קצין המבצעים של תחנת המשטרה רמלה הבחין אמש בשלושה חשודים עם תיקים סמוך לבסיס צבאי במרכז הארץ ובתום מרדף עצר אותם כשברשותם אמצעי לחימה קרדיט: דוברות המשטרה קצין המבצעים של תחנת המשטרה רמלה הבחין אמש בשלושה חשודים עם תיקים סמוך לבסיס צבאי במרכז הארץ ובתום מרדף עצר אותם כשברשותם אמצעי לחימה שעפ"י החשד נגנבו מהמתקן הצבאי. ק' אגף המבצעים של תחנת המשטרה ברמלה הבחין אמש בדרכו לתחנה, בשלושה חשודים המכניסים תיקים גדולים לרכב סמוך לבסיס צבאי במרכז הארץ. בתוך כך, הקצין החל במעקב אחר הרכב החשוד שניסה להימלט תוך סיכון משתמשי הדרך, ולפיכך הזעיק הקצין כוחות סיוע נוספים ובתום מרדף נעצר הרכב ובו שלושת החשודים, תושבי דרום הארץ בשנות ה-20-30 לחייהם. בחיפוש ברכב תפסו השוטרים אמצעי לחימה שונים שעפ"י החשד נגנבו זמן קצר לפני כן מבסיס צבאי סמוך. בהתאם לצורכי החקירה וממצאיה, בכוונת המשטרה להביאם לדיון בבית משפט השלום ראשל"צ, בבקשה להאריך את מעצרם.

מדובר בניסוי שני ברש״ק היפרסוני. בספטמבר 2021 בוצע ניסוי דומה עם רש״ק אחר. כעת בוצע ניסוי עם רש״ק שטרם נוסה http://www.rodong.rep.kp/en/index.php?strPageID=SF01_02_01&newsID=2022-0... אתמול (ד) ביצעה קוריאה הצפונית ניסוי שיגור טיל עם רש״ק היפרסוני. מדובר בטיל שהוצג במהלך חודש אוקטובר 2021 בתערוכה בפיונגיאנג. על פי ניתוח של oneearthfuture, מדובר בטיל המסוגל לטוס במהירות של 5 מאך. מדובר בניסוי היפרסוני שני. הקודם בוצע בספטמבר 2021, עם רש״ק מסוג אחר.  קוריאה הצפונית, שוב, מוכיחה שמה שהיא מציגה בתערוכה לכל העולם, מנוסה לאחר מכן באופן מבצעי. במקרה דנן, הניסוי בטיל היפרסוני מאותת ליפן וקוריאה הדרומית שמערכות הגנה אווירית מקומיות או אמריקאיות - לאו דווקא יעזרו להן.  בצורה אחרת, פיונגיאנג משמרת את ההרתעה שלה מול שיתופי הפעולה של ארה״ב עם טוקיו וסיאול.  מול הפיתוחים בפיונגיאנג, בטוקיו לא יושבים בשקט. על פי פרסום של asia.nikkei, ביפן מתכננים לפתח תותח מגנטי להגנה מפני טילים היפרסונים. ״משרד ההגנה היפני יפתח אמצעי ליירוט טילים עוינים באמצעות קליעים בעלי עוצמה מגנטית, אמרו מקורות ל-Nikkei Asia, בעוד האומה ממהרת להגיב לנשק ההיפרסוני המפותח על ידי סין, צפון קוריאה ורוסיה.״, כותבים בפרסום.  כ-6.5 מיליארד ין (בסביבות 56 מיליון דולר) הוקצו לפרויקט בהצעת התקציב של הממשלה לשנת 2022. משרד הביטחון היפני הקצה בעבר מיליארד ין (כ-8.64 מיליון דולר) לטכנולוגיה בתקציב המשלים של 2016, ובנה אב טיפוס. המטרה היא נשק המסוגל לירות קליע במהירות של 2,000 מטר לשנייה או יותר, כ-6 מאך.   

