הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
21/08/22 13:34
15.04% מהצפיות
מאת IsraelDefense
מגיע שאפו לראש המוסד והפעם לא בגלל מבצע באיראן, אלא בגלל דאגה לעתידה הכלכלי של ישראל ולעתידו של המוסד. לדורות הבאים. במקום פנסיית גישור, מקצועות מסוימים במוסד יקבלו תנאי שכר טובים יותר בהווה, במקום פנסיית גישור. כך המוסד יוכל להתמודד בשוק העבודה והמדינה תצבור פחות חובות לדורות הבאים תמונה | משרד ראש הממשלה א', ראש אגף משאבי אנוש במוסד, בירך על ההסכם והדגיש שההסכם יאפשר קליטה של אנשי טכנולוגיה מהשורה הראשונה שימשיכו להצעיד את הארגון קדימה.
על אף השנים הרבות שחלפו מאז עברו גופי הביטחון מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, טרם הוסדרה פנסיית גישור לעובדי גופי הביטחון לאור מחלוקות בין משרד האוצר לגופי הביטחון בנושא. כעת, חתמו משרד האוצר והמוסד על סיכום פורץ דרך במסגרתו הוסכמו תנאי פנסיית הגישור לעובדי המוסד וקידום משותף של תקנות שיעגנו הסכמות אלה בחקיקה ויאפשרו את מימוש הסיכום.
כמו כן, במסגרת הסיכום נקבע כי במהלך העשור הקרוב יעברו חלק ניכר מעובדי הארגון להעסקה במסלולי העסקה מודרניים וייחודיים. מסלולים אלה יסייעו למוסד להציע תנאי העסקה המותאמים לשוק העבודה כיום, כמו גם שכר גבוה בחלק מהתפקידים כבר מהיום הראשון להעסקה, אך לא יזכו בפרישה מוקדמת ובפנסיית גישור.
עוד סוכם על מתן מענה ייחודי בתנאי הפרישה של עובדים בתפקידי לחימה והמעטפת המבצעית במוסד.
א', ראש אגף משאבי אנוש במוסד: "לאחר מו"מ שנמשך כשנה, המוסד גאה להיות הראשון מבין גופי הביטחון שחתם על הסכם פנסיית הגישור מול האוצר, על מנת להעניק לעובדיו את התנאים להם הם ראויים על שירותם ותרומתם לביטחון המדינה. הסיכום עם האוצר למעבר לחוזים אישיים יאפשר למוסד גמישות בצורות העסקה מול אוכלוסיות ייחודיות ובהתאם לדרישות שוק התעסוקה כיום".
הממונה על השכר, קובי בר נתן: "להון האנושי במוסד תפקיד חשוב בהגברת הביטחון של אזרחי ישראל. שוק העבודה המשתנה דורש התאמות ועדכון של מדיניות התגמול על מנת שכוחות הביטחון יוכלו לגייס את הטובים ביותר. הסיכום שחתמנו יאפשר למוסד לגייס ולשמר אנשים איכותיים ומובילים שימשיכו את העשייה החשובה והחשאית בהגנת המדינה ואזרחיה".
הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס: "הסיכום משקף שיתוף פעולה פורה בין אגפי האוצר לבין המוסד, גוף ביטחוני מוביל בעל חשיבה חדשנית. תוצרי הסיכום יאפשרו שיפור ושימור כוח אדם איכותי במוסד מחד, וצמצום ושיקוף ההוצאה העתידית על תשלומי גמלאות ע"י המדינה. אנו מצפים כי פריצת הדרך שהוביל המוסד תהיה נקודת מפנה בצורות ההעסקה בגופי הביטחון השונים באופן שמתאים לאתגרי שוק העבודה העתידיים".
21/08/22 07:48
14.6% מהצפיות
מאת IsraelDefense
המטוסים נחתו בסוף השבוע בבסיס של חיל האוויר הרוסי והם יהיו בכוננות של 24 שעות ביממה "כחלק ממאמצי הרתעה אסטרטגית" By Dmitriy Pichugin - commons.wikimedia, GFDL 1.2, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=91686880 משרד ההגנה הרוסי הודיע כי באזור העיר קלינינגרד הוצבו שלושה מטוסי קרב מסוג מיג-31 החמושים בטילים היפר-סוניים מסוג MK-47M2 קינז'אל. למטוסי הקרב מיג-31 יש יכולת לשאת נשק גרעיני.
