ייעודי  ראשית, כצפוי, הוסכם כי מפעל העוסק בפיתוח חומרי נפץ, לא יידרש להיתר חומרים משר הביטחון. ישנם 5-6 מפעלים כאלו בישראל. היות ומפעלים אלו מפתחים חומרי נפץ שטרם קיימים, אין אפשרות לוגית לתת להם היתר שימוש בחומרים שעוד לא הומצאו. כל שאר המפעלים בישראל העוסקים בחומרי נפץ, אך לא בפיתוח שלו, נדרשים להיתר חומרים. כלומר, הם יכולים לעבוד רק עם חומרים מתוך רשימה מאושרת של שר הכלכלה והתעשייה.  בהפשטה, ישנם כ-80 מפעלים בישראל העוסקים בחומרי נפץ. כאמור, מתוכם רק 5-6 שמפתחים חומרים כאלו. אלו מפוקחים על ידי משרד הביטחון. כל היתר, מפוקחים על ידי משרד הכלכלה והתעשייה.  אחת הפרצות שנחשפו בדיונים היא סביב הפיקוח המעשי על חומרי נפץ בצה״ל, משטרה, שב״ס, מוסד ושב״כ. עד היום, החקיקה בתחום אסדרת העיסוק בחומרי נפץ לא חלה עליהם. כל גוף התנהל לבדו, ללא פיקוח חיצוני וללא חובה למנות מפקח נפיצים ייעודי. הוועדה קבעה בתיקוני החקיקה כי גופים אלו יחוייבו בחוק לתקנן מפקח בטיחות ייעודי לנפיצים (שאינו קשור לבטיחות, גהות ורווחה).  מפקח זה ימשיך להיות מוסמך על ידי הגוף הביטחוני, אך הליך מתן ההסמכה יפוקח על ידי וועדת חוץ וביטחון. זאת, כדי למנוע מינוי מפקח בטיחות נפיצים ללא תהליך הסמכה מוסדר. הוועדה רצתה להבטיח כי המפקח יהיה מוסמך בתהליכים מוסדרים ומקצועיים, גם אם אלו נקבעים על ידי הגוף הביטחוני עצמו בצורה אוטונומית.  עוד קבעה הוועדה, כי במפעל המפוקח על ידי משרד הביטחון, יהיה זה שר הביטחון שיקבע את הליך ההסמכה של מפקח הנפיצים באותו מפעל. קביעת תנאי ההסמכה תעשה בשיתוף הוועדה המייעצת לשר שקבועה בחוק.  מפקח מטעם משרד הביטחון על מפעלי חומרי הנפץ המפוקחים על ידי משרד הביטחון יוכל לקבוע עיצומים כספיים על המפעל בגובה של עד מליון ש״ח אם המפעל התעלם מבקשותיו לתיקון. העיצומים הכלכליים נועדו להחליף הליך פלילי במקרים בהם לא בוצעו התיקונים בתום לב או מסיבות שאין בהן זדון.  לעומת זאת, הוועדה ביקשה לחדד בחוק שישנה גם אפשרות להליך פלילי נגד יחידים העוסקים בתחום באותו מפעל ביטחוני ושפעלו שלא בתום לב. כלומר, אם המפקח הוציא למשל צו סגירה לניסוי או מפעל ובעלי תפקידים התעלמו מצו זה, תוכל המדינה לפעול בהליכים פליליים נגד פלוני או פלונים. לוגיקה זו תהא נכונה גם לממצאי חקירה בגין אסון או תאונה.  הוועדה המייעצת לשר הביטחון חלק גדול מהדיון תפסה הוועדה המייעצת לשר הביטחון. וועדה זו עומדת בלב הליך הפיקוח על המפקחים של משרד הביטחון ותהא כפופה לשר הביטחון. בין היתר, וועדה זו תצטרך לאשר את התקנות על פיהן יעבוד הפיקוח של משרד הביטחון. משמעות הדבר שהמשרד לא יוכל לקבוע את מדריך 4145 כתקנות לפי החלטתו הבלעדית. תקנות אלו יצטרכו לעבור את הוועדה המייעצת וכן את וועדת חוץ וביטחון.  הוועדה המייעצת תאשר בנוסף גם את ההסמכות של מפקחי נפיצים במפעלים המפוקחים על ידי משרד הביטחון וכן את מדיניות הפיקוח של המפקחים מטעם משרד הביטחון. מפקח העל במשרד הביטחון שאחראי על כלל המפקחים במשרד, יעביר לוועדה בשוטף את ממצאי הפיקוח באותם 5-6 מפעלים.  