המידע התקבל ביחידה המרכזית של מג"ב דרום והוביל לתפיסת אמצעי לחימה שהוסלקו בתוך קברים צילום: משטרת ישראל מידע שהתקבל ביחידה המרכזית של מג"ב דרום בדבר אמצעי לחימה שהוסלקו בתוך קברים ביישוב תארבין הוביל לפעילות שהתקיימה אתמול של בלשי היחידה.  בלשי היחידה המרכזית הגיעו אל המקום וביצועו חיפוש בבית העלמין, במהלך החיפוש אותרו בתוך הקברים שני נשקים מסוג M-16, תיק ובתוכו מחסניות של M-16 טעונות בכדורים של 5.56 מ"מ, בנוסף אותרו אמצעי לחימה נוספים. 

ההסכם קובע כי כל אחד מ-25 הסטים יכלול ארבע פלטפורמות אוויריות עם מטע״ד EO/IR, עמדת בקרה קרקעית, מסוף נתונים ומסוף וידאו נייד. היקף העסקה מוערך בכ-43 מליוני דולרים Polish MOD על פי דיווח באתר ממשלתי פולני, הצבא הפולני רוצה לרכוש 100 יחידות מל״טים (25 מערכות) תחת השם Wizjer. היקף העסקה מוערך בכ-43 מליוני דולרים.  מדובר בעיצוב שפותח על ידי המכון הטכנולוגי של חיל האוויר הפולני בהתאם להסכמי התקינה של נאט"ו. המל"טים ייוצרו על ידי קונסורציום לאומי המורכב מקבוצת החימוש הפולנית ומפעלי התעופה הצבאיים בלודז' ובידגושץ'.  "מל"טים משמשים גם בימי שלום, במצב שאנו נמצאים בו היום, במצב בו הותקפנו, התקיפה הזו של בלארוס היא עובדה. אנו עושים שימוש במל״טים ורחפנים לנטר את הצד הבלארוסי. קצינים בלארוסים הורסים את הגדר הזמנית כדי לפתוח את הדרך לדחוף מהגרים לצד הפולני", אמר שר הביטחון הפולני, Mariusz Błaszczak.  ההסכם קובע כי כל אחד מ-25 הסטים יכלול ארבע פלטפורמות אוויריות עם מטע״ד EO/IR, עמדת בקרה קרקעית, מסוף נתונים ומסוף וידאו נייד.  מדובר במערכת שקטה עם זמן טיסה של יותר משלוש שעות וטווח פעולה של עד 35 ק"מ. Wizjer ממריא אוטומטית ונוחת עם מצנח וכרית אוויר. מועדי האספקה מתוכננים לשנים 2024-2027. פולין גם רכשה שישה מל"טים קטנים חדשים בשנת 2021 במסגרת עסקה של כמליון דולרים מחברת Asseco Poland. 

בעקבות דיווח מגורם פרטי, שהתקבל ברשות להגנת הפרטיות נמצאו תמונות של התלמידים, שאלונים, הערכות פסיכולוגיות וחומרים נוספים אישיים bigstock הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים החלה בחקירה של אירוע אבטחת מידע חמור שהתרחש במוסד חינוך בעיר בת ים, במסגרתו נחשף מידע אישי ורגיש על אודות תלמידי המוסד.  חקירת האירוע החלה עקב דיווח שהתקבל ברשות להגנת הפרטיות מגורם פרטי ממנו עלה כי מוסד החינוך השליך כמויות עצומות של תיקים אישיים של תלמידים הכוללים מידע אישי רב לרבות תמונות קטינים, שאלונים, הערכות פסיכולוגיות ועוד, באופן הגלוי וזמין לכל עובר אורח בעקבות דיווח מגורם פרטי, שהתקבל ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים על אירוע אבטחת מידע חמור במוסד חינוכי בבת ים, בו הושלכו כמויות עצומות של תיקים אישיים של תלמידים הלומדים במוסד וכוללים מידע אישי, כגון: תמונות של התלמידים, שאלונים, הערכות פסיכולוגיות וחומרים נוספים אישיים, פנתה הרשות לנציגי מוסד החינוך והעירייה בדרישה לטיפול דחוף ומיידי. בעקבות הפנייה, פעל מוסד החינוך לשם טיפול באירוע ואסף את החומרים החשופים. יחד עם זאת, עד כה טרם הועבר דיווח על אירוע אבטחה חמור, כמתחייב על פי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).        

