״המלחמה באוקראינה מלמדת אותנו שאנחנו צריכים להיות מוכנים לתוקפנות אכזרית של איראן נגד המטרות האזרחיות הרגישות ביותר בישראל", אמר גלעד https://youtu.be/x6y8OsXxHY0 השבוע, הפודקאסט מתמקד במלחמה המתמשכת באוקראינה, בטכנולוגיה המעורבת בה, במלחמת סייבר, באיזון הצבאי שלאחר המלחמה הקרה שמתגלה כעת - וכמובן בזווית הישראלית - מאמצי התיווך הישראליים, ואיך כל זה קשור להסכם הגרעין עם איראן. האורח הראשון הוא אלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר בכיר במשרד הביטחון הישראלי וכיום מנכ"ל המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. ״המלחמה באוקראינה מלמדת אותנו שאנחנו צריכים להיות מוכנים לתוקפנות אכזרית של איראן נגד המטרות האזרחיות הרגישות ביותר בישראל", אמר בריאיון והוסיף כי "החדשות הטובות הן שאנחנו הולכים לשדרג את היכולות של צה"ל. זה הלקח העיקרי - אם לאוקראינה היה כוח אמיתי, הרוסים לעולם לא היו מעזים לפלוש אליה". הפרק מסתיים בפינה Game Changers, שבוחנת את חידושי הטכנולוגיה וכיצד אלה ישפיעו על שדה הקרב העתידי. אביב קנלבאום, מנהל עסקי ושיווק בחטיבת החלל של התעשייה האווירית, דן במעקב לוויינים זעירים לצורכי מודיעין, בהקשר המלחמה באוקראינה.     האזינו והירשמו לקבלת עדכונים על פרקים חדשים Spotify https://open.spotify.com/show/6hzDN3stjJVJIkY7QCtaH7 Apple Podcasts  https://podcasts.apple.com/il/podcast/defense-matters-defense-technology-and-the-powers/id1617512728 Anchor https://anchor.fm/defense-matters8

Video by Staff Sgt. Bryan Myhr כוחות מזוינים שבדיים מדגימים את מערכת הארטילריה הניידת Archer Artillery ב-15 בנובמבר 2021 במרכז ההדרכה של Mascatatuck, אינדיאנה, ארה״ב.     

האיסור יחול רק על כלים דמויי רובה מסוג M-16, M-4, AR-15 ודגמיהם השונים, כלים דמויי רובה תבור TAR-23, X-95 ודגמיהם השונים, וחלפים וחלקים של כלים אלה מאת English Wikipedia user AlecMoody - English Wikipedia, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=852011 צו איסור היבוא צפוי לפקוע ביום 6.4.2022 וביום 31.3.2022 נשלח לשרת הכלכלה והתעשייה מכתבו של תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, ובו מציין לוטן כי אין מנוס מהארכת תוקפו של הצו עד לסוף שנת 2022.  נוכח האמור, מוצע להיעתר לבקשתו של מנכ"ל המשרד לביטחון פנים ולהורות על הפסקת יבוא של כלי איירסופט וחלקי חילוף של כלי איירסופט כהוראת שעה, עד לסוף השנה. זאת על מנת למנוע את המשך זליגת הכלים לידיים עברייניות ועד להסדרת הטיפול והאכיפה בתחום זה, ובכלל זאת העברת התחום לטיפולו של המשרד לבטחון פנים. האיסור יחול רק על כלים דמויי רובה מסוג M-16, M-4, AR-15 ודגמיהם השונים, כלים דמויי רובה תבור TAR-23, X-95 ודגמיהם השונים, וחלפים וחלקים של כלים אלה. כמו כן, האיסור לא יחול על מערכת הביטחון כהגדרתה בצו. לתזכיר החקיקה  

