יוסף ארגמן, נשף המסכות, הוצאת מודן, 2022 באדיבות הוצאת מודן סמי מוריה יליד בצרה (1924)  היה אחד מיהודים רבים שעלו מעיראק והיוו את התשתית להקמת שלושת ארגוני המודיעין בישראל : אמ"ן, המוסד ושב"כ. הוא עצמו היה לימים מבכירי שב"כ.  סמי היה תלמיד מבריק ובעל תושיה, ונאלץ כבר בגיל צעיר לסייע בפרנסת המשפחה לאחר שאביו, שהיה מורה לעברית, נפטר כאשר סמי בן שמונה. כבר כנער צעיר הוא ראה את יחסי היהודים-מוסלמים בעיראק בעיניים מפוקחות.  "אפשר היה להתקרב למוסלמים, אבל בסופו של דבר היה כתוב על המצח שלנו 'יהודי'. בבוא היום הקובע והערבים לא יהססו לשדוד אותי ואפילו לרצוח אותי". בכיתתו למדו חמישה עשר תלמידים יהודים ומספר זהה של מוסלמים ונוצרים. היהודים, שהיו מצטיינים, עזרו למוסלמים ולנוצרים במבחנים, אך למרות הכל היו היהודים בני חסות. בהיותו בן 18 גויס לצבא העיראקי וכך היה נייד בארצו. כשהשתחרר עבד בשוק בבצרה וסייע להברחת יהודים מעיראק. בעקבות אירועי "הפרהוד" ביהודי בגדד  ב-1941 הוקמה מחתרת יהודית. סמי חי בעיראק עד 1947 והפך שם לימים לרכז עליה ארצי.  לאחר שעלה לארץ הספיק שמואל-סמי לפעול פעמיים במדינות ערב לאיסוף מידע ולסייע לעלייה. בשנת 1949 גילה אותו איסר הראל, הממונה על שירותי המודיעין, ומינה אותו לראש החטיבה הערבית בשב"כ. סמי, "איוב" בשם הכיסוי שלו, פיקד על האגף הערבי לצד אברהם אחיטוב ויחד עיצבו את התשתית לפעילות שב"כ בשטחים. בין היתר היה גם ראש שלוחת המוסד בפריז.  מוריה מתאר את מקצועו כהשתתפות בנשף מסכות. הכניסה לדמות ויצירת האמינות אורכת כמעט שלושה חודשים, "הזמן הדרוש לבנות דמות אמינה ולהתאים לה מסכה". הספר פורש דמויות רבות הקורמות עור לנגד עינינו : רב חובל עיראקי, איש עסקים איראני, סוחר תכשיטים ערבי, סוהר דרוזי ודמויות כיסוי נוספות. בתושיה אין קץ ובהבנת דמויות אלה הוא מתחזה, מצליח לגשר על הפערים החסרים בדמות על מנת לחזק את האמינות. למשחקו זה עוזר ניסיון חייו של נער יתום בבצרה שלמד ועזר בכלכלת המשפחה. לסיכום, יוסי ארגמן הכיר את דמותו ופועלו של סמי בשלוש שנות חייו האחרונות, ראיין אותו והביא את סיפורו של אחד הערביסטים המובילים במודיעין הישראלי. חבל שסמי מוריה לא זכה לראות את הספר בחייו. חשוב שנכיר את המייסדים שבנו את הצלחתם במו ידיהם, בסיכונים אין ספור, על בסיס היכרות ישירה עם הערבים, השפה, התרבות והמנטליות.