אל״מ (מיל׳) פסח מלובני סוקר ומנתח את האפשרויות העומדות בפני אסד בבואו לשקם את המדינה. והאם יסכים אסד לשלם את המחיר הדרוש כדי לחזור לחיק האומה הערבית? מיוחד https://sana.sy/en/?p=137019 הצלחתם של בשאר ומשטרו לשרוד את המלחמה העקובה מדם בסוריה, בסיוע רוסיה ואיראן, ובחירת אסד מחדש לנשיאות במאי השנה, הביאו לדעת פרשנים, לשינוי במדיניות מדינות האזור כלפיו, למעט טורקיה.  חיק האומה הערבית מדינות רבות באזור השלימו עם המציאות, וישנם סימנים המצביעים על כוונה להחזיר את סוריה לחיק האומה הערבית ולליגה הערבית, ממנה סולקה ב-2011, ולחדש את היחסים עימה כפי שהיו לפני שהמלחמה פרצה בה במרס 2011.  יצויין כי גם ערב הסעודית שוקלת אם לשנות את יחסה כלפי בשאר ומשטרו. שינוי זה נועד, בין השאר, כדי לסייע לסוריה בהתמודדות במשבר ההומניטרי שנגרם בה כתוצאה מהמלחמה ומשפיע על כל האזור, כולל חזרת הפליטים לסוריה, וגם כדי להביא לשינוי בהתנהלות המשטר הסורי, להתמודד מול איום הטרור ולהפחית את ההשפעה האיראנית באזור.  מהלך זה משתלב גם עם הצעות האו"ם לטפל בסוגיה הסורית, ולהביא לפתרון המשבר על בסיס הסכמה משותפת אמריקאית-רוסית, ובתמיכת מדינות ערב ואירופה. על רקע זה התפרסמו לאחרונה ידיעות המצביעות כי מספר מדינות ערביות כמו מצרים, ירדן והמפרציות מתחילות להתקרב למשטר אסד, גם מבלי שנמצא עדיין פיתרון לסיום הסכסוך בסוריה, ולהשבת הסדר על כנו.  צעדים אלה כוללים בעיקר את חידוש הקשרים הכלכליים והיחסים הדיפלומטיים עם המשטר הסורי. יצויין כי חלק ממדינות אלה הן ידידותיה של ארה"ב, הרואה בבשאר אל-אסד ובמשטר הסורי את האשמים לכל מה שקרה בארצם. הממשל בוושינגטון מי שפועל ותומך בהשתלבותה מחדש של סוריה באזור מחד, ובהתמודדותה מול ההשפעה האיראנית והטורקית מאידך, היא בעלת בריתה רוסיה. לעומתה, ארה"ב טוענת כי אין כל שינוי במדיניותה כלפי סוריה, הדורשת שינוי פוליטי במדינה בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, וממשיכה בהפעלת הסנקציות נגדה (חוק קיסר), שנועדו להגביר את הלחץ על המשטר הסורי. בכך מהוות מכשול רציני בפני חידוש הסחר עימה והשקעות בשיקומה.  ידידותיה של ארה"ב בעולם הערבי מנסות לשכנע את הממשל בוושינגטון להסיר את המצור מעל סוריה, ולדברי פרשנים אמריקאים, יתכן שהממשל החדש נוטה להקשיב להן, במידה מסוימת. התפתחות זו מצביעה על שינוי מגמה בעולם הערבי, אשר בתחילת העימות בסוריה סילק אותה מהליגה הערבית, וחלק מהמדינות, כסעודיה, ירדן והאמירויות, אף תמכו בכוחות האופוזיציה במלחמתן נגד משטר אסד.  