התאונה אירעה בתנאי גשם ורוח עזים. איש לא נמצא במטוס או לידו כאשר פרץ רוח פתאומי תקף את סיפון נושאת המטוסים, ומטוס  הקרב עף לים By US Air Force - dvidshub.net, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=74529873 מטוס קרב F-18 'סופר הורנט' של הצי האמריקני עף מסיפון נושאת מטוסים של הצי השישי בים התיכון בתנאי מזג אוויר גרועים בים. מלח אחד נפצע קל ונעשות הכנות למשיית המטוס מהים.  התאונה אירעה בתנאי גשם ורוח עזים. איש לא נמצא במטוס או לידו כאשר פרץ רוח פתאומי תקף את סיפון נושאת המטוסים, ומטוס  הקרב עף לים. אתר החדשות של הצי האמריקני USNI NEWS מסר שבעת התאונה הפליגה נושאת המטוסים 'הארי ס. טרומן' בים האיוני, ואחרי נפילת מטוס הקרב שבה האניה הענקית לפעילות שגרתית.  נושאת המטוסים היא חלק מכוח משימה שנשלח למזרח הים התיכון לפני כמה חודשים נוכח ההתעצמות הצבאית-ימית של הרוסים לפני הפלישה לאוקראינה.  

על פי טיעונים של בכירים באוקראינה, רוסיה תקפה מטרות קרקעיות באמצעות מערכת S-300. זאת, בשל ״מוד״ נסתר, אך ידוע, של מערכות הגנה אוויריות רוסיות המסוגלות לשגר את המיירטים בתצורת טק״ק By Vitaly V. Kuzmin - http://vitalykuzmin.net/?q=node/185, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=30881481 אנחנו רגילים לשמוע על החשש של מערכת הביטחון הישראלית מטילים מדויקים במדינות כמו לבנון, סוריה, איראן ועיראק. עם זאת, מערכות הגנה אווירית נתפסות כלגיטימיות היות והן משמשות כמרכיב הגנתי בלבד. הן יכולות להקשות על פעולת חיל האוויר, אך אינן יכולות לנקוט במתקפת פתע באמצעות טילים. ובכן, לפי אוקראינה, מערכות ההגנה האווירית הרוסיות כוללות הפתעה בהקשר זה - ניתן להשתמש במערכת הגנה אווירית גם כטק״ק.   על פי טיעונים של בכירים באוקראינה, רוסיה תקפה מטרות קרקעיות באמצעות מערכת S-300. אותה מערכת ששמה מעלה חשש בחיל האוויר, צריכה להעלות כעת חשש גם בזרוע היבשה, היות והיא מאיימת לא רק על מטוסים, אלא גם על מרכזי פיקוד שליטה של צה״ל בשטח ישראל. אם רוסיה רוצה מחר למנוע תמרון של צה״ל בלבנון או סוריה, היא יכולה להשתמש בסוללות הפרוסות בסוריה לתקיפת תשתיות פו״ש התומכות בתמרון.  היכולת המסוימת, בעוד חדשה לחלק מהציבור הרחב, אינה סודית בקרב העוסקים בתחום הטילאות בעולם ובארץ. הרעיון לאפשר ״מוד״ טק״ק נסתר במערכת הגנה אווירית קיים ברוסיה עשרות שנים. יכולת זו כמעט ואינה נידונה במקורות מערביים, אם כי מאמר שפורסם על ידי אתר החדשות Naviny הבלארוסי ב-2011 מספק פרטים. ״אוקראינה טענה כי רוסיה משתמשת כעת בטילי הקרקע-אוויר ארוכי הטווח שלה S-300 כדי לתקוף יעדים יבשתיים באוקראינה״, כך מפרסם אתר thedrive. ״הקביעה, מאת מושל מחוז מיקולאיב, בדרום אוקראינה, מעידה כי המחסור של רוסיה בנשק נקודתי כדי לתקוף מטרות יבשתיות עשוי להיות גרוע ממה שחשבנו״, כותבים בפרסום. ״באמצעות שירות המסרים המיידיים טלגרם, ויטלי קים, מושל מחוז מיקולאיב, הציג את הטענה לגבי ה-S-300, מבלי לציין באילו גרסאות נעשה שימוש.״ 12 טילים נורו על ידי S-300 לעבר מטרות קרקעיות, כשהם מכוונים למחוז מיקולאיב, לפי הפרסום.  ״לטילים המשמשים בסדרת S-300P יש מערכות הנחיה אינרציאליות עם עדכונים המסופקים על ידי קישור רדיו, ולשלב הסופי, מכ"ם חצי פעיל. זה מאוד לא סביר שברוב הנסיבות, ניתן יהיה להאיר מטרה קרקעית כדי שהטיל יוכל להתביית עליה. עם זאת, ההנחיה האינרטית ועדכוני הרדיו מספקים כנראה דיוק מספיק כדי לפגוע במטרות קרקע גדולות״, טוענים בכתבה. 

