07:57:44 | ◀︎ | אוניות נחיתה חדשות לצה"ל ולחיל הים | |
07:58:54 | ◀︎ | צה״ל רוצה להחזיר יכולות נחיתה אמפיביות | |
08:09:13 | ◀︎ | פרשנות | שימוש בטיל הזירקון מצד רוסיה - אות אזהרה לצי האמריקאי |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
04/06/22 08:09
53.29% מהצפיות
מאת IsraelDefense
טיל הזירקון הינו תוצר פיתוח משותף עם הצי ההודי, פרויקט שהחל בין המדינות ב- 2010 על בסיס שיתוף הפעולה שלהם בטיל היאחונט. לאוניות הצי האמריקאי אין מענה הגנתי אמיתי מול מטח טילים כאלו TASS מראשית הפלישה לאוקראינה התפרס צי הים השחור הרוסי במימי הים האגאי והים השחור, והטיל מצור ימי על המדינה. המצור הימי שיבש את הייצוא האוקראיני, בעיקר של חיטה, והשפיע רבות על יכולתה הכלכלית של אוקראינה, כמו גם על כלכלת המזרח התיכון ואפריקה.
בחודש האחרון קיבלה הלחימה באוקראינה תפנית, והחלה להתפתח גם בים, כשחיל הים האוקראיני החליט לפעול כנגד הצי הרוסי. מחד החלו האוקראינים בפיזור מוקשים ימיים, בעיקר סביב רצועת החוף של אודסה ובאזור אי הנחשים, השולט על נתיבי הסחר הימיים בין אוקראינה לשאר מדינות הים השחור והיציאה למצרי הדרדנלים והבוספורוס.
בנוסף, החל חיל הים האוקראיני בהפעלה של טילי חוף-ים תוצרת אוקראינה מדגם נפטון, באמצעותם הוטבעו שתי אוניות דגל של צי הים השחור. ההפעלה המוצלחת של הטילים הניעה את האמריקאים והבריטים להביע כוונות לצייד את חיל הים האוקראיני בסוללות טילי חוף-ים מדגם הרפון, ואולי גם מדגמים נוספים.
רוסיה לא נותרה אדישה למהלכים האמריקאים והבריטים, וביום שבת האחרון כאקט של הרתעה, ביצע הצי הרוסי ניסוי מבצעי ראשון בטיל העל-קולי החדש שלה, מדגם זירקון. הניסוי בוצע בים הלבן, כשהטיל נואה מאוניית מלחמה רוסית אל עבר מטרה במרחק של 1000 ק"מ ממנה.
הזירקון הינו טיל היפר-סוני, המונע באמצעות הנעה מתקדמת מסוג Scram-jet, המאפשרת לטיל לטוס במהירות של כ- 9 מאך, מהירות הגבוהה למעלה מפי שלוש ממהירותו של טיל היאחונט.
הזירקון, הדור הבא של היאחונט, הינו טיל נגד כלי שיט, המשוגר ממגוון רחב של משגרים – יבשתיים, כלי שיט ומצוללות. הטיל פותח על ידי החברה הרוסית NPO Mashinostroyeniya, וככל הנראה מבצעי.
הטיל באורך של כ- 9 מטרים, בעל טווח מרבי של כ- 1500 ק"מ בטיסה בגובה גבוה ולטווח מרבי של כ- 500 ק"מ בטיסה בגובה נמוך. בטיל משולב ראש קרב במשקל של כ- 400 ק"ג.
טיל הזירקון הינו תוצר פיתוח משותף עם הצי ההודי, פרויקט שהחל בין המדינות ב- 2010 על בסיס שיתוף הפעולה שלהם בטיל היאחונט. טיל היאחונט, שגרסתו ההודית מכונה ברהמוס (BrahMos), פותח באמצעות כספים הודיים לאחר שהפיתוח נעצר ברוסיה כתוצאה מחוסר תקציב בראשית שנות ה- 90'.
ההסכם בין המדינות היה שבמסגרת המימון ההודי, למעלה מ- 250 מיליון דולר, יוקם קו ייצור בהודו לטיל "הודי", שמרבית מרכיביו (למעט ראש הביות והמנוע) ייוצרו בהודו. כלל מרכיבי הטיל יורכבו בהודו.
פרויקט הברהמוס הצליח הצלחה מרשימה, וחיל הים, חיל האוויר וחיל היבשה ההודי רכשו כמות גדולה מאד ממנו, כמות הנאמדת בכ- 2000 טילים.
ההצלחה של הברהמוס הולידה איתה את הברהמוס-2, הזירקון, טיל חדש במימון משותף (אם כי רובו הודי), כאמור בעל יכולות מבצעיות וטכנולוגיות מרשימות. בהודו טרם נכנס הטיל לשירות מבצעי, ורוסיה הייתה צפויה להתחיל את הייצור הסדרתי במהלך 2022. ככל הנראה המלחמה באוקראינה לא אפשרה זאת.