בכוונת משרד ההגנה הספרדי לרכוש 168 משגרים ו-1,680 טילי ספייק LR2 המיועדים להחליף את טילי הטאו שבשימוש הצבא צילום: רפאל התקשורת הספרדית מדווחת כי משרד ההגנה הספרדי עומד בפני רכישה גדולה של משגרי וטילי ספייק מתוצרת חברת רפאל הישראלית. האתר Infodefensa מספר כי בכוונת משרד ההגנה לרכוש 168 משגרים ו-1,680 טילי ספייק LR2 המיועדים להחליף את טילי הטאו שבשימוש הצבא הספרדי. יוזכר כי כבר לפני שנתיים, בחודש פברואר 2020, דווח בישראל דיפנס כי הצבא הספרדי מתכנן להסב כ-60 נגמ"שי M113 לפלטפורמות נגד טנקים. מהנדסים במרכז לתחזוקת מערכות שריון (PCMASA) כבר פיתחו אב-טיפוס ומשגר הטילים מדגם ספייק של רפאל הוא בין מספר המועמדים במסגרת תהליך הסבה זה. לפי האתר armyrecognition.com תוכנית הרכישה כבר נמצאת בשלב מתקדם וממתינה למימון הדרוש להשקתה הרשמית. הן הצבא הספרדי (כולל חיל האוויר של הצבא) וגם חיל הנחתים משתמשים בטילי ספייק LR כבר מזה 15 שנה.   

סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס הודיעה שנשמעו קולות ירי ליד נמל התעופה של קייב, וצבא רוסיה הודיע שהוא "תוקף מערכי הגנה באמצעות נשק מתקדם" https://twitter.com/mod_russia/status/1496069756390023170?s=20&t=OYrpQlI... המלחמה באוקראינה החלה הבוקר בשעה 5 שעון מזרח אירופה. בערים קייב וחרקוב מדווחים כתבי סוכנויות הידיעות רויטרס, CBS ו-CNN על טיסות של מטוסי קרב מעל הערים ופיצוצים עזים. המרחב האווירי של אוקראינה נסגר לטיסות אזרחיות, וכך גם המרחב האווירי הרוסי מעבר לגבול. מעריכים שהשלב הראשון של המתקפה כולל תקיפות מהאוויר של מטרות צבאיות אוקראיניות בשתי הערים הגדולות קייב וחרקוב. סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס הודיעה שנשמעו קולות ירי ליד נמל התעופה של קייב, וצבא רוסיה הודיע שהוא "תוקף מערכי הגנה באמצעות נשק מתקדם".   פוטין הודיע בשידור טלוויזיה על פעולה צבאית מיוחדת במחוז דונבאס, קרא לאוקראינים להניח את נשקם והטיל את האחריות על ממשלת קייב אם יישפך דם. "אני משוכנע שהצבא הרוסי ימלא את תפקידו". ההתקפה החלה דקות אחרי שפוטין הודיע שהחליט  לצאת למבצע כדי להגן על תושבי מחוז דונבאס.  טיסת אל על מתל אביב לטורונטו שעמדה לנחות בקייב, וכן טיסת חברת התעופה הפולנית LOT הגיעו לאזור, הסתובבו באוויר וטסו ליעדים אחרים. כלי הטיס היחידה שנראה טס מעל אוקראינה היה מל"ט אמריקני גדול מדגם RQ-4B GLOBAL HAWK  המיועד לתצפית אוויר. הנשיא ביידן גינה את רוסיה על המתקפה "הבלתי צודקת", והבטיח שארה"ב ובעלות בריתה ידאגו לכך שרוסיה תישא באחריות. ביידן הודיע שישא נאום לאומה אחרי כינוס חירום של מנהיגי שבע המדינות G7. בניו יורק התכנס כינוס חירום של מועצת הביטחון של האו"ם והוגשה הצעת החלטה לגנות את רוסיה, אך אין ספק שהמשלחת הרוסית תטיל וטו על ההחלטה. שגרירת ארה"ב לינדה תומס גרינפילד הודיעה: "הרוסים סוגרים שדות תעופה, מזיזים כוחות לעמדות קרב שהוכנו מראש. אנו מצויים ברגע מסוכן". מזכ"ל האו"ם אנטוניו בוטרש קרא בהתרגשות: "הנשיא פוטין, חדל לך מתקיפת אוקראינה". שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן הודיע כי "פוטין ישלם מחיר מאוד ארוך טווח". נשיא אוקראינה נשא נאום מנרגש בשפה הרוסית בו דחה את טענות מוסקווה שארצו מהווה איום על רוסיה והזהיר מאלפי הרוגים. "אם ההתקפה תסכן את חרותנו ואת חיי אזרחינו, נשיב מלחמה". זלנסקי ניסה להתקשר עם פוטין "אבל הקרמלין שותק". משרד החוץ הישראלי הסתפק אתמול בהודעה שישראל מכבדת את ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה". עד הבוקר לא היה גינוי לרוסיה מצד ישראל בעת שצה"ל תוקף זה הלילה השני מטרות בסוריה. 