נעם פרוסטיג, ראש תחום ניהול רשתות בהאקריו, משתמש בגרסה החדשה של Windows מספר חודשים - ומשתף תובנות נעם פרוסטיג | צילום עצמי Windows 11 הושקה לקהל הרחב לאחרונה, אבל ברור שהתוצאה עדיין לא מושלמת. מצד אחד חידושים היסטוריים כמו קוד פתוח וחנות אפליקציות של אנדרואיד, מצד שני לא מעט באגים ופרצות אבטחה. כל מה שצריך לדעת על מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט. אם Windows 10 התאמצה להיות סביבת עבודה יעילה וקצת שכחו להתעסק בעיצוב, Windows 11 ממוקדת בחווית משתמש והתוצאה הויזואלית הרבה יותר טובה. בחירת הצבעים נעימה, המראה הוא תלת ממדי, והפלטפורמה באופן כללי הרבה יותר קלה לשימוש. התוצאה בסופו של דבר שקיבלנו מוצר אחר לגמרי ושונה לגמרי ממה שהורגלנו ממערכות ההפעלה הקודמות של מיקרוסופט. המערכת הרבה יותר קלה לעבודה, ודומה יותר למובייל ולא ל-PC. יש בה פחות מלל ויותר סמלים, הפכו את זה להרבה יותר וירטואלי, הרבה יותר שימוש בחלונות צפים. יש פה אלמנטים שפעם היית צריך ללחוץ עליהם כדי להניע תהליכים, והיום מספיק לעבור עליהם עם העכבר. זה מאוד קל לעבודה, היא יותר חברותית למשתמש.  לאחר הפיאסקו עם גרסת Windows 8  מייקרוסופט לא רצתה לעשות  שינויים קיצוניים מדי שישנו באופן בסיסי את חווית השימוש במערכת. יותר יתרונות מחסרונות מערכת ההפעלה הנוכחית של מיקרוסופט נוצרה באופן שונה מקודמותיה, לטוב ולרע. בניגוד למערכות הקודמות שאותן קיבלו המשתמשים כתוצר מוגמר, כאן החליטה מיקרוסופט 'לשחרר את המערכת' כשהיא עדיין בשלבי פיתוח שונים. הצפי לסיום עבודת הפיתוח של Windows 11 הוא בערך בחודש מרץ 2022. מצד אחד מיקרוסופט מקבלת פידבקים בזמן אמת מקהל גדול יותר של משתמשים במגוון רחב של נושאים הקשורים במערכת ההפעלה ויודעת לתקן או לשנות את מה שדורש שינוי בזמן קצר יחסית. מצד שני, זה גורר לא מעט בעיות שאם אתם לא טכנולוגים במיוחד יקשו עליכם את החיים. העדכון האחרון למשל מתאריך ה-17 בדצמבר, פתר תקלה של עומס על הדיסק הקשיח כתוצאה מהשימוש במערכת וגרם לקריסת אפליקציות במחשב. זו לא בדיוק התחושה הכי נוחה למשתמש הממוצע ולכן העבודה במערכת עדיין לא מספיק 'חלקה' .  מעבר לזה בשלב הנוכחי של המערכת, צריך להתקין כל עדכון שמגיע ובחצי שנה הקרובה זה אומר להתקין המון עדכונים. בלי העדכונים האלה המערכת פשוט עלולה לקרוס או להישאר פרוצה, וזה לא משהו שכל משתמש רוצה . רמת האבטחה בנוסף, כדי להעלות את רמת האבטחה של מערכת האבטחה מיקרוסופט דורשת איזשהו צ'יפ ספציפי TPM V2 , שיושב על לוח האם של המחשב. המשמעות היא שמחשבים שנוצרו לפני יותר מ-4 או 5 שנים בכלל לא יכולים כיום להתקין את Windows 11 על המחשב שלהם , אלא אם ישדרגו את המחשבים והחומרה .  