הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
18/04/22 08:28
17.8% מהצפיות
מאת IsraelDefense
על פי הערכות, ההחלטה נועדה לקדם רכש מטוסי קרב F-16 יד שנייה מנורבגיה De la MiG-21_Lancer_C.jpg: Cristian Ghe.derivative work: Mircea87 - This file was derived from: MiG-21 Lancer C.jpg:, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=20177278 רומניה מקרקעת את צי מטוסי הקרב מיג-21 שלה "בגלל שיעור תאונות גבוה", אך המטרה האמיתית היא לזרז רכש מטוסי קרב F-16 יד שנייה מנורבגיה – הודיע משרד ההגנה בבוקרשט.
סוכנות רויטרס מדווח כי ממשלת רומניה נקטה בצעד זה בעקבות המלחמה באוקראינה, לה יש גבול של 650 ק"מ עם רומניה.
לחיל האוויר הרומני יש מספר קטן של מטוסי F-16 שנרכשו בפורטוגל, ועתה היא מזרזת רכישת שתי טייסות, 35 מטוסי F-16 מנורבגיה.
רומניה חברה בנאט"ו, וחיל האוויר שלה הוא חלק מתכנית להגנת האגף המזרחי של נאט"ו. כיום מארחת רומניה 3,000 חיילים של הברית הצפון אטלנטית. רומניה קלטה יותר מ-700 אלף פליטים מאוקראינה.
18/04/22 14:56
12.29% מהצפיות
מאת IsraelDefense
החיל רכש כ-1,464 רובי צליפה SDMR חצי-אוטומטיים מתוצרת הקלר וקוך בקליבר 7.62x51 מ"מ Photo by US Army Sgt. Brian Micheliche, 1st Stryker Brigade, Public Affairs חיל האוויר האמריקאי החל בקליטה של רובי צליפה מחלקיים חדשים SDMR. על פי הודעת החיל בסוף השבוע האחרון, הרובה עבר בחינות במטווח של חיל האוויר בג'ורג'יה כחלק מהשלב האחרון של העברת הרובה ליחידות החיל.
האתר Defence-blog.com מספר כי חיל האוויר רכש כ-1,464 רובי צליפה SDMR חצי-אוטומטיים מתוצרת הקלר וקוך בקליבר 7.62x51 מ"מ המיועדים למשימות המצריכות ירי מדויק למרחק של עד 600 מטרים.
רובה זה יחליף את רובה הצלפים הישן M24 ביחידות אבטחת הבסיסים של החיל ואת רובה הצלפים החצי-אוטומטי M110 הנמצא ביחידות החילוץ וההצלה והגרדיאן אנג'לס (Guardian Angels).
18/04/22 11:30
11.86% מהצפיות
מאת IsraelDefense
במסגרת מצעד יום הצבא של הרפובליקה האסלאמית של איראן הציגה התעשייה האיראנית מגוון מל״טים לצרכי סיור ותקיפה https://t.me/projectmeshkat/4917 אברהים רייסי, נשיא הרפובליקה האסלאמית של איראן, השתתף במצעד לציון יום הצבא של הרפובליקה האסלאמית של איראן. הוא שיבח את הצבא ואת משמרות המהפכה.
רייסי השתמש במצעד לשדר מסר מאיים לישראל. הוא טען כי תנועה קלה ביותר של האויבים תעמוד בפני תגובה. "המסר למשטר הציוני הוא שאם אתה מבקש לנרמל את היחסים עם מדינות האזור, דע שהתנועה הכי קטנה שלך היא מנקודת המבט של הכוחות המזוינים וכוחות המודיעין (של איראן)".
צפו במצעד.
