הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
07/04/22 12:25
18.78% מהצפיות
מאת IsraelDefense
מרביתם המכריע של קורבנות מתקפת הסייבר, גברים המשרתים בשירותי הביטחון כגון חיילים, אנשי משטרה ופעילים בשירותי ההצלה. סייבריזן חושפת כי התוקף התחיל בפייסבוק, עבר לווטסאפ וגרם לקורבן להוריד נוזקה לאנדרואיד. משם, התוקף קיבל גישה לטלפון הקורבן פרופיל מזוייף שהפיל חיילים ושוטרים בישראל. תמונה: באדיבות סייבריזון במקביל לגל הטרור שפוקד את הרחובות בשבועות האחרונים, חברת הסייבר ההגנתית סייבריזן (Cybereason) חושפת קמפיין תקיפה רחב של חמאס כנגד יעדים ישראלים. מערך התקיפה כלל ניסיונות להגיע לעשרות ישראלים, מרביתם המכריע גברים המשרתים בשירותי הביטחון כגון חיילים, אנשי משטרה ופעילים בשירותי ההצלה.
במסגרת המחקר התגלו שלוש נוזקות חדשות ומתוחכמות, זאת לצד חשיפת יכולות מרשימות של התוקפים בשימוש השפה העברית ויצירת פרופילים מזויפים בצורה מוקפדת ואמינה.
במהלך השנים האחרונות, צוות המחקר של סייבריזן עוקב באדיקות אחר פעילותן של קבוצות תקיפה שונות כנגד מטרות במזרח התיכון. בחודשים האחרונים הייתה עלייה ניכרת בפעילות של אחת מזרועות לוחמת הסייבר של החמאס - קבוצה המכונה APT-C-23.
בעוד שבעבר מרבית הפעילות של קבוצות התקיפה התמקדה בקורבנות דוברי ערבית, היום סייבריזן חושפת קמפיין תקיפה רחב אשר כולל ניסיון להפיל בפח עשרות ישראלים, רובם בעלי פרופיל רגיש בשל תפקידם בצבא, בארגוני אכיפת חוק ושירותי חירום.
בקמפיין הנוכחי נראו כלי תקיפה מתוחכמים ושימוש בנוזקות שלא נחשפו מעולם, וזאת במטרה להשיג גישה למכשירים הסלולריים והמחשבים של הנתקפים למטרות ריגול וחשיפת מידע רגיש.
נקודת הממשק הראשונה של התוקפים עם הקורבנות התבצעה דרך הרשת החברתית פייסבוק. קבוצות התקיפה יצרו מספר פרופילים פיקטיביים של נשים צעירות בעלות חזות נאה, אשר תופעלו ותוחזקו בצורה מופתית.
"ניתן לראות שהתוקפים עשו עבודת מחקר מקיפה ביצירת פרופילים אמינים - העלו פוסטים בצורה תדירה, שיתפו תמונות, התנסחו בעברית רהוטה, הצטרפו לקבוצות פעילות והוסיפו את החברים של הקורבנות על מנת ליצור דמות אמינה בשטח" נמסר מצוות המחקר של סייבריזן.
לאחר שנוצר קשר בין חשבון התוקף והקורבן, החלה שיחה בצ'אט האפליקציה. השיחה נמשכה תקופה לא קצרה, וכללה תוכן מיני. בשלב מסוים התוקפים בדמות האישה היפה עודדו את הקורבן לעבור לשיחה אינטימית יותר באפליקציית ווטסאפ, ולאחר שנענו לבקשה פעלו התוקפים בשתי דרכים.
אם השיחה התקיימה דרך הנייד (אנדרואיד בלבד) בקש התוקף מהקורבן להוריד אפליקציה "מאובטחת" להמשך ההתקשרות, האפליקציה נראתה כאפליקציית תקשורת תמימה לכאורה, אך כללה בתוכה נוזקה שהותקנה על המכשיר הנייד.
ברגע שהופעלה התוקף קבל שליטה מלאה על מכשיר הנייד, אשר כללה גישה למיקרופון ולמצלמה, גישה מלאה לכלל הקבצים, התמונות והאפליקציות האחרות במכשיר.
קבוצת התקיפה שאפו להגיע כמובן גם לרשתות פנימיות של גופים ביטחוניים - ועל כן שכנעו את הקורבנות להתכתב עמם באמצעות מחשבים במקום העבודה, ובמכוון יצרו אינטראקציה דווקא במהלך שעות יום העבודה.
אם הקורבן התפתה, התוקפים העבירו לו לינק להורדת סרטון וידאו אינטימי. הלינק הוביל לקובץ RAR שהכיל את הנוזקה (Backdoor) ופתח גם וידאו על מנת לא לעורר חשד. מרגע שהקובץ נפתח על המחשב, ניתנה לתוקפים גישה מלאה למחשב הנתקף, ויכולת לגנוב את המידע שנמצא במחשב או ברשת הארגונית.
לפי החוקרים של סייבריזן, בניגוד לפרופילים פיקטיביים שמוכרים מהעבר (אשר גם עין בלתי מקצועית הייתה יכולה להבחין שאינם אמיתיים) הפרופילים שהתגלו בקמפיין זה נבנו בצורה מוקפדת וניכר כי הושקעו מאמצים רבים על מנת לשוות להם אמינות גבוהה.
ליאור דיב, מנכ"ל ומייסד סייבריזן: "השימוש בהנדסה חברתית מוקפדת בשילוב כלי תקיפה מתוחכמים עשויים להסב נזק רב למדינת ישראל. חומרת המצב בה מדינת ישראל עשויה להימצא כתוצאה מחדירה של פעילי חמאס לרשת פנימית בארגון בטחוני היא גבוהה, ועשויה להוות בסיס לאירוע מסוכן.״
סייבריזן מסרה כי יידעה את הגורמים הרלוונטיים בישראל ואף דיווחה לחברת פייסבוק על הפעילות של הפרופילים הפיקטיביים.
07/04/22 07:42
9.17% מהצפיות
מאת IsraelDefense
ההסכם בין שתי התעשיות כולל הסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען אזרחיים ומטוסי תדלוק צבאיים בועז לוי. תמונה: תעשייה אווירית התעשיה האווירית של הודו HAL, חתמה על מזכר הבנה עם התעשיה האווירית הישראלית להסבת מטוסי נוסעים אזרחיים למטוסי תדלוק ומטען צבאיים MMTT.
