אין דבר שיכול באמת לעצור את הצבא הרוסי באוקראינה, זולת עוצמה צבאית שכנגד. צבא יבשה חזק, מיומן, ומוכן להפעלה, עם רזרבת מילואים שמהווה כוח מחץ הוא אחד מיסודות ההרתעה https://twitter.com/mod_russia/status/1501911790510395393?s=20&t=_-dXCQ5... באוקטובר 2016 ביקרתי ברוסיה, ולאחר סיור במוזיאון המלחמה ובכיכר האדומה, החלטתי לקרוא ולהעמיק על ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין, נשיא רוסיה, המוביל היום מהלך מלחמתי שמשנה את פני העולם. כל מי שמכיר את ההוויה ברוסיה בשני העשורים האחרונים לא אמור להיות מופתע מדבר, בטח לאחר מהלכי פוטין בעשור האחרון. מהביקור ברוסיה נותרתי עם התרשמות ברורה – נשיא רוסיה יפעל ולא עוד הרבה זמן למיצוב עצמו כמנהיג היסטורי לצד לנין וסטאלין. כך זה היה נראה אז, ב-2016. ומדוע? חוקרי הז'אנר של יחסים בין לאומיים בוחנים התנהלותו של מנהיג בשלושה ממדים – הממד האישי-פסיכולוגי, הממד הפוליטי, והממד של המערכת הבין לאומית. ברמה האישית, ולדימיר פוטין ששרת כרב-סרן ב-ק.ג.ב, הביון הסובייטי, והוצב במזרח גרמניה, בדיוק בתקופת ההתפוררות של ברית המועצות, ראה במו עיניו את נפילתה של חומת ברלין, הוא חווה את פירוק האימפריה,  הוא נפגע, והפטריוטיות שלו ספגה עלבון קשה. הוא לא שכח את הרגע. פחות מעשור לאחר האירוע הזה, בשנת 2000 פוטין כבר היה נשיא רוסיה, וכל מהלכיו מאותו יום כוונו לרגע הזה אותו אנו חווים בימים אלו – התרסה בוטה מול המערב המערב מפספס בענק בניתוח של פוטין ושל צבאו – הזלזול, שלא לומר התנשאות כלפי הרוסים מצד המערב מתבטאת במבוכה קשה בימים אלו. כנגד מהלך צבאי אגרסיבי כל שהמערב מציע הוא סנקציות כלכליות – זאת מבלי להבין שהתרבות הרוסית לא מתרשמת מכך, ואפילו מזהה זאת כאישוש להבנתם לחולשת המערב. התרבות הרוסית לא רק שאינה מתרגשת מקשיי כלכלה – זהו בכלל האתוס של העם הרוסי, עם עני, קשה יום, שכל הוייתו היא סביב פטריוטיות הנשענת על עוצמה צבאית וממדים גאוגרפיים עצומים. הרוסים לא מפחדים, לא מתרגשים, ואפילו מתחזקים נוכח קשיים. כך, בניתוח תמציתי של הרמה בין לאומית, והבין מעצמתית מסביר בפשטות לאן פניו של פוטין מועדות. ברמה הפוליטית אתגריו של פוטין לא היו מורכבים במיוחד, מהרמה המוניציפלית בה הנהיג את סנקט פטרבורג לאחר סיום שירותו בק.ג.ב, דרך הקשרים שתווה במעלה הדרך, החיבור לבוריס ילצין, נשיאה של רוסיה בשנות ה-90, החיבור לאוליגרכים, וביצוע תפקידים משמעותיים בראש מנגנון הביון, לאחר מכן כראש המועצה לביטחון לאומי, ובהמשך כראש ממשלה תחת ילצין. פוטין זינק כמטאור לתוך הואקום הפוליטי ברוסיה תוך מיצוי כשרוני במיוחד של יכולת בין אישית – הוא תמיד תואר כאדם נאמן שיעשה במקצועיות רבה הכל עבור מנהיגו. פטריוט אמיתי וצנוע בהתנהלותו, שזכה במהירות להילה מובהקת בצמרת הממשל הרוסי, שיש אומרים שנגוע עד היום בשחיתות מופלגת. גם בשורות הצבא הרוסי פוטין זוכה להאדרה – הוא בקיא היטב במתרחש, חי את רוח חייליו ומקפיד לבקרם לעיתים תכופות. הוא הבין כבר בשנות ה-90 את חשיבותו של הצבא, שנחל אז תבוסה מביכה בצ'צ'ניה. גם את זה פוטין לא שכח, וזמן קצר לאחר הכתרתו לנשיא הוא "סגר את המעגל" והביס את הצ'צ'נים בהתקפה אגרסיבית ואכזרית. פוטין, אם-כן, הוא מנהיג שצמח מתוך הממסד