המטוסים נחתו בסוף השבוע בבסיס של חיל האוויר הרוסי והם יהיו בכוננות של 24 שעות ביממה "כחלק ממאמצי הרתעה אסטרטגית", כך בהודעת משרד ההגנה במוסקווה.
מחוז קלינינגרד הוא מובלעת רוסית בין פולין לליטא, ומאז המלחמה הקרה יש שם נוכחות צבאית רוסית מוגברת, ומאז הפלישה הרוסית לאוקראינה המחוז הוא אזור מתיחות בין רוסיה לבין נאט"ו.
ביום ששלושה מטוסי הקרב נחתו בקלינינגרד דיווחה פינלנד כי שלושה מטוסי קרב רוסיים חדרו למרחב האווירי של פינלנד מעל העיר פורבו , מזרחית להלסינקי. לא ברור אם מדובר באותה שלישיית מטוסים.
משרד ההגנה הרוסי וסוכנות הידיעות טא"ס מסרו שמטוסי מיג-31 שנשלחו לקלינינגרד הם בעלי יכולת לשגר טילים היפר-סוניים.
קינז'אל הוא טיל בליסטי המשוגר ממטוסים, שמגיע למהירות של 10 מאך ויכול לשאת רש"קים רגילים וגרעיניים במשקל של 500 ק"ג לטווח של עד 2,000 ק"מ.
21/08/22 15:33
13.27% מהצפיות
מאת IsraelDefense
רובה צלפים, שני אקדחים מוסבים, מחסניות תואמות, חלקי נשק ותחמושת רבה מסוגים שונים נתפסו לפני זמן קצר במחרטה במהלך חיפושים של לוחמי מג"ב ובלשי תחנת אום אלפחם במעלה עירון צילום: משטרת ישראל במסגרת המאבק הבלתי מתפשר נגד עבירות נשק ואמצעי לחימה, בוצע פעילות חיפוש אמל"ח של בלשי תחנת אום אלפחם יחד עם לוחמי מג"ב במעלה עירון הסמוך לאום אלפחם.
במהלך החיפושים נתפסו ע"י השוטרים רובה צלפים, שני אקדחים מוסבים, מחסניות תואמות, חלקי נשק ותחמושת רבה מסוגים שונים בתוך מחרטה לייצור כלי נשק והסבה מאירסופט לנשק המסוגל להמית אדם.
בתום הפעילות, כלל הממצאים נתפסו ונעצר חשוד תושב המקום בן 42 והועבר לחקירה בתחנת משטרת אום אלפחם.
משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות נגד עבירות של החזקה וסחר באמצעי לחימה במטרה להגן על שלומו וביטחונו של הציבור.
21/08/22 13:19
10.18% מהצפיות
מאת IsraelDefense
מתברר שקציני 8200, בעבר ובהווה, פרשו רשת צפופה של קשרים, אשר שלחה זרועות בכל רחבי הממסד ומנסים להזיז את ההכשרה למרכז הארץ | מדובר בהכשרתם הצפויה של כ-1,500 קצינים, שעתידה להוסיף לבאר-שבע והסביבה כ-5,000 מקומות עבודה | שר הביטחון נדרש לאשר מעמד של ספק יחיד ללא מכרז לאוניברסיטת בן-גוריון, כפי שהחליטה הממשלה צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון כשהוקמה הקריה למחקר גרעיני בדימונה במחצית שנות ה-50' של המאה הקודמת, היו כוחות רבים שהתנגדו התנגדות נחרצת לפרויקט, כולל בתוך הקואליציה. רק עיקשותו ונחרצותו של בן-גוריון הבטיחה את המשך הפרויקט בעל החשיבות האסטרטגית לישראל.