18/04/22 08:20
9.32% מהצפיות
מאת IsraelDefense
התרגיל התקיים בבסיס צבאי כמאה ק"מ צפונית למנילה. הפיליפינים רכשו 12 יחידות באפריל 2020 https://army.mil.ph/home/index.php/press-releases-archive-2/1326-artille... צבא הפיליפינים השלים תרגיל בן שלושה ימים שהתמקד בהפעלת התותח המתנייע ATMOS 155 מ"מ תוצרת אלביט מערכות, ובכך הסתיימה תכנית האימונים הראשונית של מערכת הנשק בצבא הפיליפינים.
ג'יינס מדווח שהתרגיל התקיים בבסיס צבאי כמאה ק"מ צפונית למנילה, והמפעילות היו סוללות 1 ו-2 של הצבא וכן חניכי בית הספר לתותחנות של חיל התותחנים הפיליפיני.
הצבא פרסם סרטון על התרגיל ובו צוינה השתתפותם בתרגיל של מדריכים מטעם חברת אלביט מערכות מישראל.
המשרד הממשלתי להגנה לאומית רכש תותחי ATMOS באפריל 2020 ושווי החוזה היה 47 מיליון דולר לאספקת 12 תותחים.
תותח ATMOS נישא על משאית 6X6 בעלת עבירות גבוהה, הוא בעל קצב אש גבוה ומצויד במחשב, במערכת ניווט אינרציאלית, במכ"ם ובמערכת ראייה יום ולילה.
בחיל התותחנים בצה"ל נקרא התותח ATMOS בכינוי 'רועם'.
18/04/22 09:59
8.47% מהצפיות
מאת IsraelDefense
לפי קספרסקי, מספר הקורבנות שהותקפו על ידי הבוטנט קפץ מ-2,843 בחודש פברואר 2022 ל-9,086 במרס האחרון - זינוק של פי שלושה bigstock Emotet, בוטנט שהוגדר על ידי היורופול - ארגון המשטרה של האיחוד האירופי - כ"תוכנה הזדונית המסוכנת ביותר בעולם" חזר ובגדול: נתונים של ענקית הסייבר קספרסקי מגלים כי היקף הפעילות של הנוזקה זינק באופן חד בחודש שעבר (מרס 2022) ורשם גידול של 200% לעומת חודשים קודמים.
Emotet היא גם רשת מחשבים הנגועים בנוזקה ומשמשים לתקיפה כנגד מחשבים אחרים, וגם שם של נוזקה שיכולה לחלץ מידע מסוגים שונים ומופעלת בדרך כלל נגד מוסדות פיננסיים. לאחר שנסגר בינואר 2021 בעקבות מאמץ משותף של רשויות אכיפת חוק ממספר מדינות אירופיות, חזר Emotet לפעול בהדרגה בנובמבר 2021.
תחילה הופעלה הנוזקה באמצעות רשת בוטים נפרדת בשם Trickbot, וכעת Emotet חוזר בכוחות עצמו באמצעות מתקפות ספאם זדוניות.
לפי קספרסקי, מספר הקורבנות שהותקפו על ידי הבוטנט קפץ מ-2,843 בחודש פברואר 2022 ל-9,086 במרס האחרון - זינוק של פי שלושה. בהתאמה, מספר ההתקפות שזוהו על ידי חוקרי קספרסקי גדל מ-16,897 בפברואר ל-48,597 במרס.
הידבקות טיפוסית ב-Emotet מתחילה בהודעות דואר זבל (Spam) המכילות צרופות עם קבצי מאקרו של מיקרוסופט אופיס הנגועים בנוזקה. באמצעות קבצי המאקרו, פושעי הסייבר יכולים להפעיל פקודת PowerShell זדונית ואז להוריד ולהפעיל במחשב הנגוע מודולים הנקראים module loader. המודולים הללו יכולים להתחבר לשרת פיקוד ובקרה כדי להוריד ולהפעיל מודולים נוספים, שיכולים בתורם לבצע מגוון של משימות במכשיר הנגוע.
