אירוע המוסקבה הוא תזכורת נוספת לכשלים בתפיסה ובהערכה המודיעינית אודות היריב ויכולותיו, אודות החשיבה על הפתעות מודיעיניות ועל כך שתפקידו של המפקד בשטח הוא לבצע הערכת מצב מבצעית By Unknown - https://twitter.com/Osinttechnical/status/1515818122036621321, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=116972689 אוניית הדגל הרוסית הפליגה במימי הים השחור, כ- 16 מייל ימי מול חוף הים של העיר אודסה האוקראינית. היה זה ליל ה- 13 לאפריל, ליל חורף קר, סערה התחוללה בים. צוות האונייה, בפיקוד אלוף המשנה הוותיק, הפעיל את המכ"מ גילה מטרות אוויריות רבות, ביניהן מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ).  בינתיים, לא רחוק משם יצאו מתוך מסתורם שני רכבים גדולים. האחד מהם נושא מכ"מ ימי גדול ומתוחכם ומערכת שליטה ובקרה ימית. הרכב השני היה רכב שיגור טילי חוף-ים נגד כלי שיט. הסוללה נפרסה במהירות ותוך פחות משלוש דקות הוצבה במקומה. המכ"מ החל לפעול גילה את המטרות בים, כולל את אוניית הדגל הרוסית, המוסקבה.  בינתיים בים, באונייה הרוסית איתרו מפעילי המכ"מ שני כטב"מים טורקיים, המופעלים בשדות הקרב של אוקראינה פעם אחר פעם, יום אחר יום, ומסייעים לכוחות צבא היבשה האוקראיניים לגלות ולזהות מטרות, כמו טנקים, רכבים משוריינים וריכוזי כוחות רוסים, על מנת לירות לעברם רקטות ואמצעי חימוש נוספים. הכטב"מים טסו מעל הים, כמו מה שנראה משימת סיור.  רכב הבקרה האוקראיני הכווין את מפעילי הכטב"מים לכיוון האונייה, גם על מנת לקבל תמונה ברורה יותר אודות זהות המטרה, אך גם לייצר הטעיה. תמונות הכטב"מים שודרו לאחור ליבשה. אוניית הדגל הרוסית זוהתה בוודאות. לא ניתן היה לטעות בזהותה.  הרכב האוקראיני השני, רכב הטילים, החל בהכנות. המשגר הנושא ארבעה טילים מדגם נפטון התרומם, והתייצב אל כיוון המטרה שבים. מפעיל מערכת הטילים קיבל מקרון הבקרה את נקודת הציון המדויקת של המטרה – המוסקבה – והחל בתהליך שיגור הטילים. התהליך היה קצר, כשלוש דקות, ושני טילים שוגרו לעבר המטרה. לאחר פחות משתי דקות פגע לפחות טיל אחד במטרתו. אוניית הדגל הרוסית החלה לבעור, כשפיצוצים נוספים נגרמים על סיפונה כתוצאה מהתלקחות 16 הטילים שעל סיפונה.  מספר שעות לאחר מכן, בניסיונות לחלצה, טבעה האונייה במימי הים השחור, ואיתה כ- 280 לוחמים שנהרגו, יחד עם מפקד האונייה.  הייתה זו הצלחה מסחררת לאוקראינה בכלל, ולכוחות הימיים שלה בפרט. טביעתה של אוניית הדגל הרוסית היא הישג אסטרטגי משמעותי, אשר מייצר הרתעה לצי הים הרוסי, הפועל מול חופי אוקראינה והים השחור במספר משימות. משימתו הראשונה של הצי הרוסי היא לייצר סגר ימי על אוקראינה ולמנוע יכולת אספקה ממדינות העולם. שנית, פועלים בים השחור הספינות והצוללות כפלטפורמות ארטילריה מהים אל עבר מטרות איכות ביבשה. משימתו השלישית של הצי הרוסי היא לאפשר שיט חופשי ובטוח של אוניות סוחר רוסיות אל ומהים השחור, לרבות אוניות המובילות נפט וגז. ולבסוף, מול חופי אודסה ממתינות נחתות עם מיטב כוחות הנחתים הרוסים ליום פקודה, לביצוע איגוף ימי ותמרון מהים אל היבשה. כיצד אם כן קרה, שאחד מכלי השיט הטובים והמתקדמים ביותר של הצי הרוסי טובע מפגיעת טיל ואינו מצליח להתגונן מפניו.  קושי בזיהוי המטרות מראשית המערכה באוקראינה פעל הצי הרוסי כמעט באין מפריע וביצע את משימותיו כמעט ללא איום משמעותי. אוניות הצי הצליחו ביצירת המצור הימי בים האגאי ובים השחור. נוכחותו שם יצרה דילול משמעותי של הכוחות הימיים של נאט"ו והאיחוד האירופאי. אף אחת מהמדינות לא רצתה להיכנס לעימות עם הצי הרוסי. יתר על כן, הצליח הצי הרוסי לאפשר שיט בטוח לאוניות הסוחר הרוסיות ואף לבצע ירי של טילים מכלי השיט השונים אל עבר מטרות איכות בחוף לאורך כל ימי הלחימה. כך להערכתי הצי הרוסי מראשית המלחמה פיתח תפיסה מבצעית ומודיעינית כי למעשה אין עליו איום וכי הוא יכול לפעול בשלווה יחסית בים השחור.  הסיבה השנייה להערכתי להצלחה האוקראינית היא השמיים הרוויים במטרות. מפעילי המכ"מ האווירי באוניה הרוסית היו רגילים לראות ריבוי של מטרות באוויר – כלי טיס רוסים ואחרים, כטב"מים. גם בדקות שלפני הפגיעה זוהו והיו תחת מעקב הכטב"מים שפעלו באזור.  לא לכל המטרות האוויריות היה זיהוי, סביר אף להניח שלא כולם הפעילו את מערכת הזיהוי עמית-טורף שלהם, כך שהיה קיים קושי אינהרנטי בזיהוי המטרות, בדגש על הטילים המתקרבים במהירות גבוהה ובגובה נמוך יחסית (25-20 מטרים מפני הים) לכיוון האונייה.  