State Department photo by Freddie Everett/ Public Domain הפלישה הרוסית לאוקראינה שהחלה היום (ה׳) היא תוצר תהליך ריכוז כוחות רוסי שמתנהל כבר מספר חודשים בגבול אוקראינה. מועד הפלישה נחזה על ידי המודיעין האמריקאי מספר פעמים בשבועות האחרונים, ללא הצלחה יתרה. גם על השאלה האם המודיעין האמריקאי ידע על כוונת רוסיה לפלוש לאוקראינה, טרם ריכוז הכוחות, אין תשובה גלויה. בקיץ האחרון לא היו התרעות על פלישה בחורף. הודעות ברשתות החברתיות אודות תנועת כוחות רוסים החלה באוקטובר 2021.  ברגע שיש ריכוז כוחות בסדר גודל של למעלה מ-100,000 חיילים בתוספת כ-60 אחוזים מצבא היבשה של רוסיה, כנראה שכל הנחה שצפויה מלחמה, בסבירות גבוהה, תהיה נכונה. מהרגע שהליך ריכוז הכוחות יצא לפועל, ניתן לנטר אותו באמצעות מטוסי משימה או לווינים, לצד מרגלים אנושיים.  במקביל לריכוז הכוחות הרוסי בגבול, הקרמלין פתח את הדלת למו״מ. הדרישות, לפי מקורות גלויים, נעו בין התחייבות של אוקראינה לא להצטרף לעולם לנאט״ו ועד הקטנת הכוחות האמריקאים, כולל נכסים צבאיים במדינות אירופה. זאת, תמורת השגת הכוחות הרוסים מהגבול.  למרות מאמצי התיווך של צרפת ושיחות ישירות בין פוטין לביידן, לא הושגה הסכמה. פוטין טען שארה״ב מתעלמת מצרכי הביטחון של רוסיה, כאשר היא מאפשרת השפעה מערבית באוקראינה. פוטין ראה בכך איום ישיר על ביטחון רוסיה.  ״עובדה היא שבמהלך 30 השנים האחרונות ניסינו בסבלנות להגיע להסכם עם מדינות נאט"ו המובילות לגבי עקרונות הביטחון השווה והבלתי ניתן לחלוקה באירופה. בתגובה להצעותינו, התמודדנו תמיד עם הונאה ושקרים או ניסיונות לחץ וסחיטה, בעוד שהברית הצפון-אטלנטית המשיכה להתרחב למרות המחאות והדאגות שלנו״, דבריו של פוטין מהיום. הפרסום של משרד החוץ הרוסי. ״המכונה הצבאית שלה זזה, וכפי שאמרתי, מתקרבת לגבול שלנו.״ מדוע כשלו השיחות בין ארה״ב לרוסיה למנוע מלחמה? אם מניחים שפוטין רצה מלחמה בכל מחיר, אז השיחות נועדו לכישלון ידוע מראש ומטרתן להראות שפוטין ניסה לדבר (למרות שהחליט להלחם).  אם מניחים שפוטין אכן נתן אופציה לדיפלומטיה, עולה השאלה מדוע האמריקאים לא הסכימו לדרישות רוסיה. כאשר ידוע שמחיר הכשלון הוא מלחמה באוקראינה. ובכן, בפרסומים הגלויים שעלו בהקשר הדרישות הרוסיות, אלו כללו, פגיעה משמעותית בנוכחות הצבאית של ארה״ב באירופה. עבור ארה״ב, אירופה היא עומק אסטרטגי בפני רוסיה, בנוסף לאוקיאנוס.  