גם הקמת המרכז הרפואי "סורוקה" בבאר-שבע, בשלהי שנות ה-50' של אותה מאה, לוותה בהתנגדויות עזות והיו אף כאלה שתהו מהיכן יגיעו הרופאים כדי לאייש את המחלקות. גם פרויקט עיר הבה"דים, ששם לעצמו למטרה להעביר שמונה בסיסי הדרכה לנגב, הביא למבול של התנגדויות מצד גורמים שונים ובנימוקים שונים ומשונים.
אף-על-פי-כן הפרויקט קם ומאכלס כיום אלפי חיילים. כשהוקם פארק ההיי-טק בבאר-שבע היו רבים שהספידו אותו עוד לפני שנפתח. הם קבעו שאף חברה לא תבוא לשם. היום פועלים בו כ-70 חברות בין-לאומיות וסטארט-אפים. כ-600 מיליון שקלים בשנה זורמים היום לכלכלתן של באר-שבע וערי הנגב האחרות כתוצאה מהעסקתם של כ-3,000 עובדי היי-טק בפארק.
מאחורי כל הפרויקטים הללו עמדו אנשים חדורי שליחות, בעלי נחישות, יכולת ראייה עתידית וגישה ממלכתית. אך למרות ההצלחה המוכחת של פרויקטים אלה, לכל פרויקט חדש בנגב קמים מתנגדים. וכאילו דבר לא השתנה הנימוקים הם אותם נימוקים: הפרויקט מסוכן מידי כלכלית, הוא לא יצדיק את עצמו, לנגב אין כוחות לתחזק אותו וכיוצא באלה נימוקים שמתבררים אחר כך כמופרכים.
"ברגע האמת הפוליטיקאים שלנו קיבלו רגליים קרות וכשלו"
לאותה קבלת פנים צוננת זכו גם יתר הפרויקטים שהיוו חלק מהמהלך הגדול של מעבר צה"ל לנגב. אך הפרויקט שזכה להכי הרבה קיתונות של בוז היה פרויקט העברת יחידות המודיעין של צה"ל לנגב.
האופוזיציה לפרויקט באה דווקא מתוך שורות הצבא, לאחר שבמשך שנים צה"ל עצמו הוא שדחף להקמתו בשל הרצון להקים מרכז מודיעין חדשני, מודרני, אחוד, המותאם לצרכיו המבצעיים של צבא מודרני.
הרמטכ"ל אביב כוכבי הוביל את ההתנגדות לפרויקט בנימוק שקציני המודיעין לא יסכימו לרדת לנגב והדבר עלול להביא לפרישתם מהצבא. "אם הפרויקט יקום לא יהיה לכם מודיעין איכותי", איים כוכבי על נתניהו ובנט כשרי ביטחון והם נכנעו ועצרו את הפרויקט. למרות כל הדיבורים הרמים על חשיבות פיתוח הנגב, ברגע האמת, בשעת המבחן, הפוליטיקאים שלנו קיבלו רגליים קרות וכשלו.
החלטה אמיצה
מול כוכבי התייצבו תושבי הנגב, שנאבקו להגשמת הפרויקט בשל חשיבותו האדירה לפיתוח האזור. לפי הערכות כלכלנים, פרויקט המודיעין אמור לייצר פעילות כלכלית בהיקף של 60 מיליארד שקלים במשך 20 שנה ולבסס בנגב אקו-סיסטם טכנולוגי לאומי. זאת הודות לחיבור בין היחידות הטכנולוגיות של הצבא לבין האקדמיה ותעשייה ההי-טק.
זאת ועוד, קריית המודיעין החדשה אמורה להתחבר לפרויקטים נוספים באזור כמו "רובע חדשנות באר-שבע", מרכז חדשנות במרכז הרפואי סורוקה ועוד. הכוונה היא לקדם מספר פרויקטים, אשר יתמקדו בתחומים כמו סייבר, בריאות דיגיטלית, חקלאות, מים, אנרגיות מתחדשות ועוד. מתכנני הפרויקט העריכו כי הפרויקט ימשוך לנגב חברות היי-טק ישראליות ובינ"ל לנגב וייצור אלפי מקומות עבודה חדשים ואיכותיים לתושבי הנגב.
