לוקהיד מרטין/סיקורסקי תייצר בסך הכל 12 מסוקי K והחוזה נחתם עם הצי האמריקני כעסקת מכר למדינות זרות (FMS) תמונה: לוקהיד מרטין  חברת לוקהיד מרטין חתמה על חוזה לייצור מסוקי תובלה CH-53K  KING STALION עבור חיל האוויר הישראלי, שיחליפו את מסוקי יסעור. לוקהיד מרטין/סיקורסקי תייצר בסך הכל 12 מסוקי K והחוזה נחתם עם הצי האמריקני כעסקת מכר למדינות זרות (FMS), כאשר ארבעה המסוקים הראשונים ייוצרו במפעל החברה במדינת קונטיקט. תשעה נוספים יהיו חלק מתכנית הרכש של המרינס המקיפה 200 מסוקים מסוג זה.  מסוקי K הם בעלי יכולות חסרות תקדים, יכולות הישדרות בשדה הקרב, בטיחות טיסה והפחתת עומס העבודה על ציוותי האוויר. פול למו, נשיא סיקורסקי: "אנו מחוייבים לספק תמיכה מלאה כדי לאפשר כניסה חלקה של המסוקים לשירות מבצעי בחיל האוויר הישראלי. לוקהיד מרטין מביאה עמה ניסיון רב שנים והבנה עמוקה לצורכי משימות התובלה הכבדה המוסקת".   

המטוסים הוצבו בבסיס חמיימים והם משתתפים בסדרת תמרונים של חיל הים הרוסי שיקיפו אזור עצום מהאוקיאנוס השקט עד האטלנטי By kremlin.ru, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=68926303 רוסיה הציבה בסוריה מטוסי קרב מיג-31 חמושים בטילי 'קינזאל' היפר-סוניים וכן מפציצים ארוכי טווח טופולב TU-22M.  סוכנויות הידיעות אינטרפקס ורויטרס מדווחות שפריסת המטוסים קשורה לתמרונים ימיים של הצי הרוסי. המטוסים הוצבו בבסיס חמיימים והם משתתפים בסדרת תמרונים של חיל הים הרוסי שיקיפו אזור עצום מהאוקיאנוס השקט עד האטלנטי, בהשתתפות 10,000 אנשי צבא, 140 אניות קרב  ועשרות מטוסים. מומחים אמריקניים מסרו שבעבר נשלחו מטוסים נושאי טילים היפר-סוניים לסוריה והם מיועדים להרחיב את נוכחותה הצבאית של רוסיה במזרח התיכון.  על פי התקשורת הרוסית, טילי קינזאל היפר-סוניים מסוגלים להשמיד מטרות בטווח של עד 2,000 ק"מ, וכי זו אחת ממערכות הנשק האסטרטגיות שחשף פוטין כבר בשנת 2018.   