כלי תקשורת בהודו דיווחו כי התעשיה ההודית תבצע את ההסבה תוך ניצול הניסיון והידע של התע"א בהסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען וניסיונה הרב בפיתוח וייצור פלטפורמות צבאיות מובילות. ההסכם בין שתי התעשיות כולל גם הסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען אזרחיים.
מנכ"ל התע"א בועז לוי הבטיח שהחברה תתרום את המיטב להסבת המטוסים בהודו תוך שימוש במשאבים מקומיים בהודו לייצור ולשיווק פלטפורמות. לוי הוסיף כי בהעברת ידע בתחום ההסבות להודו "אנו תומכים בקמפיין MADE IN INDIA " שעיקרו עידוד ייצור מקומי בהודו.
07/04/22 09:45
9.17% מהצפיות
מאת IsraelDefense
על פי פרסום של welt.de, כ-60 כלים ישמשו לאימונים ועוד 80 למשימות מבצעיות. מדובר במל״טי Heron TP. היקף העסקה, כ-150 מיליוני אירו (כמיליון דולרים ליחידה) אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל לפי דיווח של welt.de, גרמניה רוצה לרכוש 140 חימושי מל״טים. כ-60 מהם לצרכי אימון ועוד 80 לטובת פעילות מבצעית. עלות העסקה, כ-150 מיליוני אירו. זמן האספקה הצפוי שנתיים.
״בכוונת משרד הביטחון הגרמני לחמש את המל"טים במלואם, לרבות אימונים ורכש תחמושת. המשמעות היא שהבונדסווהר יקבל לראשונה מה שנקרא מל"טים קרביים. הבונדסטאג כבר אישר ב-2018 את רכישת מל"טי Heron TP הישראלים - אם כי ללא חימוש״, כותבים בפרסום.
אזכיר כי ישראל באופן מוצהר אינה מוכרת מל״טים חמושים. עם זאת, עסקת רכש זו מגיעה על רקע עסקה קודמת, במסגרתה גרמניה חוכרת מל״טים מתעשייה אווירית ומפעילה אותם מבסיסים בישראל למשימות מודיעין במזרח התיכון ואפריקה.
כלומר, תעשייה אווירית אינה מוכרת מל״טים חמושים, אלא מל״טים וחימוש בנפרד והלקוח מרכיב בבית. כמו איקאה. כך יכולה מדינת ישראל להמשיך לתמוך בהצהרה שהיא אינה מוכרת מל״טים חמושים.
״רכישת מל"טים חמושים כבר הוחלטה עקרונית על ידי הממשלה הפדרלית הקודמת. עם זאת, בסוף 2020, ה-SPD סירבה להסכים לחמש את המל"טים. לאחר מכן, הפרויקט הרצוי על ידי הבונדסווהר הוקפא. לאחר הבחירות הפדרליות ב-2021, המפלגות הסכימו בהסכם הקואליציוני כי הן יירכשו חימוש במהלך תקופת חקיקה זו.״
העסקה טעונה אישור ועדת התקציב של הפרלמנט הגרמני.
הערת עורך: בפרסום המקורי נפלה טעות בהתבסס על מקורות גרמניים. אין מדובר בעסקה לרכש מל״טים, אלא לרכש חימושי מל״טים.
07/04/22 12:10
7.86% מהצפיות
מאת IsraelDefense
הערכת המודיעין נועדה לתת פרשנות למציאות הידועה. בין ההטיות ניתן לציין למשל הערכת חסר או הערכת יתר של היריב, תופעת ה"עדר", דיסוננס קוגניטיבי או אלמנטים ארגוניים ופוליטיים אחרים. בשתי המלחמות של רוסיה - אפגניסטאן ואוקראינה, הטיות אלו באו לידי ביטוי - והביאו לכישלון המודיעין https://t.me/mod_russia_en/719 בליל ה- 24 לפברואר פלש הצבא הרוסי לאוקראינה. על פי תוכניות המלחמה הרוסית, המערכה על אוקראינה הייתה צפויה להסתיים בתוך שבועיים. הכוחות הרוסיים פלשו והחלו בניסיונות למיגור הצבא האוקראיני. מעבר לבעיות המבצעיות והלוגיסטיות של הצבא הרוסי, נתקלו כוחותיו בהתנגדות אזרחית קשה לה הם לא ציפו. נכון לכתיבת שורות אלו, כשישה שבועות לאחר תחילתה, נראה שסופה של המערכה על אוקראינה עוד רחוק.
ב- 8 ליולי 2021 הודיע ג'ו ביידן, הנשיא האמריקאי, על הקדמת יציאת הכוחות האמריקאיים מאפגניסטאן לאחר 20 שנים. הכוחות האמריקאיים נסוגו מאפגניסטאן ב- 31 לאוגוסט, כשהערכה הייתה שהממשלה המכהנת במדינה, שהוקמה על ידי האמריקאיים, תחזיק מעמד בשלטון בין שנה לשנתיים.
ב- 15 לאוגוסט החלה ארה"ב בפינוי כוחותיה וכבר לאחר כיומיים החלו אנשי הטאליבן לכבוש שטחים במדינה. ב- 30 לאוגוסט עם השלמת הנסיגה האמריקאית כבר נשלטה המדינה על ידי הטאליבן.
המשותף לשני האירועים הוא שבבסיס שניהם מצוי כשל מודיעיני, המבוסס על הערכת מודיעין שגויה. מאמר זה יציג את שני האירועים ואת הכשל המודיעיני הדומה במאפייניו בשני המקרים.
אפגניסטאן
המלחמה באפגניסטן הייתה הארוכה בתולדות ארה"ב. לאזרחיה, כפי שהנשיא לשעבר ברק אובמה הודה, נמאס להיות "השוטר של העולם". משבר הקורונה, הכלכלי והבריאותי, רק חיזק את המגמה "להחזיר את הבנים הביתה." באפריל 2021 הודיע הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, שבכוונתו לסיים את פינוי כלל הכוחות האמריקאיים עד ל- 11 בספטמבר, בדיוק במלאת 20 שנים להתקפת הטרור הרצחנית על מגדלי התאומים והפנטגון.