יתר על כן מתמונות הפגיעה באוניה, יהיה נכון להניח שהאונייה לא הייתה בים כשחרטומה מופנה כלפי החוף, נראה שהאונייה עמדה כשהדופן שלה מופנה לחוף. כך בעיקר כיסוי מערכות ההגנה הקשה, התותחים נגד טילים, אינו מיטבי ואינו מאפשר הגנה מלאה מפני טילים. סביר יהיה אף להניח שמערכות הלוחמה האלקטרונית היו כבויות. אך כאמור, צוות האונייה פועל בתחושה כי אין עליו איום משמעותי בטווחים שבהם פעל מהחוף. נושא זה מקשר אותנו אל הסיבה אולי המרכזית לכישלון הרוסי – המודיעין.  האוקראינים החלו בפיתוח טיל הנפטון שנים רבות לפני המלחמה. כבר ב- 2015 הוצג הטיל בתערוכת אמל"ח, והאוקראינים השקיעו תקציבים ומשאבים רבים לפיתוחו. טיל הנפטון אינו המצאה אוקראינית, אלא מבוסס על נכסים של טיל רוסי, המכונה URAN או KH-35 (או בכינוי נאט"ו SS-N-25). הטיל הרוסי, שטווח הפעולה שלו מגיע ל- 300 ק"מ, הוא טיל ותיק שנכנס לשירות בצי הרוסי ב- 2003 ובשירות ציים אחרים, כדוגמת הצי ההודי והווייטנאמי. במהלך השנים עבר הטיל שדרוגים רבים, בעיקר בראש הביות שלו, המיושם בטכנולוגיות מתקדמות יחסית, כדוגמת יכולת קוהרנטית. הטיל נושא ראש קרב במשקל של כ- 145 ק"ג והוא טס במהירות של כ- 0.9 מאך.  הטיל הרוסי, זכה במערב לשם "הרפונסיקי", לאור דמיונו הרב לטיל האמריקאי ה"הרפון", שככל הנראה חלק ממרכיביו יושמו בטיל הרוסי בסיוע איסוף מודיעין טכנולוגי. חלקים מהטיל הרוסי, כדוגמת מרכיבים של ראש הביות שלו, פותחו ויוצרו באוקראינה לאורך השנים, כך שהפיתוח האוקראיני של הטיל לא החל למעשה מאפס.  לפני המלחמה הנוכחית האוקראינים לא הכריזו על טיל הנפטון כטיל מבצעי, אך נראה ששדה הקרב שהגיע לפתחם האיץ את תהליכי המבצעיות ואפשר לאוקראינים לבדוק את הטיל בשטח הניסויים הטוב ביותר – שדה המערכה.  להערכתי, המודיעין הצבאי הרוסי, ה- GRU, כשל בהערכה כי תעשיית הביטחון וחיל הים האוקראינים, יצליחו להשמיש במהירות יחסית את מערכת הטילים "הלא" בשלה, ולכן העריך כי אוניות חיל הים הרוסי יכולות לפעול בטווחים מהחוף בהם אין איום ממערך הארטילריה האוקראינית (כדוגמת משגרי ה- 122 מ"מ). המודיעין הצבאי הרוסי לא לקח בחשבון שקיים איום אמיתי מטילי חוף-הים האוקראיניים, שעל פי תפיסתו, כאמור, לא בשלים מבצעית.  בין החנית למוסקבה הקוראים שעוד נותרו לקרוא עד שורות אלו, יכולים אולי לשאול עצמם האם המאמר נכתב אודות הפגיעה באוניית חיל הים "חנית", ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, מול חופי הלבנון על ידי טיל סיני, שהורכב באיראן והופעל על ידי היחידה הימית של חיזבאללה ובסיוע חיל הים של משמרות המהפכה של איראן.  אין ספק שקווי הדמיון בין האירועים הם רבים, הן מבחינת הסיפור והן מבחינת הסיבות שהביאו לפגיעה. הערכת החסר של המודיעין הרוסי, יחד עם תחושת הביטחון והתפיסה המבצעית, של העליונות הימית של הצי הרוסי, הביאו את הכוחות הימים הרוסים לפעול בים השחור, תחת התפיסה כי אין איום ימי משמעותי (למעט ארטילריה ומיקוש) לכלי השיט שלהם.  הערכת החסר של המודיעין הרוסי התבססה אולי על אי-הבנת היריב האוקראיני ויכולותיו, או אולי ואף סביר יותר להניח, על ניתוח שגוי של ההפתעות המודיעיניות הצפויות לצי הרוסי בפעילות המבצעית בים השחור.  החיבור הקטלני שבין הערכת מודיעין שגויה, תפיסה מבצעית לקויה ואולי אף יוהרה הביאו להערכתי לפגיעה במוסקבה, סמל העוצמה של הצי הרוסי. ראוי לציין פה, שמבחינת חיל הים האוקראיני, מדובר בהישג מרשים. הראשון שבהם הוא היכולת להשמיש מערכת טילים תוך כדי מלחמה קשה, בה נגרם הרס כבד לערים, בסיסי צבא ותשתיות לאומיות, כדוגמת התעשייה הביטחונית.  ההישג השני הוא היכולת לפעול ללא חשיפה ובמהירות, בהוצאת התקיפה לפעול על ידי הסוללה - רכב השיגור ורכב המכ"מ, וחזרתם למקום מסתור ללא פגיעה.  ההישג השלישי הוא יכולתם של הכוחות האוקראינים לסגור מעגלי אש במהירות בין הכוח היבשתי למפעילי הכטב"מים, המשמשים לא רק לגילוי, זיהוי וציון מטרות אלא גם ליצירת הונאה והסחה ממקור הירי האמיתי. אירוע המוסקבה הוא תזכורת נוספת לכשלים בתפיסה ובהערכה המודיעינית אודות היריב ויכולותיו, אודות החשיבה על הפתעות מודיעיניות ועל כך שתפקידו של המפקד בשטח הוא לבצע הערכת מצב מבצעית, הנשענת על הערכת מודיעין וניהול סיכונים מבצעי, גם אם הוא מחמיר או סותר את ההערכה המודיעינית. העיסוק בהפתעות מודיעיניות והיכולות לנהל סיכונים מבצעיים ומודיעיניים תחת מצבי הפתעה הוכיח שוב עצמו, כבעל חשיבות עליונה לצבאות ולכוחות הביטחון. 