שוטרי תחנת כפר קאסם במרחב שרון ניהלו היום החל משעות הבוקר אכיפה ממוקדת נגד גורמי פשיעה בעיר תמונה: משטרת ישראל שוטרי תחנת כפר קאסם במרחב שרון ניהלו היום החל משעות הבוקר אכיפה ממוקדת נגד גורמי פשיעה בעיר, במסגרתה נכנסו למספר מתחמים שמופו, בהם הוצבו עפ"י החשד מצלמות אבטחה בניגוד לחוק,  לרבות הצבה על בסיס תשתית ציבורית. בתוך כך, שוטרי התחנה בסיוע מנוף ייעודי ואמצעי בטיחות, הורידו למעלה מ- 100 מצלמות שהוצבו במתחמים אלו.  פעילות זו מצטרפת להישגים מבצעיים נוספים בהתאם לאסטרטגיה ההתקפית של מחוז מרכז נגד מחוללי פשיעה ואכיפה בתחום "מסלול בטוח", למען שלום הציבור.  

"המידע שבידינו אומר שממשלת איראן מתכוונת לספק לרוסיה כמה מאות כטמ"מים בזמן הקרוב", אמר ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן  https://en.irna.ir/news/84742718/Iran-drone-capability-unnegotiable-unst... לבית הלבן יש מידע שרוסיה פונה לאיראן לספק לה מאות כטמ"מים, כולל חמושים, לשימוש הצבא הרוסי באוקראינה. יועץ המועצה לביטחון לאומי ג'ייק סליבן אמר אתמול לכתבים בוושינגטון כי עדיין לא ברור אם איראן כבר סיפקה כטמ"מים לרוסיה, אך לארה"ב יש מידע שאיראן מתכוננת לאמן צוותיםרוסיים בהפעלת הכלים הבלתי מאויישים כבר החודש. "המידע שבידינו אומר שממשלת איראן מתכוונת לספק לרוסיה כמה מאות כטמ"מים בזמן הקרוב", אמר סליבן והסביר כי ההפצצות המסיביות הרבות של רוסיה באוקראינה, שהביאו להם הישגים צבאיים בשבועות האחרונים, יצרו מחסור בכלים מתוצרתם.  סוכנות AP מוסרת כי ההחלטה האמריקנית לפרסם את

דובר הקרמלין הכחיש שרוסיה מנצלת גז ונפט להפעלת לחץ פוליטי, וכי עבודות התחזוקה בצינור הגז הן שגרתיות ותקופתיות bigstock נורד סטרים 1, צינור הגז המעביר גז מרוסיה לגרמניה, נסגר לעשרה ימים למטרות תחזוקה שוטפת, אולם ממשלות, שווקים וחברות אנרגיה באירופה מודאגות מהסכנה שסגירת הצינור תימשך בגלל המלחמה המתמשכת באוקראינה.  צינור הגז נורד סטרים 1 מוליך 55 מיליארד קוב-מטר (BCM) גז בשנה מרוסיה לגרמניה. בחודש שעבר קיצצה רוסיה ב-40 אחוזים מקיבולת הצינור בטענה שחברת סימנס הגרמנית לא טיפלה כראוי בציוד. באירופה חוששים, מדווחת רויטרס, שרוסיה עלולה להטיל הגבלות על זרימת הגז ליבשת, מה שיקשה על אגירת גז לקראת החורף הקרוב. שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק אמר שארצו חייבת להתמודד עם הסכנה שרוסיה תפסיק את אספקת הגז בנורד סטרים 1. דובר הקרמלין הכחיש שרוסיה מנצלת גז ונפט להפעלת לחץ פוליטי, וכי עבודות התחזוקה בצינור הגז הן שגרתיות ותקופתיות.  אתמול חתמו גרמניה וצ'כיה על הצהרה משותפת בה מסכימות שתי המדינות לפעול בצוותא לניתוק התלות בנפט רוסי וכן לפעול להתמודדות עם סכנת הפסקת אספקת הגז מרוסיה למערב אירופה.  