אבל יש גם לא מעט יתרונות. לראשונה בהיסטוריה של מיקרוסופט היא תאפשר הורדה מחנות האפליקציות של אנדרואיד ישירות ל-PC. כך כל האפליקציות שאנחנו מכירים ואוהבים באנדרואיד יוכלו להתממשק במערכת ההפעלה החדשה, מה שכמובן גם יכניס לא מעט כסף למיקרוסופט. זו אגב אחת הסיבות שהיא 'שיחררה' את המערכת לפני שהיא גמורה, כדי להרוויח את הכסף מאותן אפליקציות". עוד היבט היסטורי שקיים כאן לראשונה במערכת הזו - עבודה בקוד 'פתוח'. קשה לחשוב על דוגמא בולטת יותר לחברה שהקפידה היום לשחרר את התוכנות שלה בקוד סגור שלא מאפשר למשתמש 'לשחק' עם המערכת. עכשיו גם זה משתנה ולדעתי זה סופר-דרמטי עבור המשתמשים שיכולים להפוך את המערכת ליותר נגישה ומותאמת אישית עבורם. בנוסף, ההתקנה היא קלה ופשוטה (עבור מחשבים שעומדים בדרישות החומרה של מערכת ההפעלה א.מ) גם עבור מי שלא מתמצא בעולם הטכנולוגיה. וכמובן המערכת עצמה שהיא מגניבה, יפה ומאוד בולטת. היא יכולה למשל לפעול בעזרת הוראות קוליות, מאוד קל להגדיר כל דבר, ומיקרוסופט מאוד משקיעה בתיקון כל תקלה ובעיה. בסופו של דבר, מי שיתחיל להשתמש במערכת יתרגל בקלות. יש בה משהו מאוד מרגש וקשה יהיה להפסיק. אחרי שמיקרוסופט תפסיק לעדכן ב-2025 את ווינדוס 10, אנחנו נבין לגמרי עד הסוף את היכולות של המערכת הזו. מאת: נעם פרוסטיג, ראש תחום ניהול רשתות בהאקריו וחבר ב- Microsoft Insider program

פקידי ממשלת אמריקניים הביעו תסכול. לרוסים יש השקפה אחרת, וראש משלחתם לווינה מיכאיל אוליאנוב אמר ל'פורין פוליסי' ש"תחושת הדחיפות קצת מוגזמת" www.irna.ir בתום חופשת חגים מתחדשות השבוע שיחות הגרעין בווינה, בעוד ארה"ב מתלבטת אם וכיצד להמשיך בסיבוב נוסף ומתסכל של שיחות בנושא הסכם גרעין עם איראן. פקידי ממשלת אמריקניים הביעו תסכול עמוק מהטקטיקות שנוקטת בהן איראן בשלטון הנשיא ראיסי, והם מזהירים שהזמן הולך ואוזל וכי יש אפשרויות "לפעילויות ישירות נוספות" כדי לעצור את התקדמות תכנית הגרעין.  לרוסים יש השקפה אחרת, וראש משלחתם לווינה מיכאיל אוליאנוב אמר ל'פורין פוליסי' ש"תחושת הדחיפות קצת מוגזמת". הרוסי אינו מודאג מהתקדמות תכנית הגרעין האיראנית: "אפילו אם הם מייצרים כמוצת גדולה של חומר גרעיני, אז מה? אי אפשר להשתמש בזה בלי ראש קרבי, ולאיראנים אין ראש קרבי", אמר אוליאנוב.  בממשל בוושינגטון הציפיה להתקדמות בשיחות נמוכה: "מה שאנו רואים הוא הרחבת הפער בין התרחיש הרצוי לבין התרחיש המצוי. הפער רחב מאוד, והוא הולך ומתרחב", אמר איש ממשל בכיר.   

