הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
13/03/22 15:18
15.71% מהצפיות
מאת IsraelDefense
בסרטון רואים מל״ט Forpost-R מפיל חימוש מסוג KAB-20 על משגר MLRS אוקראיני https://youtu.be/GBQ8shcaK5U סרטון של משרד הביטחון הרוסי מראה, לכאורה, מל״ט Forpost-R מפיל חימוש מסוג KAB-20 על משגר MLRS אוקראיני.
13/03/22 08:22
14.14% מהצפיות
מאת IsraelDefense
עיתונאי מקייב פרסם ברשת סרטון וטען כי דמיאננקו עצמו החל לירות לעבר השוטרים, אשר ירו בחזרה והרגו אותו. האשמה: בגידה https://t.me/intelslava/21925 על רקע ההסלמה במלחמת רוסיה אוקראינה, דיווחה התקשורת האוקראינית ביום שישי האחרון, כי אש נפתחה לעבר רכבו של הסגן לשעבר של ראש הדירקטוריון הראשי של ה- SBU (שירות הביטחון של אוקראינה) בקייב, דמיטרי דמיאננקו. סגן ראש שירות הביטחון נהרג מהירי.
על פי הדיווחים, המכונית נורתה מספר פעמים על ידי המשטרה שהרגה את דמיאננקו. צילומי הטלוויזיה במעגל סגור בהם נראה הירי, הופצו בכל הרשת.
לפי דיווחים בתקשורת האוקראינית, קרב יריות פרץ ברחובות קייב בערב ה-10 במרץ, לאחר ששוטרים רדפו אחרי דמיאננקו, אשר נהג ברכב של ה- SBU (למרות שעזב את תפקידו זה לא מכבר). כפי שצוין בדיווחים, שוטרים מהגדוד המשימות המיוחדות, ירו בקצין ה-SBU הבכיר לאחר שסירב לעצור את המכונית במחסום אותו הקימו.
עיתונאי מקייב פרסם ברשת סרטון וטען כי דמיאננקו עצמו החל לירות לעבר השוטרים, אשר ירו בחזרה והרגו אותו.
דיווחים שונים טוענים, כי הריגתו של דמיאננקו על ידי כוחות הביטחון האוקראינים לא הייתה מקרית, וכי המחסות שהוצב בדרכו נועד על מנת לתפוס אותו, שכן הוא נחשד בשיתוף פעולה עם הרוסים.
מעבר להגדרת התפקיד של דמיאננקו לא ידוע מה היה למעשה תפקידו ומשימותיו, אך ברור כי הוא בכיר מאד בארגון, והיה חשוף למידע מודיעיני רגיש מאד.
טרם התקבלה הצהרה רשמית של ממשלת אוקראינה על האירוע.
13/03/22 07:26
9.16% מהצפיות
מאת IsraelDefense
זלנסקי עודד אמש את עמו להתמיד בהתנגדות לצבא הרוסי. בארה"ב ובאירופה יש מידע מודיעיני וסימנים המעידים על הכנות רוסיות להשתמש בנשק כימי https://www.youtube.com/watch?v=YCFWmif-pS8 מלחמת אוקראינה מתמקדת בקייב הבירה, משם מגיעות ידיעות על הפצצות והפגזות קשות וחשש מתקיפות אוויר שישבשו כל מאמץ לפנות אזרחים מהעיר. צילומי לוויין מראים שהרוסים מפגיזים שכונות מגורים בקייב, וכי כוחות רוסיים נמצאים כ-15 ק"מ בלבד מפאתי קייב. עיר החוף מריופול במצור וההרס בה עצום.
הנשיא זלנסקי, ששוחח אמש עם ראש הממשלה בנט, הודיע אמש במסיבת עיתונאים כי בשיחה עם ראש הממשלה בנט הוא, הנשיא, הביע הסכמה למו"מ פתוח עם פוטין בירושלים כדי לדון בסיום המלחמה, אך לפני כן חייבת להיות הפסקת אש.
זלנסקי עודד אמש את עמו להתמיד בהתנגדות לצבא הרוסי. הוא האשים את רוסיה בניהול "מערכת טרור חדשה" והזהיר ש"אם רוסיה תרמה לכבוש את קייב היא תצטרך לבצע התקפות שטיח מהאוויר ולהרוג את כל תושבי העיר".