מתוך 100 מיליארד יורו, יקבל חיל האוויר 40 מיליארד יורו ו-27 מיליארד יוקצו לשדרוג מערכות שו"ב ורכש מכשירי קשר. צבא היבש יקבל 17 מיליארד יורו והצי 10 מיליארד אילוסטרציה. צילום: לוקהיד מרטין תוך שינוי מדיניות גרמנית מסורתית בעבר פועל הקנצלר אולף שולץ להגדלת תקציב הביטחון של גרמניה ולהשקעת 100 מיליארד יורו בצבא הגרמני. השינוי החל מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. מקורות במשרד ההגנה בברלין אמרו לסוכנות רויטרס כי חיל האוויר הגרמני ייהנה מחלק הארי של הסכום. התקציב נועד לשפר את רמות המוכנות והכוננות של הצבא, לרכש אמל"ח ולהשלמת פריטי ציוד שחסרים ביחידות הצבא. מתוך 100 מיליארד יורו, יקבל חיל האוויר 40 מיליארד יורו ו-27 מיליארד יוקצו לשדרוג מערכות שו"ב ורכש מכשירי קשר. צבא היבש יקבל 17 מיליארד יורו והצי 10 מיליארד. הסכומים עשויים להשתנות בתום דיונים בין הקנצלר שולץ לבין שרת ההגנה כריסטינה למברכט. שלושה ימים אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה הודיע שולץ על רכש מטוסי קרב חמקניים F-35 ועל תכנית להצטייד במערכת הגנ"א חדשה.   

בשלב המחקר הראשוני בבריטניה, מדווח SHEPHARD, הופקו 15 ליטרים של דלק בתנאי מעבדה This UAV undertook the first-ever synthetic kerosene-powered UAV flight in the UK in February 2022. (Photo: ONR) ה"משרד ליכולות צבאיות" בבריטניה ומעבדות המו"פ של הצי האמריקני פועלים ביחד לפיתוח דלק סינטטי ביולוגי (BIOFUEL) להנעת כלי טיס בלתי מאוישים. בשלב המחקר הראשוני בבריטניה, מדווח SHEPHARD, הופקו 15 ליטרים של דלק בתנאי מעבדה. אחרי כן בוצעה טיסת ניסוי של כטמ"מ מונע בדלק כזה, הכלי טס במשך 20 דקות, והמסקנה הייתה שהדלק פועל ברמה גבוהה. תדלוק כטמ"מים בדלק סינטטי ביולוגי יפחית במידה ניכרת פליטת גזים רעילים. בארה"ב אמר הממונה על המו"פ בצי אדמירל לורין סלבי שיכולת להפיק דלק כזה משפיעה בהפעלת כוחות. באוניברסיטת מנצ'סטר בוצע ניסיון להסב בקטריות מסוימות לדלק תעופתי סינטטי, הניסיון הצליח ויתבצעו טיסות ניסוי נוספות להמשך בדיקות הדלק הסינטטי.   

הפיגועים האחרונים בישראל, פעילות יזומה ביו״ש של צה״ל, שב״כ והמשטרה והקרבה לחודש הרמדאן - מבעירים את השטח. אתמול (א) פלסטינים תקפו שוטרים בשער שכם צילום: משטרת ישראל אתמול (א) לוחמי הימ"מ ושב"כ פעלו עפ"י מידע שהתקבל מהשב"כ בכביש 6 סמוך לצומת נחשונים ועצרו חשוד בכוונות לביצוע פעילות טרור. בנוסף, אתמול בערב בזמן ששוטרים רבים פועלים לאפשר לציין את חודש הרמדאן ולהגיע לעיר העתיקה בירושלים ולהר הבית בבטחה, החלו הפרות סדר באזור שער שכם, כשמפרי סדר החלו בידויי בקבוקים, אבנים לעבר השוטרים. כוחות משטרה גלויים וסמויים, פועלים בשעה זו במקום, להרחקה של מסיתים ומפרי הסדר ועצרו מספר חשודים בגין ידויי חפצים ואבנים לעבר שוטרים ועוברי אורח והפרת הסדר הציבורי, חלקם תוך הכוונה של כוחות תצפית, ובהמשך צפויים מעצרים נוספים. מאוחר יותר דיווחה המשטרה כי בהמשך להפרת סדר אלימה שהחלה ברחוב סולטן סולימאן וכללה ידויי אבנים, בקבוקים, חפצים ומוטות ברזל לעבר שוטרים ע״י עשרות פורעי חוק, עצרו כוחות המשטרה 10 חשודים בגין הפרות הסדר ותקיפות שוטרים באזור. במהלך הפרות הסדר, אחד השוטרים נפצע באורח קל כתוצאה מבקבוק שהושלך לעברו ופגע בפניו וטופל במקום. כוחות משטרה ומג״ב פעלו להדיפת המתפרעים באמצעים לפיזור הפרות סדר והדפו את מפרי הסדר מהמקום, תוך ביצוע מעצרים ע״י כוחות משטרה גלויים וסמויים.  