על פי הפרסום, מבצעים המיוחסים למוסד שבוצעו בשנות ה-80 ניסו לסכל תמיכה בתכנית הפקיסטנית - מחשש שפקיסטן תעזור לאיראן לפתח גרעין  bigstock במסגרת מלחמתה של ישראל נגד הגרעין האיראני ביצע המוסד הישראלי כבר לפני שנים רבות שורה של מתקפות נגד חברות שסייעו למאמץ הגרעיני של פקיסטן, מתוך חשש שמדינה זו תסייע לתכנית הגרעין של איראן. העיתון השוויצרי nzz.ch דיווח לאחרונה כי בארכיונים בברן ובוושינגטון נתגלו מסמכים שהיו חסויים עד כה על מבצעים של המוסד בגרמניה ובשווייץ בתחילת שנות ה-80 הקשורים לאיראן. הקורבן הפוטנציאלי הראשון היה אדוארד גרמן, מנהל חברת CORA ENGINEERING. ביתו של המהנדס פוצץ בעיר ברן ב-20 בפברואר 1981 אך האיש ניצל. חברת CORA סיפקה שנתיים לפני כן לפקיסטן ציוד הקשור לעיבוד חומרים הדרושים לתעשיית הגרעין. המטרה השנייה היתה המשרד של חברת ההנדסה WALISCHMILLER EBGINEERING בעיר מרקדורף בגרמניה, שם הוטמנה פצצה ב-18 במאי 1981. המתקפה השלישית כוונה אל היינץ מבוס, מהנדס גרמני שסייע לפקיסטן לבנות את המתקן הראשון לטיפול באורניום. מעטפת נפץ התפוצצה בביתו, אך הקרבן היה כלב שנהרג.  המהנדס היינץ מבוס השתתף בפגישה עם עבדול קאדיר חאן, מאבות תכנית הגרעין של פקיסטן ופגישה זו השתתף גם מסעוד נראג'י, שהיה אז ראש סוכנות האנרגיה האטומית של איראן. משטרות גרמניה ושווייץ לא הצליחו  לעלות על עקבות מבצעי הפיצוצים, ששייכו עצמם לארגונים כמו "הקבוצה נגד הפצת נשק בדרום אסיה" ו"הליגה להגנת תת היבשת". לא נמצאו שום סימנים לקיומם של ארגונים אלו. מרואיינים אחדים סיפרו לעיתון השווייצי כי קיבלו בימים ההם שיחות איום בטלפון ממי שהציג עצמו כ"דוד" משגרירות ישראל בבון (מערב גרמניה אז), שהזהיר אותם לחדול ממתן סיוע ל"עסקים הללו" הקשורים לנשק גרעיני וייעץ להם "לעבור לעיסוק בטקסטיל". העיתון השוויצי כותב כי מבצעים אלו של המוסד נכשלו למעשה כיוון שהחברות שהותקפו קיבל חוזים חדשים עם ממשלת פקיסטן. הערת עורך: הפרטים אינם חדשים ופורסמו בעבר בספר תחת השם Deception: Pakistan, the United States and the Secret Trade in Nuclear Weapons שפורסם ב-2007

אורן ישרים, מנהל פעילות אזורי ב-Infinidat טוען ששיקולים רבים מראים כי לארגונים כדאי ליישם ענן פרטי צילום: Infinidat מודל הענן ההיברידי זוכה לאהדה רחבה בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז פרוץ מגפת הקורונה, בשל יכולתו להציע גמישות בכל מקום, בכל זמן ובכל סביבה. למעשה, דוח State of the Cloud Report של Flexera לשנת 2021 מציין כי תשעה מתוך עשרה ארגוני אנטרפרייז מאמצים גישת מולטי-קלאוד, מתוכם כ-80% מדווחים על אימוץ אסטרטגית ענן היברידית הכוללת שימוש במשאבי ענן פרטי וציבורי גם יחד. אולם, ככל שהאימוץ של מודל הענן ההיברידי מתרחב, כך מתגלים אתגרים משמעותיים בעבודה השוטפת, בעיקר בכל הנוגע לעלויות תפעול של אחסון הנתונים וקרבת המידע לארגון. הדוח מציין כי 59% מהארגונים מוציאים עד 12 מיליון דולר בשנה על הענן הציבורי – כלומר סכום אדיר של כ-31,876 דולר מידי יום.  