יחד עם זאת, ולאחר הצלחות חיל הים האוקראיני בהטבעת אוניות המלחמה הרוסיות באמצעות טילי נפטון, נראה כי הרוסים מעלים הילוך בזירה הימית. ירי הניסוי שבוצע השבוע ומבצעיות הם בהחלט אות אזהרה לציים המערביים ובדגש לצי האמריקאי.
לאוניות הצי האמריקאי אין מענה הגנתי אמיתי מול מטח טילים מדגם זירקון, והצי יידרש כעת לפתח אמצעי הגנה מתאימים מולו – בין אם מדובר בשדרוג מערך טילי היירוט מדגם סטנדרט או ESSM, ובין אם מדובר בשדרוג מערכות הלוחמה האלקטרונית.
04/06/22 07:57
27.34% מהצפיות
מאת IsraelDefense
לאחרונה הודיע חיל הים כי רכש שתי נחתות תוצרת ארצות הברית, הצפויות להגיע בחודשים הקרובים. חיל הים, בתהליך קליטה מבצעי וטכנולוגי, החל בהקמתה של פלגת ים בבסיס אשדוד, במסגרתה יופעלו כלי השיט החדשים.
עם הגעתן יעברו הכלים תקופת הכשרה מבצעית, טכנו-לוגיסטית והדרכתית, שתארך מספר חודשים. תזמון הגעתן של הנחתות מעניין. בחיל הים שואפים מזה שנים ארוכות לפעול להגדלת מעורבותו של החיל בקרב היבשה.
בשלהי 1993 הוצאו הנחתות הישנות משירות החיל, מתוך הנחה כי לא יהיה להן שימוש בקרב היבשה. הנחתות הוצאו משירות לאחר שנים רבות של השתתפות במערכות ישראל, כולל במבצע קדש, מלחמת ששת הימים ועד לנחיתה המפורסמת בשפך האוולי, במלחמת לבנון הראשונה.
בראשית שנות ה- 2000 ניסה מפקד חיל הם דאז, האלוף במיל. דידי יערי, לפעול לרכישתן של שתי אוניות LPD, אוניות אמפיביות, בעלות יכולת נשיאה של מסוקים וגדודי שריון ורגלים. תוכניתו של יערי נדחתה, ובמקומה נרכשו לצה"ל מסוקי אפאצ'י.
גם אחרי יערי, פעלו מפקדי חיל הים, האלוף רם רוטברג והאלוף אלי שרביט, לשילובו של חיל הים במתארי הלחימה ביבשה, כולל שילוב יכולות של ירי טילים מדוייקים מהים אל היבשה, ואף נחיתה.
רכש הנחתות החדשות מצביע על שינוי מגמה אסטרטגי בצה"ל, הנוגע לצורך ביכולות תמרון של כוחות גדולים בטווחים רחוקים מהגבול, ובעיקר בלבנון.
בעשרות השנים האחרונות תמרון של כוחות גדולים עמוק לשטח היריב היא משימה של האוגדה המתמרנת, אוגדה 98, המתבסס על תמרון בעיקר על בסיס פלטפורמות אוויריות (בצניחה או בתובלה אווירית). הנחתות החדשות יאפשרו לאוגדה וליחידות צה"ל נוספות לתמרן ולבצע נחיתה דרך הים.
על מנת לתרגל את קונספט הנחיתה, תורת לחימה שלא תורגלה בצה"ל כשלושים שנה, התקיים השבוע תרגיל צה"לי רחב היקף בקפריסין, במסגרתו עשו שימוש יחידות צה"ל וחיל הים בנחתות שהושכרו מיוון ומאיטליה.
יש לציין, שבחיל הים קיימת כיום יכולת נחיתה מינורית, עבור שייטת 13, עם סירות נחיתה קטנות, בעלות יכולת נשיאה של רכב קטן.
בעולם בכלל, הנחתת כוחות מהים היא יכולת מבצעית נפוצה. כך למשל גם בימים אלו במסגרת המערכה באוקראינה, מחזיק צי הים השחור נחתות עם כוחות נחתים מול חופי אודסה.
למצרים יכולות נחיתה משמעותיות, טורקיה מפעילה כ- 33 נחתות, המיועדות להגיע לחופי יוון ולהשתלט עליהם אם תפרוץ מערכה צבאית בין שתי המדינות. כמובן יכולת זו קיימת בציים שונים בעולם, כמו סין, ארה"ב, צרפת, איטליה, יוון ועוד.
לעניין הנחיתה יש חסרון משמעותי אחד, והוא פגיעותם של כלי השיט. הנחתות מפליגות לאט יחסית ויכולת התמרון שלהן מוגבלת. מכאן, כי הנחתת כוחות בחופי אויב על ידי הנחתות יידרש להיעשות תוך פינוי וטיהור קו החוף על ידי כוח מקדים.
לאחריו מטריית הגנה של ספינות הטילים של חיל הים, אשר יספקו לנחתות הגנה מפני טילי חוף-ים וכלי טיס, על ידי מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות הגנה קשה – טילים נגד טילים.
הנחתות מביאות איתן לחיל הים וצה"ל מעטפת חדשה-ישנה של יכולות מבצעיות מעניינות, והשתלבותן היא אבן דרך נוספת לחשיבות האסטרטגית שניתנה לחיל הים וליכולותיו המבצעיות בעשור השנים האחרון.