דיפנס ניוז מפרסם מאמר פרשנות בנושא מטוסי התדלוק. ״הצעד החשוב ביותר הוא לקדם את מקומה של ישראל בתור הלקוחות הממתינים למטוסים״ By Jordan Martin - Jordan Martin, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9592942 בעוד איראן ממשיכה לפעול להשגת יכולת גרעינית, ישראל יודעת שלא תקבל מארה"ב את ראשוני מטוסי התדלוק המתקדמים KC-46 לפני שנת 2025, ואולי מאוחר מיותר. זו בעיה בגלל תלותה של ישאל במטוסי תדלוק ישנים מבוססי בואינג-707 שהם יקרים להפעלה, קשים לתחזוקה וחסרי יכולות שיש למתדלק החדש של בואינג. דיפנס ניוז מפרסם מאמר פרשנות בנושא מטוסי התדלוק, וכותב כי שתי המדינות, ישראל וארה"ב, עלולות להידרש להתמודד עם איומים שידרשו תקיפות אוויר ארוכות-טווח, ושני הצבאות זקוקים להחלפת ציי המתדלקים הישנים בחדשים מסוג KC-46. לדעת הפרשנים ארה"ב וישראל יכולות לנקוט בכמה צעדים כדי להימנע מדחיות ארוכות נוספות של האספקה ולצמצם את זמן ההמתנה למטוסי התדלוק החדשים. הצעד החשוב ביותר הוא לקדם את מקומה של ישראל בתור הלקוחות הממתינים למטוסים. והכי חשוב: לחתום על המסמכים והחוזים הרלוונטיים, שכן אם החוזה לא ייחתם עד חודש אוגוסט השנה, עלולה האספקה להידחות בעוד כשנה.  בעיה נוספת: גם כשישראל תקבל את המטוסים, יידרשו חודשים עד שחיל האוויר יהיה מוכן להפעילם בצורה מבצעית. לכן חיוני שהאימונים וההכשרות של טייסים ואנשי תחזוקה יבוצעו לפני הגעת המטוסים לישראל. חיל האוויר האמריקני חייב לקבוע מועדים להכשרת צוותים ישראליים כבר בשנת 2023 או 2024. הכשרה זו נעשית בבסיס חיל האוויר אלטוס במדינת אוקלהומה, והיא כוללת לימודי קרקע ותיאוריה, סימולטור וטיסות. כך נהג חיל האוויר היפני לפני שקלט את זוג המתדלקים הראשון.  מטוסי KC-46 כבר ביצעו יותר מ-10 אלפים גיחות מחודש ינואר 2019 בכל היבשות למעט אוסטרליה. רעיון נוסף הוא לשלוח, בתיאום עם מפקדות התובלה ואירופה של צבא ארה"ב, כמה מטוסי תדלוק לישראל לתקופה של כמה שבועות או חודשים כדי שציוותי האוויר והקרקע יכירו את כלי הטיס ויתכוננו לקליטתם. ניתן גם לשלוח מתדלקים להשתתף בתמרונים אוויריים כמו INIOCHOS ביוון ו-BLUE FLAG בישראל, דבר שישפר את המבצעיות האמריקנית-ישראלית המשותפת בתחום התדלוק האווירי.  

סוכנות רויטרס מדווחת כי הגנרל לא נפגע בירי אליו, אולם שומר ראשון נהרג www.tasnimnews.com נכשל ניסיון התנקשות בחייו של מפקד בכיר במשמרות המהפכה באיראן, גנרל חוסיין אלמאסי, מפקד מחוז סיסטאן-בלוצ'יסטן שבדרום מזרח איראן. סוכנות רויטרס מדווחת כי הגנרל לא נפגע בירי אליו, אולם שומר ראשון נהרג, כפי שדיווחו כלי התקשורת באיראן. סוכנות IRNA מסרה שהתוקפים נעצרו. ניסיון ההתנקשות אירע ליד מחסום ביקורת בבירת ה מחוז זאהדן. באיראן התקיימו בימים אלו חגיגות לציון יום השנה הקמת משמרות המהפכה בשנת 1979. אזור הפיקוד של גנרל אלמאסי נמצא ליד גבולות פקיסטן ואפגניסטן, אזור סכסוכים בין שיעים לסונים ואזור שבו יש תקריות אלימות סביב הברחות סמים.   