הביטחוני, זינק במהירות לעמדת הנהגה מתוך ואקום פוליטי, תווה קשרים לרוחב ולעומק צמרת העסקים והשלטון, התחבר מאוד לצבאו, ולרגע לא שכח את תחושת התבוסה כאשר האימפריה הסובייטית התפוררה לנגד עיניו, אז, בסוף שנות ה-90 בהיותו קצין בדרג בינוני בברלין. הוא זכר את ההשפלה מצד מערב, ושנות יהיה זה נכון לומר שמבט על הפלישה לאוקראינה בימים אלו, מראה כי צבא רוסיה לא מרשים במיוחד - הוא מתנהל בגמלוניות וחסר יצירתיות. לא ניתן לזהות תמרון מהיר, אין מהלכים מבריקים, הרמה המבצעית רחוקה ממה שרבים דימיינו, אבל זה צבא לוחם ונאמן למנהיג, ואף אחד לא מתכוון שם לחזור לרוסיה עם הזנב בין הרגליים. השוואת העוצמות בין רוסיה ואוקראינה מצביעה באופן חד וברור – "אין כוחות" כמו שאומרים בשכונה. עניינית, הצבא הרוסי ירמוס את אוקראינה. ניתן להניח שפוטין חשב שמראה טורי השריון יובילו לכניעה מיידית, כפי שהיה בגאורגיה ב-2008. הוא שגה, אך מרגע שהבין שלא תהיה כניעה הוא החליט לפעול בכל הכוח, וכך הוא עושה. הצבא הרוסי מתקדם לאט אך בעקביות, מוביל לחץ רב על המערב, שהסנקציות שלו פועלות כבומרנג - אף אחד ברוסיה לא יתרגש מעליית מחירים וסגירת סניפי מקדונלדס, אבל עלייה דרמטית במחירי הדלק בשלב מסויים תהיה בלתי נסבלת במערב. הכפריים, שמהווים את עיקר אוכלוסיית רוסיה לא יתרגשו מכל אלו. פוטין לעומת זאת, לא יעצור. אין דבר שיכול באמת לעצור אותו, זולת עוצמה צבאית שכנגד, ואת זה אין לאף אחד כוונה להפעיל, ולא בטוח שיש יכולת מיידית להפעיל. למרות הדיסאינפורמציה וחוסר

אין דבר שיכול באמת לעצור את הצבא הרוסי באוקראינה, זולת עוצמה צבאית שכנגד. צבא יבשה חזק, מיומן, ומוכן להפעלה, עם רזרבת מילואים שמהווה כוח מחץ הוא אחד מיסודות ההרתעה באוקטובר 2016 ביקרתי ברוסיה, ולאחר סיור במוזיאון המלחמה ובכיכר האדומה, החלטתי לקרוא ולהעמיק על ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין, נשיא רוסיה, המוביל היום מהלך מלחמתי שמשנה את פני העולם. כל מי שמכיר את ההוויה ברוסיה בשני העשורים האחרונים לא אמור להיות מופתע מדבר, בטח לאחר מהלכי פוטין בעשור האחרון. מהביקור ברוסיה נותרתי עם התרשמות ברורה – נשיא רוסיה יפעל ולא עוד הרבה זמן למיצוב עצמו כמנהיג היסטורי לצד לנין וסטאלין. כך זה היה נראה אז, ב-2016. ומדוע? חוקרי הז'אנר של יחסים בין לאומיים בוחנים התנהלותו של מנהיג בשלושה ממדים – הממד האישי-פסיכולוגי, הממד הפוליטי, והממד של המערכת הבין לאומית. ברמה האישית, ולדימיר פוטין ששרת כרב-סרן ב-ק.ג.ב, הביון הסובייטי, והוצב במזרח גרמניה, בדיוק בתקופת ההתפוררות של ברית המועצות, ראה במו עיניו את נפילתה של חומת ברלין, הוא חווה את פירוק האימפריה,  הוא נפגע, והפטריוטיות שלו ספגה עלבון קשה. הוא לא שכח את הרגע. פחות מעשור לאחר האירוע הזה, בשנת 2000 פוטין כבר היה נשיא רוסיה, וכל מהלכיו מאותו יום כוונו לרגע הזה אותו אנו חווים בימים אלו – התרסה בוטה מול המערב המערב מפספס בענק בניתוח של פוטין ושל צבאו – הזלזול, שלא לומר התנשאות כלפי הרוסים מצד המערב מתבטאת במבוכה קשה בימים אלו. כנגד מהלך צבאי אגרסיבי כל שהמערב מציע הוא סנקציות כלכליות – זאת מבלי להבין שהתרבות הרוסית לא מתרשמת מכך, ואפילו מזהה זאת כאישוש להבנתם לחולשת המערב. התרבות