ברית נאט״ו, המבוססת ברובה על כוח צבאי אמריקאי (קונבנציונאלי וגרעיני), נועדה לשמר את גבולות אירופה לאחר מלחמת העולם השניה מול בריה״מ ולאחר מכן - רוסיה. פוטין טען שהשפעה אמריקאית באוקראינה היא בבחינת ׳הפרת חוזה׳ ומהותה, התפשטות ארה״ב מזרחה. בבית הלבן שללו טענות אלו, ואמרו שארה״ב ונאט״ו אינן מאיימות על השלמות הטריטוריאלית של רוסיה. את פוטין זה לא שכנע, וברגע שארה״ב לא התיישרה עם הדרישות הרוסיות - פוטין יצא למלחמה. עולה השאלה מדוע ארה״ב העדיפה מלחמה באוקראינה על פני ויתורים באירופה.  אחת מנקודות המחלוקת בין רוסיה לארה״ב היו סביב מתקני הגנה אווירית Aegis Ashore שלא ארה״ב. אלו ממוקמים ברומניה ופולין, כאשר הרוסים טוענים שזו כסות לטק״ק התקפי, בעוד האמריקאים טוענים כי מדובר במתקנים לצרכי הגנה אווירית בלבד.  מרכיב נוסף הוא הסכם Intermediate-Range Nuclear Forces Treaty ממנו ארה״ב נסוגה ב-2019, לאחר שהתברר שרוסיה הפרה אותו בפיתוח טילים לטווחים החורגים ממנו. ארה״ב האשימה את רוסיה בפיתוח טילים מסוג 9M729.  ״רוסיה היא האחראית הבלעדית לפטירת האמנה. החל לפחות מאמצע שנות ה-2000, רוסיה פיתחה, ייצרה, בדקה בטיסה, וכעת הציגה מספר גדודים של הטיל שלה שאינו תואם את האמנה״, כתבו בהודעה האמריקאית.  ההסכם אסרה על פיתוח טילים בליסטיים יבשתיים, טילי שיוט ומשגרי טילים עם טווחים של 500–1,000 ק"מ (310–620 מייל) (טווח בינוני קצר) ו-1,000–5,500 ק"מ (620–3,420 ק"מ) mi) (טווח ביניים). האמנה לא חלה על טילים משוגרים מהאוויר או בים. מטרת האמנה הייתה להוציא את אירופה ורוסיה מאיום טילים כאלו. כאמור, רוסיה, לפי האמריקאים, הפרה את ההסכם מאז 2013, וב2019 ארה״ב פרשה ממנו רשמית.  המשמעות היא שארה״ב יכולה להציב באירופה טילים שמאיימים על מוסקבה ישירות. לטילים ומערכות ההגנ״א צריך להוסיף חיילי חי״ר, רק״מ, מטוסי קרב, כולל חמקניים, מטוסי הפצצה, סיור ומשימה וצי אמריקאי. כל אלו מוצבים באירופה במדינות שונות, חברות בנאט״ו, במטרה להרתיע את מוסקבה. פוטין כאמור, רואה בנוכחות זו איום, בתוספת השפעה תרבותית אמריקאית מערבית.   לאור ריכוז הכוחות הרוסי, ביידן היה צריך לבחור בין ויתור על נכסים צבאיים באירופה, לבין מלחמה באוקראינה. ובכן, הוא בחר להקריב את אוקראינה על מזבח שימור יתר אירופה. תשלום זניח עבור ארה״ב, שרואה באירופה לא רק את שותף הסחר הגדול ביותר, אלא, כאמור, עומק אסטרטגי מול רוסיה.