דיווחים על שיגורי טילים לעבר העיר אודסה | בריטניה תספק רק״מ לאוקראינה | הפנטגון פרסם קול קורא ליצרניות נשק להציע סוגי נשק שניתן לספקן לאוקראינה במהירות Credit: Paweł Pieniążek, Chris McGrath, Serhii Nuzhnenko, Genya Savilov, Felipe Dana   התפתחות מדאיגה במלחמה באוקראינה: רשת CNN מסרה מפי רשת טלגרם כי בשבת שוגר טיל רוסי לעבר העיר אודסה ונפגעו תשתיות. המידע על כך נבדק, נמסר בהודעה. רוסיה מודה לראשונה שהמשימה היא להשתלט לא רק על חבל דונבאס אלא על דרום אוקראינה כולה. מזכ"ל האו"ם עומד להיפגש השבוע עם פוטין ועם זלנסקי, ונשיא טורקיה ארדואן מנסה אף הוא לקבוע פגישות עם נשיאי רוסיה ואוקראינה.  הצבא הרוסי חידש בשבת את המתקפה על שארית מגיניו של מפעל הפלדה הגדול אזבוסטאל בעיר מריופול. יועץ הנשיא זלנסקי מסר שהרוסים תוקפים את המפעל במטוסים ויחידות חי"ר מנסות להסתער לתוכו. פוטין כבר הודיע שהעיר מריופול "שוחררה" והורה לצבאו למנוע "כניסת אפילו זבוב אחד לעיר". אולם יועץ הנשיא זלנסקי מסר שהמגינים מחזיקים מעמד "אם כי המצב שם קשה מאוד", וכי במרתפי המפעל הענק תפסו מחסות כאלף תושבים אזרחיים. חברת הלוויינים מקסאר הודיעה כי צילומי לוויין מאזור מריופול הראו בית קברות שני הכולל מאות אתרי קבורה חדשים של הרוגי הפצצות. זוהו עד אתמול כ-200 קברים, אולם המטכ"ל האוקראיני מעריך שבקברי האחים הללו קבורים כ-9,000 אזרחים. במריופול נותרו כ-100 מתוך 430 אלף תושבי העיר לפני המלחמה. המתקפה הרוסית מתמקדת באזור דונבאס הכולל את שני חבלי הבדלנים לוהאנסק ודונייצק. העיר הגדולה באזור חרקיב הופצצה קשות. רוסיה הודיעה שכוחותיה הפילו מטוס קרב אוקראיני והרסו כמה מסוקים.  הגנרל הרוסי רוסטראם מינקייב הודה שרוסיה מבקשת שליטה מלאה לא רק על כל חבל דונבאס אלא על כל דרום אוקראינה, מה שייתן לרוסיה שליטה על אזור טראנסדנייסטריה במולדובה. שר ההגנה האוקראיני דנילוב אמר כי בסך הכלל שלחה מוסקווה למלחמה 100 אלף חיילים, כולל שכירי חרב מסוריה ומלוב. כמויות נשק עצומות זורמות ויזרמו לאוקראינה: במדינות המערב נעשים צעדים להגדלה ניכרת של היקפי אספקת הנשק לאוקראינה, עד כדי כך שזלנסקי אמר ביום ששי: "סוף סוף בעלות הברית שולחות לקייב את הנשק שהיא ביקשה, דבר שיסייע להציל את חייהם של אלפי תושבים". ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הודיע בפרלמנט שלוחמים מצבא אוקראינה מתאמנים בבריטניה בהפעלת כלי רק"ם. מספר קטן של לוחמים מתאמנים בבסיס שלא זוהה. צוותים של צבא בריטניה מאמנים חיילים אוקראינים בפולין.  ג'ונסון אמר לכתבים שבריטניה תספק לאוקראינה סוגים חדשים של נשק וציוד. מדובר ב-120 כלי רק"ם מכמה סוגים, ביניהם, כך על פי העיתון גארדיאן, כלים מסוגי מסטיף, האסקי, סולטן, וולפהאונד וכן טילי הגנ"א קצרי-טווח STAR STREAK. גישה חדשה בארה"ב לאספקת נשק לאוקראינה: הפנטגון פרסם קול קורא ליצרניות נשק להציע סוגי נשק שניתן לספקן לאוקראינה במהירות. הפנטגון הפיץ RFI, בקשה למתן מידע, בנושאי הגנה אווירית, נשק נ"ט, ציוד תקשורת, מכשירי קשר מאובטחים ואינטרנט לווייניי. כל יצרן ביקש לתאר בלא יותר ממאה מלים את סוג הציוד שהוא מוכן לספק במהירות. הנשיא ביידן הודיע על חבילת סיוע צבאית חדשה לאוקראינה בשווי של 800 מיליון דולר, ובסך הכל מסתכם הסיוע האמריקני עד כה ל-3.4 מיליארד דולר מאז 24 בפברואר, יום הפלישה הרוסית. הבית הלבן מינה את גנרל בדימוס טרי וולף לתפקיד מנהל ומתאם מערך הסיוע לאוקראינה. WAR ZONE מדווח כי צרפת שולחת לאוקראינה מספר לא ידוע של תומ"תים מסוג CAESAR, בריטניה הודיעה ש"תסייע לפולין" להעביר לאוקראינה טנקי T-72, ממשלת סלובניה תשלח טנקי M-48 ואילו הולנד שולחת תומ"תים תוצרת גרמניה מסוג PZH-2000.