עמותת "ישראל למען הנגב" הצליחה לבסוף לשכנע את שר הביטחון, בני גנץ, לקדם את הפרויקט, לא לפני שניהלה מאבק ציבורי ותקשורתי ולא לפני שהגישה בג"ץ. אבל האמת חייבת להיאמר: בני גנץ קיבל החלטה אמיצה חרף כל ההתנגדויות מבית וחרף יחסו החם לרמטכ"ל.
תפקידה הקריטי של האוניברסיטה בפיתוח הנגב
בימים אלה עלו הדחפורים על הקרקע, אך השלב השני בפרויקט, שהוא הכשרתם האקדמית של הקצינים ואנשי הקבע של חיל המודיעין, סובל כיום מאותם ניסיונות טרפוד נלוזים. נזכיר שבהחלטת ממשלה 625 מ-2018 נקבע מפורשות, כי אוניברסיטת בן-גוריון היא זו שתספק את הלימודים האקדמיים לקציני המודיעין.
זו הייתה החלטה נכונה לאור תפקידה הקריטי של האוניברסיטה בפיתוח הנגב. זו גם היתה החלטה נכונה לאור הרציונל שעמד מאחורי מהלך העברת בסיסי צה"ל לנגב להקים עוגנים כלכליים מקומיים בנגב.
יש לזכור שהחלטות הממשלה התבססו על הניקוד הגבוה ביותר שהעניקה ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) לאוניברסיטת בן-גוריון בקובעה שהמוסד המתאים ביותר להקצאת המשאבים ליישום פרויקט המודיעין וזאת ללא מכרז.
מי מנסה לטרפד את המהלך הזה? שוב אותם כוחות אינטרסנטיים, נעדרי גישה ממלכתית, המבקשים לשמר את כוחם. מתברר שקציני 8200, בעבר ובהווה, פרשו רשת צפופה של קשרים, אשר שלחה זרועות בכל רחבי הממסד.
בשילוב גורמים אוהדים אחרים, כולל בעלי תפקידים באוניברסיטאות מתחרות, פקידי אוצר לשעבר, מרצים ועוד, עושים הללו יד אחת כדי לסכל את העברת הפרויקט לידי אוניברסיטת בן-גוריון.
אותם כוחות, שמתרכזים במרכז הארץ ושואבים אליהם את משאבי המדינה, אינם מסוגלים לראות מעבר לקצה חוטמם. צרכי הפריפריה הם מחוץ לטווח השגתם.
חשש ממכרז תפור
טרפוד זה, אם יצליח, ייפגע הן באוניברסיטה והן בנגב. צריך לזכור שהאוניברסיטה השקיעה כבר משאבי עתק בהכנת תוכניות לקליטת החיילים והקצינים כסטודנטים, כולל הקמת קמפוס חדש וגיוס אנשי סגל חדשים.
היקף המאמץ של אוניברסיטת בן-גוריון ראוי להערכה: היא השקיעה אלפי שעות אדם בהכנת תשתיות ומסלולי לימוד מיוחדים לקציני המודיעין, בניית תוכניות לימודים מותאמות - עם התחשבות בצרכי הלומדים תוך כדי שירות - ופעלה להגדלת תקציבי מחקר בתחומים הרלוונטיים לצבא, תוך הידוק הקשר עם היחידות הטכנולוגיות של צה"ל והקמת מרכזי מחקר משותפים עם צה"ל.
כמו כן, חיזקה האוניברסיטה מסלולי תואר שני ייחודיים בנוסף לתואר שני מותאם לאנשי צה"ל.
לחצם של כוחות אלה גרם לכך שמערכת הביטחון החליטה להוציא את פרויקט ההכשרה האקדמית של קציני צה"ל למכרז. ביודענו את מערך הכוחות הנתון תוצאותיו של מכרז כזה ידועות מראש הן בשל כוחן של האוניברסיטאות המתחרות - תל-אביב, הטכניון והעברית בירושלים - במערך האקדמי והן בשל יתרונן המובנה בהיותן בכירות וקודמות לבן-גוריון.