ההתקפה שהובילה לכיבוש אפגניסטאן ולמלחמה עקובת הדם באל-קעידה ובטאליבן. ביידן, לפני הנסיגה, במסיבת עיתונאים שהתקיימה ב- 8 ביולי 2021, כשנשאל האם בעקבות הנסיגה של ארה"ב, השתלטות מחדש של הטאליבן היא בלתי נמנעת, השיב בשלילה כשהוא משווה את סדר הכוחות של הצבא האפגני (350 אלף חיילים) לזה של הטאליבן (70 אלף חיילים).
אמירתו של ביידן נתמכה דאז בכעשרים הערכות מודיעין שונות מארבע ארגוני מודיעין אמריקאיים, אשר העריכו כי הממשלה שהקימה ארה"ב תחזיק מעמד בין שנה לשנתיים לאחר הנסיגה. כך למשל דו"ח ה- CIA ממאי 2021 העריך שהממשלה האפגנית תחזיק מעמד לפחות 12 חודשים. דו"ח אחר של המודיעין הצבאי, ה- DIA, העריך באפריל, שהממשלה האפגנית תחזיק מעמד לפחות 18 חודשים, ותאפשר את ייצובה של המדינה.
הערכת המודיעין האמריקאי הייתה כי, כוחות הטאליבן הנחותים משמעותית במספרם וביכולתם לא יצליחו לעמוד מול הצבא האפגני, הגדול והמצויד היטב – במיטב הטכנולוגיות והאמצעים האמריקאיים. אך הצבא האפגני נכנע לכוחות הטאליבן כמעט ללא קרבות, ואמצעי הלחימה האמריקאיים הועברו לידי כוחותיו של הטאליבן, כולל רובים, תחמושת, רכבים משוריינים, טנקים, קני ארטילריה ומסוקי קרב.
וכך ב- 30 באוגוסט, יום הנסיגה האחרון בו נסגרו שערי אפגניסטן בפני ארה"ב, היה כבר הטאליבן בשליטה מלאה על המדינה האפגנית. הערכת המודיעין האמריקאית, לא לקחה בחשבון או העריכה נכונה את הלהט הדתי והאידיאולוגי של אנשי הטאליבן ואת התמיכה העממית בהם ואת משמעותם.
הנשיא האמריקאי ובכירי ממשלתו העריכו שהטאליבן יאפשר לכוחות האמריקאים לסיים את הנסיגה ולא יפעל צבאית עד השלמתה, הערכה שהתגלתה כשגויה כיומיים לאחר תחילת הנסיגה ב- 15 לאוגוסט, עת החל הטאליבן בפעילות צבאית אינטנסיבית להשתלטות על אזורים נרחבים. אך יחד עם זאת, ולמרות השינוי בהערכה המודיעינית, דבק הנשיא ביידן בהערכתו שאפגניסטאן לא תיפול במהרה לידי הטאליבן.
הערכת המודיעין האמריקאית לא לקחה אף בחשבון את שהרוסים למדו על בשרם עשרות שנים לפני, והיא את טקטיקת הגרילה של הטאליבן (מעבר לרוח האמונה), היודעת לנצל את תנאי הטופוגרפיה ואת האסימטריה לטובתם.
אוקראינה
הצבא הרוסי נערך לפלישה לאוקראינה חודשים מספר לפני שזו נערכה בפועל. רוסיה ריכזה כוחות גדולים בגבולותיה עם אוקרינה, בגבול שבין בלארוס לאוקראינה, כמו גם בים השחור. ב- 10 לפברואר אף קיימו כוחות הצבא הרוסי תרגיל מוכנות ארוך בן עשרה ימים, המשלב את כלל זרועות הצבא. ב- 14 לפברואר, כעשרה ימים לפני הפלישה החלה מתקפת סייבר רוסית על אתרי ממשלה ובנקים באוקראינה, וב- 24 לפברואר החלה הפלישה המשולבת, מדרום, ממזרח ומצפון.
מאז הפלישה התקדם הצבא הרוסי בצעדים איטיים בלבד, בניגוד לכל תוכניותיו, כשהוא מתפקד בצורה שלומיאלית, חסרת הכוונה וחסרת תיאום. כוחות האוויר שלו לא פועלים להשגת שליטה אווירית מלאה ומסייעים אך במעט לפעילות הקרקעית של כוחות היבשה. כוחות היבשה פועלים ללא תיאום ביניהם, ונתקעים בשבילי הכבישים בשל בעיות לוגיסטיות וטכניות – תקלות, חוסר בחלקי חילוף, חוסר במזון ובדלק.
יחד עם הסיבות הללו לתיאור כשלונו המצטבר של הצבא הרוסי המפואר, עתיר הטכנולוגיות והאמצעים, מסתמן אלמנט חשוב נוסף, שהוא אולי הבסיס לכל ראשיתם של המהלכים הצבאיים וזהו האלמנט המודיעיני.
רוסיה, המעצמה השלישית הגודלה בעולם, מיד אחרי סין, גדולה, חזקה ומצוידת טוב יותר מהצבא האוקראיני. אוקראינה שלה צבא מכובד יחסית, אינה מחזיקה בנשק גרעיני בדומה לרוסיה, ונמצאת, הלכה למעשה, בודדה בשדות הקרב מול היריב הרוסי. רוסיה אף הבינה כי המערב לא יתערב צבאית ויפעל לטובתה של אוקראינה.
השלטון הרוסי הבין את המפה, ופירש אותה כמי שנוטה לטובתו, והחליט לנצל את המצב ואת חולשת המערב ולפתוח במערכה. במסגרת זו ועל מנת לתת לכך משקל ותוקף, נפנפה רוסיה בכוחותיה הגרעינים – איתות נוסף למערב שלא להתערב.
המהלך הרוסי תוכנן כאמור להיות מהיר ויעיל – פלישה, מיגור הצבא האוקראיני ושליטה על הטריטוריה האוקראינית. הערכת המודיעין הרוסית הייתה, שכוחות הצבא הרוסי ה"משחררים" יתקבלו בברכה באוקראינה ושהם יזכו לקבל סיוע לוגיסטי מקומי.