וועדת מומחים במימון פרטי הכוללת מקבלי החלטות לשעבר מוושינגטון בשילוב אנשי מקצוע, מונה 15 טכנולוגיות שאם יוטעמו, יוכלו להפוך, תוך עשור, את המגיפות העולמיות לנחלת העבר  Photo by Pvt. Ian Miller הוועדה הדו-מפלגתית להגנה ביולוגית (The Bipartisan Commission on Biodefense) פרסמה דו״ח עדכני למקבלי החלטות בארה״ב ובו נטען, כי באמצעות יישום של 15 תחומים טכנולוגיים, בעוד כעשור, ניתן יהיה לעצור מגיפות עולמיות. אותה וועדה הזהירה כבר ב-2015 שארה״ב אינה מוכנה להתמודדות עם מגיפה עולמית.  הוועדה הדו-מפלגתית להגנה ביולוגית היא ישות במימון פרטי שהוקמה בשנת 2014 כדי לספק הערכה מקיפה של מצב מאמצי ההגנה הביולוגית של ארה"ב, ולפרסם המלצות שיטפחו שינוי.  בין השנים 2014-2015 כינסה הוועדה ארבע פגישות פומביות בוושינגטון בנושא מודעות לאיום ביולוגי, מניעה והגנה, מעקב ואיתור, תגובה והתאוששות. חברי קונגרס בהווה ובעבר, פקידי ממשל לשעבר, נציגי ממשל ומקומיים, מובילי מחשבה ומומחים אחרים סיפקו את נקודת המבט שלהם על מאמצי ההגנה הביולוגית הנוכחית. ״הוועדה הדו-מפלגתית להגנה ביולוגית הזהירה כי ארה"ב לא הייתה מוכנה לאיומים ביולוגיים ושהסיכון לאומה עולה במהירות בדו"ח הבסיס שלנו לשנת 2015, A Blueprint for Biodefense: Leadership and Major Reform Needed to Optimize Efforts״, נכתב בפרסום. ״קצת יותר משש שנים מאוחר יותר, הניסיון של ארה"ב עם COVID-19 והפצת תוכניות נשק ביולוגי ממשיכים לאמת את הממצאים המקוריים שלנו. ״מאז שפרסמנו את תוכנית אפולו להגנה ביולוגית: ניצחון במרוץ נגד איומים ביולוגיים בינואר 2021, העולם עדיין לא התגבר על COVID-19. כמעט מיליון מקרי מוות אמריקאים ויותר מ-16 טריליון דולר בהפסדים כלכליים בארה"ב הפכו את ה-COVID-19 למגיפה הקטלנית ביותר בהיסטוריה של המדינה הזו ולאסון המקומי היקר ביותר מאז השפל הגדול.  ״מגיפה זו הרגה יותר משישה מיליון אנשים ברחבי העולם, הרסה את מערכות הבריאות, הרסה כלכלות וחשפה מחלוקות מערערות יציבות בתוך ובין מדינות. ועדיין, הוועדה משוכנעת ש-COVID-19 אינה מגיפה של פעם במאה. אירוע ביולוגי נוסף יתרחש הרבה יותר מוקדם מזה. ״ על פי תמצית הפרסום, הסיכון למגפות טבעיות גדל ככל שהמגוון הביולוגי מצטמצם עקב כריתת יערות וירידה באיכות בית הגידול של חיות הבר. ניצול חיות הבר באמצעות ציד וסחר מקל על הזדמנויות לאינטראקציות בין בעלי חיים לאדם והעברת מחלות זואונוטיות.  יתר על כן, התקדמות בריצוף DNA, עריכת גנים וביולוגיה סינתטית (בין היתר) טומנת בחובה הבטחה להתקדמות עמוקה בתחום הבריאות, קיימות היבול והסביבה, וצמיחה כלכלית. למרבה הצער, אלו הן טכנולוגיות דו-שימושיות שעלולות לגרום לשימוש מקרי, לא מכוון ומכוון על ידי יצירת פתוגניים קטלניים או שיבוש איזונים אקולוגיים.  ״דוגמאות כוללות שחרור בשוגג של אבעבועות שחורות ממעבדה בבריטניה, הנדסה של זן קטלני של שפעת על ידי פרופסור בהולנד, הזרקה עצמית של אבולה בשוגג על ידי מדען ברוסיה, ובריחה לא מכוונת של מחלת הברוצלוזיס ממתקן תעשייתי בסין״, כותבים בפרסום. ״המדינה שלנו חייבת להחליט לשים את המניעה וההרתעה של האירוע הביולוגי הבא בראש סדר העדיפויות. אנחנו לא יכולים פשוט להרשות לעצמנו להתמקד בתגובה למגיפה הנוכחית, אלא חייבים לפעול להפעלת אמצעי הפחתה כדי להפחית את ההשפעה של אירועים ביולוגיים עתידיים.  ״נקודות תורפה מתמשכות המתגלות על ידי איומים ביולוגיים מגדילות את הסבירות שאויבינו יתקפו את ארצנו בנשק ביולוגי, במיוחד כשההתקדמות במדע ובטכנולוגיה מקלה על ייצור נשק כזה. ״לאורך ההיסטוריה של ארצנו, ממשלתנו התמודדה עם אתגרים בלתי אפשריים לכאורה על ידי ניהול תוכניות גדולות. קשה היה לדמיין את הנחיתה של אדם על הירח בשנת 1961 כאשר הנשיא ג'ון קנדי התחייב כי על ארצות הברית להשיג מטרה זו תוך 10 שנים. המדינה שלנו ביצעה את משימת אפולו 11 תשע שנים מאוחר יותר, עם 161 ימים פנויים. ארצות הברית יכולה באופן דומה לשים קץ למגפות בתוך עשור. ״  הוועדה מציעה ליישם את התחומי הטכנולוגיה הבאים בעשור הקרוב להגנה ביולוגית. פיתוח מועמדים לחיסון לפתוגניים שהם אבות טיפוס לפתח תרופות טיפוליות לפני התפרצויות פיתוח ייצור גמיש וניתן להרחבה של תרופות לפתח שיטות נטולות מחטים למתן תרופות וחיסונים זיהוי והגברה של ריצוף בכל מקום פיתוח זיהוי זיהומים מינימליים ולא פולשניים פיתוח יכולות זיהוי משולבות רבות פיתוח יכולות אבחון מהיר בנקודת שימוש הקמת מעקב פתוגניים דיגיטלי לפתח מערכת נתונים לאומית לבריאות הציבור להקים מרכז לאומי למעקב וחיזוי פתוגניים פיתוח ציוד מגן אישי מהדור הבא דיכוי העברת פתוגניים בסביבה בנויה הקמת יכולות מעבדתיות לביו-בטיחות ובטיחות ביולוגית טכנולוגיות להרתעה ומניעת התקפות ביולוגיות להורדת הדו״ח המלא 