הנאשמת שעבדה בתביעות התעבורה המשטרתית בחיפה, ניצלה את גישתה למערכת המחשוב של משטרת ישראל ופעלה יחד עם אחיה לזיוף הצוואה אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל  בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט זאיד פלאח) גזר על השוטרת מירה כרסנטי שנתיים וחצי שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים למתלוננים. זאת לאחר שהורשעה, לאחר ניהול הוכחות, בין היתר, בביצוע עבירות זיוף ומרמה כלפי קשישה ערירית.  על פי הכרעת הדין, הנאשמת שעבדה בתביעות התעבורה המשטרתית בחיפה, ניצלה את גישתה למערכת המחשוב של משטרת ישראל, איתרה פרטים של אישה שנפטרה, בדקה שאין לה קרובי משפחה מדרגה ראשונה שעשויים לתבוע את ירושתה ופעלה יחד עם אחיה לזיוף צוואה וקבלה במרמה של כספי הקשישה ודירתה.  הנאשמת הגישה לרשם לענייני ירושה בחיפה בקשה לצו קיום צוואה, שכאמור זייפה יחד עם אחיה, לפיה המנוחה מודיעה על רצונה להוריש לנאשמים את כל רכושה, הכולל דירת מגורים, תכולתה, וכל הכספים המצויים בחשבונות הבנק שלה, בביטוחי מנהלים, קופות גמל, ביטוחי חיים, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה.  הנאשמת הציגה מצג כוזב כי המנוחה היא חברה טובה של אמה ז"ל, ושהנאשמים טיפלו במנוחה לאורך השנים ועל כן מעוניינת המנוחה להוריש להם את רכושה. בעקבות צו קיום הצוואה, העבירו הנאשמים את דירת המנוחה על שמם בטאבו וכן פנו לבנק בו נוהל חשבונה של המנוחה וביקשו כי הכספים המופקדים בחשבון יועברו לרשותם.  במקרה אחר, עשתה הנאשמת שימוש פרטי במערכת המחשוב המשטרתית על מנת לאתר בעלים של הרכב שטענה כי פגע ברכבה הפרטי ובשיחה עם קרוב משפחתו הזדהתה כתובעת בתביעות תעבורה. עוד עולה מהכרעת הדין, כי הנאשם סייע לנאשמת להתקבל לעבודה כמרצה במכללה, זאת על סמך קורות חיים ופרטים כוזבים. בנוסף, לאחר תחילת עבודתה במכללה, על סמך המסמכים הכוזבים שהציג הנאשם, הצהירה הנאשמת בכזב למס הכנסה כי פרט להכנסתה מהמכללה, אין לה הכנסות אחרות, זאת על אף שבאותה עת שירתה במשטרת ישראל, תמורת משכורת.  הנאשמת הורשעה בכל המיוחס לה בשלושת האישומים והנאשם הורשע בכל המיוחס לו בשני האישומים, למעט בסיוע לפגיעה בפרטיות, עבירה ממנה זוכה.  לאחר מתן הכרעת הדין ובטרם דיון הטיעונים לעונש יצא הנאשם מתחומי מדינת ישראל ועד היום לא שב, ואין צפי לחזרתו. ועל כן ההליכים נגדו נדחים עד למועד הגעתו לישראל. ביהמ"ש קבע כי, "בניית אימון הציבור במערכות הציבוריות, הוא תולדה של עשייה נאמנה ומקצועית, משך שנים רבות, וע"י גורמים שונים ומגוונים, ואילו הריסת אימון זה יכולה להתבצע בבת אחת, ע"י אדם אחד, שמעל באימון זה. ״כך גרמו מעשיה של הנאשמת – כל אדם אמור להתנהג באופן שאינו מפר חוק, תוך שמירה על כללים ונורמות חברתיות, וכאשר מדובר בשוטר משטרת ישראל – הציפייה ממנו, לשמור על הכללים והנורמות, היא כפל כפליים מאדם מן היישוב". התיק נוהל על ידי עו"ד רונן יצחק ונחקר על ידי צוות חוף במחלקה לחקירות שוטרים. מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר: "יש בהחלטת בית המשפט, גם אם לאחר מות המנוחה, משום עשיית צדק עם המנוחה ועם עיזבונה, וכמובן תיקון עבור הציבור בכללותו בשים לב לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ובראשם האיסור על זיוף ומרמה והציווי 'לא תעשוק רעך ולא תגזול'.  ״מדובר במעשה מרמה מתוחכם של זיוף צוואה של קשישה ערירית, אשר הניב לנאשמים דירה וסכום כסף נכבד ביותר. חקירה נחושה ומקצועית של מח"ש, חשפה את מעשיהם ולא רק בנוגע לזיוף הצוואה אלא אף בשני אישומים נוספים, באירועים אחרים. העונש אשר הוטל על הנאשמת מהווה מסר לפיו מעשי מרמה ועושק דינם מאסר משמעותי מאחורי סורג ובריח".