״המלחמה באוקראינה מלמדת אותנו שאנחנו צריכים להיות מוכנים לתוקפנות אכזרית של איראן נגד המטרות האזרחיות הרגישות ביותר בישראל", אמר גלעד https://youtu.be/x6y8OsXxHY0 השבוע, הפודקאסט מתמקד במלחמה המתמשכת באוקראינה, בטכנולוגיה המעורבת בה, במלחמת סייבר, באיזון הצבאי שלאחר המלחמה הקרה שמתגלה כעת - וכמובן בזווית הישראלית - מאמצי התיווך הישראליים, ואיך כל זה קשור להסכם הגרעין עם איראן. האורח הראשון הוא אלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר בכיר במשרד הביטחון הישראלי וכיום מנכ"ל המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. ״המלחמה באוקראינה מלמדת אותנו שאנחנו צריכים להיות מוכנים לתוקפנות אכזרית של איראן נגד המטרות האזרחיות הרגישות ביותר בישראל", אמר בריאיון והוסיף כי "החדשות הטובות הן שאנחנו הולכים לשדרג את היכולות של צה"ל. זה הלקח העיקרי - אם לאוקראינה היה כוח אמיתי, הרוסים לעולם לא היו מעזים לפלוש אליה". הפרק מסתיים בפינה Game Changers, שבוחנת את חידושי הטכנולוגיה וכיצד אלה ישפיעו על שדה הקרב העתידי. אביב קנלבאום, מנהל עסקי ושיווק בחטיבת החלל של התעשייה האווירית, דן במעקב לוויינים זעירים לצורכי מודיעין, בהקשר המלחמה באוקראינה.     האזינו והירשמו לקבלת עדכונים על פרקים חדשים Spotify https://open.spotify.com/show/6hzDN3stjJVJIkY7QCtaH7 Apple Podcasts  https://podcasts.apple.com/il/podcast/defense-matters-defense-technology-and-the-powers/id1617512728 Anchor https://anchor.fm/defense-matters8