התפקיד השלילי של כוכבי וחליוה
הצד העגום בכל הסיפור הוא התפקיד שממלאים הרמטכ"ל כוכבי וראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה. היה מצופה מאנשי צבא בכירים במדינה העברית המתחדשת שיתמכו בפרויקטים לאומיים מחוללי שינוי ובוודאי באזור כה חשוב לעתיד המדינה.
איך אמר דוד בן-גוריון? "צבאנו לא נועד רק לנצח במלחמה ולהתריע אויבים, אך גם להפריח השממה ולהקים ישובים במדבר". אין דבר רחוק יותר מהממלכתיות הבן-גוריונית מאשר עמדתם האינטרסנטית והאגואיסטית של קציני הצבא. חבל שהם לא מבינים שבלי הנגב לא תהיה לנו מדינה ועם נגב חלש המדינה חלשה.
העובדה שהקצינים הבכירים מנותקים מרחשי העם וצרכי החברה הישראלית היא בעוכרי המדינה. אין להתפלא אפוא על דבריו של חליוה, שבתחילת שנת 2012 אמר לקציני מילואים בפורום סגור, בהתייחסו למחאת האוהלים: "בגלל שהפגנתם בתל-אביב, אין לצה"ל כסף לטילים". ניתוק, ניכור וחוסר הבנה.
פרויקט בעל חשיבות כלכלית מכרעת
מדוע אנו נאבקים למען פרויקט זה? מאותם נימוקים שבגללם נאבקנו למען פרויקט המודיעין. כי מדובר כאן בהכשרתם הצפויה של כ-1,500 קצינים, שעתידים להזרים משאבים חשובים לעיר ולאוניברסיטה ויוסיפו לבאר-שבע והסביבה כ-5,000 מקומות עבודה. בעצם היותם - הם ובני משפחותיהם - כוח קנייה חשוב, הדבר יעלה תרומה חשובה לכלכלת האזור. זהו פרויקט בעל חשיבות כלכלית מכרעת.
מנגד, העברת פרויקט ההכשרה האקדמית מידי אוניברסיטת בן-גוריון לאוניברסיטאות הגדולות במרכז הארץ תפגע במטרה המרכזית של במעבר צה"ל לנגב - לחזק ולפתח את הנגב ולהפוך אותו למוקד משיכה לאנשים צעירים ואיכותיים.
הדבר הזה יתאפשר רק בזכות אקדמיה איכותית וקמפוס הומה של סטודנטים, שממנו ימשיכו אותם סטודנטים לתארים גבוהים וכך תיווצר הזנה הדדית של עיר אוניברסיטאית תוססת, אקדמיה איכותית והון פרטי.
הפתרון המתבקש הוא שמשרד הביטחון יכריז על אוניברסיטת בן-גוריון כעל ספק יחיד וימנע את המכרז התפור מראש. מהלכים דומים נקטה מערכת הביטחון צה"ל בעבר ביחס לפרויקטי לימודים והכשרות אקדמיות כלפי אוניברסיטאות אחרות וכן ביחס למכרזים שוטפים אחרים.
המשימה מוטלת על כתפי בני גנץ
המשימה הזאת מוטלת על כתפו של איש אחד, שר הביטחון בני גנץ, שהוכיח את אומץ ליבו דחף קדימה את פרויקט מעבר המודיעין והדף את לחציו של כוכבי ושל קציני המודיעין האחרים. החלטתו של גנץ למעשה שברה את הקפאון, הוציאה את המכרז מהכוח אל הפועל ואפשרה לדחפורים לעלות על קרקע.
עכשיו נדרשת ממנו את מידה של שיקול דעת, ראייה ציבורית רחבה ועמידה על עקרונות. לא יעלה על הדעת שחיילי המודיעין ישרתו בנגב קילומטרים ספורים מהאוניברסיטה, יחיו בנגב וייסעו 100 ק"מ לכל כיוון, רק כדי ללמוד בתל-אביב. זו תהיה הבעת חוסר אמון במוסד החשוב והאיכותי בנגב, אוניברסיטת בן-גוריון.