יוזמה סורית מול ירדן המהלך הראשון נעשה ביוזמה סורית מול ירדן, כאשר הנשיא בשאר טלפן לשכנו מדרום, המלך עבדאללה השני, בתחילת אוקטובר, וניהל איתו שיחה, הראשונה מאז פרוץ המהפכה הסורית ב-2011. על פי ההודעה הרשמית של בית המלוכה הירדני, עסקה השיחה, לה קדמו מגעים נוספים בין שני הצדדים, ב"יחסים בין שתי המדינות האחיות ובדרכים להגברת שיתוף הפעולה ביניהן". המלך גם אישר את "תמיכת ירדן במאמצים לשמור על ריבונות סוריה, יציבותה, שלמותה הטריטוריאלית ואחדות העם בסוריה". קדמו לשיחה זו פגישה בין מפקד צבא ירדן, הגנרל יוסף אל-הונאיטי עם שר ההגנה הסורי, הגנרל עלי איוב, ב-19 בספטמבר בעמאן; פגישה של שרי החוץ של שתי המדינות בניו יורק, וכן ביקור רשמי של ארבעה שרים סורים בממלכה, ולבסוף, פתיחת מעבר הגבול בין שתי המדינות. הפגישה בין שר ההגנה הסורי ומפקד הצבא הירדני התקיימה לאחר שהצבא הסורי השלים את מבצע ההשתלטות על אזור דרעא, ועסקה כמדווח, בהגברת שיתוף הפעולה בין שני הצדדים באבטחת הגבול המשותף, במצב בדרום סוריה ובהתמודדות מול פעילות טרור והברחות סמים באזור. המהלך כולו נועד לחדש את הסחר בין שתי המדינות ששירת גם את ערב הסעודית ומדינות המפרץ, והופסק בשל פרוץ המלחמה בסוריה. גם כדי לחדש את מיזם הנחת צינור הגז הטבעי ממצרים דרך ירדן לסוריה וללבנון, ככל הנראה באישור אמריקאי. כל זאת כדי לחזק את הכלכלה הקורסת בסוריה ובירדן. פתרון פוליטי בכינוס באלג'יר?  הנשיא אסד טלפן גם במחצית השנייה של אוקטובר 2021 ליורש העצר של האמירויות, ודן עימו בחיזוק היחסים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות. אמנם האמירויות פתחו מחדש את שגרירותם בדמשק ב-2018, אך היחסים נשארו קרים מאז.  בעקבות כך קיים שר החוץ של האמירויות ביקור ראשון בדמשק בתחילת נובמבר, ונפגש עם הנשיא אסד, מהלך שהיה בו איתות ברור של מדינות ערב לחדש את קשריהן עם סוריה. הביקור עסק בעיקר בפיתוח שיתוף הפעולה בתחום הכלכלי.  מהלך נוסף מצד מדינות ערב כלפי סוריה ניתן לראות בהשתתפותו של ראש המודיעין הכללי הסורי בכנס בינערבי ראשון מסוגו של ראשי שירותי המודיעין. המפגש נערך בקהיר בתחילת נובמבר 2021, בהשתתפות הנשיא המצרי אל-סיסי והמזכיר הכללי של הליגה הערבית, למרות שהוא עצמו נמצא תחת סנקציות אמריקאיות ואירופאיות.  יצויין כי שינוי זה בעולם הערבי כלפי סוריה והעומד בראשה, הוא הישג חשוב עבור הנשיא אסד, שהוחרם על ידי מדינות ערב מאז החלה הלחימה בארצו. נראה כי העולם הערבי חוזר להכיר בו כשליטה הלגיטימי של סוריה, למרות כל פשעי המשטר כלפי הכוחות המורדים והאוכלוסיה האזרחית במדינה.  עם זאת, שובה של סוריה כחברה בליגה הערבית יחייב, כנמסר, השגת הסכם בין המשטר לגורמי האופוזיציה, נושא שיעלה לדיון בכינוס הליגה באלג'יר במרס 2022.  המכשלה העיקרית העומדת בשלב זה בפני מהלכים אלה היא עמדתן של ארה"ב ומדינות אירופה בסוגיה הסורית, על רקע התפתחויות חדשות אלה. לדעת פרשנים יצטרך ממשל ביידן למצוא את הדרך בטיפול בנושא זה, בין המציאות המתפתחת באזור, לבין העקרונות שהנחו עד כה את מדיניותו.  מזכיר המדינה, בלינקן, ציין לאחרונה את מטרות הממשל בסוריה, המתמקדות במתן סיוע הומניטרי, לחימה בדאע"ש המתעורר מחדש, הפעלת לחץ על המשטר הסורי והעומד בראשו להשגת הפסקת אש במדינה.  