לדברי הנשיא, ההתנגדות האוקראינית עזה, וצבאו השמיד 31 קבוצות לחימה טקטיות של הצבא הרוסי שסבל אלפי הרוגים ופצועים. 600 חיילים רוסיים נכנעו בימים האחרונים לצבא האוקראיני.
אתמול שוחח זלנסקי עם נשיאי צרפת וגרמניה והפציר בהם ללחוץ על פוטין לשחרר מיד את ראש עיריית מליטיפול איוואן פדורוב שנחטף על ידי הרוסים. אחרי השיחה עם זלנסקי פנו שולץ ומקרון לפוטין בקריאה דרמטית להכריז מיד על הפסקת אש. הקרמלין בהודעתו על השיחות התעלם מעניין הפסקת אש.
ישראל ואוקראינה הכחישו בסוף השבוע ידיעות כאילו ראש הממשלה נפתלי בנט יעץ לזלנסקי להיכנע לדרישות הרוסים. יועץ הנשיא מיכאיל פודוליאק אמר כי ישראל, כמו מתווכים אחרים, לא הציעה שאוקראינה תיכנע לדרישות הרוסיות. ההפך הוא הנכון – ישראל דוחקת ברוסיה לקיים הערכת מצב נכונה ואמיתית של המצב, אמר יועץ זלנסקי.
אתר החדשות האמריקני AXIOS פרסם ממקור בלתי מזוהה שבנט השיא לזלנסקי עצה כזו. בכיר בישראל אמר כי ראש הממשלה מעולם לא יעץ לזלנסקי לעשות עסקה עם פוטין כיוון ששום עסקה כזו לא הוצעה לישראל. בנט מעולם לא יעץ לזלנסקי מה לעשות ואין לו כוונה לעשות כן, אמר הדובר הישראלי.
רשת ABC דיווחה הלילה כי בארה"ב ובאירופה יש מידע מודיעיני וסימנים המעידים על הכנות רוסיות להשתמש בנשק כימי. לא נמסרו פרטים, אך לבברי המקורות המידע מצביע על כוונה רוסית ליזום תרגיל הונאה שכביכול יצדיק שימוש בנשק כימי.
בעוד ההפצצות מתגברות בקייב הסכימו פיקוד מרכז של צבא ארה"ב ורוסיה על פתיחת קו חם לצמצום סכסוכים DECONFLICTION כדי למנוע שיקולים מוטעים, משגים והסלמה של המצב. ל-DEFENSE ONE נמסר שארה"ב שומרת על כמה ערוצי תקשורת לשיחות בענייני ביטחון קריטיים עם רוסיה.
ראש סוכנות הביון המרכזת של ארה"ב CIA ויליאם ברנס אמר בעדות בקונגרס כי "השבועות הבאים יהיו מכוערים". ברנס אמר למחוקקים: "אני סבור שפוטין כיום כועס ומתוסכל, האוקראינים ימשיכו לגלות התנגדות, וזה יוביל לשבועות קרובים מכוערים".
הנשיא פוטין נתן אור ירוק למשלוח 16 אלף מתנדבים מהמזרח התיכון לאוקראינה. בישיבת מועצת ההגנה אמר שר ההגנה סרגיי שויגו כי יש כיום במזה"ת 16,000 מתנדבים שמוכנים להילחם בחבל דונבאס. על כך אמר פוטין: "יש אנשים שמוכנים, ולא תמורת תשלום כספי, לבוא ולסייע לתושבי אזור דונבאס וחובתנו לעזור להם".
מהפנטגון נמסר בסוף השבוע שחיל האוויר הרוסי מבצע כ-200 גיחות תקיפה בין, פי 20 מהיכולת של חיל האוויר האוקראיני. מטוסי הקרב הרוסיים אינם נכנסים למרחב האווירי האוקראיני מחשש לאש נ"מ, אלא משגרים טילים ארוכי-טווח משטח רוסיה. חיל האוויר של אוקראינה מבצע בין חמש לעשר גיחות ביום ויש לו כיום 56 מטוסי קרב תקינים. הטייסים האוקראיניים נזהרים מטילי קרקע-אוויר רוסיים.
בכיר בפנטגון אמר בתדרוך כתבים שהקצב האיטי של התקדמות הצבא הרוסי נובע מתכנון מבצעי גרוע, וכי איסוף המודיעין של הרוסים לא העריך נכון את מידת ההתנגדות האוקראינית. לא נראה שת"פ יבשה-אוויר רוסי ברמה גבוהה והיו כשלים באספקה ולוגיסטיקה.