משרד ההגנה הרוסי הודיע שפגע קשות בתשתית ההגנה האווירית של אוקראינה. הנשיא ביידן אמר שרוסיה לבדה אחראית למוות ולהרס וארה"ב ובעלות בריתה יגיבו בצורה "החלטית ונחושה" https://youtu.be/AwS4LifRmHw נכון לצהרי היום הראשון למבצע הצבאי הרוסי שאלת השאלות היא למה מתכוון פוטין: האם הוא מתכנן להכניס טנקים לערי אוקראינה, להשתלט על המדינה ומסודותיה ואולי להחליף שלטון. או שהוא יסתפק בהישגי היום הראשון.  השתלטות על חבל הבדלנים דונבאס, הכולל את דונייצק ולוהאנסק, הפציץ ערים מהאוויר, גרם לזרם פליטים, זעזע קצת את הכלכלה העולמית, והיום-מחר יעצור אצת צבאו, ואולי יצפה למו"מ עם המערב, עם ארה"ב, עם נאט"ו ועם מועצת ביטחון שבינתיים מאיימים ועוסקים בסנקציות.  יש ידיעות על טורי צבא המתקדמים לעבר הערים הגדולות של אוקראינה, אך זה עדיין לא קרה, נכון לצוהרי יום חמישי. מה בהמשך יודע רק פוטין. היום בבוקר פלשה רוסיה ותקפה ביבשה, בים ובאוויר מדינה אירופית לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה.  טילים רוסיים הרסו מבנים בערי המדינה וכוחות ימיים נחתו באודסה ובמריופול. עד שעות הצהרים דווח על כמה עשרות הרוגים. התפוצצויות נשמעו בקייב, הבירה בת שלושה מיליון  התושבים שלשמע פיצוצים ואזעקות רבים עשו את דרכם להימלט מהבירה והיו לפליטים.  "הבוגדנות הרוסית תקפה את ארצנו הבוקר כפי שגרמניה עשתה במלחמת העולם השנייה", צייץ נשיא אוקראינה זלנסק בטוויטר, וקרא לעמו להגן על ארצם ועל עריהם. בעיר חארקוב, השנייה בגודלה במדינה, נופצו שמשות בתים בפיצוצים ואילו ליד עיר הנמל מריופול פרצו שריפות ביערות המקיפים את עיר הנמל. צבא אוקראינה הודיע שהשמיד כמה טנקים  והרג 50 חיילים בחבל הבדלנים לוהאנסק והפיל ששה מטוסים של חיל האוויר הרוסי. רוסיה הכחישה. הנשיא ביידן אמר שרוסיה לבדה אחראית למוות ולהרס וארה"ב ובעלות בריתה יגיבו בצורה "החלטית ונחושה". מלחמה וסנקציות כבר פגעו בכלכלת העולם, שערי מטבע ירדו ומחיר נפט גולמי עלה על 100 דולר לחבית, המחיר הגבוה ביותר מאז שנת 2014. משרד ההגנה הרוסי הודיע שפגע קשות בתשתית ההגנה האווירית של אוקראינה. בנייני המפקדות הצבאיות של קייב ושל חארקוב נפגעו מטילים, בעוד נחתים רוסיים נוחתים מהים באודסה ובמריופול. אוקראינה קראה לטורקיה לחסום מעבר כלי שיט רוסיים במיצרים המחברים את הים השחור עם הים התיכון. ,  

סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס הודיעה שנשמעו קולות ירי ליד נמל התעופה של קייב, וצבא רוסיה הודיע שהוא "תוקף מערכי הגנה באמצעות נשק מתקדם" https://twitter.com/mod_russia/status/1496069756390023170?s=20&t=OYrpQlI... המלחמה באוקראינה החלה הבוקר בשעה 5 שעון מזרח אירופה. בערים קייב וחרקוב מדווחים כתבי סוכנויות הידיעות רויטרס, CBS ו-CNN על טיסות של מטוסי קרב מעל הערים ופיצוצים עזים. המרחב האווירי של אוקראינה נסגר לטיסות אזרחיות, וכך גם המרחב האווירי הרוסי מעבר לגבול. מעריכים שהשלב הראשון של המתקפה כולל תקיפות מהאוויר של מטרות צבאיות אוקראיניות בשתי הערים הגדולות קייב וחרקוב. סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס הודיעה שנשמעו קולות ירי ליד נמל התעופה של קייב, וצבא רוסיה הודיע שהוא "תוקף מערכי הגנה באמצעות נשק מתקדם".   