חוקרי קספרסקי הצליחו לאחזר ולנתח 10 מתוך 16 המודולים אשר היו בשימוש, בצורה זו או אחרת, על ידי Emotet. לפי החוקרים, הגרסה הנוכחית של Emotet יכולה לייצר ולהפיץ קמפיין אוטומטי של ספאם מהמכשירים הנגועים, לחלץ מיילים וכתובות דוא"ל מיישומי Thunderbird ו-Outlook ולאסוף סיסמאות מדפדפני אינטרנט פופולריים כגון Internet Explorer, Mozilla Firefox, Google Chrome , Safari ו-Opera.
זאת, לטובת איסוף ואחסון מידע כמו פרטיהם של בעלי חשבונות דוא"ל שונים. אלכסיי שולמין (Alexey Shulmin), חוקר אבטחה בקספרסקי: "Emotet הייתה רשת מתקדמת ביותר שתקפה ארגונים רבים ברחבי העולם, והפלתה הייתה צעד משמעותי לקראת הפחתת איומי הסייבר ברחבי העולם. למרות העובדה שכעת מספר ההתקפות אינו בר השוואה להיקף הפעילות הקודמת של Emotet.
״המגמה מצביעה על פעילות משמעותית של מפעילי הבוטנט ועל סבירות גבוהה להתפשטות האיום הזה כבר בחודשים הקרובים".
לדו"ח המלא של קספרסקי לחץ כאן.
18/04/22 10:26
8.47% מהצפיות
מאת IsraelDefense
צוות נאוטילוס מחברת אקווה סקיוריטי בחן את השימוש שעושים האקרים במשאבי ענן לטובת מתקפות סייבר בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה ניצן יעקב. תמונה: אקווה סקיוריטי העימות בין רוסיה לאוקראינה אינו מתחולל רק בשדות הקרב אלא גם בחזית הסייבר, שבה ממשלות, קבוצות האקרים ובעלי אינטרסים שונים מנסים להוציא לפועל את תוכניותיהם.
במאמר זה חוקרי צוות נאוטילוס מאקווה סקיוריטי, המפתחת פתרונות אבטחת מידע לסביבות הענן, מנתחים מספר דוגמאות להתקפות הסייבר שהתרחשו כחלק מהעימות הנוכחי וסוקרים את השיטות המשמשות את התוקפים ואת השפעתן.
לוחמת סייבר רוסית: נוזקת Wiper
למערכה הצבאית קדמה מתקפת סייבר מתוחכמת שיזמה רוסיה נגד ארגונים אוקראינים רבים. היא כללה נוזקות הרסניות ביותר המכונות IsaacWiper ו-HermeticWizard, שהן גרסאות חדשות של הנוזקה Wiper. כך, לצד המערכה הצבאית, בוצעה מתקפת סייבר כדי להשפיע על העימות גם במרחב הווירטואלי.
הנוזקה הותקנה במאות מכונות דיגיטליות שונות באוקראינה, ולהן קדמו גל של התקפות שמטרתן השבתת השירות של אותן המכונות (DDoS). נוזקות ה-Wiper החדשות יכולות להשחית את הנתונים במכונה ובכך להשבית אותה. לנוזקה ישנו מנגנון "תולעת" המאפשר להתפשט על פני רשת מקומית במטרה להדביק מכונות נוספות, ובנוסף יכולה הנוזקה גם לבצע מתקפת כופר ולהצפין קבצים של המכונה שנפגעה.
ככל שידוע עד כה לחוקרי אקווה סקיוריטי, מתקפת הנוזקה החדשה הזו מכוונת רק למערכות Windows. על פי מחקר פנימי של צוות נאוטילוס, צוות המחקר של אקווה סקיוריטי, רוב הסביבות המקומיות בענן (96%) הן מבוססות לינוקס. לכן מסתמן כי נוזקת Wiper מהווה סיכון נמוך עבור סביבות ענן. עם זאת, מערך לוחמת הסייבר של רוסיה עשוי לכלול כלים דומים המתוכננים לתקיפת סביבות לינוקס.