הרוסית לא רק שאינה מתרגשת מקשיי כלכלה – זהו בכלל האתוס של העם הרוסי, עם עני, קשה יום, שכל הוייתו היא סביב פטריוטיות הנשענת על עוצמה צבאית וממדים גאוגרפיים עצומים. הרוסים לא מפחדים, לא מתרגשים, ואפילו מתחזקים נוכח קשיים. כך, בניתוח תמציתי של הרמה בין לאומית, והבין מעצמתית מסביר בפשטות לאן פניו של פוטין מועדות. ברמה הפוליטית אתגריו של פוטין לא היו מורכבים במיוחד, מהרמה המוניציפלית בה הנהיג את סנקט פטרבורג לאחר סיום שירותו בק.ג.ב, דרך הקשרים שתווה במעלה הדרך, החיבור לבוריס ילצין, נשיאה של רוסיה בשנות ה-90, החיבור לאוליגרכים, וביצוע תפקידים משמעותיים בראש מנגנון הביון, לאחר מכן כראש המועצה לביטחון לאומי, ובהמשך כראש ממשלה תחת ילצין. פוטין זינק כמטאור לתוך הואקום הפוליטי ברוסיה תוך מיצוי כשרוני במיוחד של יכולת בין אישית – הוא תמיד תואר כאדם נאמן שיעשה במקצועיות רבה הכל עבור מנהיגו. פטריוט אמיתי וצנוע בהתנהלותו, שזכה במהירות להילה מובהקת בצמרת הממשל הרוסי, שיש אומרים שנגוע עד היום בשחיתות מופלגת. גם בשורות הצבא הרוסי פוטין זוכה להאדרה – הוא בקיא היטב במתרחש, חי את רוח חייליו ומקפיד לבקרם לעיתים תכופות. הוא הבין כבר בשנות ה-90 את חשיבותו של הצבא, שנחל אז תבוסה מביכה בצ'צ'ניה. גם את זה פוטין לא שכח, וזמן קצר לאחר הכתרתו לנשיא הוא "סגר את המעגל" והביס את הצ'צ'נים בהתקפה אגרסיבית ואכזרית. פוטין, אם-כן, הוא מנהיג שצמח מתוך הממסד הביטחוני, זינק במהירות לעמדת הנהגה מתוך ואקום פוליטי, תווה קשרים לרוחב ולעומק צמרת העסקים והשלטון, התחבר מאוד לצבאו, ולרגע לא שכח את תחושת התבוסה כאשר האימפריה הסובייטית התפוררה לנגד עיניו, אז, בסוף שנות ה-90 בהיותו קצין בדרג בינוני בברלין. הוא זכר את ההשפלה מצד מערב, ושנות יהיה זה נכון לומר שמבט על הפלישה לאוקראינה בימים אלו, מראה כי צבא רוסיה לא מרשים במיוחד - הוא מתנהל בגמלוניות וחסר יצירתיות. לא ניתן לזהות תמרון מהיר, אין מהלכים מבריקים, הרמה המבצעית רחוקה ממה שרבים דימיינו, אבל זה צבא לוחם ונאמן למנהיג, ואף אחד לא מתכוון שם לחזור לרוסיה עם הזנב בין הרגליים. השוואת העוצמות בין רוסיה ואוקראינה מצביעה באופן חד וברור – "אין כוחות" כמו שאומרים בשכונה. עניינית, הצבא הרוסי ירמוס את אוקראינה. ניתן להניח שפוטין חשב שמראה טורי השריון יובילו לכניעה מיידית, כפי שהיה בגאורגיה ב-2008. הוא שגה, אך מרגע שהבין שלא תהיה כניעה הוא החליט לפעול בכל הכוח, וכך הוא עושה. הצבא הרוסי מתקדם לאט אך בעקביות, מוביל לחץ רב על המערב, שהסנקציות שלו פועלות כבומרנג - אף אחד ברוסיה לא יתרגש מעליית מחירים וסגירת סניפי מקדונלדס, אבל עלייה דרמטית במחירי הדלק בשלב מסויים תהיה בלתי נסבלת במערב. הכפריים, שמהווים את עיקר אוכלוסיית רוסיה לא יתרגשו מכל אלו. פוטין לעומת זאת, לא יעצור. אין דבר שיכול באמת לעצור אותו, זולת עוצמה צבאית שכנגד, ואת זה אין לאף אחד כוונה להפעיל, ולא בטוח שיש יכולת מיידית להפעיל. למרות הדיסאינפורמציה וחוסר