סקרים שבוצעו על ידי סוכנות הביטחון הפדראלית, ה- FSB, ערב הפלישה הצביעו על אהדת הציבור האוקראיני, במיוחד בקרב הבדלנים החיים בדרום המדינה. הערכת המודיעין של ה- FSB אודות התמיכה הציבורית ברוסיה באוקראינה היוותה בסיס להחלטה אודות מועד הפלישה והיכולת להחליף את הנשיא האוקראיני. כחלק ממסע הלגיטימציה ועל רקע הערכת המודיעין, עשה פוטין שימוש בנרטיב הניאו-נאציזם האוקראיני, מספר ימים לפני הפלישה.
הערכת המודיעין הרוסית לא הביאה לידי חשבון היבטים לאומניים ואת ההתגייסות וההתנגדות העממית האוקראינית, במסגרתה נלחמים האזרחים בכוחות הרוסיים, כמעט בכל אמצעי העומד לרשותם – מבקבוקי מולוטוב ורובים ועד טילים נגד טנקים וטילים נגד מטוסים. כל אלו שיבשו את כל הערכות המודיעין הרוסיות.
זאת ועוד, מתכנני המבצע הרוסי ביניהם גורמי המודיעין הצבאי, אם היו כאלו, לא לקחו בחשבון את תקופת השנה והבוץ המצטבר בשולי הדרכים, אלו הובילו את טורי השריון והרק"מ הרוסי לנוע על הכבישים. הטופוגרפיה הזו ומצב הדרכים היו ידועים למיליציות האזרחים האוקראיניות, שעשו בה שימוש והצליחו לפגוע ביעילות בהתקדמות הצבא הרוסי באמצעות מארבים מתוכננים.
במהלך הלחימה נראה כי חסר מודיעין טקטי, הנדרש לתנועת הכוחות ולתכנון ימי הלחימה. יכולות האיסוף של המודיעין הצבאי הרוסי, ה- GRU, הן יכולות נרחבות ומתקדמות, דוגמת יכולות סיגינט (מודיעין אותות אלקטרוני), סייבר וחוזי באמצעות מערך לווייני התצפית הרוסי. אך לפי ההתקדמות והכישלונות של הכוחות נראה כי המודיעין הטקטי לא מגיע לידיהם. אחרת, קשה מאד להבין את ההתקדמות הרוסית הכושלת בהיבטים אלו.
גם מבצעי מודיעין כירורגיים אותם ביצעו כוחות מודיעין מיוחדים, כדוגמת הניסיונות לחיסולו של הנשיא האוקראיני עלו בתוהו.
הערכות המודיעין שעלו בפני פוטין נדונו כולם לכישלון, שכן פוטין היה מוכן לשמוע רק את מה שפוטין מוכן לשמוע. היה די להתבונן בסרטון שהופץ באופן ויראלי ברשת בסוף פברואר, בו אולץ ראש ארגון המודיעין הרוסי ה- SVR, להגיד אמירה התואמת את רצונו של פוטין.
כשלון מודיעיני
בשני מקרי הבוחן שהוזכרו במאמר זה אלמנטים דומים של כשלים מודיעיניים. באפגניסטאן כמו באוקראינה, התקשו המודיעין האמריקאי והמודיעין הרוסי להעריך נכונה את עוצמתה וחשיבותה של האידיאולוגיה, שהייתה כוח מניע קריטי בשני האירועים.
מודיעין כזה מבוסס על הבנה עמוקה ושורשית של תרבות ואנתרופולוגיה, שפעמים רבות אינו נלקח בחשבון במודיעין ה"קלאסי".
באפגניסטאן הוזן הנשיא האמריקאי בהערכות מודיעין שחזו את יכולת השלטון להחזיק מעמד שנה עד שנתיים, אך ככל שהתקרב מועד הנסיגה שינה המודיעין האמריקאי את הערכתו, ולמרות זאת, התקשה הנשיא האמריקאי לשנות את דעתו. באוקראינה, הנשיא הרוסי לא הסכים לקבל דעות שונות, והיה נחוש בדעתו ובאמונתו שהעם האוקראיני, בטח ובטח בדרום המדינה, בחבל הבדלני, יתמוך ויסייע לצבא הרוסי.
באפגניסטאן לא נלקחה בחשבון יכולת הלוחמה האסימטרית של הטאליבן, שהצליח לגבור על יריב חזק וגדול ממנו משמעותית. גם באוקראינה לא צפה המודיעין הרוסי כי לוחמת מיליציות אזרחיות תכניע את הצבא הרוסי באמצעים אסימטריים.
בשני המקרים נראה כי לא היה מחסור במידע בידי ארגוני המודיעין הרלוונטיים, אלא נראה שניתוח המידע והערכת המודיעין שבוצעו היו מבוססי הטיות פסיכולוגיות, תרבותיות וארגוניות, ומכאן התקבלו הערכות מודיעין שגויות.
סיכום
תפקידם של ארגוני מודיעין הוא לספק תמונת מצב ולתאר את המציאות למקבלי ההחלטות – בין אם הם מקבלי החלטות בדרג המדיני או בדרג הצבאי/ביטחוני. ארגוני המודיעין אחראיים על איסוף פרטי מידע, הצלבתם, הערכתם ובנייה של תמונת המציאות בהתאם לכך.
אך המציאות לעולם לא תהיה ברורה, ולעולם יישארו פערים בהבנתה. זו נקודת העבודה של המודיעין.
הערכת המודיעין נועדה לתת פרשנות למציאות הידועה, להבהיר ולהשלים את פערי המידע באמצעות תרחישים, ניחושים "אינטליגנטיים" ועל בסיס ידע מהעבר. הערכת המודיעין נעשית על ידי אנשים ועל כן היא, בהתאם למורכבות האנושית שלנו, תהא לעולם מבוססת על הטיות פסיכולוגיות של אלו המעריכים אותה.
בין ההטיות ניתן לציין למשל הערכת חסר או הערכת יתר של היריב, תופעת ה"עדר", דיסוננס קוגניטיבי או אלמנטים ארגוניים ופוליטיים אחרים. על כן, כישלונות מודיעיניים יהיו תמיד חלק בלתי נפרד מעבודת המודיעין והם בלתי נמנעים.
