״כולם מומחי צבא, ביטחון, סייבר וטכנולוגיות של המשטר הציוני, שהיו מעורבים בחבלה במדינות מוסלמיות ורצח פעילי התנגדות״, כותבים באתר  https://www.farsnews.ir/news/14010303000754/%D8%B5%D9%87%DB%8C%D9%88%D9%... האתר האיראני FARS, המקורב למשמרות המהפכה, מפרסם רשימה של חמישה "אנשי עסקים" ישראלים, צילומיהם ופרטים רבים על כל אחד מהם, תוך הכללת איומים מרומזים כלפיהם. מתחת לצילומי החמישה מופיעה הכתובת "מבוקשים", WANTED.  האתר כותב כי קיבל "מידע פנימי" על החמישה "שכולם מומחי צבא, ביטחון, סייבר וטכנולוגיות של המשטר הציוני, שהיו מעורבים בחבלה במדינות מוסלמיות ורצח פעילי התנגדות". כותרת הכתבה: "ציונים שחייבים לחיות בהסתר". הרשימה כפי שמופיעה ב-FARS: גנרל במיל עמוס מלכא: שהיה ראש אמ"ן ומפקד כוחות היבשה. מעורב בכמה חברות ששמותיהן נזכרות בכתבה. אמיר לוונטל: מייסד חברת CYLUS, חברת ביטחון סייבר במערך הרכבות, לשעבר קצין באמ"ן. גל גנות:  שירת כמפקד יחידה 8200, מנכ"ל חברת אנאליזה העוסקת במודיעין סייבר. שירת בעבר כמפקד יחידה 8200 ועמד בראש חברות הקשורות למוסד. ענבל אריאלי: שירתה בעבר ביחידה 8200, אחת ממאה האישים המשפיעים בישראל, עוסקת ביצירת מקומות תעסוקה. עמית מלצר: מומחה סייבר, בעיקר בתחום הגנת סייבר. FARS כותב כי בידי האיראנים פרטים מדויקים על החמישה, כמו בני משפה, צילומים והקלטות וידיאו, כתובות בבית ובעבודה, מספרי טלפון ופירוט תנועותיהם.   

המרכז לחקר התקשורת (מכון "מבט לתקשורת פלסטינית") הגישה עתירה לבג״צ, באמצעות עו״ד מוריס הירש. הטענה: ממשלת ישראל מפירה את חוק הקיזוז שהיא עצמה יזמה REUTERS/Mohamad Torokman ממשלות ישראל מפירות חקיקה באופן שיטתי הנוגעת להקפאת כספי הרשות הפלסטינית שנועדים כתשלום למחבלים בכלא הישראלי. מדובר במתנה בשווי חצי מיליארד ש״ח ועבירה על החוק הישראלי. כעת, בגצ יידרש לבחון את חוקיות המעשים של הממשלה המרכז לחקר התקשורת (מכון "מבט לתקשורת פלסטינית") הגישה עתירה לבג״צ, באמצעות עו״ד מוריס הירש, תחת הטענה כי הממשלה נמנעת מהקפאת כספים המועברים למחבלים כלואים בישראל. הגשת העתירה מתבצעת כאשר ביום שני הקרוב, ועדת חוץ וביטחון מתכוונת לנהל דיון בנושא.  אזכיר כי בחודש האחרון קיימה הוועדה דיון מסווג מהציבור. וגם הדיון הקרוב, בחלקו, עתיד להיות מסווג. זאת, כאשר אין הצדקה ממשית. ההעברות הכספים לרשות הפלסטינית מעוגנות בחוק ולממשלה אין תירוץ אמיתי למה להפוך את הדיונים למסווגים בנושא זה. בוועדה טוענים כי הסיווג נובע בשל צרכים מדיניים. טענה שאינה נתמכת באף לוגיקה מסדרת בהקשר חוק הקיזוז (מבקר המדינה איפה אתה?).  ״מהמידע עלה שבחודשים אוגוסט ודצמבר 2021, נמנע המשיב (המדינה) מלבצע הקפאות של כספים בסך כולל של 150,418,877 ש״ח, ובמקביל שחרר מהכספים שהוקפאו בעבר סכום כולל בסך 349,581,123 ש״ח, ובדרכים אלו, זיכה את הרשות הפלסטינית ב-500 מיליון ש״ח״, נכתב בעתירה.  ״סכום זה - 500 מיליון ש״ח - כך מתברר, הוא הסכום שהתחייב שר הביטחון להעביר לרשות הפלסטינית, וזאת במסגרת פגישתו עם יו"ר הרשות הפלסטינית בחודש אוגוסט 2021.  ״בעתירה ייטען שחוק הקיזוז קובע שני מנגנונים מיוחדים שאותם הפר המשיב. ראשית, קובע החוק מנגנון ייחודי לביצוע הקפאת כספים בסכום שקובעת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני). הסדר זה אינו מאפשר למשיב גמישות כלשהי. שנית, חוק הקיזוז קובע תנאים ברורים לשחרור הכספים שהוקפאו. גם הסדר זה אינו מאפשר למשיב גמישות כלשהי. ״ על פי העתירה, בהתאם להתחייבויותיה למדינות התורמות לה, הרש"פ נהגה עד לאחרונה לפרסם מידי חודש (באנגלית ובערבית) דו"חות ביצוע תקציביים באתר של משרד האוצר של הרש"פ.   בדיווח ביחס לחודש ספטמבר 2021, ציינה הרש"פ כי במהלך אותו חודש, בנוסף לכספי המיסים שישראל גובה ומעבירה לה בהתאם לחוקי היישום, "התקבלו 500 מיליון שקלים מהצד הישראלי... 400 מיליון הם כספי סילוקין מחודשים קודמים. 100 מיליון שקלים הם מקדמה." במקביל לעתירה, הוגשה מטעם מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" גם פניה לחברי וועדת חוץ וביטחון באותו נושא. ״אלמלא הפרת חוק הקיזוז על ידי הממשלה, נכון ליום כתיבת שורות אלה, אמור להיות "מוקפא" בחשבון המיוחד שנפתח במשרד האוצר בעקבות חקיקת חוק הקיזוז, את מלוא הסכום שהוחלט עד כה להקפיא - קרי סכום בסך 1,858,919,164 ש״ח. ״, כותבים בפנייה. באתר המכון, מוסיפים כי מעבר להפרות שנזכרו לעיל, ״כאן המקום לשוב ולהזכיר שמאז תחילת השנה נמנע ראש הממשלה נפתלי בנט להביא לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני, את הדו"ח שהגיש שר הביטחון גנץ ביחס לסך תשלומי הרש"פ למחבלים בזיקה לטרור בשנת 2021. ״ לקריאה נוספת

מזה עשרים שנים שחבלות וחיסולים באיראן מיוחסים לישראל ועדיין - האיראנים מתקדמים בציר הטילאות, העשרת אוראניום ופיתוח פצצה. ועדיין, בישראל טוענים לאפקטיביות הפעולות. כל עוד איראן שומרת על עמימות מרצון, זה נוח לכולם  פרצ׳ין. אתר בו על פי פרסומים איראן ביצעה חלק מהניסויים במרכיבי הפצצה. תמונה: google.com/maps איראן מנסה לפתח גרעין מאז 1979. היום, 2022, כ-43 שנים לאחר מכן, איראן טרם הציגה פצצת גרעין בפיתוח עצמי או ביצעה ניסוי גרעיני. איראן כיום מוגדרת רישמית מדינת סף - כזו שיכולה בהחלטה להרכיב פצצה על אמצעי שיגור.  השיח הבינלאומי מאז חתימת הסכם הגרעין ב-2015 הוא סביב זמן הפריצה. כלומר, כמה זמן ייקח לאיראן, בהחלטה מדינית, להעמיד פצצה עובדת. בתקופת ההסכם חשבו כי מדובר על שנה שתתן למערב זמן לזהות את התהליכים ולצאת למלחמה או מבצע צבאי שיעצור זאת.  כיום, זמן הפריצה הצטמצם למספר שבועות. בשימוע בקונגרס שנערך בשבועיים האחרונים אמר השליח המיוחד לאיראן מטעם הבית הלבן, רוברט מאלי, כי במצב הנוכחי, בספק אם לארה״ב תהיה התרעה על תהליכי פריצה לפצצה. בטח לא התרעה מספיקה לפעולת סיכול צבאית. ככל שזו אפשרית.  בעקבות המצב העגום אליו נקלעה ישראל, כאשר איראן אוחזת הנדסית בהליכי העשרת אורניום, כולל הפיכתו למתכת אורניום הדרושה לבניית ליבת פצצה, מנסים גורמים שונים להראות לציבור שהמוסד הצליח. למרות התוצאה.  ראשית היה זה יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, שטען שבלי המוסד לאיראן כבר הייתה פצצה. אחריו הגיעה מחליפו, דדי ברנע, מי שהיה סגנו, ואמר שהמוסד לא ייתן לאיראן להגיע לפצצה. אתמול (ד) היה זה גדי אייזנקוט (רמטכ״ל בין השנים 2015-2019) שטען שלדעתו, בלי פעולות חשאיות של ישראל לאיראן הייתה כבר פצצה לפני 7-10 שנים.  