ההאקרים-האקטיביסטים נכנסים לתמונה
עם הסלמת העימות בין רוסיה לאוקראינה, הוא החל למשוך את תשומת לבם של קבוצות האקרים גלובליות כגון תנועת ההאקרים-האקטיביסטים אנונימוס. אנונימוס מבצעת באופן קבוע מתקפות סייבר שמטרתן תמיכה באידיאלים החברתיים והפוליטיים שלה, כמו גם נגד ממשלות ומשאביהן. במקרה זה, אנונימוס הכריזה על מלחמת סייבר נגד רוסיה וקראה להאקרים ברחבי העולם לתקוף מערכות של ממשלת רוסיה וארגונים רוסיים.
ההתקפות משכו את תשומת הלב של צוות נאוטילוס, שעקב אחר האירועים האחרונים לצורך סקירה כללית של התקפות הסייבר שהתרחשו. הצוות אסף נתונים ממאגרים שמכילים קוד פתוח וכלים שמטרתם לתקוף כל אחד מהצדדים.
בין המאגרים, ניתחו קבצי התקנה של Docker ב-Docker Hub וכן ספריות קוד וחבילות תוכנה פופולריות כגון PyPI, NPM ו-Ruby. ביצעו חיפוש לשמות ספציפיים ותוויות טקסט שקראו לפעולה אקטיבית נגד כל צד וחקרו את סוגי הפעילויות במקורות ציבוריים אלה.
כ-40% מהחבילות שבחנו היו קשורות לפעילויות מניעת שירות (DoS) שמטרתן לשבש את תעבורת הרשת של שירותים מקוונים. מאגרים ציבוריים אחרים סיפקו הן מידע לאזרחים אוקראינים ורוסים והן כלים לחסימת רשתות משתמשים מאזור העימות.
בנוסף, הבחינו בצוות נאוטילוס גם בחבילות קוד שמציעות לבעלי אתרי אינטרנט להוסיף לאתר שלהם באנר שמביע תמיכה באוקראינה. יתר על כן, היו מקורות שהציעו פעולת "דוקסינג" (Doxing), חשיפה פומבית של מידע אישי של בעלי תפקידים בכירים. משאב נוסף שנבחן אסף תרומות עבור אזרחים אוקראינים.
ניתוח קבצי התקנה (container images) ב-Docker Hub
בשלב הבא, החוקרים בצוות ניתחו את קבצי ההתקנה "abagayev/stop-russia:latest" ו"erikmnkl/stoppropaganda:latest", שהועלו ל-Docker Hub. הסיבה העיקרית לבחינת קבצים אלו הייתה שביחד הם הגיעו ליותר מ-150,000 הורדות.
קבצי התקנה אלה הכילו הוראות הפעלה ואת קוד המקור ב-GitHub, כולל רשימה של מטרות עם כתובות של אתרי אינטרנט רוסיים. בין היתר, ההנחיות הסבירו כיצד ליזום מתקפה ואילו כלים יש להוריד, ואפשרו לאנשים ללא רקע טכנולוגי ליזום מתקפות בעצמם.
כפי שניתן לראות, המאגרים שיחקו תפקיד משמעותי בעימות הווירטואלי המתמשך, ומה שסייע לכך הם הכלים בסביבת הענן, שזמינים באופן נרחב עבור קהל פחות טכני. הדבר מראה לנו שוב שבימינו, לא צריך להיות האקר מיומן כדי לקחת חלק במלחמת סייבר.
כדי לנתח את קבצי ההתקנה שלעיל, בצוות נאוטילוס סרקו אותם באמצעות סורק האיומים הדינמיים (DTA) של Aqua. הסורק הריץ את קבצי ההתקנה בסביבה ייעודית מאובטחת (Sandbox), באופן שסיפק תובנות על כלים אלה והשפעתם.