פוטין הודיע בשידור טלוויזיה על פעולה צבאית מיוחדת במחוז דונבאס, קרא לאוקראינים להניח את נשקם והטיל את האחריות על ממשלת קייב אם יישפך דם. "אני משוכנע שהצבא הרוסי ימלא את תפקידו". ההתקפה החלה דקות אחרי שפוטין הודיע שהחליט  לצאת למבצע כדי להגן על תושבי מחוז דונבאס.  טיסת אל על מתל אביב לטורונטו שעמדה לנחות בקייב, וכן טיסת חברת התעופה הפולנית LOT הגיעו לאזור, הסתובבו באוויר וטסו ליעדים אחרים. כלי הטיס היחידה שנראה טס מעל אוקראינה היה מל"ט אמריקני גדול מדגם RQ-4B GLOBAL HAWK  המיועד לתצפית אוויר. הנשיא ביידן גינה את רוסיה על המתקפה "הבלתי צודקת", והבטיח שארה"ב ובעלות בריתה ידאגו לכך שרוסיה תישא באחריות. ביידן הודיע שישא נאום לאומה אחרי כינוס חירום של מנהיגי שבע המדינות G7. בניו יורק התכנס כינוס חירום של מועצת הביטחון של האו"ם והוגשה הצעת החלטה לגנות את רוסיה, אך אין ספק שהמשלחת הרוסית תטיל וטו על ההחלטה. שגרירת ארה"ב לינדה תומס גרינפילד הודיעה: "הרוסים סוגרים שדות תעופה, מזיזים כוחות לעמדות קרב שהוכנו מראש. אנו מצויים ברגע מסוכן". מזכ"ל האו"ם אנטוניו בוטרש קרא בהתרגשות: "הנשיא פוטין, חדל לך מתקיפת אוקראינה". שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן הודיע כי "פוטין ישלם מחיר מאוד ארוך טווח". נשיא אוקראינה נשא נאום מנרגש בשפה הרוסית בו דחה את טענות מוסקווה שארצו מהווה איום על רוסיה והזהיר מאלפי הרוגים. "אם ההתקפה תסכן את חרותנו ואת חיי אזרחינו, נשיב מלחמה". זלנסקי ניסה להתקשר עם פוטין "אבל הקרמלין שותק". משרד החוץ הישראלי הסתפק אתמול בהודעה שישראל מכבדת את ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה". עד הבוקר לא היה גינוי לרוסיה מצד ישראל בעת שצה"ל תוקף זה הלילה השני מטרות בסוריה. 

סוכנות הידיעות הסורית SANA , מסרה שההגנה האווירית הסורית יירטה חלק מהטילים וכי שלושה חיילים נהרגו http://sana.sy/en/?p=264385 שלושה חיילים סוריים נהרגו בתקיפת טילים ישראלית של מטרות ליד דמשק, כך לפי כלי תקשורת בסוריה. על פי הפרסום, ישראל שיגרה טילי קרקע-קרקע לעבר עמדת תצפית ו"מוסד פיננסי" בעיר קונייטרה. התקשורת הסורית הודיעה שתקיפת טילים זו באה אחרי שמטוסים ישראליים פיזרו כרוזים מעל בסיסי צבא סוריים ובהם נקראים הסורים לחדול משיתוף פעולה עם ארגון חיזבאללה, אחרת יותקפו. סוכנות הידיעות הסורית SANA , מסרה שההגנה האווירית הסורית יירטה חלק מהטילים וכי שלושה חיילים נהרגו. התפוצצויות נשמעו בדמשק.  