המנהל האזרחי הרס מגרטה פיראטית והחרים משטובות סמוך לשכם. במבצע נתפסו כ-60 משטובות תמונה: המנהל האזרחי   אתמול (שלישי), בשעות הצהריים, יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, בשיתוף פעולה עם נציגי מפקדת התיאום והקישור לשכם, הרסו מגרטה פיראטית באזור, והחרימו כ-60 משטובות (כלי רכב שהורדו לפירוק), אשר היו מיועדים לגריטה במקום ללא ההיתרים הדרושים לכך. המגרטה, אשר שימשה לפירוק מכוניות, גרמה לזיהום סביבתי באזור, דבר אשר עלול להוביל לפגיעה בבריאות התושבים. במהלך פעילות האכיפה, המנהל האזרחי הרס משטח בטון במקום, והחרים את הציוד ואת המשטובות אשר שימשו את המגרטה לפעילות הבלתי חוקית. תופעת המשטובות הינה תופעה אשר צוברת תאוצה בשנים האחרונות ביהודה ושומרון, והפעילות היום מצטרפת למאמצי ההסברה שנעשו בעת האחרונה לאוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון אודות הסכנות הכרוכות בשימוש בהם. פעילות אכיפה זו הינה נדבך נוסף במסגרת המאמץ אותו מוביל המנהל האזרחי במטרה למגר ולטפל בזיהום הסביבתי באזור יהודה ושומרון.  מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, מרקו בן שבת, מסר: ״פעילות ההחרמה אשר התבצעה היום הינה חלק מהמאמצים הרבים אותם מוביל המנהל האזרחי במטרה למגר את תופעת הזיהום הסביבתי והשימוש במשטובות ברחבי יהודה ושומרון. ״המנהל האזרחי ימשיך לפעול ללא לאות על מנת לשמור על החוק והסדר ברחבי יהודה ושומרון, וימשיך לשתף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטים באמצעות כל הכלים העומדים לרשותינו, כל זאת במטרה לשפר את מרקם חייהם של התושבים ולשמור על בריאותם״.

פאבליק-ווש - זהו הביטוי החדש שאפשר להצמיד לוועדת החקירה שעתידה לקום לחקר רכש הצוללות. אומרים לציבור שמקימים וועדה, ואז באים לכנסת עם בקשה להסתיר ממנו את מירב הדיונים  צילום: דובר צה״ל  ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, דנה אתמול (ג') בקביעת הממשלה לפיה חלק מנושאי ועדת החקירה לבחינת תהליכי רכש כלי השיט מחייבים סודיות. בסיומו של הדיון החליט יו"ר הוועדה לא להעלות את הנושא להצבעה ולהמשיך לדון בו בשבוע הבא. כזכור, ביום כ"א בשבט התשפ"ב (23 בינואר 2022), החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה שתבחן את תהליכי רכש כלי השיט שהתקיימו בין השנים 2009-2016. בסעיף ב.6 להחלטתה, קבעה הממשלה כי לנוכח הרגישויות הביטחוניות הנוגעות לתהליכי רכש כלי השיט, חלק מהנושאים שבהם תעסוק הוועדה מחייבים סודיות. משמעות הדבר היא כי על הדיונים בנושאים אלו יחולו חלק מההוראות המפורטות בסעיף 23 לחוק ועדות חקירה (רשימת ההוראות אותן מבקשת הממשלה להחיל מתוך סעיף 23, מפורטת בסעיף ב.6 להחלטה). בהתאם לסעיף 23 לחוק, קביעת הממשלה כאמור, מחייבת קבלת אישורה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, הציג