לדבריו, הממשל אינו מתכוון לנרמל את היחסים עם המשטר הסורי וגם לא להעניק לו טיהור, ולא להסיר אף אחת מהסנקציות שהוטלו עליו, או להסיר את ההתנגדות לשיקום המדינה, עד שיבצע צעדים שיביאו לפיתרון פוליטי.  בלימת ההשפעה האיראנית גורמים ערבים רשמיים קראו לממשל האמריקאי להקל את הסנקציות המוטלות על סוריה, כדי שמדינותיהם תוכלנה לחדש את הסחר עימה, וגם כדי לפעול לבלימת ההשפעה האיראנית בה, ולהציג בפני אסד אלטרנטיבות אחרות, שכן הם הגיעו להבנה שהמצב הנוכחי אינו טוב גם עבור מדינותיהם.  הדבר עורר את רוגזם של חברי קונגרס אמריקאים, שכועסים על כך שמדינות ערב מוכנות להשלים עם המשך שלטונו של אסד ולחדש עימו את היחסים, ולא להענישו על מעשיו והתנהגותו בשנות המלחמה.  האמריקאים דורשים שאסד יחדש את השיחות עם גורמי האופוזיציה בג'נבה כדי לגבש חוקה חדשה, שתהיה מקובלת על כולם, ובכך לממש את החלטת מועצת הביטחון בנושא מס' 2254 (מ-2015).  פרשנים מעריכים כי הממשל הנוכחי לא יעודד צעדי נורמליזציה עם המשטר הסורי, אך גם לא יטיל וטו או יביע התנגדות למהלכים בכיוון זה מצד מדינות ערב. "הרכבת בנושא זה כבר יצאה לדרך", לדבריהם. יצויין כי ברקע לכל אלה נמצאת הכלכלה הסורית בתהליך הדרדרות חמור ומתמשך, העוני גדל בממדיו, חלק גדול מהאוכלוסיה חי במחנות פליטים בתנאים קשים, ולכל זה גם התווספה מגפת הקורונה, וקשיי מערכת הבריאות הסורית להתמודד מולה. סוגיה אחרת שעלתה בעקבות הוצאת הכוחות האמריקאים מאפגניסטאן, היא השאלה האם ארה"ב מתכוונת להוציא את כוחותיה גם מסוריה, בה אין לאמריקאים אינטרסים חשובים.  רוב הפרשנים נוטים להסכים לכך שארה"ב צריכה להוציא את כוחותיה משם, אך מעלים שאלות לגבי הדרך בה הדבר צריך להתבצע, לאור הביקורת שהושמעה על היציאה מאפגניסטאן.  יוזכר כי כשהנשיא טראמפ רצה בזמנו להוציא את כל הכוחות מסוריה. התנגד לכך הפנטגון בכל תוקף, מפני שהדבר היה משדר בגידה בכורדים הסורים שתמכו באמריקאים נגד דאע"ש ושילמו על כך ביוקר. גם ישראל התנגדה לצעד זה מפני שהכח האמריקאי הקטן באל-תנף מונע מאיראן שימוש בציר הדרומי מעיראק לסוריה.  שאלות פתוחות לסיכום: לקראת השנה החדשה עומדות על הפרק מספר שאלות פתוחות בסוגיה הסורית, ובהן: התפתחות הקשרים בין סוריה לבין העולם הערבי; מוכנות המשטר הסורי לנקוט בצעדים בונים מול האופוזיציה וגיבוש חוקה חדשה;  המשך הנוכחות האיראנית בסוריה והמאמצים להעמיק אותה לנוכח התקיפות המיוחסות לישראל; מערכת היחסים בין רוסיה וטורקיה, ובין רוסיה וארה"ב, ומידת השפעתם על ההתפתחויות בסוריה;  המשך הנוכחות האמריקאית בסוריה, על רקע מדיניות הממשל לצמצום הנוכחות הצבאית באזור, עם הוצאת הכוחות מאפגניסטאן, והמשך המדיניות הרוסית מול התקיפות האוויריות המיוחסות לישראל, לאור ההאשמות שרוסיה נתנה "אור ירוק" לישראל בתחום זה. בשל כל אלה, וסוגיות אזוריות אחרות שלא נדונו במאמר זה, כגון סוגיית הגרעין האיראני, עשוייה שנת 2022 באזורנו להיות שנה מעניינת ורבת התפתחויות, וימים יגידו.