ביום ששי הטילה שרת האוצר האמריקנית ג'נט יילן חבילת סנקציות חדשה על רוסיה: על אל ההון ויקטור ווקסלברג, ממקורבי פוטין, וכן על שלושה מבני משפחתו של פוטין ועל רעייתו ושלושה ילדיו הבוגרים של דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב.
שר ההגנה הבריטי בן וואלאס הודיע בפרלמנט שבריטניה תספק לאוקראינה מערכות הגנה אוויר ניידות ונישאות עם טילי STARSTREAK. עד כה סיפקה בריטניה לאוקראינה 3,615 יחידות נשק נ"ט. הנשיא ביידן אישר סיוע צבאי נוסף לאוקראינה בסכום של 200 מיליון דולר, לאספקת נשק נ"ט, נשק נ"מ ונק"ל.
13/03/22 15:06
8.12% מהצפיות
מאת IsraelDefense
אליעז קרני עמד בראש צוות הפעולה "נפש אחת", שמוביל בשנה האחרונה תהליכים חסרי תקדים לשיפור הטיפול והשירות לנכי צה"ל אליעז קרני | קרדיט לתמונה: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון סמנכ"ל וראש אגף התכנון במשרד הביטחון, אליעז קרני, הודיע לשר הביטחון, בני גנץ ולמנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') אמיר אשל, על רצונו לסיים את תפקידו ולפרוש לאחר כ-34 שנות שירות בצה"ל ובמשרד הביטחון.
קרני הוביל בתפקידו כסמנכ"ל וראש אגף התכנון שורה ארוכה של משימות ותהליכים חוצי ארגון. הוא תכלל את תכנית העבודה של משרד הביטחון והיה אמון על הקשר עם צה"ל, עם משרדי הממשלה ועם גופים ממלכתיים נוספים.
קרני עמד בראש צוות הפעולה "נפש אחת", שמוביל בשנה האחרונה תהליכים חסרי תקדים לשיפור הטיפול והשירות לנכי צה"ל. טרם מינויו לתפקיד, כיהן קרני כראש אגף במטה עוזר שר הביטחון להתגוננות. בשירותו בצה"ל מילא מגוון תפקידים, שהאחרון בהם רמ"ח ביטחון בחיל האוויר.
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל: "קרני הוביל את מהפכת הטיפול בנכי צה"ל מנקודת השבר של אירוע איציק סעידיאן ועד לנקודה שבה אנו נמצאים היום, שכבר ניתן לראות את השיפור ואת השינויים הדרמטיים שבדרך. אנו מאחלים לו הצלחה רבה בפרק החדש".
סמנכ"ל וראש אגף התכנון, אליעז קרני: "נפלה בחלקי הזכות להיות חלק מהעשייה המדהימה של משרד הביטחון, משרד המורכב בראש ובראשונה מנבחרת של אנשים מסורים ומוכשרים, שפועלים ללא לאות למען ביטחון המדינה וחיזוק החוסן הכלכלי והחברתי שלה.״
13/03/22 08:57
7.85% מהצפיות
מאת IsraelDefense
השירות כולל חבילות של 100 מגה-ביט ועד 1 ג'יגה בחבילות קלאסיק ופרימיום לעסקים bigstock גילת טלקום גלובל מודיעה על כניסתה לתחום קישוריות האינטרנט כספקית אינטרנט (ISP) גם על בסיס סיבים ותשתיות קרקעיות מתקדמות, וזאת בשילוב שירותי ענן מתקדמים.
במהלך התקופה האחרונה הובילה גילת מהלך נרחב לשדרוג תשתיות, המאפשר לה להשיק שירותי אינטרנט מתקדמים, חבילות ענן מתקדמות לעסקים - אגב הוזלה ומהפך של ממש במחירי ושירותי האינטרנט והענן בשוק העסקי והפרטי.
גילת טלקום תתמקד בשלב ראשון במגזר העסקי במודל עסקי של עבודה מול משווקים ותציע חבילות שכוללות קווים אינטגרטיביים המשולבים עם פתרונות ענן שמותאמים לעסקים.