את החלטת הממשלה ואמר: המידע הוא לא של מערכת הביטחון אלא שלא הציבור, ועם זאת נצטרך להתמודד עם האתגר שחלק ניכר מהחומרים שיובאו בפני הוועדה מסווגים. יש כוונה לאפשר שכמה שיותר דיונים יהיו פומביים, ויהיו גורמי מקצוע שיעברו על הפרוטוקולים במהירות כדי לאפשר שחרור של חלקים כמה שיותר נרחבים מהם בכמה שפחות זמן. אותו הדבר גם לגבי הדוח המסכם של הוועדה. זו האחריות שלנו, אך יש לנו גם אחריות לכך שלא ניתן לפרסם חלק מהנושאים. ד"ר אליעד שרגא, יו״ר התנועה לאיכות השלטון בוועדת חוץ וביטחון: זו ועדה שהוקמה בזכות הציבור ולמען הציבור - ולכן האירוע הזה חייב להיות חשוף בפני הציבור. הוראת החוק, בסעיף 18, קובעת כי ׳ועדת החקירה תידון בפומבי׳ - זו ברירת המחדל. פומביות הדיון היא חלק מתקינות ההליך, וסעיף 18 גם מקנה לוועדה, שבראשה שופט בית המשפט העליון, שיקול הדעת לסגור את הדיונים באופן ספציפי וכך צריך להיות. יש פה באמת אירועים ספציפיים נקודתיים - מעריך כ-5-10 אחוז מהדיונים - שאכן צריכים להיות חסויים. בקשתנו היא שהוועדה לא תקבל את בקשת הממשלה לסגור את כל הדיונים באופן גורף, לפי סעיף 23 לחוק, שהוא המקרה החריג. עו"ד אופיר: אכן סעיף 18 הוא הכלל, אבל המחוקק נתן את סעיף 23, שכותרתו 'נושא המחייב סודיות' ככלי אפשרי בחוק. אנו מבקשים לעשות בו שימוש בפעם השנייה בתולדות המדינה, כי אם לא עכשיו אימתי? כמו כן, הממשלה לא אימצה את סעיף 23 במלואו, אלא בסייגים ובריכוך, כך למשל, בחוק הקביעה היא סגירה מוחלטת של דלתיים ואי פרסום פרוטוקולים או דוח הסיכום, ואנו כן רוצים לאפשר את הפרסום, בסייגים. עו"ד ענת אסיף, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: גיבוש הצעת המחליטים, לרבות השימוש בסעיף 23, נעשה בשיח משותף בין המשרדים. סעיף 23 הוא אכן החריג בחוק, אבל הוא קיים, והוצגו לנו שיקולים מקצועיים כבדי משקל, שאפשרו שימוש חריג זה. הדברים נשקלו בכובד ראש. עמי אילון, ראש השב"כ לשעבר: ברירת המחדל חייבת להיות שהכל גלוי וחשוף, פרט לאותם דברים שמסכנים את ביטחון המדינה ולא כפי שמשתמע מהחלטת הממשלה. זה נכון במיוחד בגלל הפגיעה החמורה באמון הציבור שיצר האירוע הזה, והכנסת כנציגי הציבור צריכה לבקר את הממשלה ולהגיד להם שהם חרגו מסמכותם כאן. בנוסף, החלטת הממשלה מעניקה את קביעת הסודיות ליחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), אך הם לא הגוף האמון על שמירת הסודיות, זה שירות ביטחון כללי, והמלמ"ב אף מצוי בניגוד עניינים כי אנשים ממנו, בעבר ובהווה, יידרשו להעיד בפני הוועדה. חברי הכנסת מיכל רוזין, גבי לסקי ומשה טור פז אמרו כולם כי הם סוברים שעיקרון אמון הציבור חייב להכריע במקרה זה, לטובת שימוש בסעיפים 18 ו-20 לחוק ועדות חקירה, על פני החלטת הממשלה להשתמש בסעיף 23, ולכן יש לדחות את בקשת הממשלה ולהחזיר את הנושא לדיון בה. יו"ר הוועדה