ישראל היא אחד מהיעדים המובילים בעולם להתקפות סייבר ורוב החברות המקומיות יודעות שהן צריכות להיות מוכנות לאיום מתמשך, שרק הופך מתוחכם ומשוכלל יותר עם הזמן. בעוד שכל סביבות הענן דורשות שכבות מרובות של הגנה, הרי ענן פרטי פועל בסביבה סגורה, שניתן לשלוט עליה ולפקח עליה באופן יותר הדוק ומותאם לארגון עצמו. ניתן לגשת לענן פרטי באמצעות לינקים פרטיים ומאובטחים, עם כלים המספקים רמות גבוהות יותר של אימות והגנה מבוססת API. ספקי שירות המציעים עננים פרטיים יכולים גם לסייע לארגון לשמור על ציות למדיניות, דבר שהוא חיוני בעידן זה של חוקים ורגולציות של פרטיות. אל מול האיום ההולך וגדל של כופרות ותקיפות סייבר אחרות, כלי האבטחה ממשיכים להתפתח גם בפתרונות האחסון והגיבוי המתקדמים. הללו מאפשרים לדוגמה יצירת סנאפשוטים בלתי ניתנים לשינוי (immutable Snapshots). טכנולוגיה זו ניתנת ליישום באופן מידי ברגע שהתקפת הכופרה מתגלה עם אפס השפעה על ביצועי סביבת האחסון. כך, ארגונים יכולים להתאושש באופן כמעט מידי מהתקפת כופרה ולשחזר את המידע שלהם מסנאפשוטים אמינים ונקיים, שהם יודעים בביטחון שלא השתנו, והכי חשוב - שלא ניתן לשנותם גם בעתיד. חיזוי עלויות ושליטה טובה יותר בימים אלו, קרוב לשנתיים לתוך מגפת הקורונה, דרישות אחסון הנתונים ממשיכות לגדול במהירות עם תהליכי המודרניזציה והפעילות הדיגיטלית המורחבת בארגונים. אולם, באסטרטגית הענן ההיברידי בולטות העלויות הכבדות של הענן הציבורי, דבר שמוביל כעת לתנופה בפרויקטי אחסון נתונים בענן הפרטי.  מטרת הפרויקטים הללו הינה להגדיל את הפעילות און ליין באמצעות שיפור מהיר של התשתיות וזמן תגובתן ללקוחות הפנימיים והחיצוניים. בין היתר משקיעים ארגונים רבים בפרויקטי קונסולידציה של אחסון ובפרויקטים של בניית תשתית התומכת בתהליכים העסקיים החדשניים, על מנת לפשט ולאפשר את תהליך הגדילה הנדרש. חברות המשקיעות כיום בענן הפרטי מתמקדות בשני גורמי מפתח – שליטה במשאבים ויכולת חיזוי עלויות תפעוליות. בכל הקשור לשליטה במשאבים, בעוד שבענן הציבורי הארגון משתתף במשאבי המחשוב או האחסון עם חברות אחרות בסביבה המוצעת על ידי ספקי הענן הגדולים.  מודל הענן הפרטי או הענן המקומי, מספק לכל חברה סביבה ייעודית בתוך הדטה סנטר הארגוני או בדטה סנטר של ספק שירות, דבר שמאפשר שליטה מלאה על המשאבים, עמידה ברגולציה וגמישות, תוך שמירה על סביבה הומוגנית וייעודית לארגון וצרכיו. בכל הקשור ליכולות חיזוי של עלויות תפעוליות, בענן הפרטי ארגונים יכולים להתאים את המשאבים על מנת לספק את הביצועים, הזמינות ואחזור הנתונים הדרושים להם, דבר שמאפשר לקבל צפי מדויק של עלויות - בין אם הארגון בוחר לשלם על התשתית מראש במבנה הוצאות מסורתי ובין אם בתשלום לפי צריכה, בדומה לענן ציבורי. מעבר לכך, אחת הבעיות בענן הציבורי היא נפח הנתונים