השירות כולל חבילות של 100 מגה-ביט ועד 1 ג'יגה בחבילות קלאסיק ופרימיום.
בהמשך, מתכננת גילת טלקום להשיק מוצרים נוספים, כדוגמת תשתיות תקשורת מאובטחות, שירותי נתב מתקדמים, פתרונות אלחוט ייחודיים ושירותי קישורי לעננים הציבוריים (גוגל, אורקל, מיקרוסופט ואמאזון).
עמי ברלב, יו"ר החברה מסר: "לאחר מאמץ ממושך, אנו משיקים היום מנוע צמיחה חדש לחלוטין לפעילות גילת טלקום, תוך חיזוק משמעותי של מערך המוצרים והשירותים הטכנולוגיים שביכולתנו להציע על סמך הידע העצום והניסיון העסקי שנצבר לאורך העשורים האחרונים.״
13/03/22 08:42
6.28% מהצפיות
מאת IsraelDefense
"הסכם מונח על השולחן ויש להשלימו במהירות האפשרית", טוענים באירופה. בינתיים, משלחות הדיפלומטים חזרו הביתה, בלי לחתום על הסכם שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב. תמונה: ערוץ הטלגרם של משרד החוץ הרוסי שיחות וינה על הסכם הגרעין עם איראן יוצאות להפסקה. צרפת, גרמניה ובריטניה הזהירו אתמול את רוסיה כי דרישתה לערבויות סחר עם איראן עלולות להביא לקריסת השיחות בווינה.
סוכנות רויטרס מדווחת כי השיחות הגיעו לשלב האחרון, יש כבר טיוטת נוסח הסכם, אולם הדרישות שהעלה שר החוץ הרוסי לברוב שהסחר עם איראן לא ייפגע מהסנקציות נדחו על ידי ארה"ב. נציגי שלוש מדינות אירופה הודיעו שהדרישה הרוסית מסכנת את המשך השיחות, וכי "הסכם מונח על השולחן ויש להשלימו במהירות האפשרית".
אולם בעקבות התפתחות זו הודיע בסוף השבוע מנהל יחסי החוץ של האיחוד האירופי ז'וזף בורל כי "שיחות וינה זקוקות להפסקה בגלל גורמים חיצוניים", והוסיף בציוץ בטוויטר: "נוסח סופי מוכן ומונח על השולחן". בווינה מסבירים שהפסקה בשיחות הכרחית כדל לקבל את תגובה מוסקווה לסירוב המוחלט של ארה"ב לדרישות שהעמיד לברוב.
אי לכך הודיעה מחלקת המדינה בוושינגטון כי ראש משלחת ארה"ב לשיחות וינה השליח המיוחד רוברט מאליי ואנשי ציוותו חוזרים הביתה להתייעצויות.
13/03/22 11:38
6.28% מהצפיות
מאת IsraelDefense
משרד הביטחון פועל נגד מנכ״ל תעשייה אווירית במתווה תלת שלבי - ניסיון לפטרו, מינוי יו״ר פעיל מוטה לצד שר הביטחון וכעת - רצון לפצל את הניהול של אלתא ותעשייה אווירית. מי צריך נטפליקס שיש מציאות ישראלית צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון מאז נבחר בועז לוי לתפקיד מנכ״ל תעשייה אווירית, המלחמות הפולטיות בינו לבין בני גנץ ואמיר אשל במשרד הביטחון יכולות להיות תסריט לאופרת סבון ישראלית מצוינת. נקרא לה ״אחוזת יהוד״ על שם מקום מושבה של הנהלת תעשייה אווירית בקרבת היישוב יהוד. שיהיה לפחות שם מליצי למציאות אבסורדית.
כאמור, המאבקים בין בני גנץ, שר הביטחון ואמיר אשל, מנכ״ל המשרד, לבין בועז לוי, מנכ״ל תעשייה אווירית - ממשיכים ביתר שאת. ראשית, רצו לפטר את לוי בצורה חוקית כדפ״א עדיפה, בכך שטרם הגדירו אותו כמנכ״ל קבוע (לוי עדיין רשום כמ״מ בבורסה תחת פרטי החברה).
שמאמץ זה נכשל, המשיכו לדפ״א שנייה - למנות את עמיר פרץ כיו״ר לתעשייה האווירית בניגוד להמלצות הוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי. פרץ הוא מינוי של גנץ ואחת הערכות היא שהמינוי נועד להקטין את מוטת השליטה של לוי בחברה. גנץ יוכל להפריע ללוי באמצעות פרץ.