סקר של CyberOwl ומשרד עורכי הדין HFW חושף כי בעוד עלות אירוע סייבר ממוצע בעולם הספנות עומדת על כ-3 מליוני דולרים - התעשייה שאננית. יותר ממחצית מכלל מפעילי הספינות מוציאים פחות מ-100,000 דולר בשנה על ניהול אבטחת סייבר   bigstock כשספינת המכולות Ever Given נתקעה בתעלת סואץ לפני כ-12 חודשים, וחסמה עורק סחר עולמי מרכזי בתהליך, נפוצו שמועות ראשוניות לפיהן מדובר במתקפת סייבר. "זה לא היה המקרה, כמובן, אבל אולי זה היה מספיק כדי שהתעשייה סוף סוף תשים לב", אמר ג'וליאן קלארק, שותף בכיר עולמי במשרד עורכי הדין Ince לאתר insuranceday.maritimeintelligence.informa.  שנה לאחר מכן, התקפות תוכנות כופר עולות לבעלי אוניות בממוצע 3.1 מיליון דולר לכל אירוע. כמות המתקפות עלתה ב-25% מתחילת השנה הנוכחית והסיכוי למלחמת סייבר שתזלוג מהפלישה של רוסיה לאוקראינה גם היא גדלה.  ובכל זאת קיים נתק בין הסיכון הגובר לעסקים ימיים הנשקף ממתקפות סייבר לבין ההגנות המוקמות בתגובה. לפי קלארק, יותר ממחצית מכלל מפעילי הספינות מוציאים פחות מ-100,000 דולר בשנה על ניהול אבטחת סייבר ותוצאות סקרים רבים בתעשייה מצביעות על הכשרה, מודעות ואבטחת סייבר לא מספקת.  הסבירות היא שיידרש אסון דיגיטלי כדי שעולם הספנות יקח ברצינות את סיכון הסייבר, על פי מומחי התעשייה. "אני חושב שכולנו מזהים שלספנות יש רקורד גרוע לחשוב שזה לא בעיה עד שזו בעיה", אמר קלארק בסמינר מקוון של ביטוח סייבר בהובלת לויד'ס ליסט. "רק כשאנחנו רואים משהו נורא קורה, למרבה הצער, אנחנו נוטים לשים לב. אני חושב שאנחנו מסתכלים על אסון שמתקרב וזה באמת מדאיג". על פי סקר התעשייה של לויד'ס ליסט, רק רבע מהתעשייה מרגישה שנעשה מספיק כדי להפיץ את המודעות לאיום הסייבר, בעוד שלשני שליש בלבד יש ידע לגבי התנהלות אם מערכות מקוונות נפגעות. המסר הזה של הגנות חסרות משאבים קיבל חיזוק על ידי סקר נוסף שפורסם מוקדם יותר החודש על ידי חברת אבטחת הסייבר הימי CyberOwl וחברת עורכי הדין HFW, שחשף פערים משמעותיים בניהול סיכוני סייבר בארגוני ספנות, כולל איומים על שרשרת האספקה. הסקר הגיע למסקנה שיותר מ-25% מהמשיבים אינם יודעים אילו פעולות יידרשו מהם במהלך אירוע סייבר ורק 55% מהספקים בתעשייה מתבקשים על ידי בעלי אוניות להוכיח שיש להם נהלים לניהול סיכוני סייבר. יותר ממחצית מאירועי הסייבר שדווחו בפומבי במגזר התעשיות הימיות נבעו מאירועים דמויי מלחמה או טרור - כאשר מדינות לאום עומדות מאחורי המתקפה.  מתקפת Not Petya ב-2017 שהרסה בפומבי את מערכות ה-IT של מארסק לא הייתה פריצה ישירה לחברת הספנות, אלא החברה ספגה נזק אגבי מהתקפה המיוחסת לרוסיה נגד אוקראינה שיצאה משליטה. על פי נתונים מ-CyberOwl, יותר מ-95% מתקריות הסייבר בכלי שיט שהיא ניטרה במהלך 2021 יכלו להיות קשורים לגורם פנימי. "זו לא צריכה להיות התקפה כדי שזה יהיה רציני", אמר פאיווי ברונו, ראש טכנולוגיית אבטחת הסייבר ב-Wärtsilä Voyage. "כשאנחנו בוחנים בעיות שנמצאות ברשתות טכנולוגיות תפעוליות, האירועים בדרך כלל אינם זדוניים, אבל, כמובן, ההשפעה יכולה להיות זהה." על פי סקר Cyber Owl-HFW, בים, 26% אינם יודעים אילו פעולות נדרשות מהם במהלך אירוע אבטחת סייבר ו-32% אינם עורכים תרגילי אבטחת סייבר. בחוף, ל-38% מהמנהלים הבכירים אין תוכנית תגובה לאבטחת סייבר או שהם לא בטוחים אם לארגון שלהם יש כזו.