כישלונות מודיעיניים אורבים כצל מאחורי כמה מהאסונות הגדולים ביותר הזכורים לנו, כמו ההתראה על מלחמת יום הכיפורים או תקיפת פרל הארבור במלחמת העולם השנייה, נפילתה של ברית המועצות, אסון התאומים, כישלון המודיעין האמריקאי לחזות את המהפכה האיראנית, וההערכה המוטעית כאילו לסדאם חוסיין יש כלי נשק להשמדה המונית, הערכה שעמדה ביסוד החלטתו של הנשיא בוש לפלוש לעיראק בשנת 2003.
בסיומה של המערכה באוקראינה יפנו צבאות לביצוע תהליכים של לימוד והפקת לקחים. יש כאן הרבה מה ללמוד, אודות אמצעי הלחימה הרוסיים, תהליכי תכנון מבצעיים, לוגיסטיקה, שילוב כוחות האוויר והיבשה, השתתפות הצי בקרב היבשה, חשיבותם של טילי תקיפה מדויקים מהאוויר, השתתפות רחפנים וכלי טיס לא מאוישים במערכה, חשיבותם של הטילים נגד המטוסים משוגרי הכתף, תפקידו של הטנק והתמרון היבשתי, ועוד.
המערכה באוקראינה אף תספק לארגוני המודיעין כר נרחב ללמידה – על חשיבות המודיעין החזותי באיסוף המודיעיני, ביצוע מבצעים מודיעיניים מעבר לקווי האויב, השימוש בסוכנים אנושיים, חשיבותם ותפקידם של מבצעי ההשפעה והלוחמה הפסיכולוגית. אך המערכה הזו תהיה כר מעניין לפיתוח ועדכון תיאוריות, שיטות וכלים להערכה מודיעינית בכל הרבדים שלה – מדינית, חברתית, אסטרטגית וטקטית.
07/04/22 16:05
7.86% מהצפיות
מאת IsraelDefense
המפעל המורחב מייצר את מערכות האלקטרוניקה של אלביט מערכות ומערכות הרדיו תוכנה Elynx - המצויות בשימוש מבצעי בצה"ל ובצבאות מתקדמים בעולם קרדיט: אדיר וענונו אלביט מערכות, מרחיבה את מפעל החברה בתל - חי ואת קווי הייצור הפועלים בו. המפעל המורחב מייצר את מערכות האלקטרוניקה של אלביט מערכות ומערכות הרדיו תוכנה Elynx - המצויות בשימוש מבצעי בצה"ל ובצבאות מתקדמים בעולם. במפעל מועסקים כיום כ- 200 עובדים.
בטקס מרגש במעמד מנכ"ל חטיבת התקשוב והסייבר חיים דלמר, ראש עירית קרית שמונה אביחי שטרן ומ"מ ראש העיר וסגנו אופיר יחזקאלי הוסר הלוט על שם המפעל המורחב - מפעל דוד שנקרא ע" ש דוד כהן ז"ל - בכיר בחברה, ממקימי המפעל בתל חי, שנפטר לאחרונה.
חיים דלמר, מנכ"ל חטיבת התקשוב של אלביט מערכות ציין: מתחם הייצור המורחב בתל- חי יהווה תוספת משמעותית לתעסוקה איכותית בצפון הארץ. המפעל מיצר מערכות אלקטרוניקה ומערכות רדיו תוכנה מתקדמות. עובדים נוספים יקלטו לעבודה במפעל המורחב והוא צפוי לתמוך בעשרות משרות נוספות וספקים לרוחב שרשרת האספקה בקרית שמונה הסמוכה ובצפון הארץ.
ראש העיר אביחי שטרן ברך על התרחבות המפעל. "מפעלי אלביט מערכות בקריית שמונה ותל חי מהווים מוקד תעסוקה טכנולוגי ומוקד משיכה לתעשיית עתירות ידע להעביר מפעלים לצפון הארץ. הרחבת המפעל וקליטת עובדים נוספים מחזקים את אזור הצפון בתעסוקה איכותית ומפעלים חדשניים שמייצרים את הדור הבא של הטכנולוגיה הביטחונית".
מתחם הייצור המורחב הינו חלק ממפעלי אלביט בצפון הארץ בהם מפעלי אלביט בקרית שמונה, כרמיאל, נצרת, חיפה ויוקנעם.
במעמד סיום הרחבת קווי הייצור של המפעל, התקיים טקס מרגש להנצחת זכרו של בכיר בחברה - דוד כהן ז"ל, מעמודי היסוד של ייצור אלקטרוניקה בקבוצת תדיראן קשר ואח"כ באלביט מערכות, דוד שהיה ממקימי המפעל בתל חי בשנת 1999 וכמי שפעל לצמיחתו במהלך השנים.
כהן ז"ל שעבד עד לימיו האחרונים בחברה, נפטר במפתיע בגיל 74, החברה החליטה כהוקרה על פעילתו רבת השנים, להנציחו במעמד משפחת כהן, במפעל שישא את שמו מעתה ויקרא מפעל דוד.
07/04/22 08:14
6.99% מהצפיות
מאת IsraelDefense
דליקת הענק שארעה לפני מספר ימים בבית אריזה בבקעת הירדן צריכה להדליק נורה אדומה לכל תושב המתגורר בקרבת מתקן אחסון חומרים מסוכנים או זיקוקים. בררו מול ראש הרשות המקומית מהם מרחקי ההפרדה ודעו, כבאים לא יתקרבו לאירוע שבו יש חשש לחייהם צילום: משטרת ישראל דליקת הענק שארעה לפני מספר ימים בבית אריזה בבקעת הירדן, בקרבת מחסני זיקוקים, ראוי שתדליק נורה אדומה בקרב אזרחים המתגוררים בסביבת מקומות עם פוטנציאל נפיץ.
ואם אתם חושבים שהכבאים יבואו להציל אתכם בכל מקרה, כדי שתעוררו. הכבאות בארץ עובדת לפי תורת הפעלה אמריקאית. המשמעות? אם יש דליקה באתר שעלול להתרחש בו פיצוץ, הכבאים אינם מורשים להתקרב למרחק של פחות מ- 1.6 קילומטר.
אתם בסיכון?