ישראל וארה״ב טוענות שלא יאפשרו לאיראן נשק גרעיני - השאלה באילו אמצעים. דן ארקין טוען כי מדובר בשילוב אמצעים קינטיים ודיפלומטיים צילום: אבי אוחיון, לע"מ נראה כי יש הסכמה מלאה בין הנשיא ג'ו ביידן לבין ראש הממשלה נפתלי בנט: לא נאפשר לאיראן להיות מדינת סף גרעינית. השאלה היא: כיצד בדיוק "לא נאפשר", גם אנחנו וגם האמריקנים. היו השבוע אירועי ביטחון עתירי כותרות: ועידת ביטחון במינכן. דיוני הסכם גרעין בווינה. וכמובן המלחמה באוקראינה. נושא הדיונים בווינה יישאר עמנו זמן רב, ומצער לחשוב שכנראה אנו בישראל נישאר כנראה די לבדנו מול שאיפות ההתגרענות של איראן. שום הסכם בווינה לא יבטיח לנו היכן ומתי בדיוק ה"סף", מה לפניו ומה אחריו.  מה יהיה כתוב בהסכם החדש? הסרת סנקציות, שפירושו סחר נפט חופשי והכנסות עתק. פיקוח הדוק של פקחי הוועדה לאנרגיה אטומית - זו התחייבות שאינה שווה את הנייר שעליו נכתבה. הגבלות שיעורי ואחוזי העשרת אורניום – מי יבדוק ומי יפקח. ואם גם ההסכם החדש יופר: היעלה  על הדעת שביידן ייזום תקיפת צבאית כדי לעצור את הגרעין האיראני. אמנם נשיא ארה"ב התגלה במשבר אוקראינה כמי שמוכן לשלוח צבא ומטוסים לאירופה, אם כי לא ללב המשבר ממש, אולם מי שניהל ועדיין מנהל את המשבר כולו יושב בקרמלין ולא בבית הלבן.  וישראל: יש תמימות דעים שיש לישראל יכולות צבאיות רבות וחיל אוויר שיכול לייצר מכות מכאיבות מאוד לאיראן ולתכנית הגרעין שלה. אך כנראה כמעט בלתי אפשרי לקבור את מלוא פרוייקט הגרעין במעמקי נתנז, בושהר ופורדו. המטרות קבורות עמוק באדמת איראן במרחק של אלפי ק"מ והסיכונים עצומים. ברור שחובת ממשלת ישראל וההנהגה הביטחונית על כל זרועותיה לתכנן אופציה צבאית התקפית. אולם דעתנו שבמקביל יש למקד תשומת לב לנושאים שנגדיר אותם מעטפת הסכם הגרעין שכנראה ייחתם בווינה. ובמעטפת הזאת יש אלמנטים שבלעדיהם אי אפשר להגיע לידי ייצור נשק גרעיני, ועליהם ניתן להגיע להסכמה עם העולם האוהד אך זה שלא עושה מאומה למנוע גרעין איראני.  במהלך סיבובי שיחות וינה נשמעו טענות שישראל לא לחצה מספיק בכמה נושאים, כמו פעילויות הטרור האיראני במזה"ת, פרוייקטי דיוק הטילים בלבנון, פעילויות משמרות המהפכה במפרץ הערבי ובים סוף, פגיעה בחופש השיט, פעילויות ה-PROXIES של איראן: החות'ים בתימן, חיזבאללה בלבנון וחמס בעזה. העברות משלוחי נשק מאיראן לסוריה, עירק ולבנון בשיירות רכב ביבשה, במטוסים אזרחיים ובכלי שיט סביב אפריקה בואכה עזה, ביירות ולטקיה. חגורה ענקית של יצוא טרור מטהרן ועד נמלי סוריה, לבנון ועזה.  