קובץ ההתקנה "abagayev/stop-russia:latest" מכיל כלי התקפת DoS המכוון לנתונים פיננסיים ולספקי שירותים ברוסיה.
קובץ ההתקנה "erikmnkl/stoppropaganda:latest" מכיל כלי התקפת DDoS, אשר עושה שימוש בפרוטוקול TCP באמצעות בקשות חיבור מרובות. הכלי משמש כדי ליזום התקפה על ספקי שירות מרובים ברוסיה.
שני קבצי ההתקנה כללו גם כלי תקיפה שיוזמים התקפות מסוג הצפת DNS נגד בנקים רוסיים, המבוצעות ע"י שליחת מספר גדול של בקשות DNS בפורט 53, באמצעות פרוטוקול UDP.
ניתוח התקפות בפועל
כחלק ממאמצי המחקר של צוות נאוטילוס, החוקרים טומנים באופן קבוע "מלכודות דבש", כלומר יישומי ענן עם הגדרות שגויות על בסיס Docker ו-Kubernetes או יישומים נפוצים אחרים כגון מסדי נתונים שמטרתם להתחקות אחר פעולות התוקפים.
צוות נאוטילוס ניתח את הנתונים שנרשמו במלכודות הדבש שלהם עם התמקדות בהתקפות DDoS ואספו כתובות IP שהיו שייכות לרוסיה ולאוקראינה בלבד.
על סמך הנתונים שנצברו במלכודות הדבש, נמצא כי 84% מהיעדים היו קשורים לכתובות IP ברוסיה ורק 16% לכתובות באוקראינה. פילוח מגזרי נוסף של נתוני המטא הארגוניים המקושרים לכתובות ה-IP מראה שארגוני רשת ותקשורת היו המטרות העיקריות וספגו את מרבית המתקפות.
"הממצאים שלנו מדגישים את התפקיד המשמעותי שתחום הסייבר יכול למלא בעימות גיאופוליטי מודרני", משתפת ניצן יעקב, אנליסטית סייבר ב-"נאוטילוס", צוות המחקר של אקווה סקיוריטי.
"ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, שחקני איום מנוסים יכולים ליצור ולהפיץ כלים אוטומטיים פשוטים שמאפשרים לאנשים פחות מיומנים להשתתף במלחמת סייבר. התקדמות זו מאפשרת גם ליחידים ולקבוצות האקרים מאורגנות להשפיע על העימות תוך שימוש בידע ובמשאבים שלהם."
18/04/22 14:11
7.63% מהצפיות
מאת IsraelDefense
ארגוני טרור פלסטינים, אלו השולחים את הפורעים להר הבית, יודעים כי השנה, בשל מעורבות רע״מ בקואליציה, מדובר בהתערבות בדמוקרטיה הישראלית. כנראה שלא סתם מדובר בפרעות חריגות - המטרה: להפיל ממשלה בישראל הפרעות בהר הבית. צילום: משטרת ישראל בימים האחרונים אנו עדים להתערבות זרה בדמוקרטיה הישראלית מצד חמאס בעזה. אין הבדל בין קמפיין תודעה בפייסבוק, בוטים בטוויטר, עמותות עלומות או הפעלת אלימות בהר הבית - כל אלו שיטות להתערבות חיצונית במערכת הפוליטית בישראל.
בעולם המערבי דנים בשנים האחרונות בשאלת התערבות זרה בפוליטיקה וכיצד להתמודד עימה. מדברים הרבה על ״פייק ניוז״, רשתות בוטים בטוויטר, פרופילים מזויפים בטוויטר, שימוש בעמותות עלומות לתיווך כספים לטובת פעילות פוליטית ועוד.
שיח זה חדר גם לספירה הישראלית. בעבר, היה אפילו משרד ממשלתי בשם המשרד לנושאים אסטרטגיים שחרט על דגלו להתמודד עם התופעות הללו. המטרה: להגן על טוהר הדמוקרטיה הישראלית.