שהארגון עשוי להעביר באמצעות האינטרנט. עם הענן הפרטי, ניתן להציב את המשאבים קרוב יותר למקום בו הם נחוצים כדי להפחית זמן אחזור, לשפר את הביצועים ולמזער את עלויות הרשת ולהגדיל את השליטה בתהליך. קונסולידציה ההשקעה בתשתית ענן פרטי בתוך מודל הענן ההיברידי מאפשרת לבצע קונסולידציה של יישומים, עומסי עבודה ומשתמשי קצה לפלטפורמת אחסון אחת. קונסולידציה מניעה יעילות וחסכון באמצעות הפחתת תקורות ניהול ושיתוף מידע בין יישומים באופן פשוט יותר. קונסולידציה של אחסון היא מניע גדול לבחירה בארכיטקטורות אחסון של הענן הפרטי. כמובן, אם עומדים לאחד מספר רב של משתמשים ויישומים לפלטפורמה אחת, יש להבטיח פעילות בלתי פוסקת, 100% מהזמן, אחריות לזמינות ותקציב ניהולי נמוך, דבר שפתרונות אחסון חדשניים מאפשרים.  בעוד שגמישות מיוחסת פעמים רבות יותר לענן הציבורי, ספקי אחסון ענן פרטיים מציעים פתרונות גמישים וניתנים לגידול המותאמים לצרכי העסק, עם מודלים של תשלום על פי צריכה, בין אם הארגון רוצה לרכוש את כל האחסון מראש, אם הוא רוצה לשלם עבורו לאורך זמן, או שהוא רק מעוניין ברישיון מידי חודש בחודשו עבור האחסון בו הם משתמשים.  אחסון בענן פרטי הוא כלי רב עוצמה עבור ארגונים רבים המחפשים לבנות מחדש או לחזק את התשתיות שלהם. גמישות ויעילות תפעולית הן קריטיות בסביבה שאינה סטטית. כמעט כל עסק בכל ענף נמצא כיום, וימצא את עצמו בעתיד, בסביבה משתנה - ובלב השינויים הללו נמצאים נתונים.  ארגונים זקוקים ליכולת לגדול במהירות ובצורה חלקה ולבצע קונסולידציה של מאגרי נתונים גדולים כדי לקבל החלטות טובות יותר סביב מוצרים ושירותים ללקוחות. כדי להצליח לנהל את עומסי הנתונים המוגברים בעלויות ניהוליות נמוכות יותר, חברות צריכות לשאוף ליעילות תפעולית ולצמצום עלות הבעלות הכוללת, תוך התאמת משאבי האחסון לדרישות הייחודיות של העסק והגנה מקיפה מפני איומי כופר. מאת: אורן ישרים, מנהל פעילות אזורי ב-Infinidat

כמעט 50% מהפוגעים הם חיילי-חובה, ו-29% אנשי קבע, רובם צעירים. אור נחמיה, חיילת משוחררת, סיפרה על סגן אלוף שהיה מפקדה וסמכה עליו, שהתקין בחדרה מצלמה-נסתרת צילום: דובר צה״ל  1542 תלונות על הטרדות מיניות בצה"ל ב-2020, רק 31 כתבי אישום. כך נחשף בוועדת החוץ והביטחון. מתוכם 26 מקרי אונס, 391 מעשים מגונים ו-92 מקרי הפצת תמונות וסרטונים. כ-50% מהמתלוננות מבקשות - כי הצבא לא יטפל בפוגע, כ-50% מהפוגעים הם חיילי-חובה, 22 מקרים נסגרו. יו"ר הוועדה רם בן ברק: תופעה חמורה ומסוכנת, יש להכניס את מיגור התופעה במערכי שיעור לחיילים עם גיוסם. נתוני ההטרדות המיניות בצה"ל, נחשפו היום (שלישי) בדיון בוועדת החוץ והביטחון. הדיון התקיים בעקבות פניתיהן של חברות הכנסת אמילי מואטי (העבודה) מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ענבר בזק (יש עתיד) ומיכל שיר-סגמן (תקווה חדשה).  