שאל את ד"ר שרגא אם הוא לא חושש מאפשרות שאי אישור בקשת הממשלה, במקום להתניע את ועדת החקירה, יביא למצב שההחלטה שוב תתעכב בממשלה, וד"ר שרגא השיב: אנחנו בכל מקרה לא ניתן לדיונים להיות חסויים, ואם ההחלטה תאושר, נעתור לבג"ץ. לעמדתי, אם תאמרו אמירה ערכית ותתקנו את ההחלטה, הממשלה תוכל לחיות עם זה. את המחסום הפסיכולוגי של הקמת הוועדה הממשלה כבר חצתה, וכשהיא עובדה קיימת הדברים יראו אחרת. עו"ד מירי פרנקל שור, היועצת המשפטית לוועדה: הוועדה מתבקשת לאשר את סעיף ב.6 בהחלטת הממשלה, את הרישא ואת הפסקאות. הוועדה אינה מתבקשת לאשר את סעיף 7, אך אין ספק שהדבר משליך. הוועדה יכולה לאשר את החלטת המשלה, לא לאשר, או לא להעלות את הנושא להצבעה, ולבחון כיצד מתקדמים מכאן. בניגוד לדעתו של ד"ר שרגא, עמדתי היא שאם הוועדה ללא תאשר את החלטת הממשלה, ועדת החקירה לא יצאה כבר לדרך והממשלה תידרש לבחון את צעדיה. יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, החליט כי הוועדה לא תצביע היום, וסיכם: נאמרו בדיון דברים חשובים מאוד והוא לא הסתיים. הצורך בפומביות הדיונים הוא רב והוועדה אכן קמה לא מעט בזכות לחץ ציבורי, ומצד שני, כמי שמכיר את הדברים קצת יותר לעומק, יש גם דברים בגו בבקשת הסודיות. צריך לקבל החלטה מאוזנת, ואני כרגע נוטה לומר שבנושא זה נכון יהיה לפעול לפי סעיף 18 לחוק, ולאפשר לוועדה ולעומד בראשה להחליט מה חסוי ומה לא, תוך הסתייעות בצוות מקצועי בו יהיו חברים גם אנשי מלמ"ב וגם אזרחים. נתכנס בשבוע הבא ונקבל החלטה.

קבוצת 207, מפעילת לוגיסטיקה ימית הפועלת מנמל אשדוד, הטמיעה לאחרונה את טכנולוגיית זיהוי הפנים של אוסטו למעקב וידאו אחר כל פעילויות הטיפול במטענים עבור לקוחותיה https://youtu.be/yefbSZx4frg בעוד שיבושים בשרשרת האספקה ממשיכים להמיט הרס על כלכלות גלובליות, ספקית הטכנולוגיה הביומטרית אוסטו מסייעת להקל מהירות הטיפול במטענים בנמל אשדוד בסביבה של אתגרי אבטחה מוגברים, סיכונים תפעוליים ותקנות בטיחות מחמירות באמצעות בקרת גישה מבוזזת זיהוי פנים של החברה הישראלית. קבוצת 207, מפעילת לוגיסטיקה ימית הפועלת מנמל אשדוד, הטמיעה לאחרונה את טכנולוגיית זיהוי הפנים של אוסטו למעקב וידאו אחר כל פעילויות הטיפול במטענים עבור לקוחותיה. המתקן החדיש של החברה, בשטח של 70,000 מ"ר, ראה תוצאות כמעט מיידיות עם הטמעת OnAccess לאימות זהותם של נהגי משאיות שמובילים קונטיינרים מהמרכז הלוגיסטי. "אנו נרגשים שקבוצת 207 בחרה לשתף פעולה עם אוסטו בהטמעת פתרון לזיהוי מיידי של מורשי גישה מבוסס זיהוי פנים" הוסיף עופר שמידט, מנהל המכירות של אוסטו למרכז אירופה וישראל. "במקרה הספציפי הזה יכולנו למדוד במדויק את שעות העבודה שנחסכו, הן מצד הנהגים והן מבחינת כוח האדם של קבוצה 207, ולהציג באופן ברור החזר מהיר על ההשקעה." הפתרון של Oosto מזהה באופן מיידי