הרעיון הוא שדמוקרטיה נקבעת בקלפי על ידי הבוחר ועל ידי חיכוך בין שלוש הרשויות בשוטף. כאשר על המדינה למנוע מגורמים חיצוניים התערבות בהליכי הדמוקרטיה הפנימיים שלה.
בעוד המדינה ציירה את האיומים להתערבות זרה בבחירות ככאלו המגיעים מעמותות או רשתות חברתיות, היא כשלה לצייר את הפרצה שמצאו ארגוני טרור פלסטינים להתערבות בדמוקרטיה הישראלית - שימוש בהר הבית.
בישראל, מדובר בשטח המקודש לכלל הדתות, אשר כמעט בכל שנה, בתקפות חגים דתיים לציבור המוסלמי או היהודי, הופך למוקד אלימות ומתח ביטחוני. בשונה משנים קודמות, בהן לא הייתה רשימה מוסלמית חברה בקואליציה הישראלית, השנה, לראשונה, משתתפת בקואליציה רע״מ. בשל נוכחותה בממשלה, הפך, השנה, הר הבית, לכלי התערבות פוליטית בדמוקרטיה הישראלית.
את השילוב של מפלגה מוסלמית בקואליציה יחד עם המהומות ״הרגילות״ בהר הבית בחודש הרמדאן, אף גוף ביטחון ישראלי לא צפה. או לפחות לא הגדיר זאת כתרחיש התערבות בדמוקרטיה הישראלית.
חמאס הבין זאת. כנראה גם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית.
ואכן, בימים האחרונים קיצונים ערבים נכנסו להר הבית במטרה לבצע פעולות אלימות נגד אזרחי ישראל וכוחות הביטחון. בצורה כזו, ידעו הפורעים ואלו ששלחו אותם, שמשטרת ישראל תהיה חייבת להכנס להר הבית כדי לממש את ריבונותה. עוד ידעו שולחי הפורעים כי כניסת משטרת ישראל להר הבית תביא לפילוג בקואליציה, שנסמכת על רע״מ.
מכאן, ששולחי הפורעים רצו להתערב בדמוקרטיה הישראלית באמצעות הפעלת אלימות בהר הבית. אם ארגוני הטרור הפלסטינים יצליחו בכך, קרי, פירוק הממשלה הנוכחית באמצעות שימוש בהר הבית, תיזקף לזכותם היכולת להשתמש בהר הבית ככלי למניעה עתידית של השתתפות מפלגות מוסלמיות בקואליציה בישראל.
בינתיים, רע״מ, בשל הוראה של מועצת השורא, החליטה להקפיא את נוכחותה בקואליציה. אין לכך משמעות פוליטית, אלא הצהרתית. מועצת השורא החליטה ששותפות בקואליציה חשובה, בשלב זה, יותר מאשר פירוקה. וזה מתוך אינטרס של ערביי ישראל.
מצד הקואליציה, מרבית העצורים בפרעות הימים האחרונים בהר הבית השתחררו ללא כלום. נראה כי גם הפעילות היזומה בסביבת ג׳נין קטנה. ככל הנראה, מתוך הבנה שרע״מ נמצאת תחת לחצים רבים בקרב ציבור הבוחרים שלה מקרב ערביי ישראל בימים אלו. ופעולות הכוללות כליאת מאות עצורים פלסטינים, לצד פעילות יזומה ביו״ש, רק יחריפו את הלחץ על המפלגה לפרוש מהקואליציה.
לסיכום, בשלב זה, נראה כי רע״מ צולחת את המשבר בהר הבית בהיבט פוליטי. אין לדעת מה יוליד יום, אם חמאס יחליט לחמם עוד יותר את השטח. ההערכה היא כי ישנו סף אלימות בירושלים, עזה או יו״ש, שממנו רע״מ תהיה חייבת לפרוש מהשתתפות בקואליציה.