בתחילה משרד הביטחון רצה לאתרג את הוועדה כך שהשר יקבע בעצמו את חבריה. הייעוץ המשפטי לוועדה חשב אחרת ורצה פיקוח בלתי תלוי בשר ככל הניתן. נקבע כי הוועדה תכלול חמישה נציגים (משרד הביטחון רצו שלושה), אך תוכל לפעול גם עם שלושה כמינימום, במידה ויהיו קשיי גיוס או נוכחות חסרה בדיונים. יו״ר הוועדה יהיה בעל תואר שני לפחות רלוונטי לחומרי נפץ וכזה שעבר תקופת צינון של לפחות חמש שנים ממערכת הביטחון או כיועץ של משרד הביטחון. שוב, המטרה שהחתול לא ישמור על השמנת.  מלבדו ימונו נציגי ציבור עם ניסיון בתחום חומרי נפץ ונציג ציבור מתחום האסדרה. כמו גם, רוצה הוועדה נציג ציבור מתחום הבטיחות בתעשייה. שר הביטחון ידווח כל שנה, עד חודש יוני, לוועדת חוץ וביטחון, על פעילות הוועדה המייעצת ותוצריה.   נושא אחד שנשאר פתוח הוא השינויים הדרושים בחוק כלי ירייה. יו״ר הוועדה סירב להתייחס לשינויים הנדרשים לחוק זה, היות וזהו חוק תחת אחריותה של הוועדה לביטחון פנים. הפיקוח על כלי ירייה נמצא במשרד לביטחון פנים. מדובר בחוק ארכאי שמערבב כלי ירייה שהם נשק קל עם כלי ירייה צבאיים ונדרש לסדר את החוק כך שיתאים לשנת 2022. גם כאן, החוק אמור לסדר את היבטי הפיקוח על הקטרים השונים.  הנוסח הסופי כפי שהוסכם בדיון היום, שיובא לכנסת לקריאות המשך, אמור לעלות לאתר החקיקה של הכנסת בימים הקרובים. 

מעורבותה של טורקיה באפגניסטאן היא כחלק משאיפותיה המדיניות של טורקיה להוות גורם משפיע באפגניסטאן, בעיקר לאור מאגרי הנפט במדינה By Eliezer Gabriel (via ISAF Headquarters Public Affairs Office from Kabul, Afghanistan) - This image was released by the United States Navy with the ID 101216-N-8054-E-015 (next). Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=14716673 נציגי הטאליבן בקאבול עדכנו כי לאחר מגעים, שהתקיימו לאחרונה עם משלחות ממדינות שונות, סוכם כי שתי חברות, האחת מקטאר והשנייה מטורקיה, ינהלו את שדה התעופה הבינלאומי בקאבול, וארבעה שדות תעופה נוספים במדינה. שדה התעופה יופעל בשותפות כלכלית עם הממשל באפגניסטאן. השיחות שהתקיימו עם הטאליבן היו על רקע הלחץ שהפעילה הקהילה הבינלאומית על ממשל הטאליבן לאפשר אספקת סיוע הומניטארי לתושבי אפגניסטאן, שם מצוקת הרעב הולכת וגוברת. על פי הערכות האו"ם צפויים באפגניסטאן לסבול כארבעים מיליון איש מחרפת רעב.  שר התחבורה מטעם הטליבאן, עדכן כי במהלך השבוע הקרוב צפויים מפגשים נוספים לסיכום הפרטים בין הצדדים. עם יציאת הכוחות האמריקאיים מאפגניסטאן, הסכימה טורקיה לאבטח ולנהל את שדה התעופה בקאבול, לאחר כשש שנים במהלכן סייעה טורקיה לארה"ב לאבטח את השדה.  מעורבותה של טורקיה באפגניסטאן היא כחלק משאיפותיה המדיניות של טורקיה להוות גורם משפיע באפגניסטאן, בעיקר לאור מאגרי הנפט במדינה, לה כה זקוקה טורקיה לפיתוח כלכלתה הקורסת. עבור טורקיה ניהולם של ארבעה שדות תעופה היא הזדמנות פז להכות שורשים במדינה, ולשלוט בדרכי התחבורה המרכזיות אליה. 