המשותף לכל השלושה זו הפוזיציה - על כל השלושה נפלה האחריות לבלום את תכנית הגרעין האיראנית. כך שהם מדברים מפוזיציה. לאף אחד אין עניין להודות בכישלון.  ניסויים לפני עשרים שנים  איראן, על פי מסמכי הארכיון, ביצעה את הניסויים במרכיבי הפצצה תחת תכנית אימאד שהסתיימה בתחילת שנות האלפיים. במסמכים שראו אור מתוך הארכיון (יש עוד הרבה שלא), ניתן לראות כי האיראנים כבר ביצעו ניסויים במרכיבי הפצצה, כולל מנגנון הקריסה.  עוד כחצי שנה, מדובר על ניסויים שבוצעו לפני 20 שנים ויותר. הידע הולך לאיבוד? כנראה שלא. זו הונאה? כנראה שלא כי המסמכים האלו לא היו לצאת מהארכיון באיראן. כך שהאיראנים לא חשבו שמישהו זר יראה אותם.  כלומר, אם בתחילת שנות האלפיים, כ-15 שנים טרם מינוי אייזנקוט לרמטכ״ל, האיראנים כבר אחזו בידע להרכיב פצצה, על מה מסתמכת ההנחה של אייזנקוט שהפעילות החשאית של ישראל עיכבה את התכנית בעשור? לא ברור.  אם, נניח, היה פלוני טוען כי יש באיראן מתקן ייחודי המשמש את ציר הפיתוח הקריטי של הפצצה, ואת המתקן הזה פוצץ המוסד, ולקח לאיראן עשור להשמיש אותו - היה ניתן להבין את הטענה לדחייה בעשור של תכנית הגרעין. הוכחות כאלו טרם צפו.  עוד הנחה ששומעים בישראל היא לגבי התאמת פצצה לראש קרבי של טיל. ישנה הנחה שהאיראנים בנו תכן פצצה גדולה ועכשיו צריכים להקטין וזה לוקח להם זמן. כמה? בישראל מעריכים שנתיים. כלומר, גם אם מחר השליט העליון באיראן רוצה פצצה, יקחו לאיראנים שנתיים להתאים אותה לטיל.  ובכן, גם הנחה זו מוזרה (בלשון המעטה). מדוע? מכיוון שבמסמכי הארכיון יש שרטוט של תכן פצצה מותאמת מראש לגודל רש״ק של טיל. ההנחה שהאיראנים מפתחים פצצה גדולה ואחר כך צריכים להקטין אותה - לא נשענת על כלום. המהנדסים האיראנים שהחלו את תכנית הגרעין, סביר להניח, כמו במדינות אחרות בעולם שהגיעו לגרעין, תכננו פצצות וטילים כך שהפצצה תתאים לטיל. זה מסלול פיתוח סטנדרטי משולב למדינה שרוצה מערך גרעין התקפי.  בהקשר פיתוח הטילים באיראן אין צורך להכביר במילים. בשנים האחרונות האיראנים הצליחו להוכיח יכולות פיתוח מרשימות בתחום הטילאות.  התקדמו למרות הכל אף על פי שהאיראנים מראים יכולות הנדסיות בתחום הטילאות, הגרעין, העשרת האורניום והפיכתו למתכת, בישראל עדיין טוענים שאיראן רחוקה שנתיים מפצצה ושהפעולות החשאיות באיראן בעשרים השנים הבאות עיכבו את הגרעין. בחינה של התקדמות איראן מאז יציאת ארה״ב מהסכם הגרעין, לפני כארבע שנים, מראה התקדמות טכנית גדולה - למרות החיסולים והחבלות המיוחסים לישראל.  איראן הצליחה להעמיד הליך העשרה על בסיס קסקדה אחת, להפיק מתכת אורניום ולפתוח דורות חדשים של צנטריפוגות. וזה רק ממה שאנו יודעים מדו״חות סבא״א. מה קורה בציר הפיתוח החשאי של איראן? זו שאלה פתוחה. אין סיבה לחשוב שהאיראנים קידמו רק את ציר הכנת החומר הבקיע והזניחו את ציר פיתוח ושדרוג תכן הפצצה.  לסיכום, המוסד עושה מה שהוא יודע - חיסולים וחבלות. אלו הכלים הקינטיים שיש לו. המוסד גם גנב את ארכיון הגרעין במטרה למנוע מארה״ב חזרה להסכם. הציר הזה נחל כישלון. ארה״ב ואירופה לא התרשמו במיוחד מזה שלאיראנים הייתה תכנית גרעין צבאית שהסתיימה, לפי פרסומים גלויים, בתחילת שנות האלפיים. ארה״ב מאז עלייתו של ביידן רוצה לחזור להסכם והבית הלבן טוען שהיציאה ממנו בתקופת טראמפ הייתה טעות אסטרטגית. כך גם טוענים ראשי אמ״ן קודמים בישראל.  