עבור מדינת ישראל, העובדה שארגוני טרור מכתיבים את ההשתתפות הפוליטית של ערביי ישראל בקואליציה, באמצעות אלימות בהר הבית, היא בבחינת התערבות חיצונית בדמוקרטיה הישראלית. לכל דבר ועניין.
18/04/22 16:23
7.2% מהצפיות
מאת IsraelDefense
הצבא האמריקאי התחיל עוד בתקופת מלחמת וייטנאם לחשוב על כור גרעיני כחלופה להובלת דלק לחזית. לפי הערכות, כור אחד כזה יכול לחסוך כמיליון ליטר סולר בשנה. עם זאת, לרעיון יש מתנגדים מהקהילה המדעית דוגמא לכור גרעיני נייד של חברת HOLOS. מתוך הדו״ח של צבא ארה״ב גורמים בפנטגון הודיעו לאחרונה כי משרד ההגנה יבנה מיקרו-כור גרעיני שניתן להטיס על ידי מטוס מטען C-17 ולהקים אותו בשטח כדי להפעיל בסיס צבאי. ההצהרה שפורסמה ביום רביעי האחרון על ידי משרד היכולות האסטרטגיות של הפנטגון, הודיעה על החלטת הבנייה והבדיקה של החזון הטכנולוגי תחת השם Project Pele.
אזכיר כי מדובר ביוזמה נוספת, חדשה, של צבא ארה״ב. רעיונות כאלו מסתובבים, כולל ניסויים, עוד משנות החמישים של המאה הקודמת. מנהל התוכנית של הפרויקט, ד"ר ג'ף וקסמן, אמר ל-Military Times שהמשרד מצפה לבחור באחד משני עיצובים שהוגשו על ידי BWXT Advanced Technologies ו-X-energy, בשבועות הקרובים.
מספר מדעני גרעין הטילו ספק בצורך במכשיר כזה. בשנים האחרונות הם פרסמו דוחות חריפים, פרשנויות וניתוחים לגבי הזיהום הפוטנציאלי במקרה שהכור או הדלק שלו ייפגעו במהלך תקיפה, ייגנבו או יחוו כשל קטסטרופלי. "לא רק שהחששות שלי לא הקלו, הם למעשה גדלו", אמר פרופסור אלן ג'יי קופרמן ל-Military Times.
הצבא העניק במקור חוזים של 40 מיליון דולר לשלוש חברות במרץ 2020, על פי מסמכי ממשלה. בשנת הכספים 2020, הפנטגון תקצב 63 מיליון דולר עבור הפרויקט, ואחריו עוד 70 מיליון דולר בשנת הכספים 2021.
הכינוי "פלה" אינו מתייחס לשחקן הכדורגל הברזילאי המפורסם, אלא מהווה קריצה לאלוהי הוואי, פלה, אלת האש והרי הגעש והיוצרת המיתולוגית של איי הוואי. אבל כמובן, חייבים להיות ראשי תיבות לפרויקט, והם - Portable Energy for Lasting Effects.
התוכניות דורשות כור של 40 טון שיוכל להתאים למכולות שילוח ולאחר הקמה, לספק כוח של 1 עד 5 מגה וואט בהפעלה מלאה של עד שלוש שנים לפני תדלוק נוסף. המיקרו-כור ישתמש בסוג חדש של דלק גרעיני המפותח בתוכנית במעבדה הלאומית של איידהו. בדיקות וניסויים יתרחשו בשנת 2024, עם הדגמות צפויות עד 2025.