עד כה במלחמה המתנהלת באוקראינה נראה כי מעבר לפגיעה האנושה באוניית הדגל שלו ה"מוסקבה", פועל הצי הרוסי בהצלחה ומשיג את מטרותיו הצבאיות https://t.me/mod_russia_en/863 אוניית הדגל הרוסית הפליגה במימי הים השחור, כ- 16 מייל ימי מול העיר אודסה האוקראינית. היה זה ליל ה- 13 לאפריל, ליל חורף קר, סערה התחוללה בים. צוות האונייה, בפיקוד אלוף המשנה הותיק, הפעיל את המכ"מ גילה מטרות אוויריות רבות, ביניהן מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ).  בינתיים, לא רחוק משם יצאו מתוך מסתורם שני רכבים גדולים. האחד מהם נושא מכ"מ ימי גדול ומתוחכם ומערכת שליטה ובקרה ימית. הרכב השני היה רכב שיגור טילי חוף-ים נגד כלי שיט.  הסוללה נפרסה במהירות ותוך פחות משלוש דקות הוצבה במקומה. המכ"מ שהחל לפעול גילה את המטרות בים, כולל את אוניית הדגל הרוסית, המוסקבה. רכב נושא הטילים בסוללה שיגר טילים לעבר האונייה. לפחות טיל אחד מדגם נפטון, תוצרת אוקראינה, פגע באונייה וגרם מאוחר יותר לטביעתה.  הייתה זו הצלחה מסחררת לאוקראינה בכלל, ולכוחות הימיים שלה בפרט. טביעתה של אוניית הדגל הרוסית היא הישג אסטרטגי משמעותי, אשר הביאה להרתעת הכוחות הימיים הרוסים הפועלים במרחב הים השחור.  טביעתה של אוניית הדגל הרוסית האירה לרגע את הפן הימי של המערכה הימית המתנהלת באוקראינה. על המערכה הצבאית במדינה מתנהל שיח רב, מהלכים יבשתיים, שריון, ארטילריה וחיל רגלים, תפקידם של מטוסי הקרב והמסוקים ויכולתם להכריע, או שלא, את המערכה. במערכה הזו מדובר גם לא מעט על תקיפות הסייבר המתנהלות בין שני הצדדים, כמו גם על מבצעי ההשפעה, ההונאה והלוחמה הפסיכולוגית. אך העיסוק בממד הימי בשדה המערכה באוקראינה הוא כמעט וזניח.  מאמר זה ישפוך אור על פעילותו של הצי הרוסי בזירה הימית, מהלכיו הצבאיים ומשמעותם.  צי הים השחור ב- 2015 לאחר חתימת חוזה מינסק השני בין רוסיה ואוקראינה, נכתבה ופורסמה האסטרטגיה הימית הרוסית. השלטון הרוסי הצהיר, כי הוא רואה חשיבות עליונה בממד הימי, המאפשר סחר – ייבוא וייצוא – אל ומרוסיה. התווך הימי זוהה כאחד מהמקדמים הכלכליים המרכזיים של רוסיה.  אי לכך הצהיר פוטין כי רוסיה רואה חשיבות מרכזית בשתי זירות עניין. האחת בצפון – הים הבלטי, והשנייה בדרום – הים השחור והים התיכון, שניהם הוגדרו כזירת עניין אחת. הים השחור והים התיכון הם הפתח לסחר אל ומאסיה ואפריקה, דרכם מספקת רוסיה תבואה וגז ומהם מגיע הסחר אל רוסיה. צי הים השחור הוא גם זה האחראי לפעילות בסוריה, לאספקת הכוחות, העברת אמצעי לחימה וביסוס עליונות ימית רוסית בזירה הים תיכונית.  הים הבלטי הוא זירת הפעולה המרכזית מול נאט"ו, זירה מתפתח סכסוך מדיני-צבאי זעיר ממדים, סביב השליטה בנתיב הארקטי, הצפוי בשנים הקרובות להוות את נתיב הסחר המועדף בין רוסיה, מדינות אירופה וארצות הברית אל אסיה בכלל וסין בפרט.  מאז הצהרתו ב- 2015 השקיע פוטין בבניין כוחם של הצי הים הבלטי וצי הים השחור. אוניות המלחמה, הצוללות, הטילים, כלי הטיס ואמצעי הלחימה האחרים בזירות שודרגו והתעצמו בכמותם.  כך שהמערכה באוקראינה תפסה את צי הים השחור במוכנות ובכוננות מלאה. מה- 10 לפברואר, כשבועיים לפני המלחמה נפרסו ספינות המלחמה הרוסיות בים התיכון ובים האגאי, כשהם יוצרים מצור ימי – מעין רצועת חיץ, להגנה ולבידוד הים השחור, מאוניות הצי השישי האמריקאי ואוניות נאט"ו האחרים. מהלך זה היה אפקטיבי משום שהוא מנע מכלי השיט של נאט"ו להיכנס דרך מצרי הבוספורוס אל הים השחור, למרות העובדה שכשבוע לאחר תחילת המלחמה הכריזה טורקיה, שהיא תסרב לאפשר כניסת כלי שיט צבאיים לים השחור. הכרזה שהיא אינה חוקית ברמת המשפט הבינלאומי.  בצפון, בים הבלטי, נפרס צי הים הבלטי, כשהוא בדומה לים השחור, יוצר רצועת הגנה ומונע גישה מכל ניסיון של ספינות וכלי טיס של נאט"ו לתמרן באזור.  