אנשים מורשי גישה, מה שהוביל לחסכון בכמות ניכרת של כוח אדם, צמצום שעות העבודה והחזר מהיר על ההשקעה (ROI). בעקבות כך זמן ההמתנה של נהג משאית התקצר ב 15-20 דקות בממוצע. "לפני שהטמענו את פתרון זיהוי הפנים של אוסטו הייתה לנו בעיה בזיהוי הנהגים. כל נהג משאית נדרש לספק את הניירת שלו לפקידת הקבלה ולהמתין לאישור שהניירת תקינה", אמר עופר מרגוליס, סמנכ"ל התפעול של קבוצה 207. "עכשיו אנחנו לא צריכים את הניירת ואנחנו לא צריכים פקידת קבלה. ״נהג המשאית פשוט ניגש למערכת של אוסטו, המערכת מזהה את הנהג והוא מאושר במקום וממשיך כדי לקחת את המטען שהוא בא לקחת. היום, אם תשאלו נהג כלשהו בנמל הזה איפה המקום הכי נוח ומהיר לקבל שירותי לוגיסטיקה במסופים - הוא יגיד לכם קבוצת 207". 

מזכ"ל נאט"ו יינס שטולטנברג הביעו שביעות רצון מסימנים שרוסיה עשויה לעלות על המסלול הדיפלומטי. ״עד כה לא ראינו סימנים להפגת המתח וההסלמה על הקרקע" https://www.nato.int/cps/en/natohq/news_191856.htm לטענת רוסיה, חלק מיחידות הצבא הרוסי סביב אוקראינה חוזרות ליחידותיהם. ארה"ב ונאט"ו הביעו ספקות והודיעו שהם ממתינים לסימנים אמיתיים של דה-אסקלציה שתמנע פלישה. לדעת המודיעין האמריקני זו עלולה להתחיל היום, יום רביעי. פוטין הודיע על נכונותו להמשיך להידבר עם המערב "על נושאי ביטחון", אולם אנשיו ביצעו אתמול מתקפות סייבר נגד משרד ההגנה האוקראיני ושני  בנקים. פוטין אמר כי לא יסתפק בדיבורים על כך שאוקראינה לא תבקש להצטרף לנאט"ו. המתיחות היתה גבוהה אתמול למרות שקנצלר גרמניה אולאף שולץ אמר אחרי פגישה עם פוטין בקרמלין שהסגת כוחות צבא היא סימן טוב.  משרד התקשורת של אוקראינה מסר שמשרד ההגנה ושני בנקים, 'פריבטבנק' ו'אושאדבנק', נפלו קרבן לתקיפות סייבר, וכי "אין להוציא  מכלל אפשרות שהתוקפן משתמש בתכסיסים מלוכלכים כיוון שתכניותיו האגרסיביות לא פועלות".  מזכ"ל נאט"ו יינס שטולטנברג הביעו שביעות רצון מסימנים שרוסיה עשויה לעלות על המסלול הדיפלומטי, "אך עד כה לא ראינו סימנים להפגת המתח וההסלמה על הקרקע". הוא סיפר שיחידות רוסיות שסיימו תמרונים צבאיים משאירות בשטח ציוד צבאי, ו"זה פוטנציאל להיערכות מחדש לתקיפה". סוכנויות רויטרס ו-AP מדווחות שהבית התחתון  של הפרלמנט הרוסי אישר החלטה הקוראת לפוטין להכיר רשמית בשני אזורים במזרח אוקראינה שתושביהם תומכי רוסיה. מדובר באזורים דונייצק ולוגאנסק. אמש הפיץ משרד ההגנה הרוסי סרטונים שבהם נראית העמסת טנקים ונגמ"שים על רכבות, אך במערב טוענים שדרוש יותר מידע על הכוונות הרוסיות. צילומי לוויין בימים מראשון ושני השבוע הראו פעילות צבאית רוסית בכמה אזורים סמוך לגבול אוקראינה, כולל תנועת כוחות יבשה, מסוקים ומטוסי קרב לעמדות קדומניות.  בהקשר זה דיווחה אתמול רשת CBS מפי פקידי ממשל אמריקניים שצבא רוסיה העביר כמויות נשק גדולות ל"עמדות תקיפה". 