SNPI) Start-Up Nation Policy Institute) ורשות החדשנות מפרסמים את דוח ההון האנושי בהייטק 2022 - 2021 | אחת מתובנות הדו״ח, היא שימוש תכוף של עסקי תוכנה בישראל במיקור חוץ בחו״ל    bigstock ההייטק הישראלי נכנס לשנה שלישית של טלטלות אחרי שנת קורונה (2020) ושנת גאות (2021) - וכעת התחלת משבר כלכלי עולמי. בעוד שנת הקורונה הראשונה התאפיינה בהתמתנות בקצב עזיבת עובדים, הייתה שנת הגאות תזזיתית יותר. בשנת 2021 הצמיחה הגדולה ביותר הייתה בגיוסי עובדים לחברות צמיחה ישראליות.  אי-הוודאות שבה נמצא עולם ההייטק כעת, מושפעת משינויים בכלכלה העולמית, והנושא מחייב המשך מעקב אחרי התחומים שהושפעו בשנים האחרונות: גיוסים של עובדים לא טכנולוגים, ג׳וניורים, נשים והשינויים בחברות הצמיחה הישראליות. מנתוני הדוח עולה, כי 80% מהעובדים בתפקיד טכנולוגי ראשון בהייטק הם בעלי הכשרה אקדמית. בנוסף, מעל ל-60% מהעובדים הטכנולוגיים החדשים בהייטק הם בוגרי אוניברסיטאות לעומת 36% בלבד שלמדו במכללות.     חצי מהמשרות החדשות בענף אוישו על ידי עובדים מחוץ להייטק (בוגרי אקדמיה, עובדים חדשים ועובדים שעברו ממשרות אחרות במשק). ההייטק הישראלי נותר מוטה-טכנולוגיה: 69% מהעובדים בהייטק הישראלים הם עובדים טכנולוגיים; 13% עובדים במקצועות עסקיים ; 12% במקצועות תפעוליים; ו-5% מכהנים במשרות בכירות. שליש מבעלי התפקידים הטכנולוגיים מועסקים בתפקידי תוכנה. כמחצית מהעובדים בתפקידים לא טכנולוגיים מועסקים בתפקידי מכירות, אופרציה ושיווק.  שיעור הנשים בהייטק נותר נמוך: על פי סקר החברות שנערך בהובלת חברת אתוסיה, עומד שיעור הנשים בתפקידי מו"פ ובתפקידי ניהול מו"פ על 21% ו-17% בהתאמה. נשים בהייטק  מהנתונים עולה כי בחברות קטנות שיעור הנשים נמוך יותר. חברות בתחום מדעי החיים מאופיינות בשיעור נשים גבוה יותר. בחברות הרב–לאומיות ניכר שיעור גבוה יותר של נשים בתפקידי ניהול מו״פ. בחברות בהן הוצגה צמיחה גבוהה של מעל ל-20% בהיקף העובדים, בולט גם שיעור נשים גבוה יותר. נמצא קשר הפוך בין שיעור הנשים לשיעור ההתפטרויות. כלומר, ככל שבחברה אחוז הנשים גבוה יותר, כך קטן שיעור המתפטרים באותה חברה. במחצית השנייה של 2021 יותר מ-10% מהעובדים בהייטק בחרו לעזוב את החברה בה עבדו, בעוד ששיעור הפיטורים - 2.6% - היה הנמוך בעשור האחרון.   ענפי מדעי החיים והקליימטק, נכללים בהגדרה הסטנדרטית של ההייטק אך הם בעלי מאפיינים שונים בתכלית משאר הסקטורים בתעשייה זו. חברות בסקטורים אלה מדווחות על קשיי גיוס של עובדי מו"פ בשיעורים נמוכים משמעותיים משאר הסקטורים: 66% לעומת מעל 90% בשאר הסקטורים. אחוז המתפטרים נמוך משאר הסקטורים: 9.2% עובדים בסקטורים אלה התפטרו במחצית השנייה של 2021 לעומת 10.7% בחברות אינטרנט ותוכנה, וזאת למרות שרוב החברות בסקטור מדעי החיים וקלינטק הן חברות קטנות עם שיעור פיטורים גבוה). החברות בתחומים אלו נוטות יותר להעסיק בוגרי אוניברסיטה, ביחס לחברות תוכנה. התבגרות ההייטק הישראלי לצד הגאות בגיוסים ובהנפקות, עיקר הצמיחה בכמות העובדים ב-2021 הייתה בחברות צמיחה ישראליות שצמחו בכ-30%. עם זאת, מסתמנת תנודתיות בגיוסים של חברות אלה: בשנת 2020 קצב הגיוסים שלהן היה אפסי והיה נמוך יותר ממרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות ששומרות על קצב גיוסים יציב יחסית (צמיחה של כ-5% בשנה).  