נושאים אלו אינם משניים לגרעין, הם נשמת אפו של משטר טהרן לא פחות מתכנית הגרעין. אלו נושאים שניתן להתמקד בהם בקשרי ישראל עם מדינות המערב, אירופה וארה"ב. שהרי מישהו מוכר לאיראן ציוד לכורים גרעיניים, מישהו מספק לה צנטריפוגות מתקדמות, מישהו מסייע בתכנית הטילים הבליסטיים האמורים לשאת את הרש"ק הגרעיני. מישהו ידריך ביום מן הימים, חלילה, את האיראנים כיצד מרכיבים ראש נפץ גרעיני על ראשו של טיל ויספק את האלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה וציוד הניווט, בנוסף ליכולות ייצור עצמי.   אלו נושאים שישראל חייבת להתייחס אליהם במיטב קשריה עם בעלי ברית ושותפים. קשה לשכנע מדינה להשתתף במלחמה נגד הגרעין האיראני. אך אפשר לדבר עם מדינות אירופה על טרור המאיים גם עליהן. צבא אמריקני נמצא באזור, בצניעות, אבל הלוויינים והמטוסים מכירים את דרכי העברות הנשק מאיראן צפונה ומערבה. כך, וביתר שאת, הרוסים שנמצאים באוויר ובים במערב סוריה, טסים, רואים ושומעים הכל, והם אינם ממעריצי משמרות המהפכה. יתכן שלא תהיה ברירה לישראל אלא להפעיל כוח. יתכן שביום מן הימים ניאלץ לפעול לבדנו לחיסול, או לפגיעה אנושה, בפרוייקט הגרעין האיראני. ואם כך יהיה, מוטב שנהיה שותפים לארה"ב ביוזמה כזאת, שסיכוייה נראים כיום קלושים.  בתגובה להסכם גרעין גרוע שייחתם בווינה רצוי לדעתנו שישראל תתגייס לקמפיין הסברה תקיף שיתמקד באותם סעיפים בהסכם שאינם רק סכנת הפצצה. סעיפים שישראל הטיפה להם. כדאי שהממשלה תבחן מאמצים לשכנע שוב את העולם החופשי, וזה כולל גם בעלות ברית חדשות במסגרת הסכמי אברהם, שחלקן מאויימות על ידי איראן. להציג סכנות הצפויות מכיוון טהרן: לא רק בפצצת גרעין אלא בעידוד טרור, בניסיונות השתלטות, באיומים ובירי על סעודיה, בארגון משלוחי נשק חובקי עולם כאילו היתה ארגון פשע ומאפיה. הפעולה היא רב-שכבתית: גם תכנון מבצעי-צבאי להיכן לשלוח את מטוסי הקרב  F-15 ואת בחורינו המצויינים, וגם במקביל תכנית מקיפה להיכן לשלוח שגרירים, מומחים, נציגי מוסדות מחקר ואקדמיה, וכמובן מדינאים, עד ראש ממשלה ושרי חוץ וביטחון. גם השחזת תער וגם הסברה.  ערוצי המודיעין הישראליים מעולים. אנו יודעים על הנעשה באיראן הרבה יותר מאחרים. היינו שם והבאנו הביתה את ארכיון הגרעין. חלק מהחומר המודיעיני מותר לפרוס לעיני מקבלי החלטות, קובעי מדיניות ומובילי דעת קהל במדינות ידידותיות משני עברי האטלנטי כדי להעמידם על חומרת סכנות הנשקפות מאיראן, סכנות העלולות במוקדם או במאוחר להגיע לידי מטען נפץ גרעיני.