לשאלה כיצד מודדים אפקטיביות של פעולות המוסד באיראן, אין תשובה ברורה. מהנתונים הגלויים המסקנה שעולה היא כי אחד המרכיבים העיקריים שגרם לאיראן לעכב את ציר הגרעין הצבאי, הוא ההסכם מ-2015. מדוע איראן טרם ביצעה ניסוי גרעיני או הצגה מתוקשרת של פצצת גרעין (כמו בצפ״ק), גם לזה אין תשובה ברורה. ניתן לשער כי איראן מרוויחה מהעמימות יותר מאשר להצהיר על פצצה. 

הכבל יחבר למעשה משתמשים בסינגפור עם משתמשים באיטליה ועלותו נאמדת ב-800 מיליון יורו bigstock יוון וסעודיה הסכימו אתמול על עיקרי התנאים לקראת הקמת פרויקט משותף להנחת כבל סיבים אופטיים (FIBRE) שיחבר את אירופה עם אסיה. מקורות יווניים באתונה מסרו לסוכנות רויטרס שהפרויקט, שכינויו "מסדרון הנתונים מזרח לים התיכון", כולל כבל תת-ימי ויבשתי שתפתח חברת MENA HUB שהיא בבעלות משותפת של STC הסעודית ו'גריק טלקום' היוונית, וכן חברת הלוויינים TTSA. שותפות גם חברת החשמל היוונית PTC וחברת הטלקום הקפריסאית CYTA. הפרויקט עדיין טעון אישורים שונים, אך מצפים שייחתם בחודש יולי, תחילת העבודות בסתיו וסיום העבודות בסוף שנת 2025. הכבל יחבר למעשה משתמשים בסינגפור עם משתמשים באיטליה ועלותו נאמדת ב-800 מיליון יורו.  הממשלה השמרנית של יוון הכריזה כבר בשנת 2019 על מתן עדיפות ממשלתית לתקשורת דיגיטלית. האיחוד האירופי העניק בשנים האחרונות לממשלת יוון מענקים והלוואות בסך 30 מיליארד יורו, וחלק מהכסף מיועד לסיבים אופטיים ולמערכות תקשורת G5.   

אצלנו מחלקים פרסים לטכנולוגיות של אתמול ובארה״ב מתכננים לכרות מתכות מאסטרואידים על מנת לבטל תלות במדינות מצומצמות שמחזיקות מאגרים עולמיים This mosaic image of asteroid Bennu is composed of 12 PolyCam images collected on Dec. 2 by the OSIRIS-REx spacecraft from a range of 15 miles (24 kilometers). Credits: NASA/Goddard/University of Arizona בימים האחרונים חילקו בישראל פרס ישראל (שני) ללוייני אופק. בעוד אצלנו חוגגים את הטכנולוגיות של אתמול, בארה״ב חברות הזנק כבר שולחות חלליות לכרות מחצבים מאסטרואידים בחלל.  תחום כריית מחצבים מאסטרואידים אינו חדש. בהוליווד החלו סרטי מדע בדיוני לעסוק בנושא לפני עשורים וכעת המדע הבדיוני מגיע למימוש הנדסי. חברת AstroForge שהוקמה על ידי יוצאי SpaceX, Virgin Orbit ו-Galactic, גייסה כספים והזמינה שיגור על גבי משגר של SpaceX.  ״החברה תתחיל עם מתכות מקבוצת פלטינה, המשמשות בכל דבר, מממירים קטליטיים במכוניות ועד אלקטרוניקה. כותבים בפרסום של businessinsider. ״אסטרואידים מתכתיים מכילים בעיקר ברזל וניקל, אך בחלקם יש גם פלטינה, זהב וקובלט״, נכתב בפרסום.  המעבר לכלכלה ירוקה גרם לביקוש למתכות מסוימות להמריא. קובלט, למשל, משמש בעיקר בסוללות ליתיום-יון הנמצאות בכלי רכב חשמליים. הסטארט-אפ, שנוסד בינואר, מגובה במאיץ היוקרתי Y Combinator, שסייע למיזמים הכוללים Reddit, Airbnb ו-Stripe. חברת AstroForge גייסה לאחרונה 13 מיליון דולר במימון ראשוני מחברת ההון סיכון Initialized Capital.   