התפקיד המרכזי שממלאות חברות הצמיחה הישראליות כמעסיקות בישראל מצביע, בין היתר, על התבגרות ההייטק הישראלי ועל התבססותן של חברות ישראליות כמעסיקות משמעותיות בשנים האחרונות. לחברות הצמיחה הישראליות חשיבות כמי שמעסיקות בשיעור גבוה יותר גם עובדים שאינם מועסקים בתפקידים טכנולוגיים -כ-20% מהעובדים במרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות אינם במקצועות טכנולוגיים, לעומת 35% מהעובדים בחברות הצמיחה הישראליות. עזיבות פוסט-קורונה: חלה עליה בשיעור ההייטקיסטים שהחליפו עבודה ב-2021 - יותר מ-10% מהעובדים התפטרו מרצונם. שתי קבוצות מאופיינות בקצב עזיבה איטי יותר את הענף: עובדי מו״פ ועובדים בחברות שבהן גבוה יותר שיעור הנשים המועסקות. גיוס כוח אדם איכותי ומנוסה ממשיך לאתגר את החברות: למרות סימני המשבר: 33 אלף משרות פתוחות בהייטק הישראלי נכון למרס-מאי 2022 – וזאת אחרי שכבר התחילו ניצני המשבר, פועל יוצא של המלחמה באוקראינה, משבר הסחורות בסין ותחילת ירידה בשווי חברות הטכנולוגיה בוול סטריט. תפקידים שאינם טכנולוגים עיקר הצמיחה במשרות הפתוחות היא בתפקידים שאינם טכנולוגים - כ-12 אלף משרות פתוחות, בהשוואה לפחות מ-5,000 בשנתיים הקודמות בהן פורסם הדו״ח. כמות המשרות הפתוחות לתפקידים טכנולוגיים גבוהה מעט מזו שהייתה ביולי 2019 - ומשקפת חזרה לרמה שלפני הקורונה. הג׳וניורים הם הראשונים להיפגע מהתנודתיות של העובדים בשוק: בשנה בה נרשמה עליה בעזיבות מרצון של הייטקיסטים את מקום עבודתם, היה הביקוש היחסי לג׳וניורים נמוך יותר שכן היו בשוק עובדים מנוסים ומבוקשים שהחליפו עבודות. מבין הגיוסים החדשים רק 22% מהגיוסים לתפקידי מו״פ היו של ג'וניורים – וזאת בהשוואה ל-32% ב-2020.  "אוף שורינג" והשפעות המלחמה באוקראינה: כמחצית מחברות ההייטק הישראליות מבצעות "אוף שורינג", כ-20% מהחברות עושות זאת באוקראינה ולכן הושפעו, ככל הנראה, מהמלחמה במדינה. יותר בוגרי אוניברסיטאות מוצאים עבודה בהייטק מאשר בוגרי מכללות: מניתוח מעמיק של הרשתות החברתיות שבוצע לקראת  דו"ח זה עולה כי 80% מהעובדים בתפקיד טכנולוגי ראשון בהייטק הם בעלי הכשרה אקדמית. בנוסף, מעל ל-60% מהעובדים הטכנולוגיים החדשים בהייטק הם בוגרי אוניברסיטאות לעומת 36% בלבד שלמדו במכללות.

הפגישות עסקו בהעמקת שיתוף הפעולה בתחום הרכש, ההצטיידות הצבאית, הרחבת תהליכי מחקר ופיתוח משותפים, חיזוק השת״פ התעשייתי בין המדינות וקידום יוזמות רכש מרכזיות קרדיט: משרד הביטחון ומשרד ההגנה האיטלקי   משלחת ביטחונית בראשות מנכ"ל משרד הביטחון , אלוף (מיל') אמיר אשל, השתתפה ברומא במפגש אסטרטגי לשיתוף פעולה בתחום הרכש, המחקר והפיתוח עם משרד ההגנה האיטלקי. במסגרת הדיאלוג, נועד המנכ״ל אשל עם מנכ״ל משרד ההגנה האיטלקי גנרל לוצ׳יאנו פורטולנו ועם רמטכ״ל צבא איטליה אדמירל ג׳וזפה קאבו דרגונה. אל המנכ"ל התלוו סמנכ"ל וראש מנה״ר, אבי דדון, נספח ההגנה באיטליה אל״מ דרור אלטמן וגורמים נוספים.  הפגישות עסקו בהעמקת שיתוף הפעולה בתחום הרכש, ההצטיידות הצבאית, הרחבת תהליכי מחקר ופיתוח משותפים, חיזוק השת״פ התעשייתי בין המדינות וקידום יוזמות רכש מרכזיות.   מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, הביע את הערכתו הרבה, בשם מערכת הביטחון הישראלית כולה, לשיתוף הפעולה הפורה בין המדינות, בתחומי הרכש, המחקר והפיתוח והשת״פ הצבאי. אשל עמד על הברית האסטרטגית בין המדינות ועל  עמידתה האיתנה של איטליה לצד ישראל.  