קופרמן מודאג. הוא אפילו כתב דו״ח נגד רעיון המיקרו-כור בשנת 2021. ״כרגע אין טיעון טוב לפריסת כורים גרעיניים ניידים לבסיסי צבא ארה"ב באזורי מלחמה. לאור כלי נשק מדויקים של יריב, ואמצעי הגנה של ארה"ב שעשויים לעכב את התקררות הסביבה, תאונת כור עלולה לזהם באופן רדיואקטיבי אלפי חיילים אמריקאים סמוכים״, כותב קופרמן במסקנות.
״עלות החשמל מהכור, עקב חייו הקצרים, וגורם הקיבולת הנמוך שלו בסביבה עוינת, תהיה גבוהה פי כמה מאשר מחולל דיזל. הרציונל המקורי של הכורים, לצמצם את הנפגעים ממשלוחי סולר, התנדף לפני כמעט עשור כאשר הצבא האמריקני מצא כיצד לספק דלק כזה עם מעט נפגעים אמריקאים אם בכלל.
״רציונל משני לכאורה, להפעיל כלי נשק עתידיים עתירי אנרגיה, אינו הגיוני מכיוון שנשק כזה משתמש רק בחשמל לסירוגין, שיכול להינתן בשבריר מהעלות על ידי גנרטורים דיזל יחד עם אחסון אנרגיה.
״יתרה מכך, עקב נסיגות ארה"ב מעיראק ומאפגניסטן, לפנטגון אין עוד בסיסים קדמיים עם מספיק חיילים כדי לדרוש את כמות החשמל שמפיק אפילו כור קטן של 5 עד 10 MWe.
״לבסוף, בדיקה ופריסה של כור כזה, כולל הטסת דלק רדיואקטיבי מעל ארצות הברית ומדינות זרות, יעוררו התנגדות פנימית וזרה מהותית שעלולה לדרדר את הפרויקט. יש להודות שחלק מהמכשולים הללו עשויים להצטמצם בעשורים הקרובים, ולכן יכול להיות הגיוני להמשיך במחקר ברמה נמוכה של כורי צבא ניידים.
״אולם לעת עתה, אין שום הצדקה למהר להוציא מאות מיליוני דולרים עד 2023 כדי לפתח ולבחון אב הטיפוס של כור שלא ניתן יהיה לפרוס אותו בצורה בטוחה, מאובטחת ויעילה בעתיד הנראה לעין, אם בכלל. ״
חברי פרויקט הבטיחות הגרעינית באיגוד המדענים האמריקאי המודאגים אמרו ל-Army Times שיש להם חששות גדולים מכך שהדיווח של הצבא עצמו על תפיסת התכנון, מ-2019, הראה שמיקרו-כור כזה "לא צפוי לשרוד מתקפה קינטית ישירה".
מנגד, טוען מנהל הפרויקט, וקסמן, כי הכור יתבסס על דלק ״פחות מזהם״. מדובר ב"כור גז בטמפרטורה גבוהה", וגם מקור הדלק שלו, המכונה דלק איזוטרופי תלת-מבני מספק אמצעי בטיחות יותר מכורים ודלק מהדור הישן (מדובר במחקר שהחל בארה״ב בשנת 2010. אפשר לקרוא עליו כאן). זהו גרעין דלק המורכב מאורניום, פחמן וחמצן. הגרעין עטוף בשלוש שכבות של חומרים מבוססי פחמן וקרמיקה המונעים שחרור של תוצרי ביקוע רדיואקטיביים.
״לעיצוב יש גם תכונות הגנה מובנות שמסווגות כעת״, אמר וקסמן. ״בנוסף, מפקדים יכולים לשפר את ההגנה באמצעות מחסומים או על ידי הטמנת הכור מתחת לאדמה. האורניום בקוטר של פחות מ-1 מ"מ. ״ הערכות עדכניות מראות שמיקרו-כור יחיד יכול לחסוך עד מיליון ליטרים של סולר מדי שנה, אמר וקסמן.
לדו״ח המלא של הצבא האמריקאי הכולל את ההסברים מדוע נדרשים מיקרו-כורים.