שלושת הזרועות קיבלו את שמותיהן של יחידות מג"ב שאוחדו בשנת 2012 ליחידות שחר 101 והוקמו כאמור מחדש לפני כחודשיים וסיימו את הכשרתם ביום חמישי האחרון צילום: משטרת ישראל 210 לוחמים ולוחמות חדשים הצטרפו לחטיבה הטקטית במג"ב. מפקד משמר הגבול, ניצב אמיר כהן החליט על הקמת שלוש זרועות מבצעיות שהוקמו מחדש יחידות "אלון" בצפון, "ברק" במרכז ו-"רותם" בדרום אשר יפעלו ויתנו מענה איכותי ומקצועי במשימות השגרה ובאירועי החירום במחוזות משטרת ישראל.  שלושת הזרועות קיבלו את שמותיהן של יחידות מג"ב שאוחדו בשנת 2012 ליחידות שחר 101 והוקמו כאמור מחדש לפני כחודשיים וסיימו את הכשרתם ביום חמישי האחרון. שלושת הזרועות יפעלו תחת החטיבה הטקטית של מג"ב עם יכולות ואמצעים מתקדמים.  השר לבט"פ, מר' עמר בר-לב: "מג״ב למדה, התמקצעה, התפתחה והפכה לאחד הכוחות המיומנים והחשובים ביותר במערך הביטחון הלאומי. את הניסיון והתרומה של מג״ב לא ניתן להחליף. ולכן החלטנו להעצים את משטרת ישראל ואת משמר הגבול. בימים אלה, כשאנחנו עוברים מהגנה להתקפה בכל הנוגע ללחימה וההתמודדות עם הפשיעה והאלימות ברחוב הערבי, אתם תהיו מובילי ההסתערות."  מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יעקב שבתאי: "היום אנו מחזקים את משטרת ישראל כך שכל אזרח ירגיש זאת עם תוספת של לוחמי ולוחמות משמר הגבול שיפעלו בשגרה מול העבריינים ובחירום מול האיומים על ביטחון הפנים. לצד הכוחות הרבים שיתווספו למחוזות המשטרה, אנו משקיעים גם בשידרוג היכולות הטכנולוגיות שיאפשרו איסוף מודיעין בזמן אמת, שליטה משמעותית בשטח הפעולה ותגובה מהירה של הכוחות.״ מפקד משמר הגבול, ניצב אמיר כהן: "העשייה הביטחונית של היחידות הסדירות, אנשי המילואים ומערך המתנדבים שפועלים בנחישות בלחימה בטרור, בפשיעה החמורה ובהפרות הסדר האלימות - ביו"ש, בגבולות המדינה, בקו התפר, במעברים, בערים ובמרחב הכפרי. בין תפקידיו של החיל לוחמי ולוחמות מג"ב מעניקים שירות ומאפשרים חופש פולחן, פרנסה ומרקם חיים תקין במקומות הקדושים, במעברים ובכל מקום ברחבי הארץ.״  

האם נכון להשאיר את המערך כפי שהוא? האם נכון להחזיר חלק מהאחריות לשב״כ? האם המערך עונה על ציפיות הממשלה והאזרחים? רצוי כי המל״ל יבחנו זאת (לפחות) בכל פעם שמתחלפת הנהלה  ד״ר אייל חולתא, ראש המל״ל | צילום: דני שם טוב  יגאל אונא, ראש מערך הסייבר שכיהן בתפקיד בארבע השנים האחרונות הודיע על פרישה. שינוי כזה בהנהלה מאפשר לראש הממשלה, שהמערך פועל תחתיו, לעשות בדק בית בשאלת מהות מערך הסייבר.  אזכיר כי המערך קם בתחילה כגוף מטה שתפקידו להיות רגולטור בתחום הסייבר למשק האזרחי. לאחר מכן הוקמה רשות סייבר שהועברו אליה חלק מסמכויות השב״כ בתחום מערכות מחשוב קריטיות למדינה.  שאלת המחקר של ד״ר אייל חולתא, ראש המל״ל והאיש שאחראי מטעם ראש הממשלה לעסוק בנושא, צריכה להיות האם המערך בתצורתו הנוכחית ובתקציב של כ-200 מליוני ש״ח בשנה, אפקטיבי ביחס ליעדים שלו.  