אני קוראת מכאן, בשם מאות אלפי תושבי הנגב, לשר הביטחון בני גנץ: אל תחליש את הנגב. השלם את המלאכה החשובה בה החלת ואפשר לאוניברסיטת בן-גוריון לספק את ההכשרה האקדמית לאנשי הקבע של המודיעין, בהתאם להחלטות הממשלה.
בכך תיזכר לדורות כמי שתרם תרומה מכרעת לפיתוח הנגב ברוח חזונו של דוד בן-גוריון, אבי צה"ל והמדינה. אל תהסס, אל תירא ואל תיחת. זהו מבחנך כמנהיג לאומי.
הכותבת היא מנכ"לית קבוצת לוצאטו ויו"ר עמותת "ישראל למען הנגב", שהובילה את המאבק הציבורי להעברת יחידות המודיעין של צה"ל לנגב
21/08/22 08:24
8.85% מהצפיות
מאת IsraelDefense
תותחים, טילים נגד מכ״מים, טילי נ״ט, רקטות הימרס ועוד. אלו חלק ממערכות האמל״ח שארה״ב שולחת לאוקראינה בחבילת הסיוע החדשה Photo: Arsen Petrov, Evgeniy Maloletka, David Guttenfelder, Elena Tita, Patryk Jaracz, Manu Brabo. ארה"ב הודיעה על חבילת סיוע חדשה לאוקראינה בסך 775 מיליון דולר, שתכלול לראשונה מל"טים מסוג SCAN EAGLE לתקיפת ארטילריה רוסית, תותחי 105 מ"מ ותחמושת לטילי נ"ט קרל גוסטף, כך הודיע הפנטגון ביום ששי.
עוד בחבילת הסיוע: טיל מהיר נגד קרינה AGM-88 שמיועד לתקוף בעיקר מתקני מכ"ם. הפנטגון שולח לאוקראינה 15 מל"טי 'סקן איגל', שהוא כלי בלתי מאוייש קטן בעל שהייה ממושכת באוויר ומיועד לטיסות בגובה נמוך לתצפית ואיסוף מודיעין, תוצרת INSITU.
חבילת הסיוע תכלול בנוסף תותחי 105 מ"מ עם 35,000 פגזים, אלף טילי נ"ט קרל גוסטף שנמכרו לאוקראינה על ידי מדינות שלישיות, 40 כלי רכב מוגנים מירי מן המארב, רכב לפינוי מוקשים ותוספת 1,000 טילי נ"ט ג'ווליין.
קרל גוסטף הוא ררנ"ט תוצרת שוודיה 84 מ"מ שנפוץ בצבאות רבים ברחבי העולם. מופעל על ידי חייל אחד או שנים בקצב אש של ששה חימושים בדקה.
21/08/22 08:09
8.41% מהצפיות
מאת IsraelDefense
על פי חוזה מוטל על החברות להשלים עד יולי 2023 תכנון של המנוע, בדיקות וניסויים, שילוב מערכות נשק. החברות אמורות להפעיל טכנולוגיות חדשות של הזרמת אוויר למנועים תמונה: לוקהיד מרטין חיל האוויר של ארה"ב העניק חוזים לחמש חברות לפיתוח אבי טיפוס של המנוע העתידי בן הדור הבא של מטוסי הקרב האמריקניים.
סך הכל החוזים הם בסכום של 4.9 מיליארד דולר, וחמש החברות שיתחרו על מנוע העתיד הן: ג'נרל אלקטריק, פראט אנד ויטני, בואינג, לוקהיד מרטין ונורת'רופ גראמן.
דיפנס ניוז מוסר כי הפעם יש חידוש, שכן עד כה שוק מנועי מטוסי הקרב היה בידי פראט אנד ויטני וג'נרל אלקטריק בלעדית, והפעם נוספו עוד שלוש חברות.
על פי חוזה מוטל על החברות להשלים עד יולי 2023 תכנון של המנוע, בדיקות וניסויים, שילוב מערכות נשק. החברות אמורות להפעיל טכנולוגיות חדשות של הזרמת אוויר למנועים כדי לשפר את יעילות צריכת הדלק תוך תוספת כוח וטווח למטוס.