לדברי יו"ר הוועדה, רם בן ברק (יש עתיד) "בתקופה האחרונה נחשפנו לתופעת הטרדות מיניות חמורות בצה"ל וחובתינו לדאוג ולוודא שהתופעה החמורה והמסוכנת הזו ממוגרת. יש להכניס את מיגור התופעה במערכי שיעור לחיילים עם גיוסם, ועל צה"ל לוודא אפס סובלנות לתופעות אלו ולוודא סביבת עבודה בטוחה לחיילות".  אמילי מואטי הדגישה כשלים מתמשכים בטיפול צה"ל בנושא, כשמטרידים חוזרים למקום עבודתם למרות שטרם הסתיימו ההליכים המשפטיים בעניינו. יותר מ-1,500 תלונות בשנה על הטרדות מיניות בצה"ל, ואלו רק המעטות והאמיצות המעיזות להתלונן. לדברי משה טור פז (יש עתיד) הנושא אסור שיהיה עניין נשי או פוליטי, ובמערכת היררכית כצבא – הוא מסוכן שבעתיים. חברתו לסיעה, מירב בן ארי, ציינה את ההליך שעבר צה"ל בנושא, וסיפרה על ההטרדות שעברה בעת שירותה הצבאי. לפי שלמה קרעי (הליכוד) השבת מטריד לסביבתו – היא כמו השבת מנסה-לרצוח לזירת הפשע ולסביבת הקורבנות, חברו לסיעה אופיר כ"ץ, הוסיף את הצורך בכתובת ברורה לכל חיילת מתלוננת, ואת החובה לסגור את הפער בין כמות התלונות למספרם המועט של כתבי האישום.  אור נחמיה, חיילת משוחררת, סיפרה על סגן אלוף שהיה מפקדה וסמכה עליו, שהתקין בחדרה מצלמה-נסתרת, חשפה זאת והגישה תלונה במצ"ח ולוותה ע"י מרכז מהו"ת – מרכז התמודדות עם הטרדות שכאלו. במשך החקירה התגלו עוד 49 מקרים כאלו, ע"י אותו המפקד, ב-11 השנים שקדמו. היא שיבחה את טיפול הצבא בתלונתה. מור לוין, סיפרה בזעזוע כיצד גילתה שהמפקד האהוב עליה צילם אותה בנסיבות פרטיות, אלפי פעמים.  לדברי תא"ל אלה שדו-שכטמן, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, צה"ל מתייחס בחומרה לכל מקרה של הטרדה, והקמת מרכז מהו"ת היא חלק מהתמודדות זו, ומעניק מענה, ליווי וכתובת לטיפול רגשי ופיזי וייעוץ משפטי. המרכז מטפל גם במקרים שאירעו טרם הגיוס, לבקשת המתלוננים, ומונו מאות ממונות-יוהל"ם בכל יחידות צה"ל, ובכל מחצית-השנה כל החיילים מחויבים להשתתף בהסברה בנושא. לפיה, בשנים האחרונות נרשמת עליה בדיווחים על הטרדות בצבא, ולדבריה הסיבה לכך היא עליה במודעות והבעת אמון של החיילות במערכת הצבאית. כ-50% מהמתלוננות מבקשות - כי הצבא לא יטפל בפוגע. בעוד שבשנת 2012 נרשמו 514 תלונות, הרי שב-2020 נרשמו כבר 1542 תלונות, מתוכם 26 מקרי אונס, 391 מעשים מגונים ו-92 מקרי הפצות תמונות וסרטונים. כמעט 50% מהפוגעים הם חיילי-חובה, ו-29% אנשי קבע, רובם צעירים. 51 הועמדו לדין משמעתי בשנת 2020, לעומת 31 בלבד בשנת 2016. לדברי שדו-שכטמן, " אנו ארגון לומד, משתפרים כל הזמן ובודקים את עצמנו. לצד הצעדים הרבים שננקטים וננקטו, יש תכניות נוספות שאנו מקדמים על מנת לממש את תפיסת הרמטכ״ל בנושא. אין מקרה שמגיע לפתחנו, החל מהערה מילולית ועד המקרים הקשים ביותר, ואנו לא מטפלים בו באופן הראוי". רס"ן מריה יודשקין, נציגת הפרקליטות הצבאית, סיפרה על כפיפות הצבא לחוקי המדינה בנושא, בנוסף להעמדה לדין משמעתי. הפרקליטות הצבאית לא עורכת עיסקאות-טיעון וכי בשנת 2020 הוגשו 31 כתבי אישום.