אחד האנשים שהתייחס בימים האחרונים לנושא הוא בוקי כרמלי, מי שהיה ראש רשות הסייבר בעבר וכיהן גם בתפקידים נוספים במערכת הביטחונית הקשורים לעולם הסייבר. בראיון מצולם לפודקאסט TLV1, מסביר כרמלי את השיקולים שהובילו להקמת רשות הסייבר ובהמשך למערך הסייבר.  לפי כרמלי, ראוי שראש הממשלה יעסוק בשאלת אפקיטיביות מערך הסייבר. לטענתו, יש לצמצם את המערך חזרה למטה סייבר שישמש כרגולטור, במקביל להסדרתו בחוק. את תחומי האחריות על תשתיות קריטיות להחזיר לשב״כ, כך לפי כרמלי.  אזכיר כי עד היום, טרם חוקק חוק המסדיר את פעילותו של מערך הסייבר, בעיקר כי הגרסאות שהוצעו היו דרקוניות (בלשון המעטה) ומשרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה פחדו מביקורת ציבורית בנושא.  כרמלי דן בראיון בשאלה איפה עובר הגבול שבו למדינה מותר להתערב בכל הקשור להגנה על עסק פרטי. ״אם יש התקפה נגד חברה פרטית בישראל שמעסיקה 100 איש? לטענתי, לא״, מסביר כרמלי.  ״כמו בעולם העסקים, שאתה פותח חברה חדשה, כולם מרוצים ואופטימיים. לאט לאט אתה מגלה את החיים האמיתיים. שהכל עובד יותר לאט ואחרת. בסוף אתה מרכז מאמצים, להתמקד, איפה שתוכל להצליח. גם בעולם הגנת הסייבר הלאומי נדרשת התמקדות. אם נמשיך לנסות לתת הגנה לכלל המרחב האזרחי, נגיע למצב שבו אנחנו לא תורמים בכלום. להערכתי, אנחנו די קרובים למצב הזה.״  האם נכון להתמקד כפי שמציע כרמלי, או שמא, נכון להשאיר את המערך כפי שהוא? אין ספק כי שאלות אלו רלוונטיות וצריכות להמדד על פי היחס בין היעדים שהממשלה הציבה לעצמה כאשר הקימה את המערך, לבין המציאות. גל המתקפות בשנת 2021 נגד מטרות ישראליות, ממשלתיות ופרטיות, מראה, כצפוי, שזהו מרחב מתפתח הכולל אי וודאות רבה.  לאור אי וודאות זו, נכון יעשו במל״ל אם יבחנו את יעילות המערך בכל כמה שנים. ואין כמו שינויי גברי בהנהלת הארגון כנקודת תזמון לבחינה כזו. 

החוזה בשווי כולל של 20 מיליון דולרים הנו חלק מתכנית NGSW (Next Generation Squad Weapons)   U.S. Marine Corps photo by Lance Cpl. Patrick Katz/Released חברת ווינצ'סטר (Winchester), יצרנית תחמושת הנק"ל הגדולה ביותר עבור צבא ארה"ב, הודיעה השבוע כי זכתה בחוזה מצבא ארה"ב לאספקת תחמושת 6.8 מ"מ לצבא ארה"ב כחלק מתכנית NGSW (Next Generation Squad Weapons). על פי הודעת החברה, יצור התחמושת במסגרת חוזה  זה יתבצע במפעל Lake city Army הנמצא במיזורי. מפעל זה הינו מפעל ייצור תחמושת נק"ל בבעלות ממשלתית היחיד בארה"ב. חוזה 20 מיליון הדולרים בו זכתה ווינצ'סטר הינו חלק מחוזה בשווי של 8 מיליארד דולרים שווינצ'סטר זכתה בו בכדי לתפעל את המפעל המדובר. יוזכר כי בחודש דצמבר 2021 דווח באתר ישראלדיפנס (https://www.israeldefense.co.il/node/52966) כי חברת ווינצ'סטר זכתה בחוזה בשווי 13 מיליון דולרים לאספקת תחמושת 7.62 מ"מ לצבא ארה"ב וגם חוזה זה הנו חלק מחוזה 8 מיליארד הדולרים המדובר.