השר הממונה על חיל האוויר פרנק קנדל אמר לפני כמה חודשים כי מנועים חדשים במטוסי החמקן F-35 יוסיפו עוצמה למטוסים האלו וישפרו את יכולותיהם המבצעיות.
21/08/22 07:42
7.52% מהצפיות
מאת IsraelDefense
חברות הענק שהצטרפו לתכנית הודיעו שיקפידו לרכוש חלקים עשויים בשיטות של 3D מיצרנים קטנים, וכן ידריכו ויאמנו צוותים לפעול בשיטות החדשות David L. Calhoun, Boeing President and Chief Executive Officer | https://www.boeing.com/company/bios/david-l-calhoun.page חברות בואינג ונורת'רופ גראמן מצטרפות לתכנית שיזם הבית הלבן לסייע לחברות קטנות בארה"ב להגדיל את השימוש בהדפסות תלת ממדיות לייצור מוצרים וחלקים ובשיטות ייצור חדשות נוספות.
את התכנית השיק הנשיא ביידן ומטרתה לשפר שיטות ייצור בטכנולוגיות מתקדמות של 3D לייצור צורות מורכבות באמצעות שכבות של פלסטיק ומתכות. הממשל סבור ששימוש בטכנולוגיות אלו ישפר ייצור ויספק מקומות עבודה חדשים בתעשיה.
ניל אוריגור מנכ"ל חברת ASTRO המעורבת בתכנית, הסביר לרויטרס שמשבר שרשרת האספקות בכל העולם מקורו בשיטות ייצור ישנות בעסקים קטנים ובינוניים באמריקה.
חברות הענק שהצטרפו לתכנית הודיעו שיקפידו לרכוש חלקים עשויים בשיטות של 3D מיצרנים קטנים, וכן ידריכו ויאמנו צוותים לפעול בשיטות החדשות.
בואינג ונורת'רופ גראמן התחייבו להגדיל בשלב הראשון ב-30 אחוזים את רכש חלקים מחברות קטנות ובינוניות. השימוש בשיטות אלו מפחית ב-90 אחוזים את מחירי חומרי הגלם וב-50 אחוזים את צריכת האנרגיה לייצור.
שיטות ייצור בעזרת 3D נכנסו צל כבר לתחומי האוטומציה והמוליכים-למחצה במשק האמריקני.
21/08/22 07:35
7.08% מהצפיות
מאת IsraelDefense
לפיד קרא לארה"ב ולשוק האירופי לסגת מהסכם חדש ולגבש תכנית חלופית | "עכשיו הזמן לדבר על מה עושים בהמשך כדי למנוע מאיראן נשק גרעיני" צילום: אבישג שאר-ישוב/לע"מ ראש הממשלה יאיר לפיד פתח בקמפיין לנסות למנוע חזרה להסכם גרעיני עם איראן. השבוע ייצא לוושינגטון ראש המל"ל איל חולתא לשיחות עם גורמי ממשל אמריקניים בנושא הסכם הגרעין.
בימים האחרונים יזם ראש הממשלה לפיד שורת שיחות עם בכירים בנושא: הוא שוחח עם חברי קונגרס, עם שגריר ארה"ב בישראל ועם הקנצלר הגרמני אולף שולץ.
אחרי הפגישה עם שולץ צייץ לפיד בטוויטר כי שוחח עם שולץ וחזר באוזניו על התנגדותו לחזרה להסכם ועל הצורך במסר אירופי "חד וברור" שלא יהיו עוד ויתורים לאיראן.
לפיד קרא לארה"ב ולשוק האירופי לסגת מהסכם חדש ולגבש תכנית חלופית. המסר שמבקשת ישראל להעביר לכל המעורבים בחידוש ההסכם הוא שהגיע הזמן לנטוש את השיחות, וכי כל דבר אחר ישדר מסר של חולשה.
"עכשיו הזמן לדבר על מה עושים בהמשך כדי למנוע מאיראן נשק גרעיני".