עכשיו קחו מפה, מחוגה, וסמנו עיגול. תראו אם אתם נופלים בתוך העיגול. אם כן, כדאי שתתחילו להפעיל לחץ על ראש הרשות שלכם לפנות את האתרים עם פוטנציאל הפיצוץ, השריפה או הדליפה.
יתרה מכך, על פי תורת ההפעלה בתקריות חומרים מסוכנים, במקרים מסוימים יידרש פינוי אוכלוסייה, במרחק של 1.6 ק״מ מזירת האירוע. האם המשטרה ערוכה לכך? מתי לאחרונה תרגלה הרשות המקומית שלכם מצב כזה? בישראל, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.
בשריפה במפעל האריזה בבקעת הירדן, זה נגמר בנס. האש הגיעה למרחק של כ-100 מטרים ממחסני זיקוקים העלולים לגרום פיצוצים אדירים. פניתי בשאלות למשרד להגנת הסביבה ולמועצה אזורית בקעת הירדן, אך לא קיבלתי תשובה מה המרחק בין מחסני הזיקוקים לבין מבנים מאוכלסים (ובינהם בתי ספר) וכמה זיקוקים היו במחסנים באותה עת.
אם הדליקה הייתה מגיע למחסני הזיקוקים עצמם, סביר להניח שהכבאים היו מקבלים פקודה להתרחק לטווח של 1.6 קילומטר ולהמתין עד שהאש תכבה מעצמה.
חשוב להבין שלוחמי האש מצוידים בביגוד מגן אשר מאפשר להם לפעול אפילו בתוך עננת גז רעיל, אך אין אפשרות מעשית להתגונן בפני פיצוצים אדירים אשר עלולים להתרחש באופן מפתיע ולארוך חלקיק שנייה.
הסיכון אמיתי
עד כמה הסיכון אמיתי? ובכן, לאחרונה, בתאריך 21 למרץ התפוצץ מחסן תחמושת ביוון. למרבה המזל, הוא מוקם רחוק מריכוזי אוכלוסייה. הפיצוץ נשמע עד 20 ק״מ. עוצמת הפיצוץ השפיעה עד מספר ק״מ ממנו. המתקן נמחק מעל פני האדמה בגלל הפיצוץ שהשאיר מספר הרוגים במקום.
חודש קודם לכן, בתחילת פברואר, בקרולינה הצפונית בארה״ב, נשרף מפעל דשנים שאחסן קרוב ל-600 טון אמוניום חנקתי. אותו חומר שהחריב את נמל ביירות וסביבתו בלבנון באוגוסט 2020. אירוע שעד היום, כמעט שנתיים לאחר מכן, לבנון לא מתאוששת ממנו. רק לאחרונה דווח כי לאור משבר החיטה העולמי בעקבות המלחמה באוקראינה, אין ללבנון איפה לאחסן מצבורי חיטה. בגלל אותו פיצוץ.
בישראל ההנחיה היא לאחסן אמוניום חנקתי במצבורים של עד 500 טונות. כמות דומה לזו שאוחסנה במפעל בקרולינה הצפונית. בעקבות השריפה שהשתוללה המפעל בקרולינה הצפונית, פונו כ-6,500 תושבים מביתם למשך מספר ימים במבצע לוגיסטי מורכב. וזו ארה״ב. לא ישראל.
כבאים שהגיעו למפעל בקרולינה הצפונית בערב ה-31 בינואר החלו לשפוך כמויות ענק של מים על השריפה. כאשר נציג החברה נתן לגורמים רשמיים הערכה של כמה אמוניום חנקתי מאוחסן באתר, מכבי האש מייד החליטו להשהות את מאמץ הכיבוי ולהקים אזור פינוי של 1 מייל (1.6 ק״מ).
דגש בטיחותי למגיבים הראשונים
גורם בכיר בכבאות בישראל אתו שוחחתי לאחר האירוע בארה״ב, אמר לישראל דיפנס כי בכבאות עקבו בתשומת לב מרבית ובעניין אחר אירוע הדליקה במתקן ייצור הדשן (במעורבות חומר נפיץ - אמוניום ניטראט) בקרולינה הצפונית.
ההחלטה של מפקד תחנת הכיבוי להסיג את כוחות הכיבוי למקום בטוח ולפנות אזרחים במרחק של 1.6 ק"מ ממוקד האירוע, הייתה בוודאי לא פשוטה, אך היא מנעה נפגעים רבים לכוחות החירום, למגיבים הראשונים ולאזרחים בסביבת האירוע, אם היה מתרחש פיצוץ.
לאחר בידוד זירת האירוע מאזרחים וממגיבים ראשונים, הפעילו הכוחות אמצעים לא מאוישים לקירור המתקן (תותח כיבוי/מנוף כיבוי לא מאויש), וכן נעשה שימוש באמצעי צילום מבוססי רחפן / מסוק/רובוט לניטור תרמי וויזואלי של הדליקה.
עקרון המענה המבצעי באירוע חומ"ס מחייב עבודה בשיטה "סתגלנית" המתאימה את המענה המבצעי לסיכוני החומר המסוכן, סביבת האירוע, תוך נתינת דגש בטיחותי למגיבים הראשונים.
כבר לאחר אסון הפיצוץ בביירות, הפיץ מערך כיבוי והצלה לישראל מסמך שהנחיות מחייבות לטיפול באירוע נפיצים, הכולל פעולות אי התערבויות (intervention) באירועים מסוג זה. המסמך הוטמע במסגרת הדרכות ואימונים בכלל הזרוע המבצעית במערך, וכן ננקטו פעולות נוספות להרחבת המודיעין לגבי מתקנים המשתמשים בחומרים אלו.
במערך כבאות והצלה פועלות כיום תשע יחידות חומ"ס הפרוסות לכל אורך מדינת ישראל ומצוידות ברכבים ייעודיים ואמצעים לטיפול באירועי חומ"ס מורכבים. יחידות ייעודיות אלו, עוברות הדרכות, הכשרות ואימונים בתחום החומ"ס בצורה תדירה. בשנתיים האחרונות, מערך כבאות והצלה כתב, עדכן והטמיע תורות לחימה חדשות בתחום החומ"ס הנותנות תוקף לעקרונות שגובשו מהאירועים המבצעיים.