השר ייפגש גם עם שר ההגנה ההודי רג'נאת סינג לשיחות על שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל להודו צילום: אריאל חרמוני - משהב״ט  שר הביטחון בני גנץ פותח היום (ה') ביקור בהודו לציון 30 שנה לשת"פ הביטחוני בין שתי המדינות. היום בצהרים לפי שעון ישראל ייפגש גנץ עם ראש הממשלה נרנדרה מודי. השר ייפגש גם עם שר ההגנה ההודי רג'נאת סינג לשיחות על שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל להודו.  נלווים לשר הרמ"ט מעיין ישראלי, ראש סיב"ט יאיר קולס, ראש האגף המדיני ביטחוני דרור שלום והמזכיר הצבאי של שר הביטחון יקי דולף.   

חלוקה כלשהי, בשטח או באוכלוסייה, בין מדינת ישראל, יישוביה ותושביה לבין מיליוני הפלשתינים החיים לא רק לידנו אלא כמעט אנחנו בתוכם והם בתוכנו. היינו כבר בפתרונות שתי מדינות, מדינה דו-לאומית, לא נראה מוצלח וישים. אולי יש למישהו רעיון מקורי חדש, שיקום זכאית ממשלת ישראל למחמאות על התנהלות מצעד הדגלים ויום ירושלים. מחמאות לראש הממשלה בנט, לשר לביטחון פנים בר לב ולשר הביטחון גנץ, שקיבלו באומץ החלטות לקיים את המצעד במלואו. המהומות לא עברו את הסף, נושאי הדגלים צעדו ליד שער שכם ובמזרח ירושלים ורבבות יהודים עלו להר הבית.  שוב הוכח שכל הצדדים יודעים היטב למי הריבונות על מדינת ישראל, על השטחים, על ירושלים. על הר הבית. אפילו הרחפן נושא דגל פלשתין לא פגע בריבונות הישראלית. ציבורים מסוימים עושים מאמצים כה רבים להוכיח ריבונות, עד שעולה החשש אולי הם עצמם אינם משוכנעים במאה אחוז בריבונות. והנה יום ירושלים ומצעד הדגלים עברו בשלום יחסית, למעט תקריות ומעצרים. לא שוגרו רקטות מעזה ולא שוגרו טילים של חיזבאללה מלבנון. העובדה שלא נורו גם היא מוכיחה שברור לאויבים מצפון ומדרום מי הריבון ובידי מי ריכוז הכוח. הם מבינים שאם יפעלו, עלולים לשלם מחירים גבוהים. כלומר, מול חמס רצועת עזה וחיזבאללה לבנון יש מידה של התרעה.   אולם בשבוע שלפני יום ירושלים נראה שמי שהם נכנסו לפניקה מיותרת, והכניסו בציבור בהלת-שווא, בשת"פ של רוב כלי התקשורת. סכנות ואיומים שמענו וקראנו וצפינו באזהרות ממקורות רשמיים, כולל דוברי צה"ל, שדיברו על סכנות ואיומים: כוננות טילים מעזה, סוללות כיפת ברזל הוזזו וקורבו לגבולות. כוננות בצפון. גיוס פלוגות. והגרוע ביותר: במו אוזנינו שמענו דיווחים על סכנה של מאות הרוגים בקרב חיילים ורבבות נפגעים בקרב אזרחים אם חיזבאללה ישגר אלפי טילים ביום. מה זה ועל מה זה עלה בדעת מישהו ליזום פרסומים מהסוג הזה – והכול בגלל דגלים ביום ירושלים. לא הייתה שום סיבה לדיווחים ולתדרוכים הללו. אין סיבה לזרוע פניקה בציבור, ומוטב שגם מפיצי ההודעות המבהילות ומפרסמיהן בתקשורת ילמדו לקחים כיוון שללא ספק יהיו עוד אירועים סביב ירושלים, הר הבית ומסגד אל אקצה. עניין הדגלים ככלי להוכחת ריבונות קיבל השנה