שראו שגם זה לא עובד, עברו לדפ״א שלישית - לפצל את הניהול בין אלתא לתעשייה אווירית באופן מעשי באמצעות מינוי יו״ר נפרד לאלתא. על פי פרסום של העיתונאי אבי בר-אלי, האלוף במיל' אייל איזנברג הוא המיועד להיות יו״ר אלתא. אם המהלך יתקדם, איזנברג יעבוד בצמוד עם יואב תורג׳מן, מנכ״ל אלתא. על פי הערכות, גנץ ואשל רוצים לראות את תורג׳מן כמנכ״ל תעשייה אווירית במקום לוי.
כיצד יעבוד פיצול הדירקטוריון בפועל? בהתנהלות ״רגילה״, המנכ״ל מנהל את כל החברה, והדירקטוריון מתכנס אחת לתקופה להחלטות אסטרטגיות בלבד. עם זאת, פרץ, כמו הראל לוקר, היו״ר לפניו, מיישם את כוחו תחת הגדרת ״יו״ר פעיל״. המשמעות היא שהוא מתערב בהחלטות ניהוליות בפועל. אותה משוואה בתקופתו של לוקר הביאה להתפטרות נמרוד שפר מתפקיד המנכ״ל.
כעת המשוואה עתידה להיות אפילו יותר מסובכת. יו״ר פעיל ומנכ״ל לתעשייה אווירית ועוד זוג זהה לאלתא. כיצד בדיוק יתקבלו ההחלטות תחת סבך בירוקרטי כזה עם מלחמות פוליטיות שמגיעות עד משרד הביטחון שמושך בחוטים?
נראה כי המטרה של גנץ ואשל במהלך מסוג זה היא להקטין את כוחו של לוי בניהול אלתא, אחד משני מנועי ההכנסות העיקריים של תעשייה אווירית, לצד מפעל טילים וחלל. לזאת יש להוסיף את המאבקים של סמנכ״ל השיווק הקודים, אלי אלפסי, לחזור לתעשייה אווירית. ייתכן והתכנית היא גם לבנות שיווק נפרד לאלתא בעתיד או יועץ שיווקי ליו״ר פרץ.
אם משרד הביטחון יפצל דה-פקטו את אלתא לחברה נפרדת מתעשייה אווירית, עם שדרת ניהול נפרדת הכולל שיווק, ניהול ודירקטוריון, במודל שמאפשר דיפרנציאליות מההנהלה המרכזית של תעשייה אווירית, שליטתו העתידית של לוי באלתא מוטלת בספק.
לצד טענות הפנקסאות בין המשרד לבין לוי, פלוני יכול לתהות האם מהלכים אלו מסתדרים עם הליך ההנפקה העתידי של החברה. האם הממשלה רוצה לפצל את החברות כמתווה כלשהו להליך הנפקה? תזה זו מוטלת בספק לאור המציאות שבה הליך ההנפקה נראה תקוע ובספק אם יתקדם בכלל במהלך 2022.
13/03/22 08:35
5.24% מהצפיות
מאת IsraelDefense
בולטות לעין הן ישראל, בולגריה וסרביה, המסרבות לתמוך צבאית, באופן ישיר או עקיף, באוקראינה ואוסרות על החברות הביטחוניות הפועלות בתחומה לשלוח כל סיוע צבאי לאוקראינה, לרבות ציוד מיגון צילום: קובי גדעון - לע״מ הפלישה הרוסית אל אוקראינה החלה ב- 24 לפברואר, לאחר הערכות ארוכה של כחודשיים, ואינספור אזהרות שנשמעו מצידו של הנשיא הרוסי, אזהרות להן התייחסו מנהיגי המערב בזלזול מה, תוך שהם משמיעים אזהרות בעיקר ערוצי המדיה החברתית וערוצי החדשות.
במהלך ההכנות לפלישה הרוסית, ובעיקר מה- 10 לפברואר, בו החל תרגיל רוסי אדיר ממדים, ניסתה אוקראינה להצטייד במיטב ובמירב החימוש ומערכות הנשק האפשריות – טילים נגד טנקים, טילים נגד מטוסים, אמצעי ראיית לילה, אמצעי מיגון ועוד.