חשיבות מכרעת למרחק הביטחון
לסיכום, קיימת חשיבות מכרעת למרחק הביטחון בין אתר נפיץ עם חומרים מסוכנים ליישוב או למקום מאוכלס (רצפטור ציבורי). גם בישראל, אם תתחולל דליקה במחסן דשנים שיש בו אמוניום חנקתי או במחסן נפיצים, הכבאים לא יוכלו להילחם באש.
המשמעות היא, שאף אחד לא יבוא להציל את האוכלוסייה בקרבת זירת האירוע. תהיה פאניקה שתגרור עומס על דרכי הגישה, שתגרום לכך שיהיה קשה לברוח מהמקום, וצריך יהיה לתת מענה לאוכלוסייה שתפונה מקרבת זירת האירוע.
טיפול באלפי פליטים, שחלקם יהיו ילדים, קשישים, מוגבלים וחולים, ושייתכן שלא יוכלו לחזור לבתיהם במשך מספר ימים, היא משימה מורכבת שעל גורמי החירום וההצלה, על הרשויות המקומיות ועל משרדי הממשלה להיערך אליה.
איך מתמודדים? ובכן, כאמור, תפעילו לחץ ציבורי על ראש הרשות המקומית שיהיה שקוף אתכם. שיחשוף את כל האתרים עם החומרים המסוכנים, הזיקוקים, חומרי הנפץ שקיימים ברשות. ותפעילו אתם לחץ שיפנו אותם למקומות רחוקים מאוכלוסייה.
07/04/22 12:13
6.55% מהצפיות
מאת IsraelDefense
השבוע למד העולם פרק נוסף בפרקטיקה הרוסית של ביצוע מעשי זוועה - הרג, אונס והתעללות באזרחים תמימים. מעשי הזוועה הם חלק מהתרבות הרוסית עוד מימי סטאלין ואף קודם. כך גם השקרים לאחר מכן. העולם נדרש להעניש את פוטין - בידוד כלכלי, פוליטי ותרבותי מלא Credit: Vadim Ghirda, Stas Yurchenko, Rodrigo Abd, Alexey Furman, Wojciech Grzedzinski. מקרינים בטלוויזיה סרט על אסון הכור הגרעיני בצ'רנוביל (אוקראינה). 26 באפריל 1986.לפני 36 שנים. רלוונטי לענייננו הוא מה שקרה אחרי התפוצצות הכור.
תוך שעות התארגנה מערכת ענקית של שקרים, דיס-אינפורמציה, הודעות כזב לציבור הרוסי ולעולם. גנרלים משקרים, פוליטיקאים מסתירים ומעוותים את האמת, איפול מלא על מה שאירע באמת, מדענים ואנשי מקצוע בתחום הכורים והגרעין מוחאים כף למאותיהם בכנס שבו נשמעים מהבמה דברי שקר ורמייה על מה שאירע בכור ומה הגורל הצפוי לעובדי הכור ולחיים בסביבתו.
הדברים קרו בימי גורבצ'ב, אבי הפרסטרויקה, ועדיין הפרקטיקה הייתה של הפצה ממלכתית מאורגנת ומתוזמרת של שקר וכזב.
ביומיים האחרונים נשמעים מכיוון הקרמלין דברי כזב שמעשי הזוועה בחוצות בוצ'ה, אוקראינה, לא היו ולא נבראו, ואם קרו, האוקראיניים הם האחראים. הטלת האשם על מישהו אחר, זה חלק מהמשחק.
כמו באפריל-מאי 1940. יער קאטין. בפקודת סטלין נורים למוות יותר מ-20,000 פולנים. רבבות רופאים, מהנדסים, עורכי דין ובעלי מקצועות חופשיים אחרים, שמנא וסלתא של פולין, נורים בעורפם על ידי קציני נ.ק.וו.ד. שיורים והורגים באקדחיהם יומם ולילה, כדי לסיים את ה"מכסה".
אחרי כן מתארגן מסע הסתרה והסוואת-אמת מתוחכם, שמטיל את האשם על הנאצים הגרמנים. לא שהללו לא היו מסוגלים אז לרצח המונים, אך במקרה זה יד הרוסים היתה בזוועה. רק ב-2010 הודתה רוסיה שהטבח בוצע בפקודת סטלין.
השבוע למד העולם פרק נוסף בפרקטיקה הרוסית של ביצוע מעשי זוועה, הרג אזרחים לא-לוחמים, הריגת בעל, רעייתו וילדם הקטן כשנסעו במכוניתם ברחוב. קבר המוני בתוך בור, מקרי אונס ועינויים, ואחרי כן הכחשה והתכחשות.
העולם מזועזע. הנשיא ביידן: "והרי אמרתי לכם שהוא פושע מלחמה. אז הנה, הוא פושע מלחמה". יש שמזדעזעים פחות: מומחים לרוסיה יודעים להסביר שיצירת קמפיין של שקר, רמייה, הסתרת האמת, התכחשות לעובדות, כל אלו הם חלק מההוויה הרוסית הפוליטית מאות שנים.
יש שיודעים לומר שהמרחבים העצומים, גודלה של המדינה הרוסית, הקומוניקציה המסובכת והבעייתית בין חלקי אוכלוסייה בגיאוגרפיה הבלתי נגמרת הזאת, כל אלו משפיעים על "הנפש הרוסית". היו פרסומים ששירות צבאי בצבא הרוסי הוא עניין קשה ואכזרי, והתעללות בחיילים היא עניין שבשגרה.
אז מה עושים היום, באפריל 2021, אחרי הזוועות שמתגלות בימים אלו ברחובות העיירות והשטחים שיחידות צבא רוסיות כבשו והחזיקו בהם כמה שבועות בלבד, והספיקו לרצוח תמימים, בלתי מעורבים, אזרחים. מה יקרה אם יקרה הגרוע וצבא רוסיה וצי הים השחור ינסו לכבוש את אודסה וסביבתה וליצור את מדינת הבדלנים הפרו-רוסית מדונייצק עד קרים.
בתי הדין הפליליים הבינלאומיים לא ירשימו את פוטין. צבא אמריקני או כוחות נאט"ו לא יחצו את הגבול לתוך אוקראינה כדי להתעמת עם הצבא הרוסי. אז שולחים מארה"ב ומאירופה כמויות גדולות של נשק ותחמושת.