על פי טיעונים של בכירים באוקראינה, רוסיה תקפה מטרות קרקעיות באמצעות מערכת S-300. זאת, בשל ״מוד״ נסתר, אך ידוע, של מערכות הגנה אוויריות רוסיות המסוגלות לשגר את המיירטים בתצורת טק״ק By Vitaly V. Kuzmin - http://vitalykuzmin.net/?q=node/185, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=30881481 אנחנו רגילים לשמוע על החשש של מערכת הביטחון הישראלית מטילים מדויקים במדינות כמו לבנון, סוריה, איראן ועיראק. עם זאת, מערכות הגנה אווירית נתפסות כלגיטימיות היות והן משמשות כמרכיב הגנתי בלבד. הן יכולות להקשות על פעולת חיל האוויר, אך אינן יכולות לנקוט במתקפת פתע באמצעות טילים. ובכן, לפי אוקראינה, מערכות ההגנה האווירית הרוסיות כוללות הפתעה בהקשר זה - ניתן להשתמש במערכת הגנה אווירית גם כטק״ק.   על פי טיעונים של בכירים באוקראינה, רוסיה תקפה מטרות קרקעיות באמצעות מערכת S-300. אותה מערכת ששמה מעלה חשש בחיל האוויר, צריכה להעלות כעת חשש גם בזרוע היבשה, היות והיא מאיימת לא רק על מטוסים, אלא גם על מרכזי פיקוד שליטה של צה״ל בשטח ישראל. אם רוסיה רוצה מחר למנוע תמרון של צה״ל בלבנון או סוריה, היא יכולה להשתמש בסוללות הפרוסות בסוריה לתקיפת תשתיות פו״ש התומכות בתמרון.  היכולת המסוימת, בעוד חדשה לחלק מהציבור הרחב, אינה סודית בקרב העוסקים בתחום הטילאות בעולם ובארץ. הרעיון לאפשר ״מוד״ טק״ק נסתר במערכת הגנה אווירית קיים ברוסיה עשרות שנים. יכולת זו כמעט ואינה נידונה במקורות מערביים, אם כי מאמר שפורסם על ידי אתר החדשות Naviny הבלארוסי ב-2011 מספק פרטים. ״אוקראינה טענה כי רוסיה משתמשת כעת בטילי הקרקע-אוויר ארוכי הטווח שלה S-300 כדי לתקוף יעדים יבשתיים באוקראינה״, כך מפרסם אתר thedrive. ״הקביעה, מאת מושל מחוז מיקולאיב, בדרום אוקראינה, מעידה כי המחסור של רוסיה בנשק נקודתי כדי לתקוף מטרות יבשתיות עשוי להיות גרוע ממה שחשבנו״, כותבים בפרסום. ״באמצעות שירות המסרים המיידיים טלגרם, ויטלי קים, מושל מחוז מיקולאיב, הציג את הטענה לגבי ה-S-300, מבלי לציין באילו גרסאות נעשה שימוש.״ 12 טילים נורו על ידי S-300 לעבר מטרות קרקעיות, כשהם מכוונים למחוז מיקולאיב, לפי הפרסום.  ״לטילים המשמשים בסדרת S-300P יש מערכות הנחיה אינרציאליות עם עדכונים המסופקים על ידי קישור רדיו, ולשלב הסופי, מכ"ם חצי פעיל. זה מאוד לא סביר שברוב הנסיבות, ניתן יהיה להאיר מטרה קרקעית כדי שהטיל יוכל להתביית עליה. עם זאת, ההנחיה האינרטית ועדכוני הרדיו מספקים כנראה דיוק מספיק כדי לפגוע במטרות קרקע גדולות״, טוענים בכתבה.