האם נכון להשאיר את המערך כפי שהוא? האם נכון להחזיר חלק מהאחריות לשב״כ? האם המערך עונה על ציפיות הממשלה והאזרחים? רצוי כי המל״ל יבחנו זאת (לפחות) בכל פעם שמתחלפת הנהלה  ד״ר אייל חולתא, ראש המל״ל | צילום: דני שם טוב  יגאל אונא, ראש מערך הסייבר שכיהן בתפקיד בארבע השנים האחרונות הודיע על פרישה. שינוי כזה בהנהלה מאפשר לראש הממשלה, שהמערך פועל תחתיו, לעשות בדק בית בשאלת מהות מערך הסייבר.  אזכיר כי המערך קם בתחילה כגוף מטה שתפקידו להיות רגולטור בתחום הסייבר למשק האזרחי. לאחר מכן הוקמה רשות סייבר שהועברו אליה חלק מסמכויות השב״כ בתחום מערכות מחשוב קריטיות למדינה.  שאלת המחקר של ד״ר אייל חולתא, ראש המל״ל והאיש שאחראי מטעם ראש הממשלה לעסוק בנושא, צריכה להיות האם המערך בתצורתו הנוכחית ובתקציב של כ-200 מליוני ש״ח בשנה, אפקטיבי ביחס ליעדים שלו.  אחד האנשים שהתייחס בימים האחרונים לנושא הוא בוקי כרמלי, מי שהיה ראש רשות הסייבר בעבר וכיהן גם בתפקידים נוספים במערכת הביטחונית הקשורים לעולם הסייבר. בראיון מצולם לפודקאסט TLV1, מסביר כרמלי את השיקולים שהובילו להקמת רשות הסייבר ובהמשך למערך הסייבר.  לפי כרמלי, ראוי שראש הממשלה יעסוק בשאלת אפקיטיביות מערך הסייבר. לטענתו, יש לצמצם את המערך חזרה למטה סייבר שישמש כרגולטור, במקביל להסדרתו בחוק. את תחומי האחריות על תשתיות קריטיות להחזיר לשב״כ, כך לפי כרמלי.  אזכיר כי עד היום, טרם חוקק חוק המסדיר את פעילותו של מערך הסייבר, בעיקר כי הגרסאות שהוצעו היו דרקוניות (בלשון המעטה) ומשרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה פחדו מביקורת ציבורית בנושא.  כרמלי דן בראיון בשאלה איפה עובר הגבול שבו למדינה מותר להתערב בכל הקשור להגנה על עסק פרטי. ״אם יש התקפה נגד חברה פרטית בישראל שמעסיקה 100 איש? לטענתי, לא״, מסביר כרמלי.  ״כמו בעולם העסקים, שאתה פותח חברה חדשה, כולם מרוצים ואופטימיים. לאט לאט אתה מגלה את החיים האמיתיים. שהכל עובד יותר לאט ואחרת. בסוף אתה מרכז מאמצים, להתמקד, איפה שתוכל להצליח. גם בעולם הגנת הסייבר הלאומי נדרשת התמקדות. אם נמשיך לנסות לתת הגנה לכלל המרחב האזרחי, נגיע למצב שבו אנחנו לא תורמים בכלום. להערכתי, אנחנו די קרובים למצב הזה.״  האם נכון להתמקד כפי שמציע כרמלי, או שמא, נכון להשאיר את המערך כפי שהוא? אין ספק כי שאלות אלו רלוונטיות וצריכות להמדד על פי היחס בין היעדים שהממשלה הציבה לעצמה כאשר הקימה את המערך, לבין המציאות. גל המתקפות בשנת 2021 נגד מטרות ישראליות, ממשלתיות ופרטיות, מראה, כצפוי, שזהו מרחב מתפתח הכולל אי וודאות רבה.  לאור אי וודאות זו, נכון יעשו במל״ל אם יבחנו את יעילות המערך בכל כמה שנים. ואין כמו שינויי גברי בהנהלת הארגון כנקודת תזמון לבחינה כזו. 

בין ההרצאות שאושרו ניתן למצוא בכנס דיון סביב המחסור בכוח אדם בשוק הסייבר וכיצד ניתן לשלב אוכלוסיות חדשות בתעשיית הסייבר (נשים, ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות) צילום: סייברטק כנס סייברטק 2022 שייערך בגני התערוכה בתל אביב בין התאריכים 1-3.3.2022 ירכז הרצאות מרתקות של עשרות מומחי תוכן בתחום ההייטק. כאלו מהמגזר הפרטי והממשלתי. לכנס ולתערוכה צפויים להגיע עשרות אלפי מבקרים מישראל ומהעולם, כולל משלחות רשמיות של עשרות מדינות.  בין ההרצאות שאושרו ניתן למצוא שיח על אתגרי הסייבר ברפואה (CyberMed: Healthcare-Cyber Challenges), פתרונות הגנה הוליסטיים - פורום מצומצם לבכירים בלבד, סמינר שולחן עגול של מנהלים: אתגרי טכנולוגיות תפעוליות (OT) ודיון סביב המחסור בכוח אדם בשוק הסייבר וכיצד ניתן לשלב אוכלוסיות חדשות בתעשיית הסייבר (נשים, ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות).  לפרטים אודות הכנס והרשמה באתר cybertechisrael.