פרופורציות מוגזמות בהחלט, המחשידות שהיה פה יותר כוונות פוליטיות לאומיות נסתרות מאשר דאגה אמיתית לריבונות ישראל בירושלים. במלחמת ששת הימים, מיד אחרי שחרור ירושלים, הכותל וכיבוש הר הבית, הורה משה דיין להסיר מיד דגל ישראל שתלו הצנחנים על הר הבית. אולי הייתה זו החלטה גרועה לדורות, אבל איש ביטחון ופטריוט כמשה דיין לא ראה בדגל מונף הכרח מנקר עיניים אחרי שצה"ל שחרר את ירושלים כולה.  ישראל איננה זקוקה לח"כ בן גביר או לארגוני להבה ולה פמיליה כדי להדגים ריבונות. ריבונותנו לא הייתה נפגעת כהוא זה אילולי צעדו חוגגי מצעד הדגלים ליד שער שכם ובירושלים המזרחית. מותר לשאול מדוע חייבים לצעוד ברחובות רוויי מתח ביטחוני, איומים ואף שנאה, בקרב תושבים מוקפים ב-7,000 שוטרים. ממש חגיגת יום ירושלים, והעיקר שהנפנו את הדגל.   אולי אפשר אחרת דווקא העובדה שיום ירושלים עבר ללא תקריות חמורות ואלימות, ורקטות מעזה לא שוגרו וטילים מלבנון לא נורו, מעודדת ומעוררת מחשבות: אולי אפשר אחרת. אולי בכל זאת ניתן לחשוב על איזה הסדר עם הפלשתינים, לפחות הכנות להסדר, מחשבה ודיון על אופציות, אולי רעיונות חדשים שעדיין לא נהגו ולא נוסו, עד שנעז לחשוב על הסדר קבע או 'חלילה' על הסדר שלום. לבטח יש ישראלים שחושבים ואומרים לעצמם: די לנו בשגרת עשרות שנים של אלימות, שנאה, שפיכות דמים, חיסולים, פיגועים, ירי רקטות וטילים, מקלטים ונפגעי חרדה, גיוסים ומילואים ולחימה. לא יתכן מצב שבו החמאס וראשיו ואנשי הוואקף בהר הבית וחיזבאללה בדרום לבנון הם שיכתיבו את סדר היום של מדינת ישראל, שהיא חזקה עשרת מונים מכל אלו ביחד. האם בטוח ללא שום ספק שאי אפשר אחרת?  יתכן שדווקא הממשלה הזאת, למרות חולשתה, היא המתאימה לכך, אם תחזיק מעמד. זו ממשלה עם תמהיל ייחודי, שאמנם איננו מבטיח יציבות פרלמנטרית, אך מאפשר הרהורים על הסדר עם הפלשתינים כי יש בו אלמנטים שעבורם שלום איננה מלה גסה. בתמהיל יש ימין ושמאל ולמעט בודדים איננו קיצוני לאומני. הרכב כזה יכול ליזום מחשבה שונה, מחוץ לקופסה, מה שלא נראה אפשרי בממשלת ימין-דתיים-חרדים.  ברית הגנה אסטרטגית מעולם לא הייתה התפאורה האזורית והבינלאומית כה מתאימה ליוזמות חדשות. ישראל היא המדינה החזקה ביותר באזור מבחינה צבאית. שלום עם מצרים וירדן ומדינות המפרץ איחוד האמירויות ובחריין, והעיקר עוד לפנינו – סעודיה. זה כבר קורה, וכאשר קשרי ישראל עם הממלכה יהיו גלויים ולא חשאיים, המזרח התיכון ייראה אחרת, ישראל תזכה לשדרוג אדיר במעמדה.  מדברים על הקמת מעין ברית פוליטית- צבאית של מדינות מזרח תיכוניות הקוראות תיגר על איראן. יש לנו גז, ומצרים מעוניינת בגז, וכך קפריסין ויוון ואיטליה. ארדואן מאותת איתותים חדשים ושולח את שר החוץ שלו. המדינה היחידה בעולם שטיפלה בצורה ממלכתית בפצועי המלחמה בסוריה הייתה ישראל, והיא גם היחידה שהפעילה בית חולים שדה לטיפול ב-6,000 פצועי אוקראינה.  