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: ״אין הצדקה עניינית למחיר הטלפון הקווי בישראל ב-2022, בפרט שהמשתמשים בו בעיקרם נטולי כח מיקוח.״   קרדיט: דוברות שר התקשורת שר התקשורת יועז הנדל חתם על שינוי בתקנות התקשורת המביא לידי מימוש את החלטתו בדבר הפחתת תעריפי שירות הטלפון הביתי ברשת בזק, זאת לאחר שימוע שנערך בנושא, ולאחר הסכמתו של שר האוצר. המהלך שייכנס בחודש אפריל הקרוב בשני שלבים צפוי כאמור להוזיל את התעריפים לצרכן בכ-40%, לחסוך לציבור כ-400 מיליון שקל בשנה ולהוריד את התשלום החודשי של מנויי הטלפון מ-50-60 ש״ח בממוצע ל-30-40 ש״ח.  על פי אומדן המשרד, מדובר בחסכון שנתי ממוצע של מאות שקלים למשק בית ובעיקר לאוכלוסיית הגיל השלישי והמגזר החרדי שעושים שימוש מוגבר בטלפון הביתי. עדכון התעריפים מבוסס על חוות דעתם הכלכלית של פרופ' ראובן גרונאו וד"ר עופר רז-דרור (סמנכ"ל כלכלה), אשר מצביעה על רווחיות עודפת לחברת בזק שאינה מגולגלת לצרכן. תעריפי הטלפוניה של בזק נקבעים על ידי משרד התקשורת והעדכון האחרון בהם בוצע לפני כ-18 שנים, בשנת 2003. כיום, תעריפי בזק הם תעריפים קבועים העומדים על 49.5 ש״ח דמי שימוש, שיחה לנייח על 6 אג' לדקה ולנייד 11 אג' לדקה (ללא מע"מ).  תהליך ההפחתה יקרה בשני שלבים: בשלב הראשון התשלום החודשי הקבוע יופחת ל- 35 ש״ח כולל מע"מ (29.91 ש״ח ללא מע"מ) ותעריפי דקות השיחה לא ישתנו. בשלב השני התשלום הקבוע יופחת עוד ויעמוד על  24.36 כולל מע"מ (20.82 ש״ח ללא מע"מ), ותעריפי השיחות יופחתו גם כך – שיחה לנייח 1.4 אג' לדקה ולנייד 7.4 אג' לדקה (ללא מע"מ).  תעריפים אלו יקבעו כמחירי מקסימום לצרכן. כלומר – בזק תהיה רשאית לשווק את השירותים בתעריפים נמוכים יותר, אך היא לא תוכל לגבות תעריפים גבוהים ממחירי המקסימום. השלב הראשון יחל ביום 1 באפריל 2022, והשלב השני יחל ביום 1 ביולי 2023. שר התקשורת, יועז הנדל: "היום אנחנו מתקנים עיוות צרכני מתמשך בשוק הטלפון הביתי. לאחר שלא עודכנו התעריפים של הטלפון הקווי במשך 18, נחתמה היום הפחתה משמעותית במחיר לשם התאמה לצרכיי השוק. השימוש בטלפון הנייח הולך ופוחת עם השנים, אך עדיין קיימים לשירות הטלפון הנייח כ-1.4 מיליון מנויים.  מי שבעיקר משלם את המחיר הם המגזר החרדי ואוכלוסיית הגיל השלישי שעדיין עושה שימוש משמעותי בטלפון הביתי. הרפורמה תפחית את התשלום החודשי של המנויים בכ-40%, והיא צפויה להוזיל את התשלום שמשלם משק בית עבור השירות במאות שקלים בשנה". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: ״במקום בו כוחות התחרות נכשלים, האינטרס הציבורי מחייב את הרגולטור לעשות שימוש בכלים העומדים לרשותו. אין הצדקה עניינית למחיר הטלפון הקווי בישראל ב-2022, בפרט שהמשתמשים בו בעיקרם נטולי כח מיקוח.  ״עדכון התעריף נדחה שנים רבות, לא בהכרח מסיבות ענייניות, והרפורמה שתיכנס לתוקף בעוד כשלושה חודשים צפויה לייצר איזון נכון בין עלויות החברה לאספקת השירות ובין תשלומי המנויים, ולחסוך לציבור כ-400 מיליון שקלים בשנה". מבזק טרם נמסרה תגובה למהלך.