אולי המערב יתחכם וישלח לאוקראינה מערכות הגנ"א S-300 ומיגים תוצרת רוסיה כדי שצבא אוקראינה יילחם בנשק תוצרת רוסיה נגד צבא רוסיה שפלש לארצו.
קמפיין הסנקציות מתעצם ומחריף. הקפאת יתרות מטבע, איסור יבוא כימיקלים, איסור סחר בנפט וגז, ביטול SWIFT, כל אלו טובים ולבטח מזיקים. אך עד כה לא היו שום סימנים של התארגנות התנגדות למלחמה בערי רוסיה, להוציא הפגנות קטנות. גם אין סימנים לפגיעה קשה בכיסו של האזרח הרוסי. יש מיליוני רוסים בפריפריות הענקיות שלא ראו בחייהם צורת כרטיס אשראי.
יתכן שסוג שונה של סנקציות, לאו דווקא פיננסיות, יפגע יותר ב"נפש הרוסית" ועדיין לא דנו בהן: הכוונה היא ליצור בידוד של רוסיה ממשפחת העמים. יש דוגמאות למכביר: ביטול השתתפות נציגים מרוסיה בכנסים בינלאומיים מדעיים, רפואיים, חברתיים, פוליטיים.
רוסיה לא תשתתף באירועי ספורט, בתחרויות בינלאומיות, לא בהתעמלות אמנותית ולא בטניס ולא בשחייה. ביטול הופעות ומופעים בחו"ל של אמנים, של להקות פופ ורוק ומחול מודרני ובאלט קלאסי ואנסמבלים של נגנים/ות וסולנים/ות ותזמורות וקונצרטים מרוסיה בחו"ל – כל אלו OUT. חרם. באלט בולשוי ומרינסקי – לא בשום אולם שמחוץ לרוסיה.
ביטול תכניות חילופי סטודנטים. פגיעה אפשרית בענף התיירות: הקיץ קרב והערים סנט פטרסבורג ומוסקבה הן אתרי תיירות מבוקשים ופופולריים. ומה יקרה אם תושבים במערב החשופים בימים אלו למתרחש באוקראינה יימנעו או יבטלו תכניות תיור ברוסיה.
זלנסקי סיפר השבוע לנציגי מועצת הביטחון של האו"ם מה ראה ברחוב הראשי של בוצ'ה. היעלה על דעת מי במועצת הביטחון לקרוא תיגר על רוסיה, למצוא דרך כלשהי להעניש את משלחת רוסיה באו"ם, לצאת במאורגן מהאולם כשהנציג הרוסי נואם ומשקר. אולי להחרים את רוסיה ואף לסלק את נציגותה מהאו"ם. נשמע מטורף? ללא ספק, שהרי וטו רוסי-סיני יוטל מיד.
הסנקציות החברתיות-אמנותיות קשות לביצוע, כרוכות בהפסדים כספיים ובאובדן הכנסות בענפים שונים המפרנסים רבים וטובים. מדובר בגופים, ארגונים ומוסדות פרטיים שקשה עד בלתי אפשרי לארגנם יחד לפעילות מסוג זה.
ובכל זאת יש עדיין בעולם מושגים כמו מוסר והגנה על החלש והמותקף. עד כה העולם הדמוקרטי, ה'טוב', לא הצליח למנוע מלחמות עולם ורצח וטבח של המוני בני אדם בכל העולם, כולל ביבשת אירופה ה"תרבותית", זו שהמציאה את הדמוקרטיה. גם את פלישת פוטין לאוקראינה לא ידע למנוע.
באירופה מתחוללת עתה מלחמה לא צודקת, התנפלות בוטה וחסרת היגיון של מעצמת-על על מדינה ריבונית והרג אזרחיה, כולל זקנים נשים וטף. האם לא כדאי להקריב משהו מהנוחות האישית במערב כדי ללמד את החבר פוטין שלא הכל מותר, שיש גבול והוא עבר את הגבול תרתי משמע.
שיידע ויחוש שיש בעולם מי שלא רק מרימים קול מחאה רם וצלול אלא גם יוזמים ופועלים לכך שלרוסי יכאב, ולא רק בכיס.
07/04/22 07:39
5.68% מהצפיות
מאת IsraelDefense
לאחר חבלה במתקן הייצור בקראג' המיוחסת לישראל, איראן העבירה את ייצור הצנטריפוגות לשני אתרים חדשים - נתנז ואיספהאן. במערב חוששים שהעדר מעקב בשני אתרים אלו, מאפשר לאיראן לייצר ביתר שאת חלקים הדרושים להעשרת אוראניום מאת Hamed Saber - https://www.flickr.com/photos/hamed/237790717, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=2817131 איראן העבירה מיכון וציוד שנועד לייצור צנטריפוגות ממעבדות קאראג' לאתר הגרעין נתנז. זה קרה ששה שבועות אחרי שאיראן הכינה אתר גרעין נוסף באיספהאן, שבו ייוצרו חלקי סרקזות.
איראן העניקה לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית גישה לקראג' בדצמבר כדי להתקין מחדש את מצלמות המעקב שם לאחר תקלה של חודשים בעקבות מה שאמרה טהראן כי מדובר בחבלה ישראלית שהרסה מצלמה אחת ופגעה קשות באחרת. אירוע שגרם לאיראן להסיר את כל ארבע המצלמות.
חודש לאחר מכן, איראן אמרה לסבא"א שהיא מעבירה את ייצור החלקים לצנטריפוגות מתקדמות למקום חדש באיספהאן, וסבא"א הציבה שם מצלמות כדי לפקח על העבודה הזו.
סוכנות רויטרס מוסרת כי במערב לא יודעים הרבה על האתר החדש באיספהאן, אלא רק שהוא גדול יותר מקאראג'. הוועדה לאנרגיה אטומית של האו"ם הודיעה שציוד ייצור הסרקזות הועבר מקאראג' "למקום בלתי ידוע" בנתנז.
הצעד הזה מעורר שאלה שמא כוונת איראן היא להגביר את תפוקת ההעשרה בכך שהעבודה על כך תיעשה בשני אתרים - בנתנז ואיספהאן.