יש ברית הגנה אסטרטגית עם ארה"ב ומנגנון תיאום עם פוטין לטיסות מעל סוריה. ראש הממשלה בנט מדבר עם מנהיגי עולם השפויים. צה"ל על כל זרועותיו משתתף בתרגילים ובתמרונים צבאיים עם צבאות המערב ונאט"ו.   סתם מחשבה: מה היה קורה למשל אילו אדם כמו יאיר לפיד, ראש הממשלה החלופי ושר החוץ, איש מרכז, היה מתפנה לרגע מעיסוקי היום-יום ויוזם כינוס אקדמי של אנשי רוח, פוליטיקאים לשעבר מכל הגוונים, מומחים למזה"ת, לערבית, לערבים, לעם ישראל, למקומות קדושים, אנשי גיאוגרפיה וחברה. צוות רחב שיישב שבעה נקיים, אפילו שנה, ויחשוב. יעלה רעיונות חדשים, כי כל הישנים נכשלו, עובדה.  לא יתכן שאי אפשר למצוא פשרות ביחסי ישראל והפלשתינים, קשרי ערבים ויהודים, מחלוקות ימין ושמאל בפוליטיקה הישראלית. חלוקה כלשהי, בשטח או באוכלוסייה, בין מדינת ישראל, יישוביה ותושביה לבין מיליוני הפלשתינים החיים לא רק לידנו אלא כמעט אנחנו בתוכם והם בתוכנו. היינו כבר בפתרונות שתי מדינות, מדינה דו-לאומית, לא נראה מוצלח וישים. אולי יש למישהו רעיון מקורי חדש, שיקום.  הציבור בישראל ומנהיגיו עסוקים בארץ הקשה הזאת באלף ענייני חולין, בתחבורה ובבתי חולים, באלימות, ובמחירי הדיור ובמורים, בנוסף לאיומים מעבר לגבולות ומרחוק. אבל בחג השבועות, שבו יש תיקון ליל שבועות, מותר לחשוב ולחלום על "תיקון".  

הממונה על הביטחון בממשלת גרמניה אברהארד צורן אמר כי נימוק מכריע בבחירת המסוק היה שצ'ינוק נפוץ במדינות רבות ברחבי העולם By SPC Glenn Anderson - www.dvidshub.net, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=49058532 גרמניה החליטה לרכוש 60 מסוקי תובלה כבדה CH-47F של בואינג, וכך יעבור חיל האוויר הגרמני ממסוקי תובלה תוצרת לוקהיד מרטין/סיקורסקי  למסוקים תוצרת בואינג. שרת ההגנה הגרמנית כריסטינה למברכט הסבירה כי בחירת מסוק זה תחזק את ההשתלבות של גרמניה באירופה. היא לא מסרה את פרטי העסקה, אולם סוכנות רויטרס מוסרת שמדובר ב-60 מסוקים וכי שווי העסקה הוא כארבעה מיליארדי יורו. אספקת המסוקים צפויה בין 2023 ל-2029.  הממונה על הביטחון בממשלת גרמניה אברהארד צורן אמר כי נימוק מכריע בבחירת המסוק היה שצ'ינוק נפוץ במדינות רבות ברחבי העולם, "בעוד שהמסוק המתחרה CH-53K של לוקהיד  מרטין/סיקורסקי טס רק בשירות המרינס וישראל", כך אמר.  יותר מ-500 מסוקי צ'ינוק טסים בצבאות ארה"ב ואירופה ומדינות רבות אחרות, כך שניתן להשיג חלפים במקומות שונים. שני המסוקים המתחרים צ'ינוק ו-K (שהתחרו גם בחיל האוויר הישראלי, שבחר ב-K) הם היחידים במערב מסוגם כמסוקי תובלה כבדה מתקדמים. הבונדסווהר הגרמני דחה כמה שנים את ההחלטה על ההצטיידות במסוקים חדשים, עד להחלטה הסופית שהתקבלה אתמול. כיום מפעיל חיל האוויר הגרמני מסוקי תובלה של לוקהיד מרטין/סיקורסקי, דגם הדומה ליסעורים של חיל האוויר.