אסטרטגיה ימית רוסית תפקידם של הציים במניעת יכולת גישה הוא תפקיד קלאסי באסטרטגיה הימית הרוסית המכונה מניעת גישה – Anti-Access/ Area Denial ומטרתו למנוע תמרון ויכולת הפעלה אפקטיבית של כוחות נאט"ו בים ובאוויר, באמצעות מערכות הגנה אווירית ארוכות טווח המשולבות בכלי השיט וטילים ימיים ארוכי-טווח. יכולות אלו של כלי השיט הרוסים סוגרים את השמיים והים לטווחים של מאות קילומטרים.  הרצועה השנייה של דוקטרינת מניעת הגישה יושמה באמצעות הצבת שלושה גדודים של משגרים יבשתיים לשיגור טילי חוף-ים מדגם יאחונט לטווח של 600 ק"מ (טווח הגרסה המקומית של הטילים). אלו למעשה אפשרו סגירה הרמטית של הים השחור, ואיום ישיר על כל כלי השיט הפועלים בו. ספינות צי הים השחור עסקו אף בהשמדת ספינות חיל הים האוקראיני. כך למשל ניתן לציין את השמדת ספינת הסיור Slavyansk, ותפיסתן בשבי של עשר ספינות מלחמה אוקראיניות ביניהן ספינות טילים, מקשות, שתי נחתות וספינות סיור. בשלישי למרץ דווח על כך שחיל הים האוקראיני הטביע את אוניית הדגל שלו, הפריגטה Hetman Sahaidachny, בנמל Mykolaiv, על מנת שזו לא תיפול בידי הצי הרוסי.  תפקידם הנוסף של ציי הים השחור והים הבלטי היה ביצוע ירי מדויק מהים אל מטרות איכות צבאיות ואזרחיות עמוק בתוך אוקראינה. הירי בוצע באמצעות טילי שיוט ארוכי טווח מדגם Kalibr (SS-N-30), לטווח של כ- 2500 ק"מ; טילים מדויקים מאד ובעלי ראש קרב של כ- 500 ק"ג. ההערכה היא כי צוללות וספינות של שני הציים ירו למעלה מ- 30 טילים מסוג זה בראשית ימי הלחימה.  בממד הנוסף, התרכזו עשרות נחתות עם אלפי לוחמים על ציודם ורכביהם, דרומית לחופיה של העיר אודסה, כשהם ממתינים ליום פקודה לביצוע איגוף ימי ונחיתה על החוף, כתמרון משלים לתמרון של צבא היבשה הרוסי.  עד פגיעתה של אוניית הדגל ה"מוסקבה" פעל צי הים השחור כמעט ללא מפריע תוך תחושה של עליונות ימית, אף על פי שאוניות מלחמה שלו לכאורה נפגעו. ב- 3 לאפריל, כעשרה ימים לפני פגיעתה של ה"מוסקבה" טען משרד ההגנה האוקראיני כי הוא ירה טיל מדגם נפטון, אשר פגע בפריגטה הרוסית Admiral Essen. משרד ההגנה הרוסי לא הגיב לטענה זו, ועד כתיבת שורות אלו לא ברור באמת האם הפריגטה הרוסית נפגעה. תפקיד נוסף משמעותי של צי הים השחור הוא בפעילות להבטחת חופש השיט של אוניות הסוחר הרוסיות, המובילות תבואה, גז ועוד, ולמעשה מאפשרות "אוויר" לכלכלה הרוסית במהלך המלחמה. מספר פעמים במהלך ימי המלחמה התגלו אוניות הסוחר הרוסיות, כשהן מפליגות ללא אמצעי זיהוי (AIS – Automati Identfication System), כך שהן יוכלו להפליג בחשאיות יחסית ושלכוחות נאט"ו יהיה קושי בזיהוי שלהן. במסגרת זו עסק הצי הרוסי בפעילות לאיתור וסילוק מוקשים ימיים שהוטלו לים על ידי כוחות הים האוקראיניים. המוקשים שהוטלו לים הם מוקשים צפים, הנישאים על פני הגלים. המוקשים מופעלים כאשר הם נוגעים או קרובים לדופן של כלי שיט. פיזורם של המוקשים על ידי האוקראינים נועד להרתיע ולמנוע את הנחיתה הימית של כוחות הנחתים של צי הים השחור. אך המוקשים נסחפו במימי הים השחור ואף הגיעו בסמוך לחופי רומניה, בולגריה וטורקיה.  לא מכריע - אסטרטגי לצי הרוסי אין תפקיד מכריע בתפיסת המערכה המשולבת הרוסית ובישומה (הפחות טוב) באוקראינה. אך יחד עם זאת, לצי תפקידים אסטרטגיים ראשונים במעלה.  ראשית, הצי הרוסי מאפשר מצב של מניעת גישה אווירי וימי, למניעת תמרון ויכולת הפעלה אפקטיבית של כוחות נאט"ו באוויר ובים. הצי הרוסי מאפשר בתפיסה האסטרטגית חופש פעולה לאורך מאות קילומטרים לצבא היבשה ועליונות אווירית. כל זאת באמצעות הפעלה של חימוש נגד מטוסים ונגד כלי שיט מספינות הצי וממשגרי טילי החוף-ים.  שנית, תפקידו של הצי הוא הפעלה של כוח אש מדויק וקטלני מספינות ומצוללות לעבר מטרות ביבשה בטווחים ארוכים מאד (של עד 2500 ק"מ). תפקידו זה של הצי הרוסי הוכח אף במסגרת הלחימה בסוריה ושיגור חימוש מלב ים לעבר בסיסי המורדים עד הגבול העיראקי.  תפקידו השלישי של הצי הרוסי הוא בהבטחת חופש השיט של אוניות הסוחר הרוסיות, תוך התמודדות עם איומים מסוגים שונים דוגמת כלי שיט של היריב ומיקוש ימי. אוניות הסוחר הרוסיות מאפשרות לכלכלה הרוסית אורך נשימה, גם כאשר המרחב האווירי הרוסי סגור.  תפקידו הרביעי והאחרון של הצי הרוסי במלחמה הוא לאפשר לצבא היבשה יכולת תמרון ואיגוף, על ידי הנחתת כוחות לוחמים מהים אל היבשה. עד כה במלחמה המתנהלת באוקראינה נראה כי מעבר לפגיעה האנושה באוניית הדגל שלו ה"מוסקבה", פועל הצי הרוסי בהצלחה ומשיג את מטרותיו הצבאיות, כפי שהוגדרו לו. 