לא היתה התקדמות בשיחות שניהלו אתמול באנטליה, טורקיה, שרי החוץ של רוסיה ואוקראינה | "לא היתה כל אלטרנטיבה לביצוע המבצע המיוחד", אמר פוטין בישיבת ממשלה בשידור חי http://en.kremlin.ru ממשלות ארה"ב ובריטניה הביעו חשש שרוסיה עלולה להשתמש בנשק כימי או ביולוגי בהתקפה על אוקראינה והזהירו שרוסיה תישא בתוצאות. הבית הלבן וממשלת בריטניה הזהירו שרוסיה עלולה להפעיל תרגיל הטעייה שישמש לה צידוק להפעלת נשק כימי. דוברת הבית הלבן ג'ן פסאקי אמרה כי יתכן שטענות הכזב הרוסיות בדבר סיוע אמריקני לייצור נשק כימי באוקראינה הן מזימה להצדיק שימוש בנשק כזה. דובר  משרד ההגנה האמריקני ג'ון קרבי הגדיר את ההאשמות הרוסיות בנושא הזה "אבסורדיות ומגוחכות, תעמולה רוסית קלאסית".  אתמול לא היתה התקדמות בשיחות שניהלו אתמול באנטליה, טורקיה, שרי החוץ של רוסיה ואוקראינה, סרגיי לברוב ודמיטרו קולבה. הם דנו בעיקר בפתיחת מסדרון הומניטרי לפינוי פליטים מהעיר מריופול. שר החוץ האוקראיני הציע הפסקת אש בת 24 שעות בכל גזרות הלחימה, אך לברוב לא היה מוכן להתחייב לכך. רוסיה מצידה הגישה הצעות משלה לממשלת קייב, והודיעה שהוא "רוצה לראות אוקראינה מפורזת". בהתייחסו לידיעות על הפצצת בית חולים ליולדות במריופול אמר לברוב שהבניין לא שימש כבית חולים אלא חנו בו חיילים אוקראיניים. הוא הוסיף כי אינו סבור שהסכסוך יידרדר למלחמה גרעינית והזהיר את ארה"ב ואת אירופה שרוסיה לא תהיה לעולם מוכנה לסמוך על המערב. הנשיא פוטין קיים אתמול ישיבת ממשלה ששודרה בשידור חי בטלוויזיה ואמר שהסנקציות שהטיל המערב על רוסיה סופן שיפגעו במערב בצורת עליית מחירי מזון, אנרגיה, בעוד מוסקווה תדע לפתור את בעיותיה בכוחות כעצמה ועוד תצא מחוזקת.  "לא היתה כל אלטרנטיבה לביצוע המבצע המיוחד", אמר פוטין, "רוסיה היא מדינה שלא תתפשר לעולם על ריבונותה תמורת רווחים כלכליים קצרי-טווח. בסופו של דבר זה יסתיים בחיזוק עצמאותנו והסתמכות על עצמנו וריבונותנו".  בתגובה לסנקציות של המערב הטילה ממשלת רוסיה איסור על יבוא מחו"ל של 200 מוצרים בתחומי טלקום, תרופות, מכוניות, מוצרי חקלאות, חשמל וטכנולוגיה – כל זה עד סוף שנת 2022.  בישיבת ממשלת רוסיה אמר שר החקלאות שמובטחת אספקתך מזון למדינה, ואילו שר האוצר אנטון סילואנוב הודיע שרוסיה נקטה באמצעים להגביל זרימת כסף לחו"ל, ובחובות החוץ שלה תטפל רוסיה ברובלים ולא בדולרים. סגנית נשיא ארה"ב קמלה האריס הודיעה בביקור בוורשה שהיא מאמצת את הקריאות לחקירה בינלאומית של פשעי מלחמה שמבצעים הרוסים באוקראינה. במסיבת עיתונאים עם נשיא פולין אנדז'יי דודה הביעה הארס זעזוע מהפצצת בית החולים ליולדות, מפינוי כפוי של נשים הרות והפצצות אזרחים. היא הביעה תמיכה בפולין ובנאט"ו. בשיחות עם מנהיגי פולין לא הביעה התייחסות להעברת מטוסי קרב מפולין לאוקראינה, עסקה שהאמריקניים מתנגדים לה. ביום רביעי הזהיר הממשל בוושינגטון שהרוסים עלולים להשתמש בנשק כימי והבית הלבן הכחיש  שנשק כימי מיוצר באוקראינה. דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זכרובה האשימה את אוקראינה בניהול מעבדות לייצור נשק כימי וביולוגי בתמיכה אמריקנית. בפגישה עם סגנית נשיא ארה"ב אמר נשיא פולין בדרמטיות: "הרוסים מבצעים פשעי מלחמה באוקראינה. פלישתם נושאת סימנים של ג'נוסייד, השמדת עם, כיוון שכוונתם היא להשמיד ולהרוס עם". מפולין נוסעת האריס לביקור ברומניה. סוכנויות רויטרס ו-AP מדווחות כי מספר הפליטים שיצאו מאוקראינה עולה על שני מיליון וכמחציתם עברו לפולין. זרם הפליטים נמשך.