הסטארטאפ Permit.io השלים גיוס סיד של 6 מיליון דולר. "הקמנו את פרמיט אחרי שבנינו בעצמנו מערכות הרשאות שוב ושוב ושוב," אומר אור וייס, מנכ"ל ומייסד שותף של Permit.io Credit: Adi Lamm הסטארטאפ Permit.io השלים גיוס סיד של 6 מיליון דולר. פרמיט הוקמה לפני כשנה על ידי אור וייס המשמש כמנכ״ל ואסף כהן המשמש כסמנכ"ל טכנולוגיה. החברה מפתחת תשתית קוד למפתחים (SDK) שמאפשרת הטמעה של הרשאות ובקרת גישה לכל אפליקציה בכמה שורות קוד בודדות. כל אפליקציה כיום נדרשת לזהות משתמשים בצורה בטוחה ולנהל סוגים שונים של משתמשים עם הרשאות גישה שונות (Roles), אך פיתוח עצמי של יכולות כמו Role Based Access Control (RBAC), Audit Logs, Impersonation ועוד יכול לקחת חודשים ארוכים. גם אחרי הפיתוח הראשוני, מפתחים צריכים להמשיך לעבוד על מערכת ההרשאות כדי לתקן באגים ולהוסיף פיצ׳רים חדשים. עם פרמיט ניתן להטמיע יכולות אלה בקלות, להקל על עבודת המפתחים ולהאיץ את הגעת המוצר לשוק. הפלטפורמה של פרמיט מספקת את כל התשתית והרכיבים הנדרשים לפיתוח והטמעה של הרשאות מקצה לקצה. אלה כוללים קומפוננטות לכניסה, אכיפה, ביקורת, אישורים, חשיפה של ניסיונות התחזות, אוטומציה של API ועוד. באמצעות הרכיבים האלה, מפתחים יכולים בקלות לבנות מערכת הרשאות ולאחר-מכן לשלב אותה בכל האפליקציות הארגוניות. לאחר הפיתוח הראשוני, המערכת יכולה לשמש גם גורמים נוספים בארגון, כמו אנשי המוצר, באמצעות פלטפורמת Low-code. הפלטפורמה בנויה על גבי פרויקט הקוד הפתוח OPAL, שנוצר גם הוא על ידי אור וייס ואסף כהן. "הקמנו את פרמיט אחרי שבנינו בעצמנו מערכות הרשאות שוב ושוב ושוב," אומר אור וייס, מנכ"ל ומייסד שותף של Permit.io. "בתור מפתחים בעצמנו, רצינו לבנות מערכת שתקל על החלק הסיזיפי של פיתוח מערכת הרשאות מודרנית ותאפשר שמירה על רמת האבטחה הגבוהה ביותר בארגון.״ תקלות במערכת בקרת גישה מהוות סכנת אבטחה חמורה באפליקציות. כשלים יכולים להוביל לפריצות ולהדלפת מידע רגיש. לפי ההערכות, כ- 94% מהיישומים מכילים כשלים במערכות בקרת הגישה. "למייסדי פרמיט יש חזון ייחודי שבוחן לא רק את מה שצריך לתקן, אלא רואה מול עיניו מציאות חדשה ושונה לחלוטין", אומר גיגי לוי-וייס, מייסד שותף של קרן NFX. "על ידי הבנה עם מה המהנדסים מתמודדים היום וההשפעה שיש לכך על ארגונים, הם הצליחו ליצור פתרון שמארגן מחדש את המערכת, וכיצד היא מחוברת בבטחה באמצעות בקרות גישה."