04/06/22 07:58
19.38% מהצפיות
מאת IsraelDefense
לאחרונה הודיע חיל הים כי רכש שתי נחתות תוצרת ארצות הברית, הצפויות להגיע בחודשים הקרובים. הנחתות החדשות יאפשרו לאוגדה וליחידות צה"ל נוספות לתמרן ולבצע נחיתה דרך הים מאת ניר מאור מוזיאון ההעפלה וחיל הים - ניר מאור מוזיאון ההעפלה וחיל הים, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=44007303 לאחרונה הודיע חיל הים כי רכש שתי נחתות תוצרת ארצות הברית, הצפויות להגיע בחודשים הקרובים. חיל הים, בתהליך קליטה מבצעי וטכנולוגי, החל בהקמתה של פלגת ים בבסיס אשדוד, במסגרתה יופעלו כלי השיט החדשים.
עם הגעתן יעברו הכלים תקופת הכשרה מבצעית, טכנו-לוגיסטית והדרכתית, שתארך מספר חודשים. תזמון הגעתן של הנחתות מעניין. בחיל הים שואפים מזה שנים ארוכות לפעול להגדלת מעורבותו של החיל בקרב היבשה.
בשלהי 1993 הוצאו הנחתות הישנות משירות החיל, מתוך הנחה כי לא יהיה להן שימוש בקרב היבשה. הנחתות הוצאו משירות לאחר שנים רבות של השתתפות במערכות ישראל, כולל במבצע קדש, מלחמת ששת הימים ועד לנחיתה המפורסמת בשפך האוולי, במלחמת לבנון הראשונה.
בראשית שנות ה- 2000 ניסה מפקד חיל הם דאז, האלוף במיל. דידי יערי, לפעול לרכישתן של שתי אוניות LPD, אוניות אמפיביות, בעלות יכולת נשיאה של מסוקים וגדודי שריון ורגלים. תוכניתו של יערי נדחתה, ובמקומה נרכשו לצה"ל מסוקי אפאצ'י.
גם אחרי יערי, פעלו מפקדי חיל הים, האלוף רם רוטברג והאלוף אלי שרביט, לשילובו של חיל הים במתארי הלחימה ביבשה, כולל שילוב יכולות של ירי טילים מדוייקים מהים אל היבשה, ואף נחיתה.
רכש הנחתות החדשות מצביע על שינוי מגמה אסטרטגי בצה"ל, הנוגע לצורך ביכולות תמרון של כוחות גדולים בטווחים רחוקים מהגבול, ובעיקר בלבנון.
בעשרות השנים האחרונות תמרון של כוחות גדולים עמוק לשטח היריב היא משימה של האוגדה המתמרנת, אוגדה 98, המתבסס על תמרון בעיקר על בסיס פלטפורמות אוויריות (בצניחה או בתובלה אווירית). הנחתות החדשות יאפשרו לאוגדה וליחידות צה"ל נוספות לתמרן ולבצע נחיתה דרך הים.
על מנת לתרגל את קונספט הנחיתה, תורת לחימה שלא תורגלה בצה"ל כשלושים שנה, התקיים השבוע תרגיל צה"לי רחב היקף בקפריסין, במסגרתו עשו שימוש יחידות צה"ל וחיל הים בנחתות שהושכרו מיוון ומאיטליה. יש לציין, שבחיל הים קיימת כיום יכולת נחיתה מינורית, עבור שייטת 13.
בעולם בכלל, הנחתת כוחות מהים היא יכולת מבצעית נפוצה. כך למשל גם בימים אלו במסגרת המערכה באוקראינה, מחזיק צי הים השחור נחתות עם כוחות נחתים מול חופי אודסה.
למצרים יכולות נחיתה משמעותיות, טורקיה מפעילה כ- 33 נחתות, המיועדות להגיע לחופי יוון ולהשתלט עליהם אם תפרוץ מערכה צבאית בין שתי המדינות. כמובן יכולת זו קיימת בציים שונים בעולם, כמו סין, ארה"ב, צרפת, איטליה, יוון ועוד.
לעניין הנחיתה יש חסרון משמעותי אחד, והוא פגיעותם של כלי השיט. הנחתות מפליגות לאט יחסית ויכולת התמרון שלהן מוגבלת. מכאן, כי הנחתת כוחות בחופי אויב על ידי הנחתות יידרש להיעשות תוך פינוי וטיהור קו החוף על ידי כוח מקדים.
לאחריו מטריית הגנה של ספינות הטילים של חיל הים, אשר יספקו לנחתות הגנה מפני טילי חוף-ים וכלי טיס, על ידי מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות הגנה קשה – טילים נגד טילים.
הנחתות מביאות איתן לחיל הים וצה"ל מעטפת חדשה-ישנה של יכולות מבצעיות מעניינות, והשתלבותן היא אבן דרך נוספת לחשיבות האסטרטגית שניתנה לחיל הים וליכולותיו המבצעיות בעשור השנים האחרון.