הרעיון הוא להשתמש במנועי Bipropellant (הפועלים על ערבוב שני דלקים) ודלקים ״ירוקים״, על מנת לספק ללוויין משאבי אנרגיה זמינים לאורך זמן  AFRL תאי דלק מבוססי תחמוצת מוצקה המיוצרים על ידי מעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקאי, או AFRL (מאמץ BEEPS), אמורים לספק ללוויינים בעתיד אנרגיה ירוקה יותר באמצעות המרת אנרגיה כימית לכוח חשמלי. טכנולוגיה זו, הנקראת BEEPS או Bipropellant Enabled Electrical Supply, מפותחת על ידי תוכנית ליכולות טכנולוגיות משבשות, שהשלימה לאחרונה את חודש העבודה ה-18 שלה. "תאי הדלק שנוצרו על ידי מאמץ זה יאפשרו ללוויין להמיר אנרגיה כימית בכוח חשמלי לפי דרישה", אמר ד"ר תומס פנג, מנהל התוכנית של BEEPS. "טכנולוגיה כזו תאפשר למפעילי לוויינים לתכנן את השימוש בחומר כימי מאוחסן כדי לקבל חיזוק כוח חשמלי או להשתמש בו כספק כוח עזר במידת הצורך. "אם שילוב הדלק והמחמצן הנצרך הוא מימן וחמצן, הפליטה תהיה מים, ואם הזוג הנצרך הוא פחמימן וחמצן, הפליטה תהיה מים ופחמן דו חמצני. AFRL והשותפים שלה רוצים לשפר את הכוח שאנו יכולים להפיק מדלקים ללא פחמן.  ״עם טכנולוגיית תאי הדלק ש-AFRL פיתחה, אנו יכולים גם ליצור תאי אלקטרוליזה של תחמוצת מוצק להפרדת מים למימן וחמצן. על ידי שילוב טכנולוגיית תא דלק וטכנולוגיית אלקטרוליזה, נוכל להקים מערכת אחסון אנרגיה נטענת שיכולה להיות בעלת יותר מפי 10 מצפיפות האנרגיה של סוללות ליתיום יון נטענות מתקדמות". עוד מוסיף פנג: "לדוגמה, כוח הרוח זמין רק כשהרוח נושבת וכוח השמש זמין רק כשהשמש זורחת. עם תא הדלק וטכנולוגיית האלקטרוליזה שאנו מפתחים, אנו יכולים לאחסן ביעילות כמות גדולה של אנרגיה שנאספת כאשר כוח רוח או שמש זמין. לאחר מכן ניתן להשתמש באנרגיה המאוחסנת הזו להנעת מערכות כאשר הרוח או השמש אינם זמינים". במאמץ זה, שותפות גם שתי מנהלות טכניות אחרות של AFRL. מנהלת מערכות התעופה והחלל, שאחראית על תכנון וייצור של רכיבי תא דלק תחמוצת מוצק, או SOFC, והערכה עד כמה רכיבי SOFC תואמים לחומרים נפוצים בתחום החלל. שנית, מנהלת החומרים והייצור, האחראית על עבודת התכנון והייצור של רכיבי SOFC עבור תעופה וחלל. "טכנולוגיה ירוקה זו תספק לכלי רכב חללי גמישות תפעולית על ידי פיתוח תא דלק שיכול לייצר חשמל על ידי מנועי Bipropellant", אמר פנג. "זה יכול לעזור להבטיח שהכוח הדרוש להשלמת פעולות חלליות קריטיות תמיד יהיה זמין. ״

מעל ל-95% מסך ההזמנות שהתקבלו הן עבור המכ"מים הטאקטיים מבוססי התוכנה של ראדא לשימוש במערכות הגנה אקטיבית Photo by Capt. Jordan Allen   ראדא, יצרנית מכ"מים טקטיים מבוססי תוכנה לכוח המתמרן, מדווחת כי קיבלה הזמנות חדשות בהיקף של מעל ל-29 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. ההזמנות החדשות שהתקבלו מייצגות גידול של יותר מ-22% בהשוואה לרבעון המקביל של 2021. מעל ל-95% מסך ההזמנות שהתקבלו הן עבור המכ"מים הטאקטיים מבוססי התוכנה של ראדא לשימוש במערכות הגנה אקטיבית (APS), כלי טיס בלתי מאוישים, הגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD) ופתרונות הגנה נקודתיים לבסיסים ומתקנים אסטרטגיים. 80% מההזמנות התקבלו מהשוק האמריקאי, והיתר משווקים גלובאליים אחרים. דב סלע, מנכ"ל ראדא מסר: "סיימנו את שנת 2021 עם יחס הזמנות למכירות (book-to-bill) גבוה במעט מ-1, יחס שנמוך מהציפיות שהיו לנו. אי העברת התקציב בארה"ב והמשך התקצוב על סמך השנה הקודמת, אשר נמשכו כמעט 6 חודשים והסתיימו ב-11 במרץ שנה זו, היו הגורמים העיקריים לירידה היחסית בהזמנות החדשות בארה"ב במהלך תקופה זו והשפיעו גם על ההכנסות שלנו בשנת 2021. ״אולם, החל מסיום מצב זה אנו חווים מומנטום מחודש בקבלת הזמנות חדשות בארה"ב, שמהווה את השוק העיקרי שלנו, וצופים כי ההשהיות בהזמנות ובהכנסות שיגרמו כתוצאה מאי העברת התקציב יפוצו במהלך המשך שנת 2022. ״לאור המומנטום החיובי, ולצד הצרכים המודגשים למכ"מים מתוצרתנו למען אפשור פתרונות להגנה אווירית והגנה אקטיבית כפי שבאים לידי ביטוי במלחמה הנוכחית והמתמשכת באוקראינה, אנו מאשררים את תחזית ההכנסות שלנו למעל ל-140 מיליון דולר בשנת 2022."