אך מדינות המערב, החברות בנאט"ו וארצות הברית סירבו לצייד את הצבא האוקראיני. אף יותר מכך, בראשית פברואר, ביקשה ליטא להעביר לאוקראינה נשק, אך גרמניה הטילה מיד על כך את יהבה ואיימה על ליטא לבל תעשה כן. כמובן, שהאיומים הגרמניים עשו את שלהם.
על מנת להגן על מדינות נאט"ו מפני פלישה אפשרית של פוטין, שהרי לא ניתן באמת להבין ולהעריך את כוונותיו, החלה ארצות הברית ומדינות נאט"ו לתגבר את גייסותיהם, בדגש על שילוח חיילים מארה"ב, בריטניה וצרפת אל פולין, בולגריה, רומניה ועוד.
מדינות נאט"ו סירבו ומסרבות עד היום, להכניס את צבאותיהם אל אוקראינה ולשתפם בלחימה, כל עוד אין פלישה רוסית לאחת מהמדינות האחרות. והרי סביר להניח, גם ללא ההרתעה של נאט"ו, שאין בכוונתו של פוטין לפלוש למדינות נוספות. כל עניינו כעת היא אוקראינה, משאביה, תשתיותיה, הפוטנציאל הכלכלי שלה ומניעת הצטרפותה לנאט"ו.
בתחילת המלחמה נמנעו גם מדינות נאט"ו מלשלוח אמצעי לחימה ונשק לאוקראינה. אך הימים שעברו מתחילתה העירו מרבצם את מדינות אירופה השונות ומשלוחי נשק החלו לעבור לאוקראינה, רובם ככולם דרך פולין ורומניה, שהפכו להיות הצינור לאספקה לאוקראינה.
בין הספקיות הגדולות של נשק ואמצעי לחימה ניתן למצוא את טורקיה, שמערך הכלים הלא מאויישים שלה צובר ניסיון מבצעי עוד ועוד, באוקראינה, אזרביג'אן, לוב, קפריסין ועוד. אין ספק אגב, שייצוא המל"טים של טורקיה יואץ משמעותית לאחר המלחמה באוקראינה, והיא תמצב עצמה כאחת מיצואניות המל"טים הגדולה בעולם.
בנוסף, סופקו לאוקראינה מלאי גדול של טילים וחימוש נגד טנקים על ידי בלגיה, צרפת, קנדה, אסטוניה, פינלנד, גרמניה, יוון, איטליה, הולנד, לוקסמבורג, שבדיה, סלובקיה ונורבגיה. טילים נגד מטוסים, בעיקר טילי כתף, סופקו על ידי ארה"ב, פולין, סלובקיה, איטליה, גרמניה, לטביה, צרפת, דנמרק ואסטוניה.
חימוש ארטילרי, קני ארטילריה, רובים, תחמושת וציוד מיגון סופקו על ידי מדינות רבות כולל אלו שהוזכרו לעיל, פורטוגל, רומניה, פולין, אירלנד ועוד. ארצות הברית אף סייעה באספקת מסוקים.
קשה למצוא היגיון מסדר במה סופק על ידי איזו מדינה, אך נראה שכל מדינה, שהצטרפה לסיוע לאוקראינה במערכה, העבירה ציוד שזמין לה תוך שמירה על עתודות לשעת חירום מחד, ומאידך להעביר ציוד שייראה כסיוע משמעותי. יחד עם זאת, נראה שהמדינות המאויימות ישירות על ידי רוסיה, כגון פולין, רומניה, פינלנד ואסטוניה שילחו את כמות הנשק והאמצעים הגדולה ביותר.
עם זאת, ארצות הברית אסרה על מכירת נשק ישירות לאוקראינה במהלך המערכה, אך ציוד אמריקאי רב נמכר לפולין ולרומניה תחת end-user ממשלתי, ומשם מועבר לאוקראינה.
בולטות לעין הן ישראל, בולגריה וסרביה, המסרבות לתמוך צבאית, באופן ישיר או עקיף, באוקראינה ואוסרות על החברות הביטחוניות הפועלות בתחומה לשלוח כל סיוע צבאי לאוקראינה, לרבות ציוד מיגון. ישראל, בולגריה וסרביה אף מפעילות פעולות אכיפה קשות ופיקוח נוקשה לבל יזלוג ציוד תוצרתן לאוקראינה.